Sonata Arctica – ימים אפורים של פאוור פיני
מרואיין: Henrik Klingenberg, קלידן להקת Sonata Arctica
להקת הפאוור מטאל הפינית Sonata Arctica אולי התחילה דרכה תחת השם הלא ממש מוצלח Tricky Means אבל מאז ששינתה את שמה לגרסה הנוכחית והוציאה את אלבום הבכורה שלה, Ecliptica ב-1999, הפכה זו לאחת הנציגות הבולטות של המטאל המלודי. אלבומה הקודם של הלהקה, Unia, נחשב לאלבום די בעייתי למעריציה – הלהקה התחילה להשתמש בשרותיו של הקלידן Henrik Klingenberg ב-2004, ובאלבום Unia חלוקת הכתיבה המסורתית שבה רק הסולן Tony Kakko כתב, השתנתה, ומעתה גם Klingenberg הפך למעורב, כשהמוזיקה של Sonata Arctica הפכה למורכבת, כמעט פרוגית. אלבומה החדש של הלהקה, The Days Of Grays, אמנם משאיר לא מעט מהמורכבות והתחכום, אבל גם חוזר ברובו לשירים פשוטים, ישירים ובעיקר מהירים יותר. האלבום הוא גם הראשון של הלהקה עם הגיטריסט הווירטואוז החדש Elias Viljanen, שמחליף את Jani Liimatainen הוותיק, מה שמוביל גם לביצועי גיטרה בולטים יותר. כדי לדעת איפה עומדת הלהקה כיום, ולברר פרטים על האלבום החדש, תפסנו את הקלידן לשיחה.
אהלן Henrik, רציתי להתחיל עם האלבום החדש כמובן. ראשית, מה פירוש שמו?
השם של האלבום מסכם את האווירה של הטקסטים באלבום, בגדול מדובר במבט על העולם כיום ועל האזורים האפורים שבו, אין ממש סיפור קונספט מאחורי זה.
זה נראה כמו האלבום השאפתני ביותר שאיי פעם עשיתם, וכולל לא מעט ריפים, חילופי מקצבים, וגם עיבודים תזמורתיים, כמה זמן לקח ליצור אותו?
Tony הוא זה שכותב את רוב החומר בבית, כך שאין לי מושג כמה שעות לקח לו לעשות את זה לפני שנכנסנו לשלב של ההקלטה והחזרות בייחד, אבל מהנקודה שהתחלנו לעשות חזרות לקח בערך 6 שבועות, עד שנכנסנו לאולפן, ההקלטה עצמה לקחה עוד חודשיים, ועוד חודש אחד לקח לעשות את המיקס. כולנו בהחלט עבדנו קשה מאד על האלבום הזה ואנחנו מאד מרוצים מהתוצאה.
האלבום נשמע קודר מאד לעומת החומרים הישנים שלכם, ובהחלט מאיץ את המקצבים של השירים לעומת Unia, שהיה אלבום איטי בהרבה. מה היה הרעיון של השינוי לעומת האלבום הקודם?
אנחנו תמיד אוהבים לנסות דברים חדשים, כך שאני לא חושב שאי פעם נעשה שני אלבומים זהים לחלוטין אחד אחרי השני. ב-Unia גילינו הרבה דברים חדשים וחלק מהרעיונות שהיו שם, נוכחים גם ב-The Days Of Grays. בנוסף, החזרנו חלק מההשפעות הישנות וניסינו למצוא דברים חדשים להוסיף, אני חושב שמדובר במיקס בין הסגנונות הישנים והחדשים יותר.
זה האלבום הראשון שלכם עם הגיטריסט Elias Viljanen, קודם כל, למה Jani עזב? למה בחרתם ב-Elias כמחליף? ועד כמה שונה לדעתך האלבום כתוצאה מהשינוי הזה?
Jani פוטר מהלהקה בגלל שהוא לא טיפל בדברים שהוא היה אמור לטפל בהם, לדוגמא, הוא לא הוציא דרכון ולא יכול היה להצטרף אלינו לסיבובי הופעות… נתנו לו כמה חודשים כדי לטפל בכל הבעיות האישיות שלו אבל בסופו של דבר הוא פשוט לא היה בעניינים יותר. בסופו של דבר הוא אפילו לא נשאר איתנו בקשר לגבי חוסר היכולת שלו לטפל בדברים, וזה הוביל לנקודה שבה היינו חייבים לסיים איתו. Elias הובא בהתחלה כדי לסיים את ההופעות שבהן Jani לא הגיע בשעה שהוא טיפל בבבעיות שלו. זה היה רק טבעי לצרף אותו ללהקה כחבר מן המניין בנקודה הזאת. אני חושב שהאלבום היה שונה אם Jani היה בו, לפחות מבחינת הליך העבודה, שעכשיו היה הרבה יותר קל כי Elias הוא בחור נינוח יותר. כמובן שלעולם לא נדע בדיוק איך האלבום היה נשמע, אבל אני לא חושב שזה היה יותר טוב בשום צורה.
אני מבין שהאלבום הצליח להגיע לעמדה מכובדת במצעד ה-Billboard האמריקאי, וקיבלתם כבר אלבום זהב בפינלנד, ציפיתם לרמה כזו של הצלחה עם האלבום, במיוחד בארה"ב?
לא ציפינו לכלום. כמובן שהגענו לרמה מסוימת עם הלהקה שבה אנחנו מקווים להכי טוב, אבל עם סצנת המוזיקה הנוכחית אתה אף פעם לא יודע מה יביא המחר. זה משהו די מלחיץ, אבל זה גם חלק מהסיבה שבגללה עסקי המוזיקה כל כך מרגשים.
למה בחרתם בשיר "Flag In The Ground" כקליפ הבכורה? ולמה נתתם למעריצים לעצב את עטיפת הסינגל באמצעות תחרות ביניהם?
השיר היה סינגל הקידום לאלבום והוידיאו הראשון, הוא גם היה קליפ המסחרי הראשון שלנו. רצינו שתהיה למעריצים הזדמנות להשתתף בהיסטוריה של הלהקה, קיבלנו הרבה מאד יצירות והיה קשה לבחור את הזוכה בסופו של דבר.
נראה שאתה הולך ולוקח חלק גדול יותר ויותר בכתיבה בלהקה, כולל גם יותר תפקידים בהפקה של האלבום, זו הפעם הראשונה שבה היית כל כך פעיל באלבום מלבד בנגינה?
אני אולי לא יותר מידי אובייקטיבי לגבי השאלה הזו, אבל אני לא חושב שרמת המעורבות שלי גדלה או קטנה במהלך השנים האחרונות. השתמשנו בהרבה תזמור קלאסי, שעשה Mikko P.Mustonen באלבום, וזו אחת הסיבות שהוא נשמע מלא יותר בקלידים, אם להיות ישר לגמרי – באלבום הזה יש אפילו פחות קלידים מבעבר…
אני מבין שהוצאתם את האלבום בכמה גרסאות, מה אתה יכול לספר עליהן ועל ההבדלים ביניהן?
האמת היא שתפסת אותי עם השאלה הזו… אני לא יודע איזה גרסאות בדיוק יצאו. אני יודע שיש גרסא אירופאית שכוללת שיר בונוס בשם "In The Dark", ויש גם חומר בונוס בגרסא האמריקאית. אני כתבתי שיר שנקרא "Nothing More" לגרסא היפנית – אלה דברים שחברת התקליטים מחליטה עליהם ואנחנו לא מעורבים בהם מידי.
כש-Sonata Arctica הוקמה, סצנת הפאוור מטאל באירופה בדיוק חזרה לתמונה, אבל היום היא אחת המצליחות האחרונות שנשארו בסגנון – למה אתה חושב שאתם ממשיכים להצליח ואפילו לגדול בשעה שלא מעט להקות אחרות נעלמו?
אני חושב שגדילה מוזיקלית היא התשובה. Tony ככותב הוא אחד היותר מיוחדים שיש כיום בסצנת המטאל, וזה הבסיס של הלהקה. היסודות האלו משולבים עם מוסר עבודה מוצק והרבה מאד הופעות חיות, וכל זה משאיר אותנו בחיים.
מה מחכה לכם ב-2010? אילו סיבובי הופעות אתם עומדים לעשות, ומה אתם מתכוונים לעשות בארה"ב בעקבות ההצלחה של האלבום שם?
אנחנו עומדים להתחיל סיבוב הופעות באירופה בשבוע הבא, ואז נעבור לסיבוב הופעות באסיה, כולל הופעה בסידני שבאוסטרליה – זה יקרה בתחילת השנה ועד סוף ינואר. אחרי זה יש לנו את רוסיה ופינלנד בפברואר, במרץ יש חופש קצר ואז באפריל סיבוב בארה"ב. אנחנו לא מתרכזים בשוק אחד, כמו ארה"ב למשל, אלא מנסים לעשות סיבובי הופעות מאוזנים בכל העולם.