Systema Teleion – פרוגרסיב מטאל בעברית

מרואינים: חברי להקת Systema Teleion

יום העצמאות אך חלף לו וברוח הציונית זה הזמן להכיר את Systema Teleion, להקה אשר פרצה לתודעת המטאל הישראלי לפני פחות משנה ולמעשה עושה משהו שלא היה לנו בארץ עד כה – פרוגרסיב מטאל בעברית. החומר של הלהקה בנוי מקונספט אחד, המדבר על סיפור יעל וסיסרא המקראי, עליו עבדו חברי הלהקה במשך חודשים. כבר בהופעתה הראשונה, הצליחה הלהקה למלא את המקום כולו וכעת לקראת הופעה נוספת לצד להקת Acropolis השבוע, תפסתי את חבריה לשיחה על העבר, ההווה והעתיד המתוכנן ב-"מערכת העליונה".

מה בעצם הסיפור שמאחורי Systema Teleion, ואיזה שינויים וטלטלות עברתם עד שהגעתם להרכב הנוכחי?

הסיפור מתחיל במגמת המוזיקה של ביה"ס התיכון מקיף ה' בראשון לציון. פרט לדודי, כולנו תלמידים במגמה בשכבות שונות. המוזיקה מתחילה בג'ם סאשנים, שהתפתחו לקטעים אינסטרומנטליים, שיועדו לקונצרט המגמה השנתי. ליעד שגב, שהיה המתופף הקודם שלנו וחבר יקר עד עולם, ועדי כגיטריסט בתחילת דרכו כתבו את הקטע הראשון שלנו שנקרא: "Improvisation" – שרק בבסיסו היה באמת אילתור, כל השאר היה פאזל של סגנונות ומוטיבים מקטעים מוכרים. לבמה עלה איתנו תלמיד חדש בשם עידן ליבוביץ'. איתו בשכבה היו גם יונתן ברק ושירן שחר.

חשוב לציין שבאותה תקופה לא היינו "הרכב", ליעד ועידן, ומאוחר יותר גם לירן שלמה, היו חלק מלהקת רוק כבד בשם: "אפרודיטה". במקביל, המשכנו לנגן יחד, וכתבנו את הקטע השני: "Improvisation 2" – מקורי לחלוטין, שכבר מאד הזכיר את מה שאנחנו עושים ב-"סיסטמה", היינו ממש קרובים לסיים לכתוב אותו כשנודע לנו ש-"השנה לא יתקיים קונצרט" ואז ליעד ועדי התגייסו. עוברת שנה בצבא, לליעד ועדי כבר היה "Improvisation 3" בראש ואז בא הרעיון לכתוב יצירת קונספט, אז העמדנו קריטריונים לסיפור מתאים והתחלנו לחפש. בסופו של תהליך נבחר סיפורם של "יעל וסיסרא" (שופטים ד'+ה') ו-"Improvisation 3" הפך לשיר שנקרא היום "כנען" והוא שפותח את המופע ומהווה את הפתיחה של הסיפור.

בנקודה זו חברי ההרכב היו: עדי, לירן, יונה, ליעד, שירן, גל גרינברג (הסולן הראשון בהרכב) ועידן. ה-"טלטול" הראשון היה העזיבה של שירן וגל, מה שהחל חיפושים ממושכים מאוד אחר סולנים שיוכלו להכנס לנעליהם. ה-"טלטול" השני שחווינו היה כאשר ליעד טס לטיול אחרי צבא והבהיר לנו שכשיחזור ארצה הוא כבר לא יהיה חלק מהלהקה… אין ספק שזו היתה מכה קשה. היינו בשנת חיפושים אחר מתופף עם מאפיינים מאוד ספציפיים, שלא קל למצוא. והנה, ממש מתחת לאפינו, שמנו לב לבחור צנום בן 17 שנושא את מרבית המאפיינים הללו, ומפתיע אותנו עם עוד כמה שלא חשבנו עליהם בכלל, ובמקרה הוא גם אח של עידן – עמרי. כניסתו של עמרי ללהקה הפיחה בנו שוב את הרוח שהספיקה לשכוח בזמן שרק כתבנו את המופע.

במאי 2006. עדי, לירן ואנוכי היינו בהופעה של חברינו משכבר הימים Seek Irony וביציאה מההופעה החלטנו בנחישות שהגיע הזמן לעלות את החומר על במה ולבדוק את הפוטציאל. קבענו תאריך בפאב "מיטש" בראשון לציון, כשאנחנו עם שני שירים לא גמורים ללא זמר וזמרת! עדי פגש את שירן במכללת לוינסקי והציע לה לחזור, היא הסכימה. את בעיית הזמר פתרנו בשיחה קצרה עם סולן להקת "קוליטיס" – דודי סרוסי (גם הוא חבר ותיק) שהסכים לעזור להופעה אחת. עבדנו מהר על השירים, ואכן באוגוסט 2006 עלינו להופעה ראשונה.

מה משמעות שם הלהקה? מה הוא מסמל?

השם לקוח מעולם ההגדרות המוזיקליות היווני, והתרגום שלו מלטינית הוא "המערכת העליונה", בהתייחס לסדרת צלילים ואוברטונים המפיקים יחד את "ההרמוניה המושלמת", לקחנו לעצמנו את ההגדרה כנגנים שהם חברים, שיחד מפיקים צלילים.

על הבמה אתם מנגנים חומרים מאלבום קונספט מתוכנן העוסק ביעל וסיסרא, מדוע בחרתם דווקא בסיפור הזה?

כשעלה הרעיון לכתוב ולהעלות לבמה יצירת קונספט, שהיא בעצם סיפור, עלו גם הקריטריונים לאופי הסיפור עצמו. אז כמובן שרצינו סיפור דרמטי על אהבה ומלחמה אבל בעיקר רצינו, סיפור שהוא קטן כדי שנוכל להגדיל ולנפח אותו כרצוננו ובכך לאפשר גם למאזין לדמיין מעבר לסיפור הידוע. ובנוסף סיפור שעולם האומנות לא ניגש אליו הרבה מידי, אם אפשר בכלל לא. ליעד ועדי חיפשו סיפורים מתאימים, תוך גיבוש הרעיונות המוזיקליים, ובסופו של דבר היה זה טבעי ונוח לגשת לספר התנ"ך – "המיתולוגיה העברית". שם מצאנו את הדרמה שחיפשנו; יעל וסיסרא. כל סיפורו של הגנרל סיסרא מופיע בפרק אחד, ויעל היא רק כמה פסוקים מתוכו. ובנוסף שירת דבורה שמגוללת את הסיפור שוב, הצימצום בעלילה נתן לנו כיוצרים מספיק מקום להרחיב אותה ולכן נבחר הסיפור הזה.

שמתי לב ששיניתם לא מעט מהסיפור המקראי. תוכלו לפרט מה השינויים שבחרתם לעשות ומדוע?

שונו שני פרטים עיקריים; הראשון, נקודת המבט של הסיפור היא לא עם ישראל בניגוד לספר כולו, מהסיבה שעבור היצירה, לא שם נמצא העניין העיקרי אלא המשני (מלחמת החירות של דבורה הנביאה). השינוי השני הוא בעצם הוספת הרקע, בספר אין לדמויותיהן של יעל וסיסרא מפגש מוקדם ולכן גם אין ממש סיבה בשבילה לחסל אותו עם אותו יתד מפורסם. אבל אם בהתבסס על רמז כתוב ומעט דמיון, נאמר שעשרים שנים (סתיווים) קודם לכן הם היו זוג אוהבים, אז יש על מה לנגן… ולקהל המאזינים יש על מה לחשוב ואולי גם לקחת את הסיפור למקום הפרטי שלהם; וישנן כמה דרכים לקחת אותו וחבל לגלות הכל כאן.

איך התגבש הרעיון לכתוב קונספט? האם התחלתם משירים בודדים שלאחר מכן התאמתם לנושא, או שמלכתחילה זה היה התכנון?

ובכן כפי שציינו אחרי שהוחלט שמספרים סיפור, ונבחר הסיפור של יעל וסיסרא, היה לנו קטע אינסטרומנטלי אחד בן 15 דקות שנשמע כמו אוסף של קטעים. התבססנו עליו כשלד ליצירה כולה ("Overture") וכך נכתב גם הטקסט שלו כמו פאזל של סצינות לא מסודרות בסיפור שעומד להתחיל. כמובן שהוא עבר שיפוץ ושיפור לקראת תפקידו החדש כפותח המופע וכמרכז הנושאים העיקריים של הדמויות והסצינות השונות. את שאר השירים כתבנו לפי מה שהרגשנו שיהיה נכון עם המתרחש בעלילה קצת כמו כתיבה של פסקול לסרט.

איך מתבצעת העבודה בהרכב? מי כותב את החומרים?

העבודה בהרכב מתבצעת באופן הבא: את מרבית החומרים כותב עדי, בעיקר בכל הקשור ללחן, אך כיאה להרכב פרוגרסיב (וגם לחבר'ה דמוקרטים עם ראש פתוח) הם הגיעו X ויצאו 7X. נושא עיבוד השיר מתבטא אצלינו בצורה פורה מאד, חוץ מ-"כנען" שלא השתנה הרבה, כמעט כל השירים עברו מהפכים (וחלקם עדיין עוברים), תמיד יש המון רעיונות לתפקידים, קטעים חדשים שנוספים, קטעים אחרים שיוצאים מהשיר וכן הלאה. בכל הקשור לליריקה ישנם שני כותבים: עדי ואימו היקרה של עידן (אורית).

למען האמת, התפלאתי לגלות בהופעה שאתם כותבים פרוגרסיב מטאל בעברית. מה דחף אותכם לכתוב דווקא בעברית? האם זו פטריוטיות מתפרצת, כמו שיש אצל הרבה יוצרים שמרגישים שכישראלים מן הראוי שיכתבו בשפתם, או משהו אחר?

הסיבה העיקרית לכתוב בעברית, היא כמובן הטבעיות והקלות בה אנו כישראלים יכולים להביע רעיון ולהעביר מסר. אבל אם נביט מעבר לזה נבחין שלא נכתבה יצירת קונספט, בסגנון פרוגרסיב מטאל בעברית בעבר. הדבר יכול, וראינו את זה קורה, לקרב אלינו מאזינים שמעולם לא חשבו שהם אוהבים מטאל, ומבחינתם זו אופרת רוק לכל דבר. זה מביא אותנו כמובן לתקווה שיום יבוא והמטאל בארץ ימריא כפי שהמריא ההיפ-הופ העברי ובאמת הגיע הזמן.

סצינת המטאל בארץ לא גדולה, כידוע. ועוד פחות מכך הסגנון שאתם עושים. זו אחת הסיבות שרוב הלהקות כותבות את החומר שלהן באנגלית ומכוונות כמעט מיד לחו"ל, משום שהן יודעות שאין להן כאן מספיק מרחב להתפתח בו. האם לא חשבתם על כך כשכתבתם את המוזיקה שלכם בעברית? האם אתם לא פוחדים שההחלטה לכתוב את החומרים בעברית תפגע בכם בסופו של דבר?

אין ספק שהעובדה שאנחנו שרים בעברית משפיע ישירות על היציאה לחו"ל, לפחות לתקופה הקרובה. אבל, צריך להבין שהשאיפה שלנו היא לא לצאת כמה שיותר מהר לחו"ל, אלא דווקא לנסות להצליח קודם פה, לנסות להכניס למוסיקה בארץ משהו אחר, שונה. אנחנו מאמינים שיש לנו את הכלים לעשות את זה. בכל מקרה אנחנו עובדים גם על תרגום החומר לאנגלית, כדי שבעתיד תהיה לנו גם את האופציה הזו.

מה דעתכם על סצינת הפרוגרסיב בארץ, ובמיוחד על להקות אחרות החולקות איתכם את הז'אנר כגון Amasefer, שגם הם כותבים קונספט מקראי אך החליטו ללכת הישר לאולפן ולהקליט בחו"ל עם אמנים ידועים בתחום?

קודם כל נפתח עם איחולי הצלחה כנים ל-Amasefer ולשאר הלהקות בתחום. בסה"כ אנחנו יודעים שיש פה הרכבים מצויינים, ונגנים תותחים, ולכל הרכב יש את צורת העבודה שלו, את הקשרים שלו, וגורמים אחרים שמתווים את דרך הפעולה שלו. לגבי הסצינה בארץ היא לא כל כך מפותחת לצערנו ומאוד חסרת תודעה ולא מוערכת. אין ספק שנשמח אם נוכל לשנות את המצב הזה. אבל חשוב לזכור שאנחנו לא מכוונים את עצמנו ולא מסווגים את עצמנו רק לקהל שאוהב פרוגרסיב, מבחינתנו המוזיקה מדברת לכולם, ומי שרוצה שיקשיב ויהנה.

האם יש לכם תוכניות לפרוץ למיינסטרים בארץ, משום שאתם כותבים בעברית? האם כבר ניסיתם להכנס למוזיקה הישראלית ב-"ערוצים המקובלים" (ערוץ 24, גלגל"צ וכדומה), או במידה והיתה אופציה כזו – האם זהו מעוז שהייתם מעוניינים לכבוש?

אין לנו תוכניות להיות "להקת מיינסטרים", יש לנו תוכניות להיות להקת פרוג-מטאל טובה. לא מעניין אותנו איך יסווגו אותנו. שיקראו לנו 'דום-טראנס תת-הכרתי', זה רק שם. אבל כנראה שבינתיים עיקר המוסיקה שלנו לא בנויה להיות במיינסטרים, ולכן אנחנו נכוון אליו את השירים שכן מתאימים ולו רק כדי להנות מהחשיפה. ולכן, כן, אם תהיה האופציה להכנס "לערוצים המקובלים", כדבריך, נשמח מאד.

אפשר לומר שפרצתם די מהר לתודעת המטאל בארץ. כבר בהופעה הראשונה שלכם מילאתם את המקום. האם אתם לא פוחדים שגם הדעיכה תהיה מהירה, ושאחרי ההתלהבות הראשונית לקהל יימאס, במיוחד לאור העובדה שמדובר בפרוגרסיב ובקונספט, מה שהרבה אנשים מחשיבים כמתיש?

נתחיל דווקא מהסוף – לדעתנו זה מאוד כללי לצאת באמירה שהרבה אנשים מחשיבים את הפרוגרסיב וקונספט כמתיש. למעשה אנחנו חושבים שיצירות הקונספט הן החלק היצירתי יותר של הרכבי הפרוגרסיב, אם ניקח את Dream Theater למשל עם אלבומים כמו Scenes From A Memory ו-Six Degrees או את להקת Symphony X עם V ועוד המון המון טובים – כל היופי באלבומים הללו, הוא שככל ששומעים ומכירים את היצירה יותר, שמים לב למאפיינים חוזרים, למלודיות המלוות את הגיבור, את הזרימה והתיאום בין הלחן לליריקה, כך שאנחנו ממש לא מפחדים שזה יימאס על השומעים, אלא דווקא ההפך – ככל שהם יקשיבו יותר הם יבינו את הקונספט ואת הקשר בין השירים, בין הלחנים. לגבי הדעיכה, אנחנו מקווים שהיא לא תהיה בכלל, סה"כ אנו גדלים מהופעה להופעה, רואים גרעין קטן שמתחיל להיות קבוע, הרבה אנשים חדשים שבאים, ומקווים שזה ימשיך כך.

אם כבר הזכרתם את Dream Theater, רבים יטענו שהלחנים שלכם שואבים השראה מהם, ואף עשיתם גירסת כיסוי ל-"A Change Of Seasons" באחת מהופעותיכם. עד כמה הם באמת משפיעים על המוזיקה שלכם? אילו להקות אחרות משפיעות עליכם?

אין ספק שאנחנו מושפעים מהרבה להקות פרוגרסיב, כשהעיקריות הן Dream Theater, Symphony X, Adagio ויסלחו ההרכבים האחרים שאנחנו לא מציינים, יש כל כך הרבה! עם זאת, אנו נהנים מאד ממקורות מוזיקאליים נוספים, כגון: פסקולים של סרטים – שמהווים מקור להשראה עצומה עבורנו, לתפקידי הנגנים, העיבודים, דרכי החשיבה, כמו גם רוק, פופ, ג'אז, בלוז, בוסה נובה, ובאמת מהרבה סגנונות מוזיקה שונים ומגוונים.

נראה שכרגע אתם מעדיפים להופיע כמה שיותר. האם יש הקלטות באופק? האם יש עוד הפתעות לצפות להן?

מבחינת הפתעות אנו יכולים לספר שאנחנו משתדלים להכין הפתעה כזו או אחרת לכל הופעה. בכל הקשור להקלטות, אנחנו בהחלט נכנס בקרוב לאולפן להתחיל להקליט את הדיסק, מדובר על איזור אוקטובר.

קל לראות שעל הבמה יש כימיה נהדרת בין הנגנים. ספרו לנו מה הסוד?

ראשית, תודה רבה על המחמאה, אנחנו שמחים ששמים לב לכך. אנחנו מנגנים יחד כבר כמה שנים טובות, מעבר לכך אין סוד, היופי הוא שזה ספונטאני לחלוטין וזה מעצם זה שאנחנו באמת נהנים לנגן אחד עם השני, בטח להופיע יחד, ובטח ובטח שעם החומר הזה. סוד קטן שבכל זאת בוודאי משפיע, זה הארוחות "על האש" בימי שבת אצלנו בבית "דה ליבוביץ' מנשן" כדברי עדי… *צוחק*

איפה אתם רואים את עצמכם בעתיד הלא רחוק? לאיזה כיוונים תרצו להתפתח ולמה?

התכנון לעתיד הקרוב הוא להגיע לחשיפה יותר גדולה, זה כולל הופעות מחוץ לגוש דן, הקלטת הדיסק והשמעתו לכמה שיותר אוזניים. השאיפה שלנו היא להגיע לרמת הכרה גבוהה בארץ וכמובן לנסות לפרוץ בחו"ל, כל זאת ברגע המתאים – אם יהיה. מבחינה מוזיקאלית, השאיפה היא להתפתח כמה שיותר לכל הכיוונים וללא מעצורים – סה"כ זה חלק מהכיף במוסיקה שלנו.