Seven Percent Mind Usage – זה סופי

מרואינים: להקת Seven Percent Mind Usage

עם The Finite, ה-EP הראשון שיוצא להם בימים אלו, Seven Percent Mind Usage מקבעים את עצמם בצמרת של להקות המטאל הישראליות. כמובן, אם אתם בכלל מגדירים אותם כמטאל, כי האלבום משלב מטאלקור, ג'אז, מטאל ואפילו רגאיי בתוך תבשיל שהייתם מצפים לו באלבום של The Dillinger Escape Plan או אולי Mr. Bungle. הלהקה, שתופיע השבוע בתל אביב במועדון הקולטורה, ובעוד כשבועיים בפסטיבל המטאל הירושלמי, ללא ספק עתידה להרשים, לבלבל ולעניין את המאזינים לה. לכבוד צאת ה-EP וההופעות הקרובות, תפסנו את חברי הלהקה לשיחה על מה שהיה ומה שיהיה.

אהלן חבר'ה. בואו נתחיל עם ה-EP החדש, איך התגובות בינתיים, בארץ ובחו"ל?

התגובות ממש טובות, מקבלים הרבה פידבק חיובי מאנשים בארץ וגם מס' פניות מעניינות מגופים בחו"ל.

מה הקונספט מאחורי העטיפה?

את הצילום והעיצוב עשה אדם נישמע על פי קונספט של הסולן שלנו. הראיון די מסובך כל מיני הומאז'ים ועניינים על עולם פנימי וחיצוני אבל לא נכנס לזה עדיין כי אנשים עוד לא ראו אותה.

יש מגמה של להשתמש באדם כמעט בכל אלבום מטאל שיצא לאחרונה, למה בחרתם אתם לעבוד איתו?

בעיקר בגלל הטוסטים שהוא מכין בבית שלו בחיפה. אבל בעיקרון אדם מבחינתו כבר חלק אינטגראלי מהתדמית וכל מה שקשור בלוק של הלהקה כי אנחנו עובדים ביחד כבר כמה שנים, הוא עזר לנו מההתחלה והוא פשוט מאוד מוכשר ואנחנו ממש רואים בו כחלק מהלהקה.

עוד משהו שמשותף לכם ול-The Fading הוא העבודה עם גיא ווב, למה איתו?

אנחנו מכירים את גיא כבר שלוש שנים בערך, וחוץ מלהקליט לנו את ה-EP, הוא גם הסאונדמן הקבוע שלנו בהופעות. הוא הבנאדם היחידי מבחינתנו שיש לו גם את היכולת וגם את הגישה הנכונה לעבוד עם המוזיקה שלנו.

כנראה הסיפור הגדול מאחורי ההפקה הוא המפיק האמריקאי ג'ימי קינג, איך הגעתם אליו?

הוא שמע סקיצות שהקלטנו לפני מלא זמן דרך חבר משותף והתלהב. מאז שמרנו איתו על קשר ולהקלטות נכנסנו בידיעה שהוא יעשה מיקס ומאסטרינג לדיסק. הוא היה איתנו מתחילת ההקלטות ועד לסופן. אפילו ציין איזה מיקרופונים הוא רוצה ואיזה גודל חדר לכל כלי. העבודה איתו היית מאוד מאתגרת ומעניינת, יותר מכל דבר שעשינו בעבר.

מה אתם חושבים הוא תרם ל-EP בסופו של דבר?

ג'יימי עובד בארה"ב, המדינה עם השוק הגדול ביותר בעולם למוזיקה מהז'אנר שלנו. הוא מביא איתו סטנדרטים גבוהים מאוד ויכולת מרשימה כי יש לו המון ניסיון עבודה עם להקות בסטייל שלנו. גם העובדה שהוא מאמין בחומר ותומך בנו כלהקה עזרה מאוד, הוא באמת נתן הרבה מזמנו. אם היו קטעים שלא ידענו מה אנחנו בדיוק רוצים לעשות במיקס ועל מה להניח את האצבע שצריך לתקן – וכשקבלנו את המיקס הוא פגע בדיוק במה שרצינו.

מוזיקלית האלבום משלב הרבה מאד ז'אנרים שונים, איך אתם מגדירים את המוזיקה שלכם?

ממטאל והארדקור ועד לרוק ג'אז וסרף. אלטרנטיבי בגדול.

נשמע כי באלבום יש השפעות מלהקות כמו The Dillinger Escape Plan וגם Between The Buried And Me – איך הן השפיעו עליכם מוזיקלית?

אנחנו מושפעים גם מדילינג'ר וגם מעוד הרבה אמנים שלא בהכרח קשורים ישירות לסטייל הזה, ולאו דווקא להקות אלא גם הרבה סרטים, סדרות טלוויזיה וכל דבר אחר שמעניין אותנו.

למרות המורכבות של המוזיקה יש הגיון מלודי בשירים, אם זה פזמון מלודי או איזשהו קו מחבר. אתם חושבים על איך השיר ייתפס ע"י המאזין כשאתם כותבים אותו?

כן, במשך השנים אנחנו מבינים שצריך לדעת להקשיב למוזיקה שלך בצורה אובייקטיבית, כמו מאזין, ואז לשפוט אותה מנקודת המבט הזאת. בחומר החדש, שממנו תשמעו טעימה בהופעה של שניים-שלושה שירים, אנחנו שמים יותר דגש על האספקט הזה. ה-EP הוא פחות "User Friendly" מהבחינה הזאת.

עד כמה קשה הלחנת שיר אצלכם? בגלל המורכבות ושילוב הז'אנרים זה לוקח יותר זמן מבחינתכם מלכתוב שיר מטאלקור בסיסי יותר?

אנחנו כותבים ביחד 90% מהחומר כך שבאופן טבעי זה לוקח הרבה יותר זמן מאשר בנאדם אחד שכותב. כל אחד מושך לכיוון מסוים וזה לוקח זמן עד שהשיר מתייצב, אבל אנחנו כבר מכירים אחד את השני ועם השנים זה זורם יותר בקלות.

שמות השירים גם לא ממש סטנדרטים, מה הנושאים שעליהם אתם כותבים?

טל כותב את המילים והשירים הם על נושאים שמעסיקים אותו, כל שיר והנושא שלו, והנושאים די מובנים מהשירים. הדבר שחשוב לו בכתיבה זה להשתמש בדימויים מעניינים ולהשתמש במשחקי מילים כדי לעוות ביטויים מוכרים מכל מיני עולמות תוכן וליצור עניין שדרכו מועבר הרעיון.

היסטוריה עכשיו, איך התחלתם?

עידן הגיטריסט וטל הסולן ניגנו ביחד ואז הם הכירו את רן המתופף שהביא את אסא הבסיסט והתחלנו לנגן.. ההיסטוריה לא עקרונית, זה העתיד מה שחשוב.

מההתחלה נשמעתם כמו שאתם נשמעים עכשיו?

ממש לא, בהתחלה היינו הרבה יותר בסיסיים מבחינת הכתיבה וההופעה, ולאט לאט, אחרי הרבה ניסיונות ומכות, פיתחנו את כל הסטיות הנוכחיות שלנו.

אתם עדיין מעין עוף מוזר בסצינת מטאל שהיא דיי מסורתית בארץ, בין להקות דת', הבי ודום, אתם קרובים יותר לסצנה האמריקאית. אתם מרגישים שיש קהל לסוג המוזיקה שלכם כאן?

בארץ יש קהל מוגבל לכל סוג מוזיקה, כי זו מדינה קטנה. אבל בשנים האחרונות יש צמיחה בסצינת המטאל בארץ. זה אומר, בין היתר, שהקהל גדל ונהיה יותר מגוון.

מבחינת מה שאתם שומעים, יש בזה מטאל? רק הארדקור? רק ג'אז?

הכל מהכל… כל אחד נוטה לכיוון אחר… רן יותר במטאל, אסא יותר בג'אז, אבל כולנו בסך הכל נהנים ממוזיקה איכותית ומעניינת גם אם זה היפ הופ, אלקטרוני או מוזיקה צוענית לשם העניין.

אתם מתכננים על פניה לשוק האמריקאי בסופו של דבר?

כן, אנחנו מתכננים לטוס בקרוב לארה"ב, אחרי שנקליט אלבום מלא פה, ניסע לג'יימי קינג בצפון קרוליינה למיקסים ומשם נמשיך להופיע.

יש במוזיקה שלכם רגעים של ג'אז, יש דברים שנשמעים כמו רגאי או סקא (באמצע של השיר "Weapon Of Choice" למשל), זה בא מרקע מוזיקלי נרחב או פשוט הרבה האזנה ל-Mr. Bungle?

כולנו מעריצים של באנגל ומעריכים את הגישה שלהם לגבי מוזיקה. כשבא לנו לשים ג'אז או סרף אנחנו פשוט שמים את זה… זה כיף לחקור את המוזיקה ולמתוח את הגבולות. כולנו אנשים ששומעים מוסיקה מכל קצוותיה, כל דבר שהוא טוב. לא עקרוני אם זה כריסטינה אגילרה או מאסטאדון ואנחנו אוהבים להביא את זה לידי ביטוי במוסיקה שלנו. במצב של היום אי אפשר להמציא שום דבר חדש במוסיקה, עשו הכל לפנינו ועשו את זה טוב מה שנשאר זה לעשות סוג של פיוזן ועירבוב ולראות מה ייצא. תמיד בנתינת כבוד לאלו שהיו פה לפניך ובנו את המרקם המוסיקלי שלך.

מאיפה באים רגעי פסנתר ג'אזים כמו בשיר "Blank Page Petition"? מי מנגן אותם?

במקרה הספציפי הזה, אסא כתב ובן עשב חברינו היקר מ-This Means You ניגן. לרוב הקטעים האלה באים מאסא שגם לרוב מנגן אותם בעצמו…

מכיוון שאתם נשמעים כמו להקה אמריקאית, איפה אתם עומדים מבחינת האהבה למה שעובר על המטאל וההארד קור שם כרגע? ומה הדיעה על גל האימו השוטף אותם?

בכל תת ז'אנר כזה יש את הלהקות הטובות הפחות טובות ובדרך כלל גם הגרועות. כשיש להקה טובה, היא פורצת את גבולות הז'אנר שלה… כמו שמוזכר פה למעלה. אם זה טוב אנחנו נשמע את זה.

קצת על ההופעה, מה מתוכנן בה? מתרגשים בגלל כל נושא ההשקה?

מתרגשים מאוד. הרבה מאוד זמן חיכנו לרגע הזה ולזמן שהקהל יוכל להחזיק בידו מוצר שאנחנו שלמים איתו. חלק מהמנטאליות של הלהקה היא שלא נוציא מוצר שאנחנו לא היינו רוצים לרכוש. וזה חל גם על ההופעה. השקענו בסאונד מלהביא את גיא וואב שינצח על הערב, השכרת ציוד סאונד והגברה. מי שמכיר אותנו מהופעות עבר כמובן יודע שסט רגיל שלנו הוא מאוד קצר. ההופעה הקרובה תהיה ארוכה בהרבה מהרגיל. קרוב לשעה. במהלך ההופעה נארח את חברינו היקרים אביטל תמיר מ-Betzefer ואורן בלבוס מ-Eternal Gray. איך ואיפה? זאת הפתעה. את הבמה נחלוק עם Dissonant, חברים שתמיד כיף לנגן איתם ואחת הלהקות הכי מאתגרות שיש עכשיו בסצנה Vipress, שהפציצו בהופעה של Whorecore והסינגל שלהם נותן בראש. ההופעה תתחיל בשעה 20:00 וכמו קודמנו אנחנו מבקשים להגיע בזמן ושכיבוד קל יוצע לקהל המקדים.