מרואיינת: Jensara Swann, סולנית להקת The Veil

לכל מי שעייף מלהקות מטאל סימפוני למיניהן, תרשו לנו להציג את The Veil. אמנם מדובר בלהקה יחסית חדשה בסצנת המטאל העולמית והיא אפילו לא חתומה עדיין בחברת תקליטים, אבל מי כמונו יודעים שיש הרבה להקות עם פוטנציאל שעדיין לא גילו אותן. מה שמייחד את The Veil הצרפתים זו הגישה האנלוגית למוזיקה שלהם – המשלבת בין מטאל גותי, אווירה של בלאק וסרטי אימה וכן צלילים אלקטרונים מגוונים. תוסיפו על כל זה את קולה של הסולנית היפה Jensara Swann ותקבלו ממתק ממכר במיוחד. לכבוד EP חדש בשם Vestige, שבתקווה יזכה את הלהקה בהחתמה הנכספת, ערכתי ראיון עם אותה סולנית אדמונית, שהפתיעה עם חוש הומור מוזר במיוחד. על אחריותכם.

ברכות לך. ה-EP החדש שלכם Vestige שוחרר לא מזמן, איך התגובות עליו עד כה?

שלום לך! ובכן אם לדייק, ה-EP לא "שוחרר" בצורה הטהורה, מכיוון שאין לנו מפיץ עדיין. הדיסק נעשה מלכתחילה במטרה לחפש חברת תקליטים ובמטרה שהמעריצים שלנו יוכלו להקשיב למוזיקה בבית. הדפסנו רק כ-500 עותקים מה-EP ואנחנו מוכרים אותו דרך עמוד ה-MySpace שלנו ובדוכן המרצ'נדייז בהופעות. עד כה קיבלנו תגובות מדהימות מהאנשים שקנו את האלבום מאיתנו, מיותר לומר שאנחנו מאד שמחים והוקל לנו [צוחקת]…

זו בעצם ההוצאה השניה שלכם, אחרי EP מוצלח מ-2006. איך הלהקה התבגרה מאז?

הזדקנו, החכמנו, התחזקנו והפכנו יותר יפים, הכל בבת אחת. זו ההשפעה שדגנים, בירה וזמן יכולים לעשות לך [צוחקת]… לא, סתם צחקתי, חוץ מהקטע על הבירה, אבל כמובן, הוצאה ראשונה היא תמיד קצת סוערת וקשה, ולמרות שאנחנו מאד שמחים לגביה בהרבה מובנים, היא לימדה אותנו הרבה על איפה שרצינו להיות, איך אנחנו צריכים להשתפר וכו'. ההוצאה הראשונה הייתה דרך ללדת את הילד המרושע שלנו, ועכשיו העבודה שלנו היא לגדל אותו בצורה הנכונה.

הקמתם את הלהקה בתור שני אנשים, ועכשיו אתם מחזיקים קבוצה שלמה של פריקים. תוכלי לספר לנו בקצרה את ההיסטוריה שלכם ואיך הלהקה הגיעה להרכב הנוכחי שלה?

רק Julian [תופים] הוא פריק ואנחנו אנשים נחמדים שמנסים להחזיק אותו [צוחקת]… כש-Notox [קלידים ועוד] ואני הקמנו את הלהקה תמיד רצינו שתהיה לנו קבוצה מלאה מאחורינו אבל זה לא קל למצוא את המוזיקאים המתאימים, במיוחד כשאתה גר באזור נידח של צרפת כמונו! לא רצינו לחכות ליום הזה כדי ליצור מוזיקה, אז הלחנו והפקנו את Sleeping Among Serpents [ה-EP הראשון] ככל שיכלנו. לאחר מכן עשינו מספר הופעות עם נגני סשן כמו Stefan Bayle מ-Anorexia Nervosa והרגשנו שאנחנו צריכים הרכב קבוע. פגשנו את Julian (הפריק) ומיד התחברנו.

למצוא את הגיטריסט הנכון הייתה משימה יותר קשה מכיוון שידענו ספציפית מה אנחנו מחפשים בקטעי הגיטרה ובסגנון ליצירות העתידיות שלנו, אז גייסנו את Gregory Staley מלהקת הבלאק מטאל Reverence שיקליט את Vestige ויעשה איתנו סיבוב הופעות אירופאי. אבל Greg לא יישאר בלהקה כי הוא לא בדיוק הגיטריסט שחיפשנו (למרות שהוא מאד מוכשר) וגם יש לו אג'נדה משלו. אז המרדף עדיין פתוח! אנחנו בקרוב נתחיל לבחון פריקים פוטנציאלים ונעדכן אתכם. זה כמובן לא מונע מאתנו להלחין, אנחנו עובדים עם כמה חברים גיטריסטים שלנו שחושבים שהם יכולים להוסיף את גרגירי הפריקיות שלהם לעוגת הפריקים שלנו.

בואי נעבור למוזיקה. לפי מה שהעטיפה והליריקה מרמזים, נראה כי יש איזה נושא או אפילו קונספט מאחורי ה-EP. תוכלי לספר לנו עוד על ה-EP ועל שמו?

לא הייתי מרחיקה לומר שיש קונספט, אבל נושא, בהחלט. הנושא העיקרי של ה-EP הוא אהבה (כמה אמיץ מצדנו). זה יותר מאשר אהבה רומנטית, זה נוגע בשרידי אהבה – בהריסות, בריקבון הפנימי של הלב לאחר שפוגע בו חץ חומצתי של אהבה. אהבה רומנטית, אהבה עצמית מופרזת, אהבה אוניברסלית. הסיבוכים שמביא עמו רגש כל-כך פשוט, הכאב שאנחנו חווים ומעבירים על אחרים בשם האהבה הקדושה. מבחינה פואטית, רציתי להשתמש בלקסיקון של הים שמצאתי מאד דומה לתחום התשוקה, לרגשות עמוקים ולמסתוריות. שילבתי את כל זה עם מעט קסם, כמו וודו – מכיוון שאהבה בהחלט יכולה לסנוור אותך בזוהר שלה ואפילו לגרום לך להחיות הרבה דברים שהיו צריכים להישאר מתים לזמן מסוים – והנה.

הציורים השונים שאפשר למצוא בחוברת של ה-EP מביאים הסברים שונים, אם תטרח גם לקרוא את הליריקה. אלו דברים שלא תוכל לראות על פני הים, אך הם קיימים ממש עמוק בפנים. הכתיבה נעשתה בצורה של רישומים ביומן מסע של מישהו שיכל לכתוב אותם בזמן שהוא שט על הימים של ארוס [אהבה] ות'נתוס [מוות]. הרישומים כנראה הגיעו לחוף בתוך בקבוק כלשהו, מה שמוביל אותנו לשם "Vestige". הפירוש של Vestige הוא למעשה הריסות, שאריות של ממשהו שאפשר לחזות בתהילת העבר שלו. יש בשם משהו אצילי, עתיק ומת – בהחלט מת – משהו ששייך לזמן אחר, שנשכח ונבלע ע"י הזרמים אבל עדיין שם, היכנשהו. חוץ מזה, זה היה מאד מעניין לגלות שהמילה הזו אומרת אותו הדבר בצרפתית ובאנגלית, כך שאנשים מהתרבות שלי וכל תרבות אחרת יכולים להתחבר אליה. בדיוק כמו אהבה. בדיוק כמו המוות.

השיר שהכי אהבתי ב-EP הוא "Voodoom", שלדעתי מציג שילוב מילים מאד מעניין. מה תוכלי לספר לנו עליו? את נוהגת לעשות הרבה משחקי מילים?

לצערם של כל החברים המסכנים שלי, אני חוששת שכן [צוחקת]… זה למעשה סיפור מצחיק. רוב המילים שלי "מגיעות" אלי בזמן שאני ישנה או בזמן שאני באמבטיה, למרות שבמקרה האחרון זה בעיקר קשור לבועות וברווזים, אז אני שומרת את זה לפרוייקט דיסקו גלאם עתידי. המילה הזו, "Voodoom", פשוט הגיעה אלי בצורה הזו. אני יודעת שלא המצאתי כלום ובטח עוד מאה אנשים חשבו על השילוב הזה, אבל אהבתי את הצליל של המילה. זה גרם לי לחשוב על דפיקות הלב *וווו… דום* ומההרגשה הזו בעצם הגיע הרעיון ל-Notox ולי ליצור שיר המבוסס על כך.

המושג "Voodoom" יכול לשמש גם כסוג של אהבה מכשפת המובילה אותך לקץ. כמה אנשים אנחנו מכירים שהיו כל-כך מהופנטים ממישהו שזה כמעט הוביל אותם לתת את הנשמה שלהם? לי זה קרה. אני בטוחה שלך זה קרה. למרות שכשכתבתי את השיר הזה חשבתי על שני אנשים ספציפיים, ובתור מישהי שלא תדבר על עצמה בשימוש של "אני" (במיוחד כדי שמי שקורא את המילים שלי לא יחשוב איזו כלבה), אני מניחה שזה סיפור שכולם יכולים להתחבר אליו. אהבה יכולה להיות סם, יותר מאירה מאשר הרסנית. הרעיון הזה נכלל במילה "בלדונה" שאפשר למצוא בטקסט שלי. זו מילה איטלקית שפירושה אישה יפה, אך כמו כן זה גם שם של עשב ארסי, שמשמש כמרכיב בכישופי אהבה…

לפי סוגי המעריצים שלכם, זה נראה שאתם שייכים גם לסצינת המטאל וגם לסצנה האלקטרונית. זה משהו שרציתם לעשות מלכתחילה?

לא, זה לא משהו שבנינו או חשבנו עליו, זה יותר נוגע אלינו כאנשים, כמעריצי מוזיקה, ששייכים לכל הסצנות האלה ביחד. זה נראה הגיוני שהמוזיקה שלנו תשקף את מי שאנחנו. יש לנו הרבה מזל שאנשים מכל הסצנות האלה מעריכים אותנו. כמובן שצריך לשמור על פרופורציות כי אנחנו רק The Veil ולא Metallica, אז הם אולי ישנאו אותנו בשלב מאוחר יותר [צוחקת]…

מה את חושבת שמושך במוזיקה שלכם את כל האנשים מהסצנות השונות?

הממ… זה משהו שאנחנו יכולים רק לנחש. זה יהיה קל לומר שהגיטרות והתופים ימשכו את המטאליסטים, הסינתיסייזרים יגעו במעריצי האלקטרו ואווירת האמביאנט האפלה תמשוך את חובבי הגות'. אבל אני חושבת שזה מקטלג את כל האנשים האלה בצורה קלה מדי. הופתעתי פעמים רבות לשמוע שחובבי הגות' אוהבים את התופים ושמטאליסטים אוהבים את המלודיות האפלות. אני רוצה לחשוב שהמוזיקה שלנו היא יותר מאשר נראה לעין, כמו גם האנשים שמקשיבים לנו ואוהבים אותנו, וזה הקשר שתוכל למצוא אצלנו.

זה נראה כי אתם מושפעים מהרבה דברים מגוונים, מצלילי בלאק מטאל אטמוספריים, למטאל גותי ואז גם מהתחום האלקטרוני. אישית אני שומע דמיון קטן ל-Lacuna Coil, במיוחד עם השירה שלך. את תיקחי את זה כמחמאה או כשיפוט מוטעה מבחינתי?

חכה דקה בזמן שאני אלך למות [צוחקת]… למרות שאנחנו לא ממש מקשיבים ללהקות מטאל עם סולניות ואני למעשה חושבת שמבחינה מוזיקלית Lacuna Coil ו-The Veil מגיעות מ-2 אזורים שונים בגלקסיה – הם נוטים יותר למטאל מודרני, עם כיוון פופ, ואנחנו יותר לכיוון גותי, דארקוויב, דום, בלאק, רוק ועצמים בלתי מזוהים [צוחקת] – אבל זו עדיין הלהקה שאני הכי מכבדת בסצנה, בעיקר בגלל שלא כמו הרבה סולניות אחרות, ל-Cristina [סולנית Lacuna Coil] יש צד רוקיסטי קשוח שהיא מצליחה לשלב בצורה מאד טובה עם מלודיות רגשניות ומגע נשי קלאסי. אז במובן הזה, אני בהחלט לוקחת את זה כמחמאה! אני חושבת גם שהטווח הקולי האמצעי שלנו דיי דומה.

אילו להקות או אומנים אחרים משפיעים עליכם, מהצד המטאלי וגם האלקטרוני?

למרות שכלהקה אנחנו צריכים לומר משהו כמו "אנחנו מקבלים השראה רק מעצמנו, בלה בלה…" יש כמובן הרבה אומנים שבדרך כזו או אחרת הפכו למוזות שלנו, אם זה דרך ההלחנה, הרגשות שחווינו כשהקשבנו להם ועד להתפתחות האומנותית שלהם. להקות כמו Skinny Puppy, Rob Zombie / White Zombie, Nine Inch Nails, Emperor, Siouxsie And The Banshees, Type O Negative, Das Ich, Guns N' Roses, Bathory ו- Anton Dvorak שהיו אבותינו. הרשימה יכולה להיות נצחית. אם תשאל אותי שוב בעוד חודש אני בטח אתן לך כמה שמות אחרים [צוחקת], למרות שאליל הקול האחד והיחיד שלי תמיד יהיה Sebastian Bach – אפילו שלאחרונה קיבלתי איומים של עינויי גיהינום אם אני לא אפסיק לומר את זה בראיונות, מה שבטח הופך אותי למזוכיסטית [צוחקת]…

אם כבר מדברים על הצד האלקטרוני שלכם, אני מבין שאתם לא משתמשים בשיטות קונבנציונאליות בשביל הקטעים המכניים שלכם. תוכלי לספר לנו על הכלים המיוחדים שאתם מתעסקים בהם?

טוב אנחנו לא הליאונרדו דה וינצ'י של המטאל האלקטרוני, רחוק מזה, אבל כשהקמנו את הלהקה רצינו שהכל חוץ מהחלקים האלקטרוניים יהיו קרים ושטוחים, רצינו שהם יהיו חיים (בדיוק כמו היצור של פרנקינשטיין). אז החלטנו להשתמש בסינתיסייזרים ישנים במקום במשטחי עבודה חדשים, דברים כמו ה- Oberheim Matrix 6R, שהוא המותק הקטן שלנו, או פילטר כללי כמו Sherman, שבהחלט יש לו חיים משלו.

ב-Vestige לא רצינו להקליט את השירה שלי עם מיקרופון רגיל שמשמש זמרים – מיקרופון שעושה את הקול שלך לנקי, חלק ומושלם אך חסר נשמה ונשמע מחוץ למוזיקה – אז הקלטנו את הקטעים שלי עם מיקרופון של תופים! אהבתי את התוצאה, הקול שלי לא היה כזה קטיפתי ומושלם בצורה טיפשית, אלא יותר מחוספס והוא השתלב עם שאר המוזיקה בדיוק איך שרצינו, כמו כלי נגינה נוסף. הדובדבן שבקצפת הוא טייפ ה- Fostex שלנו, שאפשר לראות אותנו משתמשים בו בהופעות. אנחנו מעבירים את כל מה שהקלטנו דרכו, וזה נותן מעין מגע ישן וחמים שאנחנו מעריצים. בקיצור, אנחנו בהחלט יצורים אנלוגיים שמשוטטים לתוך העולם הדיגיטלי.

חוץ מההשפעות המוזיקליות אני יכול להרגיש גם אווירה מיוחדת ב-EP, משהו שאולי מגיע מסרטי אימה. זה נכון? אתם ישנים \ מסתובבים עם זומבים?

רק Julian, אבל זה בגלל שבנות חושבות שהוא משוגע, זומביות למזלו לא כל-כך מסובכות [צוחקת]… למעשה זו נקודה מעניינת שעלית עליה. אני חושבת שסרטים וספרות משפיעים עלינו הרבה יותר ממוזיקה. בין כל אלו אני יכולה להזכיר את "בליינד ראנר", "מקס הזועם", "ברזיל" (לרציניים), יחד עם "אמיטוויל", "סיוט ברחוב אלם", "ליל המתים-חיים", ואפילו סרטים ישנים כמו "Forbidden Planet" ,"!Faster Pussycat! Kill! Kill" ו-"Bad Taste". תשלב את זה עם האווירה המוזרה של טים ברטון, הלהט של "האלמנט החמישי", האלימות של "דוברמן", הפילוסופיה של "וונדטה", היופי של "דרקולה" ותקבל עוגה מאד… מאד גדולה של מוזרות. זה מה שאנחנו – סוג של פודינג מוזיקאלי [צוחקת]…

מה תוכלי לספר לנו על הליך כתיבת השירים? זה מתחיל מהמוזיקה או מהליריקה (או מפטרייה קסומה)?

[צוחקת]… כולנו הולכים על הפטריות!!!

ב-EP החדש השתמשתם בכישורי ההפקה של Neb Xort מלהקת הבלאק מטאל הידועה Anorexia Nervosa. איך היחסים ביניכם החלו ואיך זה לעבוד ביחד?

ובכן Xort היה ה-"סקס פודל" שלנו מלכתחילה, אבל ראינו שלטווח הרחוק הוא טכנאי סאונד הרבה יותר טוב מאשר פודל [צוחקת]… אני ו-Notox פגשנו את Xort לפני הרבה מאד זמן וביחד עם Anorexia Nervosa הם חברים מאד טובים שלנו, אז זה נראה דיי ברור לבקש ממנו להפיק את ה-EP הראשון שלנו לפני כשנתיים. Xort גם הופיע איתנו מספר פעמים כי לא רציתי להתעסק בקלידים על הבמה ורציתי להתרכז בשירה. הבחור מכיר אותנו בעל פה והוא מאד יסודי, מסור ומוכשר כשזה נוגע להפקה, חוץ מזה שאנחנו אנשים חביבים.

זו הסיבה שבגללה ביקשנו את עזרתו גם עם ה-EP השני, בגלל שעבודה משותפת ויצירה משותפת זה ממש כמו סקס, ככל שאתה מכיר ושוכב יותר עם מישהו, ככה זה משתפר יותר [צוחקת]. יש משהו שמאד חשוב לנו וזו המשפחה המוזיקלית. הלהקה שאתה רואה בתמונות היא רק קצה הקרחון – לא היינו מגיעים לאיפה שאנחנו עכשיו בלי כל האנשים מתחת לפני השטח שעזרו לנו לייצר את החלום שלנו. Xort הוא אחד מהם ואנחנו מאד רוצים שהוא ימשיך להיות מעורב בפרוייקט הזה בעתיד.

אתם מגיעים מצרפת, מדינה שאין לה סצנת מטאל מבוססת כל-כך. מה תוכלי לספר לנו עליה ועל הלהקות המובילות אצלכם?

זה סיפור מאד ארוך… אבל בקיצור, קשה מאד לשרוד כאן בתור להקת מטאל \ גות' \ אלקטרו. אם רוצים להצליח פה צריך להיות מארה"ב, או שצריך ללמוד איך לנגן מוזיקה שלא דורשת יותר מדי נוירונים כדי להיות מוערכת, למוח אין כאן תפקיד… [צוחקת]… אבל אתה יודע, בלי להיות יותר מדי פטריוטית, יש לנו כאן הרבה להקות מקוריות שמגיע להן שיכירו אותן!

Anorexia Nervosa היא הדוגמא הטובה ביותר לסוג הזה של להקות ואם יש לך רגע תוכל למצוא עוד כמה כאלה כמו Rosa Crux ,Punish Yourself, Zuul FX או The CNK. עוד להקה מדהימה היא Nihil ו- Treponem Pal היא אגדה של אינדסטריאל מטאל!!! אבל אם אוכל לזרוק מילה אישית, יש להקה מעולה שאני עומדת 100% מאחוריה ולמרות שהלאומיות שלה היא שוויצרית, שניים מחברי הלהקה עם צרפתים וגרים בצרפת, אז אני מחשיבה אותם כחלק מהסצנה. הלהקה נקראת Sybreed והאלבום השני שלה Antares שוחרר לא מזמן תחת Listenable Records. תקשיבו להם, זו פקודה!

איך הניסיון שלכם בהופעות עד כה? יצא לכם להופיע עם להקות מוכרות יותר?

רק לאחרונה התחלנו לעשות סיבובי הופעות ועבור להקה בלי חברת תקליטים ובלי שם גדול, אנחנו מודים על כך שיכלנו לחלוק את סיבוב ההופעות האירופאי הראשון שלנו עם Samsas Traum הגרמנים. אני לא יודעת כמה הם מוכרים בישראל, אבל בגרמניה? מאד גדולים! והמוזיקה שלהם ממש טובה. בנוסף ניגנו לצד Tiamat, Battlelore, Autumn ו-Zuul FX. זה הכל לבנתיים! אבל יש לנו הרבה ציפיות לעתיד, David Bowie ומדונה ממש רוצים אותנו… [צוחקת]…

מה העתיד צופן ל-The Veil? אני מבין שאתם בחיפוש אחר חברת תקליטים, אבל אתם מתכננים להמשיך לעבוד על שירים חדשים תוך כדי החיפוש?

כמובן, לא חיכינו לחברת תקליטים כדי להתחיל ליצור ואנחנו לא נחכה כדי להמשיך עם זה. זה כמו סם, אנחנו לא יכולים לשלוט בזה. כרגע אנחנו אוספים ביקורות ומנסים לגרום ללייבלים להתעניין בנו. עד כה הפקנו את הכל בעצמנו – סיבובי הופעות, דיסקים, סחורה וכו' – ואנחנו לא יורשים או בנקאים, אז זה נהיה קשה מאד להמשיך בקצב הזה בלי תמיכה חיצונית. אז כן, לייבל, מפיץ, עורך, מנהל, כל החבילה – תגיעו, אנחנו מחכים… ויש לנו ביסקוויטים.

לפני שנסיים את מוזמנת לומר לקוראים בישראל למה כדאי להם להקשיב לכם ולהשיג את ה-EP החדש. זה הרגע שלך!

אתם צריכים להקשיב לנו בגלל שאמא שלכם לא תאהב את זה!
|ENG|The Veil – Undertow Of Enchanting Sounds
By: Ofir Messer
Interview With: Jensara Swann (Vocals), The Veil

For those of us who got tired of all those Symphonic Metal Bands, let us introduce you to France's The Veil. They may be new to the world's metal scene, and not yet signed, but here in Israel we know just how many excellent unsigned bands there are out there. What makes The Veil unique is their analog approach to their music – which combines gothic metal, black & horror movies atmosphere and some varied electronic sounds. Add to that the voice of beautiful vocalist Jensara Swann and you got yourself a real treat. In honor of their new EP, hopefully the one to get them signed, I spoke with that Red Headed vocalist, who surprised me with her unusual kind of humor. Be warned.

Greetings to you. Your new EP "Vestige" has just been released, how are the responses so far for your new effort?

Hey there! Well first I have to precise that it has not been “released” in the purest meaning, as we don’t have a distributor yet. This CD was made in the fist place to find a label and get our fans a way to listen to our music at home. We only produced 500 copies of it and we sell it via our MySpace page and gigs merchandise stand. So far we had an amazing response from the people who bought it from us, needless to say we are very glad and relieved about it [Laughs]…

This is actually your second release, after a successful EP from 2006. How did the band mature since then, up until your current release?

Well we grew older, wiser, stronger, and incredibly more beautiful at once. This is the effect that cereal, beer and time can have over you [Laughs]… Nah, I am joking, apart for the beer stuff, but of course, a first release is always a bit wild and rough, and although we’re really happy about it on any levels, it taught us a lot where we wanted to go, what we had to improve, etc'. This first release was a way to give birth to this infernal child of ours, and now our job is to raise it the right way.

You started out as a duo, but now you hold a full group of freaks. Can you tell us in short about your history and how did the band came to be in the current lineup?

Only Julian [drums] is a freak, we are very nice people trying to contain him [Laughs]… When Notox and I created this band it was always implied we wanted to gather a full group around us but it's not so easy to find the right musicians, even more when you live in a remote little French place as we do! We didn’t want to wait for that day to happen to start creating music, so we composed and produced "Sleeping Among Serpents" as we could.

We then played a few gigs along with session musicians as Stefan Bayle from Anorexia Nervosa and then felt that we needed a stable line up. We met Julian (the freak), and immediately hooked up. Finding the right guitarist was more difficult as we have a very specific idea of what we would like as guitar parts and style in our future creations, and we enrolled Gregory Staley from the black metal act Reverence to record "Vestige" with us and complete our European tour.

Greg is not staying in the band as he is not the exact kind of guitarist we’re looking for despite him being very talented of course, plus he got his own agenda running. So the hunt is kinda open! We're soon going to start auditioning potential freaks and keep you posted. This doesn’t keep us from composing on as we are already at work with several guitar player friends who thought they could add their freak seed to our freak cake.

Let's get to your music. As the cover artwork and lyrics hint, there seems to be a theme or even a concept behind the EP. Can you shed more light about the EP and its name?

I wouldn’t go so far and say there is a concept, but a theme, definitely. The main theme of the EP is obviously Love (how daring of us). But more than being about romantic love, it was more about love’s aftermath – the ruins, the inner decay of a heart struck by the acid arrow of love. Romantic love, narcissist love, universal love. The complexity brought by such a simple feeling, the pain we inflict ourselves and each other in its holy name.

Poetically speaking, I wished to use the lexical field of the sea that I found very accurate to the domain of passion, deep feelings, and mystery. I blended it with a bit of magic, like voodoo, as love can definitely blind you like a glamour and even make you raise many things that should have remained dead at times and “Voilà!”.

The different drawings that can be found in the booklet all have an explanation if you take the time to read the lyrics. They are like these things you cannot see on the surface of the ocean but exist and dwell deep below. The writings are to be seen as a kind of travel book notes one would have written crossing the oceans of Eros and Thanatos. They were probably brought to the shore in a bottle of some kind, which lead us to the name, “Vestige”.

A vestige is a ruin, what remains of something, witnessing about its past grandeur. It has something noble and old, and dead – definitely dead – belonging to another time, long forgotten, swallowed by the currents, but still there, somewhere. Besides, I found interesting that this word is the same in French and in English, so people from my native culture and any other could relate to. Just like Love. Just like Death.

My favorite song from the EP is "Voodoom", which is also an excellent word combination. What can you tell us about it? (Do you dabble with word games often?)

Unfortunately for my poor friends and relatives am afraid so [Laughs]… Well that’s a funny story actually. Most of my lines “come” to me while sleeping or when I'm in my bath. But these last ones are usually more about bubbles and ducks, so I keep them for a future disco glam project [Laughs]… This word, Voodoom, just came to me in that way. Oh I didn’t invent anything, I am pretty sure some hundreds of people at least came with the same pun, but I liked the sound of it. It made me think about a deafening pounding heart *Voo… Doom*. And from this very feeling came the idea for Notox and me to create a song based on a pounding heartbeat.

The term Voodoom could be seen as a kind of love bewitchery inevitably leading to your demise. How many people do we know have once been so mesmerized by someone that it nearly made them surrender their soul for them? I did. I'm pretty sure you did. Although I wrote this song thinking about two specific persons, and being in no way talking about myself when using the "I" (I precise that for all the people who reading my lyrics would then think, what a bitch, ha ha) I guess this is a story we could all relate on. Love can be a drug, as enlightening than destructive. This notion is embodied in the word Belladonna that can be found in my text. It's an Italian word meaning beautiful woman as well as it’s the name of a poisonous weed and it’s a usual component of love spells…

It seems that you're a part of both the metal scene and also the dark-electronic one. Was this something you wanted to do on first place?

Nah, we didn’t really structure our thoughts about that, its more that we as persons, as music fans, belong to all these scenes at once. It seemed logic our music would be the mirror to what we are. And we are really lucky that people from all these various scenes seem to appreciate us. All proportions kept of course as we’re only The Veil yet and not Metallica, so they may hate us only later [Laughs]…

What do you think that appeals in your music for each crowd?

Hmm… this is a thing we can only guess I think. It would seem easy to say that guitar parts and blasts got to the Metalheads, synths beats reached the electro fans, and gloomy ambiances to the Goths. But I think it would be categorizing a bit to easily all these people. I have been surprised many times by Goths actually liking the blasts and Metalheads the dark melodies. I like to think that our music is more than meets the eye, as are the people that listen to us and like us, and that’s this bound they may find in our music.

Your influences are quite varied, from atmospheric black metal tunes, to gothic metal and then to the electronic side. In my opinion, I hear many similarities to Lacuna Coil, especially with your vocals. Do you take it as compliment or as misdirection on my behalf?

Wait I go dying for a minute and I’ll be right back [Laughs]… I'm joking of course, although we are not so much into metal with female voices actually, and I also think that musically Lacuna Coil and The Veil are coming from two different galaxies, them being more into a modern / new metal, pop direction, and us more into a Gothic, Darkwave, Doom, Black, Rock & weird UFO [Laughs]… But they still are the band I respect the most in that scene. Mostly because unlike many other singers, Cristina has this rough rock side that she manages to entangle very well with emotional melodies and a classy feminine touch. So in that way, I sure take it as a compliment! I think our medium range is also quite similar.

What other bands and artists you take inspiration from, on both metal and electronic sides?

Although we would, as any band, say something as “we're only inspired by ourselves, blah blah…” there are of course many artists who in one way or another got to be our muses, be it for their way of composing, the emotions we felt while listening to their music or their artistic evolution. Such bands as Skinny Puppy, Rob Zombie/White Zombie, Nine Inch Nails, Emperor, Siouxsie And The Banshees, Type O Negative, Das Ich, Guns N' Roses, Bathory or Anton Dvorak were our forefathers. And the list could be endless. If you ask me again in one month I’ll probably give you some other names [Laughs], although I’d say my one and only vocal god will always remain Sebastian Bach but I was threatened lately of abysmal torture if I wouldn't stop saying that in interviews which probably makes me a masochist then [Laughs]…

Speaking of your electronic side, I understand that you don't use much conventional methods for your mechanical parts. Can you tell us about those special instruments and tools that you use?

Well we're not the Leonardo Da Vincis of electronic metal, far from it, when we created the band, we wanted everything but our electronic parts to be cold and flat. We wanted them to be alive (just like Frankenstein's Creature). So we decided to use older synths rather than newest workstations, like "Oberheim Matrix 6R", which is our little sweetheart, or a general filter like "Sherman", which definitely got a life of its own.

On "Vestige", we didn’t want to record my voice with the usual kind of microphones that are used by singers – that kind of microphones that make your voice all clean and smooth and perfect but a bit soulless and out of the music ensemble – so we recorded my parts with a drums microphone! I loved the result, my voice was indeed not all velvety and stupidly perfect but rougher and merged into the rest of the music and that’s exactly how we wanted it, just like another instrument.

The cherry on the cake is that "Fostex" tape recorder that you can see us using during live performances. We transfer everything we record through it, and it gives this little old, warm touch we adore. To put it in a nutshell, we are definitely analog beings wandering into a digital world.

Besides your musical influences I can defiantly feel a special atmosphere on the EP, something which might come out of a horror movie. Is it true? Do you sleep / mingle with zombies?

Only Julian, but it's because living girls think he's crazy. Zombie girls are fortunately not so complicated [Laughs]… That’s a very important point you raise up actually. I think we’re much more inspired by films or literature than music. Among them I could quote "Blade Runner", "Mad Max", "Brazil" (for the “serious” ones), along with "Amityville", "Nightmare on Elm street", "Night of the Living Dead", or even old goodies as "Forbidden Planet", "Faster Pussycat! Kill! Kill!" and "Bad Taste". Mix that with the eeriness of Burton's ambiance, a zest of "Fifth Element", the violence of "Doberman", the philosophy of "V for Vendetta", the beauty of "Dracula" and you‘ll get a big… big and very weird musical cake. That's what we are – a kind of music pudding [Laughs]…

What can you tell us about the song writing process? First it comes as music or as lyrics (or as an enchanted mushroom)?

[Laughs]… We all go for the mushroom!!!

On the new EP you used the producing talents of Neb Xort from acclaimed symphonic metal band Anorexia Nervosa. How did the relationship with him start and how's working with him?

Well he did use to be our sex poodle in the first place, but we noticed in the long run he was a much better sound engineer than a poodle [Laughs]… Me and Notox met Xort a very long time ago and together with Anorexia Nervosa they're very close friends of ours, so it kinda seemed obvious to ask him to produce our first EP 2 years ago. Xort also performed live with us on a few gigs as I didn’t want to handle any key part on stage and focus on the singing. This guy knows us by heart, is unimaginably thorough, dedicated and talented when it comes to engineering and we’re likeminded people.

That’s the reason why we asked him again for our second recording, because working together and creating together is a bit like sex, the more you know and sleep with a person, the better it gets [Laughs]. There is a very important value for us, which is the one of musical family. The Veil you see on the pictures is only the top of the iceberg – we wouldn’t be where we are now if not for all the people beneath the surface helping us manufacturing this dream of ours. Xort is one of them, and we definitely wish to keep him involved in this project in the future.

You're coming from France, which has not such established metal scene, what can you tell me about it and the current upfront bands?

Ah that’s a very long story… But to make it short, it's hard surviving here as a metal / Goth / electro band. If you want to have success here either you should be from the US, or you should learn to play the kind of music that doesn’t need any kind of neurons to be appreciated. Brains need no apply [Laughs]… But you know, without wanting to be all patriotic, there are so many original bands that would deserve a bit more light!

Anorexia Nervosa was the best example of that kind of bands. If you have a moment you could throw an ear on very good bands like Rosa Crux, Punish Yourself, Zuul FX, or The CNK. Nihil was also an amazing band, and Treponem Pal a legend for industrial metal!! But if I can spread a personal word here, there's an awesome band here I 100% stand for, and although their official nationality is Swiss, two of their members are French, and living in France, so I consider them as part of our scene. They are called Sybreed and their second album "Antares" has been released under Listenable Records. Listen to them, it's an order!

How is your concert experience so far? Did you had chance to perform with well known acts?

We just recently started to tour, and for a band without a label and a name yet, we are very thankful we could share our first European tour with the German Samsas Traum. I don’t know how much they are known in Israel, but in Germany? Big deal! And their music is really killer. We also played along Tiamat, Battlelore, Autumn, or Zuul FX. That’s it for now! But we do have great expectations for the future, David Bowie and Madonna want us bad I heard… [Laughs]…

What the future holds for The Veil members? I understand you're in search of a label, but do you plan to keep working on new songs while on the lookout?

Of course, we didn’t wait for a label to start creating and we won't wait for them to keep on creating. Its like a drug, we can't help it. We are at the moment gathering press reviews to try to get some labels interested in us. So far we personally produced everything we did – tours, CD's, merchandising etc', and as we‘re neither heirs nor bankers, it's becoming impossible to keep this pace up without external support. So yeah, label, distributor, editor, booker, the whole package – come, we’re waiting for you… and we have biscuits.

Last but not least, please tell our Israeli readers why they should listen to you and try to get hold of your new EP. It's your moment to shine!

You should listen to us because your mom won't like it!