Rotting Christ – היוונים חוזרים לארץ הקודש

מרואיין: Sakis Tolis, סולן \ גיטריסט להקת Rotting Christ

להקת המטאל היוונית הוותיקה Rotting Christ נחשבת אמנם לאחת ממקימות הגל הראשון של הבלאק מטאל האירופאי, וזאת עם אלבומה הקלאסי Thy Almighty Contract שיצא ב-1993, אבל בשנים האחרונות הלהקה עברה לכיוון שמקרב אותה לסצינת הפולק-מטאל הקיצונית העכשווית. האלבום Theogonia שיצא ב-2007 והיה אלבום הסטודיו העשירי של הלהקה, החזיר אותה למרכז הבמה. החומר נטה לכיוון כבד יותר ולראשונה שילב מוטיבים אוריינטלים בתוך המטאל האפל שהלהקה יוצרת – מעריצי הלהקה הוותיקים התאהבו מחדש. עקב סיבוב הופעות עולמי, DVD חדש, וכעת גם הופעה בישראל שחוגגת 20 שנה ללהקה, תפסנו את האיש בשחור, סולן הלהקה והכותב העיקרי Sakis לשיחה טלפונית מעמיקה.

אהלן Sakis, האלבום האחרון שלכם, Theogonia, מה יש באלבום הזה ששונה מקודמיו בעיניך?

בעיני Theogonia הוא האלבום הכי טוב שהוצאנו מאז Thy Mighty Contract, הוא סוג של שיא שלוקח את כל האלמנטים החזקים של Rotting Christ ומאחד אותם ל 50 דקות, הוא נעשה עם הרבה Passion ו"רעל" שהרגשנו כל ההקלטות, ידעתי שהוא אלבום מיוחד ואני שלם אתו במאה אחוז אבל להגיד לך שציפיתי לזה שנקבל פידבק כל כך חזק לחיוב? לא אשקר לך: לא ידעתי איך יגיבו, אבל אנחנו להקה שפועלת ומוציאה אלבומים עבור מי שאוהב אותנו ומלווה אותנו כל השנים, כך שמבחינתי זה המשך לתהליך שלנו, מה שכן: האלבום הזה הביא לנו הרבה מאד קהל חדש ובמקביל החזיר הביתה אלינו הרבה מעריצים מהתקופה הישנה, אני מאד שמח כי אנחנו אחת הלהקות שעובדת הכי קשה כדי להצליח, דברים לא באים לנו עם כפית של זהב בפה, ואני שמח שאנשים אוהבים ומעריכים אותנו ואת ההתמדה שלנו.

בעבר טענת שכלי הנגינה הגרוע ביותר הוא הבזוקי, לא נשמע נגיעות של מוסיקה יוונית מכם בעתיד?

אמרתי את זה כשהייתי בישראל ב 1999 ואיזו עיתונאית שאלה אותי על גליקריה…, אני לא אוהב מוסיקה יוונית עממית, זה תמיד נשמע אותו דבר, עם הבזוקי והזמר שבוכה על ההיא שעזבה אותו ועכשיו הוא ישן לבד בודד וסובל, אז לא, לא הכנסנו בזוקי לאלבום וגם לא נכניס בעתיד, יש הרבה מאד אלמנטים אוריינטלים ב Theogonia אבל לא מוסיקה של טברנות, ממש לא.

יש מי שחשב שלא הייתם פעילים לאיזו תקופה לפני האלבום האחרון, אבל Rotting Christ לא נעלמה, ההרכב יציב ופועל ב-Underground האירופאי כבר שני עשורים.

אנחנו אחת הלהקות הכי יציבות, זה נכון, אבל אנחנו להקת Underground ואתה יודע מה? טוב לי עם זה, אנחנו מנגנים מה שאנחנו אוהבים, אנחנו לא עושים מוסיקת מטאל פופית להמונים, לא מוכרים את האומנות שלנו כמו מוצר זול, המוסיקה שלנו תמיד אמיתית, תמיד באה מהלב, מהכאב האישי שלנו, אנחנו להקה אמיתית, לא תמצא אצלנו זיוף ואין לנו את הפוזה של הלהקות שהוציאו אלבום אחד מצליח וחושבות שהן על גג העולם, אנחנו מאד Down To Earth, כל הגישה שלנו היא כזו וזה היה המוטו שלי תמיד, גם בלהקה וגם כלפי הקהל, מצד אחד לא להתפשר על החומר שלך ועל האמירה שלך ומצד שני תמיד להיות בגובה העיניים ולא להיות מישהו שאתה לא.

ואתה מסכים איתי שההתמדה הזו אחד הגורמים שמביאים לכם כיום כבוד והערכה גדולים מאי פעם?

כן, כי היום אנשים רואים דברים יותר למרחב מאשר בעבר שראו רק את אותו הרגע, היום אנשים מעריכים דברים כמו התמדה ולהקות שהולכות בדרך שלהן, תראה את ההצלחה המחודשת של AC/DC או של Kreator למשל, אנשים מסתכלים על להקה ובוחנים אותה לכל אורך הקריירה, זה לדעתי אחד הדברים הטובים שקרו בעקבות האינטרנט כי כיום אתה מכיר להקה חדשה ותוך יום אתה יכול לשמוע את כל ה 12 אלבומים שלהם ולראות את התהליך ולקרוא מה עבר עליהם, בעבר היית צריך להשיג את התקליטים אחד אחרי השני, או להקליט קלטות וזה לקח הרבה זמן ולא כולם היו הולכים אחורה בדיסקוגרפיה, הרוב היו מתלהבים ומעריכים את הלהקה שמצליחה באותו רגע, היום הולכים יותר לרוחב ואני מרוצה מאד מהמגמה הזו.

אתם מופיעים המון, עדיין מרגש אותך לנגן הופעות?

תמיד, לא תראה הופעה שלנו שנראת חיוורת, אנחנו מנגנים בשנה מעל 150 הופעות וזה ככה כבר 10 שנים, זה הכייף שלנו, לא מעניין אותי פוזות של ציוד, או שטויות של להקות אחרות שבאות ברשימת דרישות של פרימדונות ומנגנות 20 הופעות בשנה בכל העולם, אותי מעניין להופיע כמה שיותר ומצידי מועדון קטן, גדול, לא אכפת לי, אנחנו נעשה את ההופעה לטובה, אנחנו אלו שנגרום להופעה להיות חזקה ולקהל להנות, לא המועדון, לא המגבר ולא האוכל שיגישו או לא יגישו לנו, לא אכפת לי מכל הבולשיט הזה שלהקות אחרות כל כך נדבקות אליו, אני בעניין של לנגן, לתת בראש, לתת הופעה חזקה, ובכל מקום שנופיע בו, בכל במה אנחנו נותנים הופעה חזקה ואת המקסימום.

אתה ואחיך Themis המתופף הקמתם את הלהקה כשהיתם ילדים, אתם יחד מההרכב המקורי, עברתם הרבה עם הלהקה הזו?

המון, מילדות, את כל ההתבגרות שלנו עברנו כלהקה, עברנו משברים אישיים, עליות, מורדות, אני יכול להעיד על עצמי שהיתה לי לפני כמה שנים תקופה מאד קשה נפשית, מה שנתן לי כח להמשיך ולהרים את עצמי זו הלהקה וכל העשייה שלנו, זה הופך למשהו חזק ממך שמושך אותך קדימה ואם אתה הולך עם זה אז במצבים קשים יש לך סיכוי טוב להתאושש מהר, לחזור לעצמך, אנחנו בעשייה בלתי פוסקת, בחרנו את הדרך חיים הזו ולמרות שאני משלם מחיר בזה שאני לא הרבה בבית ואני בן 37 והפכתי לאבא רק לפני שנתיים אני שלם עם זה, הילד שלי מקבל אבא מאושר שמתעסק במה שהוא אוהב וזה בעיני הדבר הכי חשוב.

Thy Mighty Contract אלבום מ 1993 שהיה למעשה האלבום הראשון שלכם שיצא בהפצה עולמית נחשב עד היום לאחד מאלבומי הבלאק מטאל הטובים ביותר, עבור הרבה הוא מהווה תיעוד של תקופה

Thy Mighty Contract זה אלבום דגל, יש בו קסם שתמיד יישאר, הכל היה יותר נאיבי באותה התקופה, יותר אותנטי מהרבה מאד בחינות, גם עבורי האלבום הזה הוא משהו מאד מיוחד, עד היום אנחנו מנגנים הרבה שירים ממנו בהופעות, אני חושב שהוא עמד במבחן הזמן ואני מאד מחובר אליו, זה אלבום שתמיד יהיה מועדף עלי.

אתה רואה את Rotting Christ כלהקת Dark Metal, אמרת את זה הרבה פעמים בעבר, אשמח אם תסביר

יש במוסיקה שלנו הרבה אלמנטים שלאורך השנים קיבלו כמה שינויים קוסמטיים, בגדול יש לה קו מנחה שהוא הכיוון האפל, אפשר להגיד ששלושת האלבומים הראשונים שלנו היו בלאק מטאל, אבל ב 1996 הוצאנו את Triarchy Of The Lost Lovers שהיה פחות בלאק מטאל ויותר אווירתי, בומבסטי ויותר מטאל במובן ה Epic של המילה, ב 1998 יצא Dead Poem שהיה יותר לכיוון Doom או אפילו Gothic Metal וגם Sleep Of The Angels היה כזה (1999) אבל ב 2001 יצא Khronos שהיה מהיר, עם שירים רצחניים ובמקביל כמה שירים יותר איטיים, מאז הלכנו לכיוון יותר קיצוני עם Genesis ו Sanctus Diavolus שהיה אלבום יותר בומבסטי בו הוספנו הרבה תזמורות קלאסיות על המטאל הכבד, וכאמור Theogonia שמכיל את הכל, אנחנו מקשיבים להכל, ממטאל מסורתי ישן, טראש מטאל, ברוטל, Doom, Black וגם סגנונות קרובים כמו גותיק מטאל, מוזיקה תעשייתית ועוד, אז כל האלמנטים האלו באים לידי ביטוי כשהצבע השולט הוא שחור והמוטיב השולט הוא אפל, קרי Dark Metal.

Theogonia הוא אלבום מאד מיוחד, מלא באלמנטים אוריינטלים, אפל, מעניין, אבל המגמה הזו החלה כבר ב Genesis שיצא לפני 5 שנים, כאן הגעתם לשיא לדעתך?

המגמה לדעתי החלה ב Khronos שיצא לפני 8 שנים ופשוט התקדמה מאלבום לאלבום, כל אלבום הוא משהו אחר וכולם נשמעים כמונו, יצרנו כיוון במהלך השנים שמזוהה אתנו כך שלא משנה איזה אלבום שלנו תשמע: תזהה אותנו ואת הנגינה והכתיבה שלנו.

הופעתם בישראל 3 פעמים, הייתי בכל ההופעות ולא ארחיב כאן על כך כי הבמה היא שלך, אבל ספר לי מנקודת מבטך על כל אחת משלושת ההופעות.

ההופעה הראשונה היתה ב 1994 עם Salem ב"קולנוע אלנבי" בת"א שזה מועדון די גדול, אחת ההופעות הראשונות שלנו מחוץ ליוון, היינו ממש אחרי Thy Mighty Contract ואני זוכר שהיתה אווירה מעולה, היה כייף להכיר את המדינה שלכם ואת האנשים, היינו ממש צעירים אז, היה קסום להגיע לישראל ולנגן לקהל חדש שלא הכרנו, היה כייף.

ב 1999 הגענו בפעם השנייה לישראל, הפעם למועדון הבארבי, סיפרו לנו שזה היה המופע הראשון של להקה מחו"ל במועדון הזה, היה מפוצץ, הגיעו בערך 800 איש והיה אדיר, הקהל השתולל כל ההופעה, אני זוכר אנרגיה מדהימה, ישנו אצל אחד המפיקים בדירה בבת ים על מזרונים ואכלנו בורקס כל היום, אני זוכר שישבנו על החוף בתל אביב והיה קטעים כל ההפקה, המועדון היה פשוט מפוצץ, מה אני עוד זוכר? את החומוס, את הבחורות, היה ביקור מדהים.

ב 2001 הופענו שוב בישראל, שוב במועדון הבארבי, כבר היינו להקה הרבה יותר מנוסה עם הרבה הופעות ברזומה, זה היה אחרי ש Khronos יצא, הרגשנו בישראל כבר ממש כמו בבית, ישראל מאד מזכירה את יוון ואנחנו מאד אוהבים להגיע אליכם, האוכל כמו ביוון, האנשים, החום, ההומור דומה, אנחנו מרגישים בת"א כמו בבית, כמו באתונה.

הייתם אחת מלהקות האקסטרים מטאל הראשונות באירופה, ספר לי על ההתחלה, באתונה של סוף האייטיז, מה השפיע עליכם אז? אני מאמין שהיה מאד קשה ליצור מוסיקה באופן מקצועי או בכלל להתקדם?

גדלנו על להקות כמו Venom, Celtic Frost וכל הלהקות האלו מהתקופה, היה קשה להתקדם כי לא היתה אפשרות לעשות דברים בצורה מקצועית, היינו אז בקשר עם הרבה להקות שרק התחילו את ה Underground Metal וכולם עשו את הצעדים הראשונים שלהם, Mayhem מנורבגיה, Sarcofago מברזיל, Necrodeath מאיטליה, Salem אצלכם, כל הגל הראשון, Emperor וכל הלהקות שהיו רק בהתחלה, לכולנו היה קשה מאד להתקדם אבל ביוון אנחנו ממש התחלנו את הסצנת מטאל, היום יש סצנה ענקית של מטאל ביוון, המון להקות טובות.

דייב מאסטיין מ Megadeth סירב להופיע איתכם באתונה ב 2005, מה בדיוק קרה שם ומה דעתך על כך במרחק זמן?

בגלל השם שלנו, הוא נוצרי מאמין כיום והחליט שהוא יותר בקטע של הדת מאשר בקטע של המטאל, אני מצטער שזה לא יצא לפועל ולא ציפיתי את זה ממישהו כמו דייב מאסטיין שגדלתי על המוסיקה שלו עם Megadeth, אני חושב שדת כובלת אותך ולא מתאימה להלך רוח של אדם חופשי והמעשה של מאסטיין מראה שהוא נסגר בתוך האמונה שלו, אני מכבד אותו כמוסיקאי אבל לא מסכים אתו כבנאדם, דרך אגב הוא הופיע בפסטיבלים עם להקות כמו Destruction שבדיוק קידמו את האלבום The Antichrist עם השיר Nailed To The Cross אז אני לא בדיוק מבין מה היתה הבעיה שלו אתנו, אנחנו לא להקה שטנית ולא אנשים בעיתיים, אם יש לו בעיה עם כל מי שחושב שהנצרות במצב של רקבון אז יש לו בעיה עם חלק נרחב מהאנשים בעולם….

הוצאתם השנה גם DVD כפול במארז מיוחד כדי לחגוג 20 שנה ללהקה Non Serviam: A 20 Year Apocryphal Story, סוג של ניצחון לדעתך?

זה מארז הכולל Double DVD הראשון מכיל את הופעת ה 20 שנה שעשינו ביוון מול קהל ביתי של אלפים, שעתיים וחצי הופעה, השני מכיל את כל הקליפים שלנו, ראיונות, סרט עלינו, מאחורי הקלעים, צילומים מהופעות ממהלך השנים, ובנוסף יש גם 2 דיסקים בהופעה חיה של המופע באתונה, זה למעשה 4 דיסקים במארז, רצינו לתת את המקסימום ואת המתנה הכי מושקעת למי שליווה אותנו מתחילת הדרך.

ואת המופע הזה נוכל לראות בישראל?

בינואר אנחנו באים לישראל בפעם הרביעית, וניתן לכם הופעת 20 שנה ל Rotting Christ, ארוכה, מלאה בשירים מכל האלבומים, חגיגה של מטאל, מאד מרגש אותנו לחזור לישראל ואני מרגיש שהפעם זו הולכת להיות ההופעה הכי חזקה שהיתה לנו אצלכם, אנחנו מכינים הרבה דברים להופעה הזו שתהיה אירוע מיוחד מאד.