מרואין: גיטריסט העל Steve Vai

השם Steve Vai מעלה כמעט אצל כל חובב מוזיקה, במיוחד חובב גיטרות, חיוך ענק על הפנים. אין מה לעשות, Vai נחשב על פי רוב לגדול הגיטריסטים החיים והפעילים כיום בעולם. ההצלחה של Vai התחילה בגיל מאוד מוקדם כש-Frank Zappa גילה וצירף אותו להרכב שלו, זאת לאחר שלמד נגינה אצל ענק גיטרה אחר, Joe Satriani. מלבד רצף של אלבומי סולו שנחשבים לנכסי צאן ברזל של נגני ההארד רוק והמטאל, הספיק Vai גם להיות חבר בלהקת ההארד רוק הוותיקה Whitesnake, לנגן עם סולן Van Halen לשעבר David Lee Roth ולהוציא אלבום שבו הסולן הוא לא אחר מ-Devin Townsend המטורף. אחרי סיבובי ההופעות המפורסמים עם G3 בו אירחו Vai ו-Joe Satriani, גיטריסטים נוספים כמו John Petrucci ו-Yngwie Malmsteen האגדי, Steve Vai ינחת אצלנו בארץ בסוף חודש יוני בתל-אביב, כדי להעביר כיתת אומן. דיברנו איתו בטלפון כדי לברר קצת יותר פרטים על הארוע החשוב הזה.

הי סטיב, בוא תסביר לנו למה לצפות מכיתת האומן שאתה הולך להעביר.

שלום! [במבטא אמריקני מתרגש]… כיתת האומן שאני מעביר זאת מסורת שאני עושה בערך פעם בשנתיים. אני מסביר דברים ומנגן קצת בגיטרה. תמיד הרגשתי שיש דברים אחרים שאני יכול להעביר אם אני אצור תוכן מעניין. כשאני מסתכל אחורה אני יכול להזכר ברגעים ספציפים שהיו לי הארות לגבי הצד העסקי של המוזיקה. רגעים שהניעו את הקריירה שלי קדימה, כל הדברים שאתה לא יכול ללמוד מספר. הוצאתי את האלבום הראשון שלי בגיל 22 בלייבל של עצמי. חתמתי על עסקאות גדולות עם הלייבלים הגדולים בעולם וגם היום יש לי לייבל משל עצמי ככה שאני יודע הרבה על תעשיית המוזיקה. הרבה מוזיקאים רוצים לדעת איך עושים אלבום, איך מפיצים אותו ואיך אפשר לשמור על הזכויות יוצרים של המוזיקה שלך.

יש הרבה דברים שגיטריסט צעיר יכול ללמוד על נגינת גיטרה מהאינטרנט או מספרים. אבל אלא אם אתה עובר את זה בעצמך יש דברים שאתה פשוט לא מבין. אז חשבתי שיהיה מועיל אם אני אצור סדנה, או כיתת אומן שבה אני יכול לדבר על הדברים האלו שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. התחלנו לעשות את זה פה בדרום קליפורניה, אבל השמועה התפשטה והתחלתי לקבל פניות מכל מיני מקומות שרצו שאני אעביר את הסדנה שלי.

האם אתה גם מסביר קצת על נגינה?

בהחלט, הדברים שאני מדבר עליהם נעים בין איך לכוון את הכלי דרך פיתוח השמיעה ועד לאיך אתה משתמש בגיטרה בשביל להוציא את הקול הפנימי ואת הייחוד שלך על הגיטרה. כמו כן אני מדבר על המרכיבים החשובים של השגת המטרות שלך, בין אם הן פשוטות או מורכבות. זאת תהיה שיחה פתוחה, אנשים יכולים לשאול שאלות מתי שהם רוצים. וכמובן שאני מנגן. אני מעלה אנשים לבמה ואנחנו עושים ג'אם.

אתה מגיע עם להקה?

לא, יהיו לי פלייבקים של ליווי. לנסות להרכיב להקה בשביל כיתת אומן זה יותר מידי מסובך. רציתי שזה יהיה מאוד פשוט.

אבל אתה מביא את כל הציוד שלך ומראה איך אתה מחבר אותו?

לא, זה נורא יקר לשלוח את כל הציוד שלי לת"א בשביל כיתת אומן. אני אשיג שם מגבר ואגיע עם הגיטרה שלי. אני לא צריך את כל הריג שלי בשביל זה.

זה פשוט כי הסאונד שלך מאוד יחודי…

כן, זה אחד הדברים שאני מדבר עליהם. הסאונד נמצא באצבעות שלך. והוא בראש שלך. ככה שזה לא משנה אם יש לי מגבר אחד וגיטרה או את כל הריג שלי, זה יותר מה שאתה מנגן שקובע.

אני רוצה לשאול אותך על כל ההתפתחות של האולפן הביתי, היכולת להפיק אלבומים שלמים בבית. איך זה שינה את הגישה שלך לכתיבת מוזיקה?

אני חושב שמה שחשוב בזה הוא לדעת מה אתה רוצה להשיג. אם אתה רוצה להקליט אלבום יש כל מיני דרכים לעשות את זה. דרך אחת היא לשכור את שרותיהם של אנשי מקצוע כמו טכנאי הקלטה, מפיקים וכדומה. דרך אחרת לעשות את זה, היא לעשות הכל לבד. אבל אז אתה צריך לדעת כמה אתה מוכן להתפשר על התוצאה. אני תמיד מעדיף לעשות את הכל לבד כי אני לא סומך על אנשים אחרים שיעשו את העבודה בשבילי. עבדתי עם אנשים מעולים ולמדתי המון, וגם אני נהנה מהתהליך הזה של טכנאות וההבנה של ציוד האולפן. כל התהליך של יצירת קונספט האודיו הוא משהו שלוקח הרבה זמן ללמוד וצריך להתאמן עליו, ואני משקיע את הזמן בזה.

איך זה משנה את הדרך שאני מקליט? אני לא יכול לעשות את זה בשום צורה אחרת. אף פעם לא יכולתי. אני חייב להיות בשליטה מוחלטת על הכל. רק ככה אני מקבל את התוצאות שאני רוצה. כשאני עובד בשביל מישהו אחר, זה סיפור אחר, אבל אם אני מקליט חומר שלי, כל דבר בתהליך ההקלטה, בין אם אני משתמש במכונת הקלטה או פרו-טולס, המיקרופונים שאני בוחר, הקומפרסורים, אקולייזרים, הכל זה חלק מהתהליך. ואת הכל אפשר ללמוד. מה שחשוב לזכור בסופו של דבר, שהכי חשובה המלודיה, המנגינה שאתה יוצר.

איך היית מתאר את השינוי בסאונד שלך במשך השנים?

כל כמה שנים אני "מנער" את המערכת שלי. ומתחיל מחדש או מנסה משהו חדש. אני משתמש במגבר שונה או מפתח משהו חדש. הסאונד שלי בעיקר הוא סאונד אגרסיבי של רוק, אבל הוא לא סאונד ברוטלי. תמיד היתה לי מתיקות חלקלה. יש לי ססטיין ארוך. אני משתמש בסאונד נקי גם, ומשלב בינהם. זה מאוד נדיר שאני אקח Telecaster ואחבר אותה ל-Twin Reverb ישירות ואנגן בלוז. אני בחיים לא אעשה את זה.

באמת? למה?

למה לי? אני לא סוג כזה של נגן. אם אני כן אנגן ככה, זה יהיה בפרטיות שלי בבית.

אתה אומר את זה כאילו שזה דבר רע…

פשוט אין לי חשק לחלוק את זה עם העולם, כי העולם יותר מידי ביקורתי כלפי הדברים האלו.

גיטרה 7 המיתרים שלך היא אחת מאבני הדרך במוזיקת המטאל. אתה יכול לספר לי עליה?

הרעיון בא מאוד מהר. זאת הייתה שיחה של דקה עם מישהו מ-Ibanez, דיברתי שם עם אדם שאמר לי שיש לו גיטרה עם 8 מיתרים, שאלתי "איך לעזזאל מנגנים על 8 מיתרים?" והוא אמר לי שהצוואר מאוד רחב, אז אמרתי לו שאני יכול להבין גיטרה עם 7 מיתרים. ואז צצה לי מנורה מעל הראש ואמרתי "וואו, זה יכול להיות מגניב לעשות גיטרה עם 7 מיתרים. אפשר לכוון את המיתר הנמוך ממש נמוך, ועדיין לשמור על המיתר E בכיוון הרגיל." אז ביקשתי מ-Ibanez שיעשו לי גיטרה 7 מיתרים, קיבלתי וממש אהבתי אותה. אז החלטנו לשווק את הגיטרה וזה שינה את ההיסטוריה של המוזיקה לנצח.

האם המוזיקה שלך פונה לקהל של מוזיקת מטאל, למוזיקאים או שאתה מכוון בכלל לקהל הרחב?

אני חושב שרוב האנשים ירצו שהמוזיקה שלהם תהיה נגישה לכמה שיותר אנשים. ואתה תהיה מופתע שבכל קבוצה של אנשים יהיה מישהו שיגיב למוזיקה בצורה לא צפוייה. בין אם זה פאנק, קלאסי או מטאל. אני מכיר גברים לבנים מבוגרים שאוהבים מוזיקת ראפ. אז אני חושב שאתה צריך לעשות את מה שבא לך טבעי ומה שאתה נהנה ממנו במיוחד. ותעשה את המוזיקה שאתה מרגיש כנה איתה ב-100% , מטאל או ג'אז, מה שזה לא יהיה. אני מרגיש שאני עושה תערובת, כי אני לא ג'אזיסט או בלוזיסט, תמיד הרגשתי שזה לא טוב לנגן משהו ג'נרי. בגלל זה אמרתי שאני לא רוצה סתם לנגן בלוז, כי זה לא היה לי הגיוני לנגן משהו שמישהו אחר עושה. ואם תקשיב למוזיקה שלי אולי תשמע אלמנטים של ג'אז (בדרך כלל לא) תמצא אולי אלמנטים של קלאסי (בדרך כלל אף פעם לא), אין סיכוי שתמצא מוזיקת קאנטרי, כנראה שתמצא דברים שנחשבים פרוגרסיב, אבל בעיקר, מאז שהייתי ילד, תמצא מוזיקת רוק.

למה אתה מקשיב בימים אלו? האם אתה שומע מוזיקה חדשה?

מידי פעם, הילדים שלי ממש בקטע של מטאל. אז אני שומע הרבה ממה שהם שומעים. אז מאוד נדלקתי על כל להקות הנו-מטאל, אני אוהב את Static X, יש לי את כל האלבומים שלהם. אני מקשיב למוזיקת פופ משנות ה-60' וה-70'. יש סוגים מסויימים של מוזיקה קלאסית שאני מאזין להם, בדר"כ זאת מוזיקה קלאסית עכשווית. לא מזמן גיליתי להקה שאני מאוד אוהב שנקראת Antony And The Johnsons.

היא הייתה ממש גדולה בישראל לפני איזה שנתיים.

איזה חבר השמיע לי אותה וממש נדלקתי. אני גם מאוד אוהב את Tom Waits.

מה הרגע הגדול ביותר בקרירה שלך? או איזה משהו מיוחד שאתה זוכר?

האמת שבכל שנה יש איזה רגע מיוחד, אז מאוד קשה לי להצביע על נקודה אחת. אבל אני חושב ממש אחורה לתקופה שהייתי בלהקת רוק בתיכון. אם היית בלהקה בבית ספר, היית פשוט מגניב לגמרי! ניגנו דברים ממש מעולים, ניגנו Black Sabath, Deep Purple, Jethro Tull, Queen ו-Kiss. היינו נערים בתיכון והלהקה היתה הכל, היינו חברים הכי טובים ועברנו את כל החוויות הראשונות ביחד – הפעם הראשונה ששתינו אלכוהול, שעשינו סקס, הוצאנו רישיון נהיגה לראשונה וגם זאת הפעם הראשונה שנשבר לך הלב כשאתה בתיכון. להיות נער זה מדהים כי יש כעס אבל יש גם תשוקה לגלות את החיים. כל מה שעיניין אותי היה לעשות מוזיקה, לא היה לי את הלחץ הזה של כל מה שמגיע אחר כך בחיים. זאת היתה התקופה הכי משוחררת בחיים שלי.

איזה טיפ קטן היית נותן למישהו שעכשיו מתחיל לנגן או רוצה להתחיל?

תמיד תהנה לנגן על הכלי שלך. אל תנעל על משהו, זה חופשי, תעשה הכל כדי שיהיה לך כיף מהחוויה של הנגינה.