מרואין: Serj Tankian, מלהקת System Of A Down

אחת הלהקות המצליחות ביותר של העשור האחרון היא System Of A Down, המשלבת מטאל, פאנק ומוזיקה אוונגרדית יותר בצורה שהפתיעה את כולם כשהצליחה בקנה מידה בין לאומי עצום. הלהקה, שכל חבריה ממוצא ארמני-אמריקאי, מכרה מיליוני עותקים מאלבומיה, למרות שאלו הכילו מטאל כבד ואגרסיבי, גראולים ולא מעט מחאה וביקורת כנגד התרבות האמריקאית והמערבית בכלל – וכנגד הממשל האמריקאי הנוכחי באופן ספציפי. לאחרונה נשמעו לא מעט שמועות על יחסים עכורים בתוך System Of A Down, ונאמר כי הלהקה ככל הנראה הפסיקה לפעול.

בדיוק בזמן הנכון, מוציא סולן הלהקה הנחשב, Serj Tankian, את אלבום הסולו הראשון שלו – Elect The Dead, בחברת התקליטים שלו, Serjical Strike. לאחר לא מעט שיתופי פעולה – בין השאר באלבום בשם Serart, פרויקט מוזיקה ארמנית שעשה עם מוזיקאי ארמני נחשב, וכן אלבום משותף עם Buckethead, הגיטריסט האמריקאי המסתורי – זו הפעם הראשונה שבו ניתן לשמוע את המוזיקה שאותה כתב טנקיאן בעצמו. לכבוד האלבום החדש, שוחחנו עם סרג' עליו, על להקת העבר הנודעת שלו, ועל חייו האישיים בראיון שופע אופי עם אחד הסולנים היותר נחשבים שידע עולם המטאל מזה זמן רב.

אהלן סרג', רציתי להתחיל בהווה ובאלבום הסולו החדש שלך – Elect The Dead, מה אתה עושה בימים אלו כשהוא יוצא?

אני עושה חזרות, הרבה ראיונות, מתכונן לצאת לסיבוב הופעות, ומתמודד הרבה עם הנושאים היום יומיים של Serjical Strike מסביב להוצאת האלבום.

מה אתה מרגיש ברגעים אלו? לחוץ? נרגש?

מאושר, נרגש, מלא אנרגיה, מאותגר ותשוש… [צוחק]

קראתי שאתה לא אוהב לפרש דברים באופן מוחלט לגבי הטקסטים ושם האלבום, אבל השירים נשמעים כאילו הם עוסקים שוב בפוליטיקה ובנושאים חברתיים, כך שקל לראות שזה מתקשר לשם האלבום, זה נכון?

השיר עצמו, "Elect The Dead", יכול להיות מפורש בכמה דרכים, בדיוק כמו שם האלבום. מבחינה רוחנית, המוות הוא החלל הריק, היעד הסופי, החלל שמתוכו יוצאים כל החיים וכו'. מבחינה פוליטית יכול להיות שזה מתקשר לשידור החוכמה מעבר לזמננו אנו, מעבר להיסטוריה או העולם החומרי בעצמו כדי לעזור למצוא פתרונות לחיי היום יום שלנו בזמנים הקשים שלנו כיום. יש כאלו שהציעו שהקורבנות של הפסגה של התרבות אמורים לקבל את זכות הבחירה של המנהיגים הבאים שלנו כדי להבטיח שנקבל מסגרת צודקת יותר.

באלבום עצמו, אני מבין שאתה עשית את רוב הנגינה. עד כמה אתה שולט בכל הכלים השונים שבו?

ניגנתי פסנתר, גיטרה ובס כבר יותר מ-20 שנה, יותר זמן מהתקופה שבה אני שר. אני פשוט עושה דברים בדרך שלי, ובסגנון שלי.

האלבום עצמו נשמע עבה יותר מכל מה שעשית עם System Of A Down, מלא בהרבה סאונדים וכלים שונים. לכיוון הזה חתרת?

כן, רציתי משהו יותר תזמורתי ועם סאונד מלא שכבות לאלבום הזה, מעבר לסאונד של להקה בת 4 כלים. זאת חוויה מצוינת להאזנה באוזניות כתוצאה מזה.

השירה ב-SOAD, במיוחד באלבומים האחרונים, התאפיינה בעיקר בהרמוניות שנוצרו מהשילוב של השירה שלך ושל הגיטריסט של הלהקה, דארון. עד כמה שונה היה לעשות את השירה באלבום הזה בלעדיו?

לא ממש חשבתי על זה, אני חושב בעצמי על קול כל שהוא ושם אותו בהקלטה. עשיתי פשוט שכבות רבות של שירה.

עד כמה שונה החומר שכתבת בעצמך מזה שכתבת בעבר עם דארון?

תמיד כתבתי לבד, גם את השירים שהבאתי ל-System. זה התחיל פה, באולפן שלי. ההבדל עכשיו הוא שגם ניגנתי, עיבדתי והפקתי הכול גם כן, דבר שיש לי ניסיון רב איתו מלעשות את זה לפרויקטים כמו Serart, או שיתופי פעולה אחרים, פסי קול לסרטים וכו'. אני כותב הרבה מוזיקה, רובה בוודאי לא ישמע מעולם, החל ממוזיקה קלאסית, פופ, רוק, מטאל, מוזיקה גותית, ניסיונית, נויז, ג'אז, מה שתרצה.

הסתובבו הרבה שמועות בשנים האחרונות לגבי לחץ הולך וגובר על מערכות היחסים בתוך SOAD, יש אמת בשמועות האלו? היה לזה חלק בכך שאתם עושים כרגע מוזיקה בנפרד?

תמיד יש יותר שמועות מאשר אמת בתוך תעשיית הבידור באופן כללי. אכן היו לנו בעיות כלהקה כמובן, והיו לנו חילוקי דעות יצירתיים פה ושם, וגם מאבקים אישיים מידי פעם, אבל תמיד נשאר חברים ונכבד אחד את השני, למרות כל זה. פשוט הגיע הזמן שנתן עדיפות לחיים של עצמנו ולהרפתקאות אומנותיות מלבד הלהקה, במקום להמשיך כמו שהיה.

עכשיו קצת לנושאים אישיים אם זה בסדר מבחינתך, אתה ומשפחתך היגרתם לארה"ב מלבנון, עד כמה ההיסטוריה האישית שלך, בלגדול במקום כמו בירות, השפיעה עליך כאדם וכמוזיקאי?

הייתי בן 7 כשההורים שלי היגרו לארה"ב. מכיוון שנולדתי ארמני וגדלתי במזרח התיכון אני בטוח שיש לזה השפעה גדולה מאד עלי. אני בדרך כלל מבין ומקורב יותר לפוליטיקה באזור יותר מאשר רוב האמריקאים לדעתי. מבחינה מוזיקלית יש לי מבחר נרחב מאד, והטעמים שלי בהתאם.

למדת שיווק בקולג', מה גרם לך לבחור בנושא הזה? היה לזה חלק בעיצוב הדעות שיש לך על ארה"ב ומסחריות באופן כללי כיום, משהו שבלט בטקסטים ב-SOAD?

כן, למדתי עסקים בקולג' לפני שעברתי למוזיקה. אבל זה לא מה שנתן לי את הדעה שלי על קפיטליזם, הטוב והרע שבזה וכו'. זה בא מהניסיון שבלעבוד ולחיות, מלקרוא, לראות ולהבחין מה קורה מסביבי בעולם. קפיטליזם היא רק מערכת כלכלית, כמו סוציאליזם וקומוניזם. אף אחת מהמערכות האלו אמורות להחזיק את הדמוקרטיות שלו כבת ערובה.

יש הבדל בטקסטים שכתבת לאלבום לעומת מה שכתבת ל-SOAD?

המילים באלבום הן אישיות יותר כמובן, יותר אינטימיות ברגעים מסוימים.

כששמעתי אותך לראשונה ב-SOAD חשבתי על שני סגנונות שירה שנשמע שהשפיעו עליך, זו של מייק פאטון, ושירה מזרחית, עד כמה שני אלו באמת היוו השפעה עליך?

אני אוהב הרבה אמנים מהעבר, מהווה מכל מיני ז'אנרים שונים, כולל את פאטון ומוזיקה מזרחית. אני אוהב את הגישה של פאטון לניסיוניות בשירה, כמו שאני אוהב את זה אצל פרנק זאפה.

כשהתחלתם עם SOAD, ולפני כן עם Soil, היה קשר לעובדה שגם אתה וגם דארון ממוצא ארמני לעובדה שהתחלתם לנגן ביחד? ולמה גייסתם את שאר חברי הלהקה ממוצא ארמני גם כן?

זה היה מקרי למחצה שכולנו היינו ארמנים ב-SOAD. פגשתי את דארון כשניגנתי קלידים בלהקה אחרת. הלהקה שלו עשתה חזרות באותו מקום שבו אנחנו עשינו. כששתי הלהקות התפרקו המשכנו ביחד, לשנינו הייתה תשוקה ליצירתיות ומוזיקה. זה היה יותר עניין אומנותי מאשר השורשים התרבותיים המשותפים שלנו שגרמו לזה לקרות. את שאר החברים פגשנו בדרך דומה מזה שחלקנו חדר חזרות והסתובבנו ביחד.

אין לי ידע נרחב מידי בנושא, אבל אפשר לנחש שהשואה הארמנית, שבוצעה ע"י הטורקים, היוותה חלק חשוב מהעבר התרבותי שלך, כמו שהשואה הייתה עבורי כיהודי בישראל. באיזו רמה אתה חושב שזה השפיע עליך כמבוגר?

הסיפור של השואה האמנית וההכחשה שלה ע"י הדמוקרטיות כביכול בארה"ב, וכן, גם ע"י ישראל, היא משהו שהוא כמובן צבוע מאד, והוא גרם לי להיות מודע יותר לאי-צדק מסביבו לעולם, ומילא אותי עם יותר אמפתיה לבעיות של אחרים, אם הן פוליטיות, אקולוגיות, כלכליות, חברתיות אישיות וכו'.

יש אמרה בישראל "לא נשכח ולא נסלח" שמרמזת על היחס העתידי של העם היהודי לגרמניה, אבל האמת היא שיש יחסים דיפלומטים מצוינים עם המדינה ההיא, אנשים מטיילים שם באופן קבוע, קונים מוצרים גרמנים וכו', זה דומה עם העם הארמני? אתה תומך במדיניות של "לסלוח ולשכוח" לעומת זו שהזכרתי?

אני לא חושב שיש שום דבר בעולם שיכול לכפר על האבידות של העם היהודי בשואה, שנגרמו ע"י הנאצים. לעומת זאת, הסיבה שבגללה יהודים יכולים לבקר בגרמניה, לקנות מוצרים גרמנים ולהיות ביחסים תקינים איתם, היא שהם הכירו בפשעים שאבותיהם ביצעו ועשו מה שיכלו כדי לפצות (למרות שזה נטול בספק אם זה מספיק או לא). במקרה של טורקיה, הם עדיין מכחישים את החלק של השלטון העותומאני ברצח העם הארמני, ולכן הם באופן קבוע יוצרים מצב שבו אין צדק, והזיכרון של הקורבנות לא זוכה להיות מכובד באמצעות האמת. אני מאמין בכל ליבי בלשכוח ולסלוח, אבל קודם כל צריך שיעשה צדק, לפחות ברמה מסוימת.

הרבה פעילי שמאל בארה"ב כיום מחזיקים דעות זהות ושליליות על הכיבוש הישראלי של השטחים, אתה ידוע כפעיל אקטיבי כנגד אלימות, מה אתה חושב על המצב הזה?

מדינה שכובשת לא יכולה לקרוא לעצמה דמוקרטיה בפה מלא. הבית הבטוח ביותר בשכונה הוא זה שבו כל השכנים הפכו להיות חברים, לא זה עם הגדרות הגבוהות ביותר. אני מאמין בלב מלא בכך שהדרך היחידה שבה הישראלים והפלשתינאים יוכלו להיות בטוחים היא לדאוג שיהיה פתרון שמכיל שתי מדינות נפרדות, עם כוונות חיוביות. השלום בין שתי המדינות יכול להיות מובטח ע"י כוח בין לאומי שמורכב מבעלות הברית מהאזור, ועם ברכת האו"ם. ישראל יכולה לעשות זאת ע"י שיחות עם החמאס ועם הפתח וע"י זה שתיסוג לגמרי מהגדה המערבית ומעזה, וחלקים מירושלים, כמו שכבר שקלו בקבינט של אולמרט.

תנו להם את החופש שלהם, את האדמה שלהם, את המים שלהם, את החופש האווירי שלהם וכו', תשתמשו במצרים וירדן כמי שיבטיחו את העסקה, כפי שכבר דובר בעבר. אני לא עיוור לכל נושא הביטחון שקשור בזה, ואני מבין שכל זה מסוכן לעשות עם כל מה שקורה אצלכם, אבל מה הפתרון האחר? הדבר החשוב ביותר הוא לעשות את כל זה עם המניעים הנכונים, לעשות שלום ולהימנע מבעיות העתיד של קורבנות שיהפכו לטרוריסטים.

קראתי לאחרונה שעברת לניו זילנד, כתוצאה מחוסר ההסכמה שלך עם המלחמה בעירק, זה נכון? מה הוביל אותך למעבר?

לא עזבתי את ארה"ב, אני אזרח של שתי המדינות בו זמנית, יש לי בית בניו זילנד ואני אוהב את המקום, זה אחד המקומות הכי מתקדמים מבחינה אקולוגית, ואחד הארכיפלגים היפים ביותר בכדור הארץ.

כתבת בזמנו מאמר בשם "Understanding Oil", שיצא לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ועליו ספגת לא מעט ביקורת. מה אתה חושב על הנושא הזה כיום? אתה מתחרט על כתיבת המאמר?

זה קל מאד להביע דעה כשדעת הקהל תומכת בך. אחרי ה-9/11 תגובת הנגד הייתה חזקה בארה"ב, באופן מובן, וכל מי שהתנגד לגישה של תקיפה בחזרה אולץ לשלם על זה. הסינגל שלנו, "Chop Suey" [מהאלבום Toxicity של SOAD] הורחק מתחנות רדיו, שדרנים ירדו עלינו מעל גלי האתר, שנאו אותנו וכו'. שנים לאחר מכן, כיום, אנשים באים ומודים לי על שאמרתי מה שבסופו של דבר באמת קרה. אני עדיין לא מרוצה כי הממשל האמריקאי ובעלי הברית שלו לקחו את האזרחים של ארה"ב למסע כזבים, וכעת אנחנו מוצאים את עצמנו בחובות, באמצע כיבוש וכו'.

אני יודע קצת על הארגון שהקמת, Axis Of Justice. אבל מה הארגון בדיוק? במה הוא עוסק?

AOJ הוא ארגון שלא למטרות רווח שהתחלנו אני וטום מורלו, הגיטריסט של Rage Against The Machine. אתה יכול להוריד עותק של הצהרת הכוונות שלנו מהאתר שלנו. הוא נועד לממן ולתרום למטרות צודקות ולשמש כפלטפורמה פוליטית לדברים שהחלטנו שנתערב בהם. לקחנו על עצמנו כמה מטרות שונות כמו נושאי עבודה, חקלאות שיתופית, האכלת חסרי בית, הכרה בשואה הארמנית, נושא חופש הביטוי בטורקיה, עבודה עם אמנסטי, המלחמה בעיראק וכו'.

להיות פעיל חברתית וגם אמן מצליח מהצד השני זה דבר מקובל מאד בארה"ב מאד בקרב זמרים ושחקנים. אתה חושב שהעובדה שאתה אמן מצליח מאפשרת לך לעזור יותר עם הפעילות שלך מאנשים רגילים?

זו דרך נרחבת יותר להפיץ את הרעיונות האלו, אבל לאו דווקא משהו בעל אפקט גדול יותר. אני חושב שלאמנים יש לא פחות אחריות לצלול לתוך הנושאים האלו מלכל אחד אחר, צריך מיעוט מרוכז וחזק כדי לשנות את הכיוון של הרוב, ואנחנו כולנו חלק מזה.

שאלה קצת קשה, יש כאלו שיאמרו שלמחות כנגד קפיטליזם ומסחריות מלהקה ואמן שחתומים בחברת תקליטים ענקית, וידיאו קליפים שמוקרנים ב-MTV ומכירות של מיליונים היא סוג של צביעות. מה היית אומר על הטענה הזו?

אני חתום בחברת התקליטים שלי עצמי, Serjical Strike, אבל התשובה שלי היא: היית משתמש במשלוחים של Fedex כדי לעזור לילדים רעבים במקום כל שהוא?

בחזרה למוזיקה. במה שאתה עושה עם SOAD, ויותר מזה, במוזיקה שלך, יש איזו נימה טרגית, משהו שבולט גם בשירה שלך. זה משהו שאתה מכוון אליו?

כשזה מגיע לכתיבת השירים, אני פשוט כותב מה שאני משדר באותו רגע. זה לא מתוכנן בשום צורה לא מבחינת המוזיקה ולא מבחינת המילים. אני מסכים שיש מלנכוליה עמוקה באופן אישי ועולמי באלבום, עם נימה של תקווה בסוף, אני מקווה שזה מספיק כדי ליישר את הדברים.

קראתי שהאלבום מכיל חומר שנכתב על ידך בתקופות שונות בחייך, אז עד כמה רציף הוא כאלבום אחד? החומר בתקופות שונות שלך חייך שונה מבתקופות אחרות?

אני חושב שזה אלבום רציף מאד, למרות שהוא לא אלבום קונספט או משהו. השירים, וגם הרעיונות והמילים זורמים היטב מהאחד לשני. אני אוהב לפתח את הקשרים בין דברים שלא התחברו לפני כן אם זה שירים, קטעים מוזיקליים, מילים וכו', זו החוויה הרב-גונית שהיא החיים שהיא התא המוחלט של החוויה העולמית שלנו.

אגב, אתה מתכוון להופיע עם חומר סולו שלך בלבד, או גם חומר של SOAD? מתי אתה מתחיל להופיע?

רק שלי, אני מתחיל השבוע בארה"ב, ובחודש הבא אני יוצא לאירופה.

מה תעשה עם להקה שתנגן איתך?

יש לי הרכב מלווה של כמה חברים מוזיקאים מעולים שינגן איתי בהופעות, החלטנו לקרוא ללהקה: The Flying Cunts Of Chaos.

לגבי SOAD, היית אומר שהלהקה בהקפאה, או התפרקה?

אנחנו כרגע בהפסקה עד למועד בלתי מוגדר.

לסיכום, מכיוון ש-SOAD הייתה אחת הלהקות הזרות המוכרות ביותר בישראל בשנים האחרונות ויש שצופים הצלחה דומה גם לאלבום שלך, היית רוצה לעביר מסר אחרון לקהל הישראלי?

אם אני זוכר נכון בדיוק היה ראש השנה אצלכם, אז שנה טובה – מי ייתן ותהיה לכם שנה של שלום, אהבה, הבנה, הרמוניה והגשמה עצמית, כיחידים וכקבוצה.
|ENG|Serj Tankian – Elects The Dead
By: Alon Miasnikov
Interview With: Serj Tankian, From System Of A Down

System Of A Down have been one of the most successful rock/metal bands in the world this last decade, which was a surprise to many. The band's uncompromising take on music didn’t seem easily disagreeable, and their tendency to sing about things that actually mattered, not just about love and relationships, made the band an even more difficult candidate for world success.

Since the band's last album was released, a lot of rumors circled around that the band was done, and that we should expect some solo material from its members, sure enough, the band's highly regarded vocalist/social activist Serj Tankian is releasing a much-anticipated solo album – Elect The Dead, on his private label – Serjical Strike Records. We spoke with Serj about the new album, his personal life, and his much-discussed political and social opinions, in an interview that turned out to be quite interesting indeed.

Hey Serj, thanks for doing interview! I'd like to start with your current events, your solo album – Elect The Dead is almost out, what are you doing these days, prior to it's release?

I’ve been rehearsing, doing lots of press, getting ready to go out on tour, and dealing with a lot of the day to day business of Serjical Strike around the release of “Elect the Dead.”.

What are your feelings in this point of time, expecting its release – Anxiety? Hope? Dread?

Happy, excited, energized, challenged, and overworked..haha..

I've read you don't like to spell things out too clearly regarding the name of the album, but some of the songs seem more-or-less political or social-related, it's easy to imagine a similar theme is connected to the title, is that so?

The actual song Elect the Dead on the album can be taken many ways as the meaning of the album title. Spiritually, death is the void, the ultimate destination, the space out of which all life arises, etc. Politically Electing the dead can refer to channeling the wisdom beyond our time, beyond history or the material world itself to help find solutions to our daily lives in these trying times. Some have suggested that the victims of the epitome of civilization should decide our next leaders to insure we get a more just framework.

You did most of the instrumentation on the album, how well-versed are you in playing with each of these instruments?

I’ve played piano and guitar/bass over 20 years, longer than I’ve been singing. I just do things my own way, with my own style.

The album sounds quite thicker than anything you did with SOAD, filled with sounds and instruments, was that something you were aiming for with this release?

Yes, I wanted a more orchestral and textured sound for this album rather than the 4 piece rock band sound. It’s a good headphone experience accordingly.

SOAD'S vocals, particularly in the last two releases, were characterized by the harmonies created by your and Daron's vocals, how different was it doing just your own, how different was it creating vocal harmonies without him?

Never really thought about it. I just come up with a voice and put it on the recordings. I’ve done multiple layers of vocals.

How different is it writing your own material, by yourself, in comparison with writing material with Daron?

I’ve always written alone, even with songs I took to System. It started here in my studio. The difference now is that I’ve played and arranged, produced everything as well, which I have a long experience of doing for other projects like Serart, other collaborations, film compositions, etc..I write a lot of music, mostly which will never be heard, from orchestral, electronic, pop, rock, metal, goth, experimental, noise, jazz, you name it.

A lot of rumors circulated in the last few years about an ongoing strain on the relationships within SOAD, was there such a thing? If so, was it a part of the fact the band members are creating separate music these days?

There’s always more rumors than truth around the entertainment industry in general. We did have our problems as a band of course, and had different creative ideas here and there or personality conflicts here and there, but always remain friends and respectful to each other despite all that. It was just time for us to prioritize our own lives and other artistic adventures to System instead of the other way around.

Now some more personal questions, if you don't mind… First, you and your family immigrated to the US from Lebanon, how much an influence did your own personal history, and you growing up in such a place as Beirut influence you, as a person and as a musician?

I was 7 years of age when my parents migrated to the U.S. Being Armenian and born in the Middle East I’m sure has a lot of influences on me. I tend to understand and relate to the politics of the area more easily than most Americans I think. Musically, I have a very wide palette and tastes accordingly as well.

You studied Marketing, what made you chose that as a subject, and did it take a part in leading you to the views you hold on America and commercialism, those that are evident in your lyrics in SOAD?

Yes, I was a business major at University before going into music. But that’s not what gave me my perspective about Capitalism, its pros and cons, etc. That would come from experience in working and living, reading, watching, and paying attention to things going on around the world. Capitalism is just an economic system, like Socialism or Communism. None of these systems should hold our democracies hostage.

Is there a lyrical difference between what you wrote with SOAD to the material on Elect The Dead?

The lyrics on Elect the Dead are more personal (obviously), more intimate at points.

When I first heard your singing in SOAD I though of two thing, Mike Patton, and middle-eastern music (which we listen to a lot of here in Israel), to what extent where the two an influence on your way of singing?

I love a lot of different artists from the past and present in many different genres, including Patton and middle eastern music. I like Patton’s sense of vocal experimentation, as in Zappa’s.

When SOAD, and Soil before that started out, were your and Daron's similar Armenian origins a part in you two working together? And why did you recruit two other Armenian-descendent musicians for the band?

It was semi accidental that we all turned out to be Armenian in SOAD. I had met Daron while playing keyboards in another band. His band shared space with us. When both bands disbanded, we carried on. We both had a passion and drive for creativity and music. It was more art than our cultural heritage that made that happen. I met the other guys the same way from sharing rehearsal space and hanging out.

I have no great knowledge on the subject, but I can guess that the Armenian genocide perpetrated by the Turks was always there in the background when you were growing up, as much as the Holocaust was for me as a Jew in Israel, to what extent did that effect you as an adult?

The story of the Armenian Genocide and its subsequent denial by so called democracies like the U.S., and Yes, Israel as well, which is really obviously extremely hypocritical, made me more aware of other injustice around the world, and filled me with more empathy for others’ plights, be they political, ecological, economical, labor, social, personal, etc.

Though the saying "We will not forgive, nor forget" has been coined in relation to the Jewish people's relation with Germany, Israel has a good relationship with Germany as a state, and Jewish people as a whole visit Germany, purchase German products Etc., is that similar within the Armenian people? Do you support the motto of "Forgive and forget" rather than the one I mentioned?

I don’t think anything in the world could make up for the losses of the Holocaust by the Nazis. However, the reason that the Jewish people can go to Germany, buy their products, and have relations is that they have recognized the crimes of their ancestors and made subsequent reparations (though it’s always questionable wheither sufficient or not). In Turkey’s case, they STILL DENY the Ottoman’s role in the Armenian genocide, therefore eternally creating a situation where justice is not served, and the victims’ memories are not honored with the truth. I fully believe in forgive and forget, but justice has to be restored, at least to a certain degree.

A lot of left-winged political activists in the US today hold a similar and negative point of view about Israel's occupation of the Palestinian territories, you're known as strong anti-violence activist, so what is your take on the situation?

An occupying country cannot honestly call itself a democracy. The most secure house on the block is the one whose neighbors have been made friends, not the homes with the tallest fences. I firmly believe that the only way that the Palestinians and the Israelis will be able to be mutually secure is for there to be a two state solution, with positive intentions. The peace between them should be guaranteed by a multi-national force made up of allies in the area, with the blessing of the U.N. Israel can do this by sitting down with both Fatah and Hamas and pulling out of the West Bank and Gaza, and parts of Jerusalem, as has been recently discussed by Olmert’s Cabinet.

Give them their freedom, their lands, their WATER, their airspace, etc. Use Egypt and Jordan as guarantors as has been recently discussed. I am not unaware of the security aspect of the situation, and realize it is risky to do so after everything going on, but what is the other solution? The important thing is to do it with the right intentions, to create peace and avoid the future calamities of victims turned terrorists.

I've read that you left the US and moved to New Zealand, what specifically led you into doing that?

I haven’t left the U.S. I am a U.S. citizen and a resident of N.Z. as well. I have a place there and love it. It’s one of the most ecologically progressive and gorgeous archipelagos on the planet.

Following the writing of "Understanding Oil", you've been under a lot of flack, what is your take on the subject, and the writing of the article itself today?

It’s very easy to speak your mind when public opinion is supportive of it. After 9/11, reactioniism prevailed in the U.S., understandably, and anyone who questioned the status quo gung-ho attitude was made to pay. Our single Chop Suey (Toxicity album) was dropped from radio stations, disc jockeys giving us crap on air, hate, etc. Years later, now, people come up to me and thank me for saying the things that turned out to be the truth. I’m still unhappy because the citizenry of the U.S. was taken for a ride by the administration and its allies, and now we find ourselves deep in debt, occupation, and so on.

I know a bit about Axis Of Justice, but what exactly is it about? What activities does it entail?

AOJ is a non-profit organization started by myself and Tom Morello (RATM). You can download or copy our mission off of the website. It’s both a fund to donate to other just causes and a political platform for things that we decide to intervene in. We have taken up diverse causes such as labor issues, co-op farming, feeding the homeless, recognition of the Armenian genocide, Article 301 in Turkey (freedom of speech) with Amensty Int’l, the War, etc.

Being an activist apart from being an artist seems to be growing among American artist, actors and musicians, do you think that fact you are part of a successful band gives you the ability to have a larger effect with your activities than others?

Just a wider reach of dissemination of concerns, but not a bigger effect. I think that artists have no more or less responsibility to dive into these things as anyone else. It takes a focused and strong minority to change the direction of the majority and we are all part of that.

A lot of people would claim that protesting commercialism and herd-mentality by a band that is signed to a major label, sells millions of albums and has videos that are aired regularly on MTV can be interpreted as hypocrisy, what is your take on that?

I’m actually signed to Serjical Strike Records, Inc., my own label.
Would you use Fedex to help starving kids somewhere? That’s my answer.

Back to music, a lot of SOAD's music, and to a wider degree, the music on your album, has a distinct tragic edge to it, the same goes for a large part of your vocal melodies, they have an air of tragedy about them, why is that? Is it something you aim consciously for?

When it comes to songwriting, I just put down what I channel. It’s not premeditated in any way both musically and lyrically. I agree with you that there’s a deep melancholy from the personal to the universal on the record with a glimmer of hope in the end…enough room to make things right.

I've read that the album includes different material, written by you in different times of your life, so how cohesive is it as an album? How different is the material from a certain time of your life than another?

I think it’s a very cohesive record, though it’s not a concept record or anything. The songs as well as lyrics/concepts flow really well from one to another. I love developing relationships between things that don’t have a pre-existing one, be they songs, musical parts, lyrics, etc. it’s the multi-faceted experience of life that is the totality cell of our universal experience.

Do you intend to perform with the material from the album? A tour?

Yes, starting next week in the U.S., then off to Europe in NOV.

If so, will these shows include material from SOAD?

NO.

What will you do from a tour band point of view?

I have a back up band with some great musician friends who will be playing live with me. We decided to call the backup band "The Flying Cunts Of Chaos.”

Regarding SOAD, is the band on hold or disbanded? If the first – for how long?

We’re on an indefinite hiatus.

Since SOAD is one of biggest selling bands in Israel these last few years, and many anticipate "Elect The Dead"'s release here too, what message would you like to convey to your Israeli fans?

I think you guys just enjoyed your New year, so happy New year, and may you experience a year of peace, love, understanding, harmony, and realization, individually and collectively.