Solitary – העידן החדש

ספרו קצת על הלהקה. איזה סגנון אתם מנגנים? ממתיי אתם קיימים?
יוגב: אקיצר, סוליטרי קמו פחות או יותר בסוף שנת 2000. בהתחלה היינו שלושה גיטריסטים, המתופף שלנו היה שקד שמאז התקדם קצת בסצנה, וללא בסיסט בלפחות שלוש הופעות ראשונות שלנו. בשלב מסויים אני ורועי תפסנו את עצמנו והבנו שמשהו רציני לא הולך לצאת מזה אם לא נעשה שינויים דרמטיים. הגיטריסט השלישי נפלט, שקד יצא והתחלנו במסע דיי ארוך של חצי שנה של חיפוש נגנים חדשים. בשלב מסויים לירי הצטרף ואחרי שלושה ארבעה בסיסטים גם אלעד (אקרופוליס) הצטרף.

הסגנון שאנחנו מנגנים בכלליות הוא דת' מטאל מלודי עם מעט השפעות של בלאק ופרוגרסיב פה ושם.

רבים מגדירים את הלהקה כדת' מטאל שבדי , אתם מסכימים עם ההגדרה?
יוגב: אני מניח שכן… זה לא תחום ששייך בלעדית לשוודיה, פשוט השורשים הגיעו משם.

רועי: אני דווקא לא מסכים עם זה. בגלל שכשאנחנו כותבים שירים אנחנו לא כותבים את זה בשביל סגנון מסוים,או לענות על הגדרה מסוימת. נכון שההווי הכללי של הלהקה הוא דת מילודי אבל אני לא רואה את עצמי תקוע תחת ההגדרה.

יוגב: תשמע, אחד הדברים שבגללם התאהבתי כ"כ בדת' מלודי ובסופו של דבר הגעתי למצב של להיות חבר בלהקת דת' מלודי זה שאתה יכול פחות או יותר לנגן הכל , פשוט הכל וזה עדיין יכלל תחת ההגדרה.

מאיפה מגיעה ההשפעה אם ככה?
יוגב: אני חושב שההשפעות של סוליטרי מגיעות מכל דבר שאני ורועי שומעים. מטאל על כל סוגיו, מוזיקה קלאסית, ג'אז ואני חושב שגם שמתי לב שאנחנו מתחילים להשפיע אחד על השני.

רועי: ההשפעה בהתחלה הגיעה מלהקות כמו "אין פלימס" וכו.אבל עם הזמן זה התרחב לסגנונות שונים כמו מוזיקה קלאסית,ג'אז וכו…

דברים ספציפיים יותר? שמות של הרכבים מהם אתם מושפעים?
יוגב: In Flames, Children Of Bodom, Dark Tranquillity, Dissection, At The Gates, Old Man's Child, Opeth ,Death, Nevermore

אז בכל זאת אתם מציגים כאן את המטאל ולא הזכרתם שום דבר מעולמות מוזיקליים אחרים
רועי: Soilwork,Opeth,Sting/police,Atheist, Cynic
באך ומוצארט.

אתם רוצים להגיד לי שאתם אשכרה יושבים בבית ומקשיבים לבאך ומוצרט?
רועי: כן אני במיוחד בזמן האחרון שומע יותר ויותר קלאסי.יש זמנים שצריך קצת שקט מהמטאל לאיזה שבוע אז הקלאסי תופס את מקומו. יש גם הרבה הרכבי קלאסי ג'אז ופיוזן שמשדרים המון עוצמה בשירים שלהם,לא פחות מאט דה גייטס!

יוגב: אני למשל מאד מקנא ברועי , אני לא מסוגל לשמוע ג'אז ופויז'ן ורועי אוהב את זה. לעומת זאת אני הרבה יותר מתרגש ממוזיקה קלאסית היו לי אשכרה שלושה ארבעה מקרים שאני זוכר בראש ששמעתי קטעים מסויימים ביצירות מסויימות וכ"כ התרגשתי (לאו דווקא קטעים עצובים) שהייתי צריך לעצור דמעות וחשבתי פשוט לפרוש ממוזיקה ולהפסיק לנגן…
ומאז ומתמיד טענתי באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע שבאך ומוצארט היו ה Metalheads הראשונים.

כמה הופעות היו לכם עד כה?
יוגב: עד כה היו לנו 8 הופעות, הופעה אחת קטנה שהופענו בפני קהל שהוא לא מטאל וההופעה עם אמון אמרת' תהיה ההופעה העשירית.

הופעה אחת לא מול קהל של מטאל? במה מדובר?
יוגב: משהו קטן מאד – עשינו טובה למורה שלנו לשעבר לגיטרה ופתחנו וסגרנו לו את הערב השנתי של הבית-ספר למוזיקה שהוא מנהל. לא משהו רציני. ביצענו שיר שלנו ללא שירה וקטע קלאסי אחד.

רועי: בעיקרון מדובר במן הופעה של המקום שבו למדנו גיטרה ועבדנו שם גם.וניגנו שם כמה שירי מטאל.
ואם כבר דיברנו על מוזיקה קלאסית,אז באותה הופעה עשינו עיבוד מטאל לשיר קלאסי.

עיבוד של מה?
יוגב: אח… אם רק הייתי זוכר את השם המקורי
אבל זה יצירה של מלחין שוודי (צירוף מקרים בלבד! נשבע!!!) וליצירה עצמה קוראים מלך הגבעות או משהו כזה.
יצירה מוכרת למדי.

איזו הופעה אתם זוכרים כהופעה הטובה ביותר ואיזו כהופעה הגרועה ביותר?
יוגב: ההופעה הכי טובה שלנו אי פעם נראה לי הייתה בערב בלאק עם עזאזל, סיטרא אחרא וברטולמיוס נייט. הופעה שעשינו אחרי חצי שנה-שנה של הפסקה וזו הייתה ההופעה הראשונה עם ההרכב הנוכחי – הופעה ראשונה שניגנו הרבה שירים פעם ראשונה בהופעה חיה כמו שצריך. פעם ראשונה של הרבה דברים…

היינו בשוק מכמות האנשים שהגיעו – 600 איש! כולה עד אז היינו די עלומי שם ומאד התרגשנו מהאירוע. .היינו משולהבים לגמרי מהאווירה שלא הרגשנו בחיים עד אז אני חושב… וזו הייתה ההופעה החמישית שלנו! אז היה לי גם שיער ארוך אז בכלל אני ורועי היינו דיי מתואמים מבחינת Headbanging ונתנו הופעה לא כ"כ אופיינית לסגנון שבמהותו הוא לא כבד יחסית מבחינת נפנופי השיער.

רועי: אחרי חצי שנה שלא הופענו,זה היה מדהים לעלות לבמה ולראות את כל הקהל ,משתגע כאילו אנחנו הלהקה שהם הכי אוהבים.זה יום שאני בחיים לא אשכח,האנרגיה שהייתה לנו עם הקהל ובינינו,זה משהו שלא הצלחנו לשחזר מאז.

יוגב: ההופעה הכי גרועה אני חושב הייתה באקסטרים רוק… מול קהל של איזה 20 איש.
לירי לא ידע את השירים כ"כ טוב, הבסיסט היה בכלל גיטריסט שעשה לנו טובה וניגן איתנו, וגם טסתי באותו הלילה לחו"ל אז הייתי דיי במקום אחר עם הראש שלי…

רועי: הופענו אחרונים ,בלי סאונד מאן,מאוד מאכזב בשבילנו בגלל שבאמת ציפינו למשהו יותר איכותי.

אתם הולכים להופיע בקרוב לצד Amon Amarth השוודית בהופעה שתערך בישראל. זה הופך אתכם ללהקה הצעירה ביותר שמקבלת במה כזו מזה שנים. איך ההרגשה?
יוגב: ההרגשה? התגשמות חלום במלוא מובן המילה. בשבילי זו גם מעין סגירת מעגל. אמון הם אחת הלהקות דת' מלודי הראשונות ששמעתי. אני חושב על עצמי מספר שנים אחורה, מי העלה על דעתו בכלל שכמה שנים אחרי אני אחלוק במה עם החברה האלו? פשוט כבוד ענק ואנחנו אסירי תודה על ההזדמנות הזו שניתנה לנו. אנחנו בטוחים שלא נאכזב.

רועי: בשבילי זה דבר גדול מאוד.מבחינת סוליטרי זה גם צעד גדול מאוד,והתקדמות טובה שתעניק לנו פירסום גדול יותר.אני עדין מתקשה להאמין שזה באמת הולך לקרות.

בהופעה הקרובה אתם הולכים להשיק את אלבום הבכורה שלכם ,האם יש נושא כלשהו לאלבום או שכל שיר הוא בעל רעיון שונה?
רועי: כל הקונספט של הדיסק סובב סביב בני האדם,החברה שלנו ומה שאנחנו עושים בה.
שירים כמו Broken reflection,trail of omission
מדברים על אנשים שקרנים,חתרניים שכל מטרתם היא לזרוע רוע
ולפגוע באנשים. אנשים שמקומם מחוץ לחברה.

Systematically denied המוכר לכולם מדבר על אנשים יהירים,רודפי בצע שחושבים רק על עצמם תמיד ולא מוכנים לפתוח את הראש שלהם לכיוונים אחרים בגלל הפחד שלהם מהלא נודע.

degenerate eyes מדבר על כל הרעל שהחברה מחדירה בנו.כל מיני סטיגמות חברתיות שונות ומשונות שהוכנסו לראש שלנו שמעוותות את הראייה שלנו על העולם ומנוונות את העיניים שלנו.

שני השירים האינסרומנטלים Piece of mind ו a dying embrace אומרים יותר ממה שמילים יכולות להגיד.שני השירים מדברים על נושאים מאוד אישיים לי וליוגב ולדעתי עוזרים להעביר את המסר של הדיסק יותר טוב,ולכן הם שם.

Visions זה השיר הראשון שכתבתי לפני שנתיים וחצי והוא עבר הרבה גילגולים. השיר מדבר על נטישת האלוהים את עמו.זה בעצם שיר שנכתב אחרי הרבה שנים של חשיבה על כל הרעיון הזה של אלוהים, ואמונה ומה זה באמת שווה.ובעצם מדבר על אחד הנושאים היותר כואבים ביהדות, הארץ המובטחת,זו שהובטחה ליהודים.בכל מקום שבו יהודים חיים אנשים רודפים אותם ומנסים לרצוח אותם,והשיר מדבר על השקר הזה,שהובטחה לנו ארץ זבת חלב ודבש,אבל כל מה שאני רואה מסביב זה רק דם,כאב, ומשפחות הרוסות.

אני רוצה להדגיש כמה דברים- השיר הוא לא נגד ישראל,אני אוהב מאוד את ישראל. וכל הרעיון האנטי אלוהי הוא לא הקונספט של הלהקה,יוגב לדוגמה מאמין באלוהים.
בעצם שם הדיסק trail of omission בא "להראות" לנו את הכיוון שאליו אנחנו כחברה הולכים לאט לאט.

יוגב: אני רק רוצה לציין שרועי הוא הכותב העיקרי של כל הליריקס בסוליטרי. אני דיי מתרחק מכל הנושא. הוא גם העלה את השמות לכל השירים ולשם של הדיסק עצמו. אני יותר מתרכז במוזיקה.

יוגב , ממה שאני יודע אתה בשלבי הקמה של הרכב שנקרא "מטריסייד" חסר לך משהו ב Solitary שגורם
לך להקים הרכב נוסף?
יוגב: חס ושלום . לא חסר לי שום דבר בסוליטרי. ממש לא זו הסיבה שמטריסייד קמה. בסוליטרי אני כותב עם הלב והנשמה אבל גם הייתי צריך מקום ופתח גם להוציא את העצבים, הכעס, התסכול והעצב שלי איפשהו. אני לא כותב ליריקס בכלל. הגיטרה שלי מגלמת פה את תפקיד הפה.
חוץ מזה, אני חושב שפה ושם זה טוב גם לכתוב מוזיקה אחרת קצת ולעבוד עם אנשים אחרים כדי לקבל השראה חזרה לשירים שאני כותב לסוליטרי.

מהו הכיוון המוזיקלי של מטריסייד?
יוגב: הכוון הכללי של מטריסייד זה מורביד איינג'ל פוגשים את נוורמור פוגשים את סליפנוט פוגשים את איטרנל גריי פוגשים את יוגב איפשהו שם בסיבוב… פחות או יותר. מה שבטוח זה שסוליטרי תמיד יהיו אצלי בראש סדר העדיפויות.

מהי סצינת המטאל הישראלית בעיניכם? תגדירו כמה דברים שמבחינתכם הם "סצינת המטאל"
רועי: מבחינתי הסצינה שלנו זה משהו מיוחד.קהל מאוד מפרגן,למרות שהוא אוהב לבקר כל דבר,אין כמוהו בעולם.
העוצמה שהוא מפגין בהופעות שלנו,לפעמים בלתי נתפסת.זה משהו אדיר.
אחד הדברים שאני הכי אוהב זה,שנגנים בלהקות לא תופסים מרחק מהקהל,כאילו הם אלוהים.אפשר לראות אותם בהופעות,וערבים וזה לא משנה שיש להם איזה כמה דיסקים שמכרו אלפי עותקים.וזה דבר שאין בכל סצינה.

יוגב: בשבילי סצנת המטאל אלו הלהקות, האנשים שמגיעים להופעות, האנשים שפועלים מאחורי הקלעים וקורעים את התחת בשביל להרים ערבים ולהביא להקות מחו"ל ובנוסף המעגל שגדל וגדל של האנשים שמכירים אחד את השני בגלל ובזכות ההופעות. בהחלט יש לנו את אחד הקהלים הטובים ביותר בעולם. זה תמיד עוזר. אם אנשים מסויימים היו רק קצת פחות ביקורתיים ואפשר אפילו להגיד מפונקים, אז אני חושב שמצבנו היה מעולה.

מבחינה אישית, אחד הדברים שאני הכי אוהב בסצנה הוא היחסים בין הלהקות. יש לנו יחסים טובים מאד של חברות ופרגון עם להקות כמו אקרופוליס, עבד והאנגמן וזה פשוט כיף…
אה, שכחתי גם לציין את "ספאון אוף איוול" שמאז שבאנו להקליט באולפן שלהם אנחנו גם ביחסים מאד טובים איתם.

מהו לדעתכם זרם המטאל הכי חזק כרגע בעולם?
יוגב: אני חושב שהגענו למצב כמעט אוטופי שכמעט כל הזרמים פשוט קיימים ואין את המצב לדוגמא של תחילת שנות ה-90 שהדת' כמעט מת. אבל כרגע נראה שהדת' מטאל שולט על כל גווניו.

רועי: זה הכול דבר יחסי מאוד,אבל לפי דעתי הדת מטאל בכלליות,זה הדבר שהכי תופס.אני לא מחשיב את הניו מטאל מהסיבות הברורות לכולנו.

כן אבל הדת' מטאל מתחלק גם לדת' אמריקאי , ברוטל , גריינד , שוודי , מלודי וכו וכו…
יוגב: נכון, אבל אני לא חושב שיש תת סגנון מסויים ששולט… הכל תלוי בדיסקים החדשים שיוצאים באותו חודש וזה משתנה ללא הפסקה.

מה אתם חושבים על הדיסקים האחרונים של צ'ילדרן , ואין פליימס למשל לדעת הרוב הלהקות התמסחרו. מהו בכלל המסחור? האם הוא טוב או רע?
יוגב: את הצ'ידלרן החדש פשוט אהבתי. אחרי האכזבה הענקית והכואבת שהייתה לי מהדיסק של In Flamesפשוט שמחתי לשמוע את Deathroll Hate Crew שהוא גם הדיסק הכי כבד שלהם עד עכשיו. כשמדברים על מסחור בעולם המטאל לאו דווקא מדברים על כמות מכירות ומרצ'נדייז שיוצא לכל להקה אלא על הפנייה למיינסטרים ומיתון המוזיקה שלא למען היצירה אלא למען תפיסת קהל גדול יותר ועל-ידי כך למכור יותר דיסקים. אז המסחור הוא בבירור דבר רע.

רועי: אני מאוד אהבתי את הדיסק האחרון של בודום.הוא בין הדיסקים שאני הכי אוהב .בקשר לאין פלימס אהבתי אותו פחות הוא לא משתווה לקודמים.
אני לא מאמין שהלהקות האלה עברו מסחור אחרי הכול מדובר בלהקות דת מטאל.אני לא רואה איך הם יכולים לעבור מסחור.זה שלהקה משנה את המוזיקה שלה לאו דווקא מעידה על התמסחרות ,אלא על התפתחות והשאר זה עניין של טעם. בכל זאת הם כותבים את המוזיקה ומקליטים אותה וחיים אותה יום ולילה, ולאף אחד אין את הזכות להגיד שהם התמסחרו. להקות מטאל עובדות קשה בשביל לשמור על ההרכב ובנוסף על חיים. כך להקות כמו אין פלימס שעבדו בצביעת בתים,ואפילו להקה כמו מטאליקה בעבר היו ישנים על הריצפה.לכן לפי דעתי אי אפשר להגיד מטאל ומסחור במשפט אחד.

יוגב: אני חושב דווקא שאין פליימס במידה מסויימת מאד הושפעו מכמות האנשים שהתחילו להגיע להופעות שלהם וקנו את הדיסקים שלהם אחרי Clayman. עובדה שלג'ספר הגיטריסט והמייסד יש גם את Dimenstion Zero שפחות או יותר מנגנים בסגנון שאין פליימס היו מנגנים פעם. אני לא יכול שלא לחשוב אם הם לא קמו כדי שג'ספר יוכל עדיין להמשיך לנגן את המוזיקה שהוא אוהב באמת…

איזה להקות ישראליות יהוו את סצינת המטאל הישראלית של עוד כמה שנים? או יותר נכון יהיו הבכירות של סצינת המטאל…
רועי: קשה לצפות דברים כאלה,להקות יכולות לקום וליפול ביום אחד.

בכל זאת?
יוגב: אני רואה את Eternal Gray ו Lehavoth רק גדלות. Salem ו Orphaned Land אני חושב עדיין ישארו בסביבה אבל אני לא חושב שיש להן עוד לאן ללכת מבחינת סדר הגודל שיש להן היום בישראל. Abed ו Acropolis עושות סימנים חזקים מאד של השארות בשטח ואני מאד מקווה שגם Solitary ו Matricide יהיו שם איפשהו בראש…
Arralu אני חושב ישמרו על מעמדם כאהובים מאד על קהל מסויים ושנואים על אחרים. מה יהיה על Nail Within אני לא יודע בגלל שלא שמעתי מהם כבר הרבה זמן.

מה יש לכם להגיד לעולם לסיום?
יוגב: מילות סיום… המממ… ובכן, חברה, יוצא לנו דיסק שהשקענו בו את כל הנשמה והלב – תקנו אותו!
תודה רבה על התמיכה שקיבלנו עד עכשיו ומכל האנשים שעזרו לנו עד עכשיו.

רועי: תודה רבה על הראיון,אנחנו מקווים שתהנו מהדיסק שלנו.אנחנו מצפים לראות את כל הסצינה המפוארת שלנו בהופעה של אמון אמרת.
ותודה רבה לכם על הפגנת ההתלהבות בהופעות, שנותנת לנו המון כוח!

(אורון)

קישור להורדת שיר הפתיחה באלבום: