מרואיין: Pär Sundström, בסיסט להקת Sabaton

אין צורך להציג יותר מידי לקהל הישראלי את להקת המטאל השבדית Sabaton, ההרכב היה כאן פעמיים והפך במהירות להיות אחד מהרכבי המטאל האהובים ביותר והמצליחים ביותר בישראל. אולי זה הגוון הכבד של המטאל המלודי שלהם, אולי התדמית והעיסוק הבלתי פוסק במלחמות שקורץ למדינה שאוכלת מלחמה לארוחת בוקר ומבצע צבאי לארוחת ערב, ואולי העובדה שחברי הלהקה התאהבו במדינה ולמדו עמוקות גם את ההיסטוריה הצבאית של צה"ל, שגם הפכה לנושא ללהיט המקומי Counterstrike. מה שזה לא יהיה – הופעתה הקרובה של הלהקה, בסוף החודש, עומדת על סף סולד-אאוט, ואלבומה החדש של הלהקה – Carolus Rex, שניתן בחינם לכל רוכשי הכרטיסים, מתגלה כאלבום שרב מוסיף למספר מעריצי הלהקה בארץ.

ישבנו לדבר עם הפגז שבתותח, השרשראות של הטנק, אבק השריפה שבכדור – הבסיסט והכותב הראשי Pär Sundström:

אהלן Par! זו הפעם השלישית שלכם בישראל בארבע שנים, כשקיבלתם את התגובה הראשונה מישראל חשבתם שזה יגיע לכזה מצב?

מדהים אה? לא.. (צוחק) מעולם לא שיערתי שזה יהיה המצב, אני אשקר אם אגיד שכן, זו כמובן הפתעה גדולה וזה מחמם את הלב כל פעם מחדש, אני הגעתי למסקנה שאני רוצה להשקיע בקהל בישראל ולהגיע למצב שבכל אלבום חדש אנחנו נגיע לישראל להופיע וההופעות יהיו יותר ויותר גדולות עם כל אלבום, זו דרך ארוכה וצריך להשקיע בקהל אבל זה שווה וכייף לכולנו, את התגובה הראשונה מישראל קיבלנו ב 2005 כשיצא Primo Victoria ואף אחד כמעט לא הכיר אותנו, קיבלנו מייל מחברת התקליטים בשבדיה שיש בחור בישראל שרוצה להפיץ את האלבום בישראל ומאד אהב אותו, אני הייתי בישראל בנעוריי לחצי שנה כך שזה שימח אותי והתחלנו להתכתב במעגל, אני, החברה שלנו בשבדיה ואותו בחור שנקרא ישי שוורץ ואכן לקח על עצמו את ההפצה של האלבום ואת הקידום שלנו בישראל, התחלנו לעבוד יחד והשאר הסטוריה ואני מאמין שרוב הקהל אצלכם מכיר את הסיפור ואת ההמשך, עם כל אלבום שהוצאנו העניין גדל עד שב 2008 הגענו לראשונה לישראל והיה פשוט מדהים, אז לא, לא שיערתי שזה יקרה אם כי זה שימח אותי ואת כל חברי הלהקה מאד, ישראל זו אחת המדינות הכי חשובות לנו, בכל מובן.

איך התגובות לאלבום החדש CARULOS REX ומהם השירים שמתבלטים באלבום לדעתך?

אני יודע שהרבה להקות יאמרו את זה אבל התגובות מצוינות, בהשוואה לאלבום הקודם אנחנו מקבלים ביקורות הרבה יותר טובות, אבל אני נשמע כמו איזה אגו מניאק ואני ממש לא אז אני מזמין כל אחד להאזין ולהחליט אם הוא אוהב את זה או לא, מה זה בכלל משנה מה אמרה הביקורת בעתון זה או אחר? המעריצים מספיק נבונים להחליט לבד מה טוב להם באוזן, זה שאלבום מסויים קיבל ציון מעולה זה לא בהכרח אומר שהוא מצויין וזה שאלבום אחר חטף קטילה זה לא אומר שהוא גרוע, אחרי הכל הכתבים הם מעריצי מטאל בעצמם והדעה של כל כתב היא כמו דעה של כל מטאליסט שמכיר ואוהב את הסגנון.

אותו הדבר דרך אגב גם לגבי השירים, לכל אחד יש את הפייבוריטים שלו, אני אתמקד על כמה מהם: Carulos Rex שיר הנושא הוא שיר לא מהיר אבל מאד סוחף ועוצמתי, אפשר למקם אותו בין Uprising ל Panzerkempf מבחינת הסגנון, זה השיר הראשון שהוצאנו כסינגל, The Lion From The North זה בדיוק ההפך: שיר מאד מהיר, סוחף ועצבני,Heavy Metal מהיר עם דאבל בס לאורך כל השיר, אם אהבת שירים כמו 40:1 אז אתה תאהב אותו מאד, אחד האהובים עלי ביותר באלבום, Gott Mit Uns זה השיר שמאז שהאלבום יצא הולך הכי טוב בהופעות, הקהל נטרף ממנו, הוא קצת פולקלור מטאל בגישה אבל זה סבאטון לגמרי, A Lifetime Of War זה שיר שבהרבה מהביקורות הוכתר כשיר הכי טוב באלבום, בלדה מאד עוצמתית שבעצם עוסקת בפן השלילי של המלחמה, בזה שאין מנצחים במלחמות והמצב בו אנשים "חיים על החרב" מייצר למעשה רק מפסידים לכל הצדדים, ושתי הדרכים שלמעשה כה מנוגדות בהם רואה האדם את מושג המלחמה הם למעשה אותה דרך ובדרך הזו יש רק סוף רע, אני חושב שזה הבהיר סופית שלמרות שאנחנו שרים המון על מלחמות אנחנו ממש לא תומכים במלחמות אלא ההפך, קצת מזכיר את The Price Of A Mile מבחינת המסר של השיר, The Caroleans Prayer הוא השיר הכי Epic באלבום, שיר ארוך ומלא בהתפתחויות מלודיות, הושפענו פה משירי הסאגה הארוכים של איירון מיידן משנות השמונים, Killing Ground זה שיר יותר מטאל בסיסי, מה שנקרא "קלאסיקת Heavy Metal" אבל דוקא בגלל זה הוא שיר ממש טוב לדעתי, אני מזמין את כולם להקשיב לאלבום ולהחליט בעצמם, למה שאני אקשקש ואהרוס לכם את התאבון?

הפעם התמקדתם בסיפור קונספט אחד במקום לעסוק בנושאים מתקופות ומאזורים שונים בעולם, מה גרם לכך?

אנחנו שבדים ולמעשה כמעט ולא התעסקנו בעבר בהיסטוריה של העם שלנו, למעשה "טיילנו סביב העולם" מבחינת נושאי השירים אבל הפעם רצינו לתת את הספוט והפוקוס על שבדיה וההיסטוריה שלה ולבנות אלבום קונספט סביב זה, זו הסיבה לכך שיש גם הוצאה של האלבום בשפה השבדית בנוסף להוצאה באנגלית, לתת את החוויה במלוא העוצמה שלה, אבל שמע, אני חושב שלמרות שהאלבום מאד מפוקס מבחינת העלילה והמסר, שירים כמו A Lifetime Of War למשל משקפים בצורה מעולה את החיים שלכם בישראל למשל, ואת כל מה שאתם עוברים שם מאז הקמת המדינה, לא נותנים לכם לחיות בשקט, ואני בטוח שגם בנאדם ברוסיה שישמע את השיר יכול לקשר אותו ולהזדהות אתו בהקשר של קומוניזם מהעבר או שלטון שכופה על העם מלחמות, למעשה כל מקום שטעם את טעם המלחמה וכל בנאדם שנלחם בחייו האישיים יכול לקחת את השיר הזה למקום שלו בלי כל קשר לסיפור המקורי של האלבום ובלי קשר לשבדיה ולקונספט, זו הגדולה של מוזיקה בעיני, אני זוכר שכילד לקחתי את Powerslave של איירון מיידן והבנתי אותו לגמרי בדרך שלי, הבאתי אותו לעולם שלי, ואני בטוח שהרבה אנשים עשו ועושים דברים דומים וזה נהדר בעיני.

בשיר GOTT MIT UNS יש נגיעה בולטת של פולק מטאל, אתם מקשיבים למוזיקה הזו? מאיפה בא הרעיון?

אני גדלתי על Heavy Metal של שנות השמונים, ומכאן באה ההשפעה העיקרית שלי, אני כן אוהב חלק מלהקות הפולק מטאל שקיימות היום ועם חלק גדול מהן יוצא לנו גם להופיע לא מעט, אל תשכח שהשימוש באלמנטים של פולק בתוך המטאל לא הומצא על ידי הגל החדש של להקות הפולק מטאל אלא כמעט עשרים שנה קודם, הלהקות החדשות פשוט לקחו את הקו הזה קדימה ועלו שלב מבחינת ההמחשה של ההשפעה המוסיקלית, אל תדאג, אנחנו נשאר סבאטון.., זו השפעה שמוסיפה לדעתי טעם חדש לשיר, אבל לא נעלה עם אקורדיון באלבום הבא, זה לא יקרה, בהופעות השיר הזה עובד מצוין, אני מאד מופתע, הוא הופך אט אט לאחד השירים הכי אהובים על הקהל, זה שיר שמצד אחד הוא אנחנו ומצד שני הוא מביא משהו חדש שלא היה לנו בעבר וזה לדעתי מגניב.

אתם אחת הלהקות שעובדות הכי קשה בתעשייה, עושים כמעט 200 הופעות בשנה, מאיפה האנרגיה? אתם עדיין מתרגשים על הבמה?

בכל הופעה, כמה דקות לפני העלייה לבמה אני מסריט בראש את המקום בו היינו לפני עשר שנים ואומר לעצמי "תשמח אבל אל תשכח מאיפה הגעת", זה מאד חשוב להיות עם הרגליים על הקרקע ולהבין שההצלחה היא לא הכל בחיים, אז כן, אנחנו מאד מתרגשים לפני הופעות ותמיד נותנים את המקסימום בלי קשר לכמות האנשים שמגיעה, אם זה פסטיבל ענק או מועדון זה לא משנה, אנחנו נותנים את עצמינו, אנחנו מופיעים המון ומעולם לא ביטלנו אף הופעה, אנחנו לא נבגוד בקהל שלנו ובאמרגנים שמביאים אותנו ותומכים בנו, גם אם אחד מחברי הלהקה או יותר מאחד (גם זה קרה) חולים עם חום גבוה – הוא עולה להופיע, ונותן מאה אחוז, אני עכשיו נזכר שבהופעה השנייה שלנו בישראל המתופף שלנו לשעבר קיבל קלקול קיבה ותופף הופעה שלמה תוך כדי שהוא מקיא את נשמתו על הבמה בסיום של כל שיר, אבל הוא נתן את ההופעה עד הסוף כמו שצריך, גם אני שברתי את הברך בארצות הברית בשנה שעברה והמשכתי לנגן פחות או יותר עד שהיה לי תור לניתוח, הלהקה זה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו, ומבחינתינו להופיע זה הדרך להעביר את זה לעולם.

שלושה מחברי הלהקה עזבו לפני כמה חודשים את ההרכב במכה אחת איך שחזרתם מסיבוב ההופעות בארצות הברית, תוך פחות משבוע העמדתם שלושה נגנים חדשים בהרכב והמשכתם מייד את סיבוב ההופעות, מה גרם לעזיבה של שלושת הפורשים ואיך מצאתם כל כך מהר תחליף? זה מהלך לא פשוט עבור להקה, איך עברתם את זה? מה הסיפור האמיתי?

קודם כל חשוב לי לומר שנשארנו חברים והחיכוך היה מקצועי לחלוטין, הוא לא היה מוסיקלי אלא מנהלי, את המילים ואת המוזיקה של סבאטון יש שני אנשים שכותבים ותמיד כתבו: אני ויוהקים הסולן, הלהקה היא דמוקרטיה אבל אנחנו הקטרים של הרכבת, אנחנו מנהלים את ההרכב כותבים את כל המוזיקה והמילים, מביאים את הקונספט האומנותי, קובעים את ההופעות, אלו שמתראיינים, וכיו"ב, כמעט כמו בכל להקה, אתה תראה תמיד שנניח באיירון מיידן: רק סטיב האריס ודיקינסון מתראיינים, ואם תעבור על הלהקות שאתה מכיר תראה שזה המצב ברובם, החיכוכים החלו בארה"ב בסיבוב ההופעות וראינו כולנו שזה לא יכול להמשיך קדימה כי הלהקה עולה עם האלבום החדש מדרגה וצריכה יותר הבנה של כולם לגבי הקו והדרך, כשחזרנו לשבדיה הם "איחדו כוחות" והחליטו לעזוב או להפוך את הלהקה למשהו שונה, אנחנו לא רצינו לשנות את הלהקה והפרידה היתה טבעית, אנחנו בקשר קרוב, אל תשכח שאלו חברים מילדות שלנו ואנחנו קודם כל ולפני הכול חברים, גם אם לא הסכמנו על דברים בלהקה, עשינו דרך ארוכה ויפה יחד. את החברים החדשים אני מכיר משבדיה, הגיטריסט ניגן ב Nocturnal Rites והם גרים קרוב אלינו ומוסיקאים מאד מוכשרים, הם למדו את כל הרפרטואר של סבאטון תוך שבוע וחצי ויצאו אתנו להופעות, עד כה הופענו אתם מעל שבעים הופעות רצופות ואני מאד מרוצה גם בפן האישי וגם מוסיקלית, אני מקווה שלא נחליף יותר נגנים בהרכב בחיים, אבל את התשובה האמיתית מקבל כל מי שרואה אותנו בהופעה וגם אתם תקבלו אותה ותחליטו בעצמכם איך אנחנו נשמעים כיום.

בפסטיבלים הגדולים באירופה בהם אתם מנגנים אתם נמצאים בעמדה יותר גבוהה מבחינת הפרסום וזמן העלייה לבמה ומשך ההופעה מהרבה להקות מטאל ענקיות, כשאתה רואה אתכם מנגנים עם יותר זמן במה ופרסום גדול יותר מלהקות כמו Megadeth או Twisted Sister או Arch Enemy מה זה עושה לך?

כמו שאמרתי קודם: אסור לאבד את הראש ולחשוב שהשמש זורחת לך מהתחת ואתה מרכז העולם, אנחנו בסך הכל להקת מטאל שהצליחה, יש המון להקות שאם יעבדו קשה ויעשו את הדרך שלנו יצליחו גם הם, אז כן, כמובן שזה מחמיא לנגן בפסטיבל מול שישים אלף איש כשלהקה שגדלת עליה ונחשבת לענקית במטאל מנגנת לפניך וכאילו "מחממת" אותך, אבל תשמע, אני מעריץ של חלק גדול מהלהקות האלו, אני מתרגש בעצמי לראות אותם מופיעים, מה זה משנה מי מנגן אחרי מי, הרי עסקי המוזיקה הם הפכפכים, יום אחד אתה יותר מצליח ושנתיים אחר כך הלהקה ההיא יותר מצליחה, הדבר החשוב הוא להמשיך לעשות את מה שאתה מאמין בו מהלב ועם כל ההשקעה והכח, השאר כבר יבוא באופן טבעי, כמובן שגם טיימינג חשוב, פרסום חשוב, אבל אני מאמין שמי שהולך עם החלום שלו עד הסוף יגשים אותו ברוב המקרים, חשוב לי גם להגיד שאנחנו מפרגנים ועוזרים ללהקות צעירות שנמצאות במקום בו אנחנו היינו פעם ומנסים לתת להם יד, כמו להקת Desert מישראל שהזמנו אותם להופיע אתנו בשבדיה בפסטיבל והסולן שלנו שר קולות רקע באלבום הראשון שלהם, אנחנו חושבים שזה חשוב מאד לפרגן, גם אני רציתי שיפרגנו לי ויעזרו לי כשהתחלתי אז אני אתנהג כמו שרציתי שיתנהגו אלי ואנסה גם לעזור.

מה המטרה המרכזית שלכם בלהקה כעת?

להמשיך בדרך שהתחלנו ולהשאר בשטח לעוד הרבה הרבה שנים.

בפעם האחרונה בה הופעתם בישראל ביקרתם במוזיאון הטנקים בלטרון, מה צפוי לכם הפעם בישראל מעבר כמובן להופעה עצמה?

הביקור בלטרון במוזיאון השריון היה אחד הדברים הכי מרגשים שקרו לנו כלהקה, לחצנו על ההפקה לקחת אותנו ללטרון ובפעם הראשונה שהגענו לישראל השעה כבר היתה מאוחרת כי נשארנו הרבה בירושלים והמוזיאון נסגר בערב, אז בפעם השנייה ממש נדנדנו לכולם "מה עם מוזיאון הטנקים? מה עם לטרון?" ובסוף הם לקחו אותנו לשם רק כדי שנרד להם מהגב.. (צוחק) והיה מדהים, נסענו עם החברים מ Desert שאירחו אותנו באופן יוצא מן הכלל והסבירו לנו את מה שלא ידענו על האזור, הצטלמנו עם טנקים, חווינו מעט מההרגשה, הפעם אנחנו הולכים ללכת הרבה יותר לעומק, אנחנו הולכים לגבעת התחמושת עם קבוצה של אנשים מהצבא ומהתקשורת, לטייל בתוך המנהרות ששמענו שיש שם, לשמוע הרצאות על הקרב שנערך שם, לאחר מכן אנחנו נסע לבקר חיילים בבסיס צבאי באזור, ניתן להם מתנות דיסקים וחולצות כדי לשמח אותם קצת, נצטלם, נדבר וניפגש אתם וכנראה שגם נאכל שם צהריים אתם, זה כבוד גדול לנו להגיע לכזה מעמד ולקבל את העזרה מכל האנשים הטובים שעוזרים לנו בישראל, כך שהפעם הכל הולך להיות הרבה יותר עמוק מבחינת הסיורים ההיסטוריים והמפגש עם לוחמים, דבר שאנחנו מאד מתרגשים לקראתו ומחכים לו.

המגזין הבריטי METAL HAMMER שולח לישראל צוות כתבים וצלמים לעשות כתבת ענק על הסיפור שלכם בישראל, ספר לי על זה.

פנו אלינו מהמגזין וביקשו לשמוע את "הסיפור שלנו עם ישראל" ועם הקהל הישראלי, הם מאד התלהבו מהסיפור והחליטו שזה שווה כתבת ענק וששווה להם לשלוח לכאן צוות כתב וצלם של המגזין שילוו אותנו בכל השהות בישראל כולל הסיורים שדיברתי עליהם קודם, אני בטוח שהולך לצאת משהו קול לגמרי.

מה אנחנו יכולים לצפות מההופעה ב 30 לאוגוסט?

ממה שהבנתי זה הולך להיות סולד אאוט וזו הפעם השנייה שאנחנו עושים סולד אאוט בישראל, אין לי מילים לתאר כמה אנחנו אסירי תודה ומעריכים את כל האהבה והתמיכה שאנחנו מקבלים אצלכם, ההופעה עצמה תכלול כמובן שירים מכל האלבומים שלנו, כולל כל הלהיטים, החדשים והישנים, חגיגה של מטאל, תצפו לחגיגה של מטאל, יהיה כייף. כל אחד שקונה כרטיס להופעה שלכם בישראל מקבל את האלבום החדש CARULOS REX אתו, מה היה הרעיון מאחורי זה? לתת לקהל שלנו את הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר, ממש כך, לשלוח אותם הביתה עם מזכרת יפה מהמופע ועם האלבום המקורי והאמיתי כדי שיוכלו להכנס לעומק של המוזיקה כמו שצריך ולא דרך קבצי מחשב, שיוכלו לקבל את החוויה של ההאזנה לאלבום בבית באיכות מקסימלית עם החוברת והמילים- כמו שצריך.

הוצאנו דרך אגב גם חולצה מיוחדת לרגל ההופעה בישראל והיא תימכר בהופעה או כבר נמכרת בישראל, בטח אתם יודעים יותר טוב ממני…גם החולצה הולכת באותו קו איכותי: הלכנו על חולצה שיקר לייצר כדי לתת את האיכות הכי טובה.

מה ההחלטה הכי חשובה שקיבלת בחיים בהקשר ללהקה?

להפסיק לעשות כל דבר אחר ולהתרכז רק בלהקה ולעשות את סבאטון 7 ימים בשבוע 24 שעות ביום, בלי להתעצל, ותוך כדי שאני מקריב ומוותר על הרבה דברים אחרים בשביל הלהקה, החלטנו שזהו: הולכים על החלום בכל הכח, מהרגע שהחלטנו שזה הייעוד שלנו ואנחנו עושים רק את זה: התחלנו לראות תוצאות, הלכנו על כל הקופה.