מרואין: Ulf Theodor Schwadorf מלהקת The Vision Bleak

את Ulf Theodor Schwadorf יש כאלו שמכירים דווקא מלהקת הפולק מטאל הגרמנית Empyrium אבל אני דווקא שמעתי עליו לראשונה מההרכב הזה – הרכב ה-Horror Metal שלו שותף רק אדם אחד נוסף, Allen B. Konstanz. למי שתהה, אלו רק השמות בהם השניים ידועים בסצנת המטאל, מכיוון ששמותיהם האמיתיים הרבה פחות דרמטים.

The Vision Bleak התחילו דרכם בצורה ייחודית עם האלבום The Death Ship Has A New Captain, אלבום שהכיל מוזיקה כבדה עם רמת האגרסיה והסאונד של להקות דת' מטאל, שירה גותית אפלה ועיבודים תזמורתיים עשירים שגרמו להרכב להישמע כמו קטעי המעבר המתוזמרים של Cradle Of Filth.

הצמד הצליח שוב עם A Dramatic Poem – Carpathia, אלבום קונספט רווי אווירה קודרת, שהעלה את שם להקתם לרמה גבוהה אף יותר של איכות. עכשיו, עם אלבום שלישי וחדש, The Wolves Go Hunt Their Prey, נראה שמספר האנשים שלא שמע על השניים מתחיל להצטמצם. לכבוד יציאת האלבום, ישבנו עם Schwadorf (הידוע גם כ-Markus Stock) – האחראי על הגיטרות, הבס, הקלידים ואף הפיק את אלבומי הלהקה – לשיחה על גות', זאבים, שירה והרבה אימה.

הי אולף, הבנתי שאצלכם בגרמניה כרגע מזג אוויר נוח?

בהחלט, באזור שבו אני גר, מלרישדטט, נעים מאד, בסביבות 25 מעלות ואין גשם, שקט ונעים אצלנו כרגע.

אצלנו חם כמו הגהנום והזיעה נוזלת כמו מים…

[צוחק] אתה מוזמן לעבור אלינו לאזור..

תודה! רציתי להתחיל עם הקונספט של האלבום החדש, יש בו לא מעט זאבים…

נכון, זה התחיל פחות או יותר מהעטיפה של האלבום. מדובר בציור עתיק שקניתי רפליקה שלו מ-E-Bay לפני איזה 10 שנים. הוא תלוי אצלי בסלון ואיזה ערב, בדיוק כשהתחלנו לעבוד על אלבום החדש, יצאתי מהמקלחת, ראיתי אותו – והכול התחבר אצלי.

כמו גם השימוש בשורה מהאלבום Carpathia כשם האלבום?

בדיוק, זו שורה שמאד אהבתי, והיא, עם הציור, התחברו אצלי מייד. הציור הוא בעצם גזיר של עיתון ישן שבו הודפס הציור, עיתון משנות העשרים בערך, אין לי מושג מי צייר אותו ולמה, אבל תמיד מאד אהבתי אותו. הוא גם התחבר לי בדרכים אחרות, שני הזאבים זה בעצם אני ואלן, והטרף שלנו, ה-Prey, זה הקהל שלנו, בקיצור – זה פשוט התחבר יפה.

קטע הפתיחה של האלבום נשמע כמו משהו שקשור בזאבים, "Amala And Kamala", מזכיר את רומוס ורומולוס, התאומים שכביכול גודלו ע"י זאבה והקימו את רומא…

זה בדיוק קשור בזה, מדובר בסיפור אמיתי מהודו של תחילת המאה, על כומר קתולי שמצא שתי ילדות הודיות שגודלו ע"י הזאבים, הוא קרא להן Amala ו-Kamala, על משקל רומוס ורומולוס. אחת מהן מתה שבוע אחרי שנמצאה והשנייה חייה עד גיל 16, אבל המשיכה ללכת על 4 ולא לתקשר עם בני אדם עד רגע מותה. הרעיון הזה, וכל מה שהוא מייצג התאים מאד למה שרציתי באלבום.

אני מניח שגם השיר שפותח את האלבום, "She Wolf".

נכון, השיר בהתחלה עושה רושם כאילו הוא עוסק במין אישה-זאב, Werewolf, אבל מי שמתעמק יותר בטקסט יוכל לראות שבעצם מדובר בסוג של דימוי למיניות הנשית, שכמו הזאב, מייצגת בעבורי את הצד הבלתי ניתן לאילוף, את החיה שבפנים, כפי שלא ניתן באמת לאלף זאבים.

כתבתם את השירים בהתאמה לשם האלבום שנבחר?

זה התחיל במקביל כמה שזה נשמע מוזר, היינו כבר באולפן עם שני הקטעים האלו כשעלה לי הרעיון לשם האלבום והקונספט… בסופו של דבר זה היה די צפוי, כשאתה שר על העל-טבעי אז נושא אנשי הזאב בדרך כלל צץ, זה אחד הרעיונות היותר בולטים בתחום, והיותר מעניינים.

גם באלבום הראשון היה שיר שהוקדש לאנשי זאב בשם "Wolf Moon", הדימוי שהוא העלה במוחי היה של הסרט The Wolfman, סרט האימה הקלאסי של אולפני יוניברסל משנות השלושים, עם לון צ'ייני ג'ונייר.

זה בדיוק זה! זה לא רק הדימוי שאתה צודק לגביו, זה הסרט שגרם לי לכתוב את השיר, והמילים של השיר בעצם עוסקות בנושא של הסרט. זה אחד מסרטי האימה הטובים שנעשו אי פעם לדעתי, ושם כל רעיון אדם הזאב מעניין יותר מכמעט בכל סרט אחר שראיתי, האווירה שם פשוט מדהימה. הרעיון של שחרור מקללת איש-הזאב ע"י כוחה של האהבה הוא אחד הדברים שתמיד הכי ריתקו אותי.

זה משהו שהולך איתך מהילדות? הדיבוק הזה עם זאבים?

כן, מאז שהייתי ילד, ראיתי את "איש-זאב אמריקאי בלונדון", ולא ישנתי שבועיים אחרי זה… מאז הסרט הזה התחלתי להתעניין בכל האגדות האירופאיות שקשורות בו.

בוא נעבור קצת למוזיקה, היא הרבה יותר אגרסיבית ומהירה מבעבר.

נכון, זה לא היה מתוכנן, האלבום פשוט כתב את עצמו בצורה הזאת. השיר הראשון שכתבנו היה "The Vault Of Nephren Ra", והוא כבר הלך לכיוון הזה. זה די הפוך מהצפיות שהיו לאנשים לגבי האלבום הזה, אחרי שני הראשונים ציפו שנלך בכיוון אפילו יותר תזמורתי וגות'י, ובמקום זה הלכנו לכיוון אחר לגמרי – באלבום הזה אין כמעט תזמורת והוא הרבה יותר כבד מהקודמים. האמת היא שלמרות שיש בנו מהמוזיקה והתדמית הגותית אני ממש לא מעריץ של הסגנון ורוב הלהקות שאני חושב עליהן כשאומרים מוזיקה גותית הן להקות שלא הייתי רוצה להיות דומה להן.

בביקורת שכתבתי לפני כמה שנים על האלבום השני שלכם, Carpathia, תיארתי אותו כשילוב של Entombed ו-Cradle Of Filth עם שירה גותית.

[צוחק] אתה יודע מה? זה תיאור מדויק מאד! מוזיקלית אנחנו באמת מאד קודרים ודרמטיים, כמו להקות גות' או בלאק סיפוני, והסאונד שלנו והאגרסיות בהחלט באו מהדת' מטאל. כשכתבנו את האלבום הראשון המטרה הייתה לעשות מוזיקה כבדה מאד ש-Entombed בהחלט היו אחת ההשפעות עליה, רצינו סאונד כבד, בלתי מתפשר, עם גיטרות אמיתיות ותופים חזקים, אז התיאור הזה בהחלט מתאים לנו.

באלבום הזה השתמשתם שוב באותה תזמורת שאיתה הקלטתם את שני האלבומים הראשונים?

לא, האלבום הזה כולו נעשה עם סימפולים ואפקטים, זה נשמע אמיתי למדי. כשהגענו לאולפן תכננו להקליט שוב עם התזמורת, אבל בסוף עשיתי את זה בעצמי, וזה עבד לא פחות טוב. אז החלטנו לרדת מזה, חוץ מזה שבאלבום הזה באמת לא היה צורך ביותר מידי, זה נועד להיות אגרסיבי ונקי יותר. בשני האלבומים הראשונים באמת ניגנו נגנים קלאסיים אמיתיים.

אתה ואלן הגעתם מלהקות שונות מאד. אתה מ-Empyrium הפולקית ואלן מ-Nox Mortis, שאני מבין שמשם אתה מכיר אותו.

בדיוק, הוא היה המתופף שלהם והם הקליטו אצלי באולפן, אני הפקתי אותם וגם ניגנתי קלידים, אני והוא ישר הסתדרנו והפכנו להיות חברים טובים, דיברנו על לעשות משהו ביחד, וכשהחלטתי לשים סוף ל-Empyrium החלטנו ביחד על הקמת The Vision Bleak – שנה אחרי זה כבר היה לנו את הבסיס.

מה שעשית ב-Empyrium שונה מאד ממה שאתה עושה היום, זה היה יותר פולק גרמני, במיוחד בסוף.

לא בדיוק, מבחינה חיצונית הלהקות באמת לא יכלו להישמע שונות יותר, אבל מבחינת הקונספט, הרעיון שמאחרי שני ההרכבים – זה לא יכול היה להיות דומה יותר. הדבר היחידי הוא שהחלטנו ללכת בכיוון יותר מטאלי, אם להיות ישר איתך, אז נמאס לי לגמרי מהפולק האקוסטי שעשיתי שם, רציתי משהו יותר מטאלי, חזרה לשורשים. אלו באמת השורשים שלי, בתור נער בן 16 הייתי מטאליסט בכל מובן המילה, ומאד רציתי לחזור לזה עם ההרכב הזה.

באלבום הראשון שלכם היה קטע אינסטרומנטאלי שהוא אחד האוהבים עלי בסגנון, קטע בשם "Elizabeth Dane" שבעצם בנוי על הפסקול של הסרט "הערפל" של ג'ון קרפנטר, ומכיל גם דגימות קול ממנו – זה אחד מסרטי האימה האהובים עלי ביותר.

באמת?? אני ואלן מכורים לסרט הזה, זה אולי סרט האימה המודרני הטוב ביותר שנוצר! הוא לא ממש מודרני האמת, כי הוא כבר מתחילת שנות השמונים, אבל יחסית לכל סרטי האימה הקלאסיים מתחילת המאה הוא יוצא דופן, סרט שבמקום אפקטים ושטויות מתרכז באווירה אמיתית, לא עושים כאלה יותר. והפסקול הזה, שכתב הבמאי ג'ון קרפנטר בעצמו, לו יש חלק גדול מאד מהאווירה הזאת. אני ואלן ראינו את הסרט הזה 30 או 40 פעם, אני לא מגזים, כל פעם שאנחנו קצת שותים בירה או משהו אנחנו ישר אומרים: "בא לך לראות את "הערפל" עוד פעם?", והתשובה היא תמיד כן…

באלבום אתם משתמשים באחד הקטעים הכי זכורים מהסרט ["הערפל"]: סיפור המדורה שפותח את הסרט, של השחקן הזקן ג'ון האוזמן. בדקתם שאין לכם בעיה של זכויות יוצרים על זה?

[צוחק].. זה אחד הקטעים הכי טובים באמת, אבל אני מקווה שלא יעלו עלינו בנושא, כי לא ממש לקחנו אישור רשמי… בדקנו קצת על הנושא וגילינו שאם אתה משתמש בזה בקונספט אחר מזה שבו נעשה בזה שימוש במקור, אתה יכול לשתמש בזה. אני מקווה מאד שלא טעינו, לא בא לי שעוד כמה שנים יבוא מישהו ויגיד לנו שאנחנו חייבים לו 100,000 דולר או משהו…

עוד דימוי חזק שקיבלתי, הפעם מהאלבום השני שלכם, Carpathia, מגיע משני דברים, ואתה הולך לצחוק מהשני – הראשון הוא מסע הכרכרה של ג'ונתן הארקר לטירת דרקולה בתחילת הסרט של פרנסיס פורד קופולה, והשני הוא דווקא מהסרט "מכסחי השדים 2", והרודן ויגו, שליט Carpathia…

[נקרע מצחוק בערך 2 דקות]… אתה צודק לגבי הראשון, אבל ויגו? לא חשבתי על זה, עכשיו כשהזכרת את זה אני חייב לראות את הסרט הזה עוד פעם, זה היה סרט ענק ולא ראיתי אותו מאז שהייתי בתיכון!

אז אני מניח שהוא לא היה השפעה…

הפסקול שלו מאד השפיע עלינו… [צוחק] לא, לא, אני צוחק. אבל לגבי מסע הכרכרה אתה צודק, זה בדיוק מה שהיה לנו בראש, רק שהוא הגיע יותר מהסרט "נוספרטו" הישן, הסרט הגרמני האילם מתחילת המאה.

עם השחקן מקס שרק.

בדיוק, זה אחד הסרטים שהכי השפיעו עלינו גם כן, שוב – בגלל האווירה. אבל הרעיון הבסיסי התחיל מזה שקראתי את "דרקולה" של בראם סטוקר שבועיים לפני הקלטת האלבום, ולמרות שאין באלבום ערפדים, הוא עדיין היה השפעה עצומה עלי.

הרעיון הכי בולט בקונספט של האלבום דווקא הגיע מ-H.P Lovecraft, הסופר האמריקאי.

בהחלט, הוא הסופר האהוב עלי ביותר, לדעתי הכי טוב שאי פעם היה. קראתי את כל הסיפורים שהוא כתב ולדעתי, הרבה ממה שהוא הכניס לספרים שלו מזכיר את דרך הכתיבה שלנו של השירים, סוג של אורגזמה של זוועות – כלומר, הוא ואנחנו מנסים לבנות סוג של מתח שעולה ועולה, עד לשיא. גם מבחינה פונטית אני חושב שהוא היה גאון, השם "קת'ולו" שהוא המציא, או "נפרים-קא", אלו שמות שמעוררים דברים אפלים וקדומים בראש, וזה חלק מהגאונות שלו.

שאלה יותר ארצית, אתם רק שני חבר'ה, מה אתם עושים בהופעות?

לוקחים עוד חבר'ה! יש לנו כמה מוזיקאים חברים שלנו שעושים איתנו את ההופעות, מתופף – כדי שאלן יוכל לשיר בלי לתופף, גיטריסט נוסף מלבדי ובסיסט.

מה עם התזמורת?

את זה בהופעה אנחנו עושים עם לאפ-טופ, פשוט כי אין לנו את התקציב להביא תזמורת לכל הופעה. היו כמה הופעות מיוחדות שבהן שילבנו את הנגנים הקלאסיים באמת, אבל זה משהו שאנחנו באמת שומרים רק למקרים מיוחדים, לא לכל הופעה.

אגב, זה שאתם רק שני אנשים שמקליטים אלבום, זה לא קשה יותר? זה לא לוקח יותר זמן עד ששניכם מקליטים את כל הכלים?

בדיוק להיפך, אמנם יש לנו יותר עבודה טכנית, אבל אין לך מושג כמה זמן זה חוסך כשאין לך עוד חבר להקה שאתה צריך להתווכח איתו – זה רק שנינו ואנחנו חושבים בצורה דומה, אז כל דבר זורם ממש מהר, עם להקה שלמה זה הרבה יותר מורכב והרבה יותר איטי.

בוא שנייה נעבור לנושא השמות, לא השם שלך ולא השם של אלן הם השמות האמיתיים שלכם, למה שם בדוי?

השם הזה הולך איתי כבר הרבה זמן, הרבה לפני The Vision Bleak, הרגשתי שחשוב לי לשים הפרדה בין השם הפרטי האמיתי שלי, מרקוס שטוק, לבין מה שאני עושה כמוזיקאי. רציתי להבדיל בין האישיות הבימתית שלי לזו האמיתית. השם שבחרתי לי לא מכיל פירוש מיוחד, הוא נשמע לי כמו שם של משורר גרמני מהתקופה הרומנטית, משהו שאני אוהב מאד, ולכן הלכתי עליו. מעבר לכל זה, אני חושב שזה נותן איזה מימד מיסטי ושונה ללהקה, סוג של משחק דמויות שמתאים לקונספט שלה.

אתה כותב עיבודים קלאסיים ללהקה, כותב טקסטים שהם מאד לירים, וכתבת גם פולק גרמני עם Empyrium. חשבת פעם לעשות משהו שהוא רק קלאסי? או רק שירים, בלי מוזיקה?

בהחלט, זה החלום שלי. אני רוצה בגיל מאוחר יותר לכתוב פסקול קלאסי לחלוטין לסרט, זה משהו שתמיד רציתי לעשות. אני רוצה גם לפרסם שירה, אבל זה יקרה רק בעתיד. אני די בטוח שאני יכול לכתוב מוזיקה לסרטים, אבל זה יצטרך לחכות.

לאחרונה הופעתם בכמה פסטיבלים חשובים, בין השאר ב-Wacken, אתם ממשיכים להופיע עם האלבום?

בהחלט, החל מדצמבר יש לנו סיבוב הופעות עם הלהקות Thyrfing ו-Therion.

…שתי להקות טובות.

בהחלט, Therion גם מאד מתאימים לנו מוזיקלית, במיוחד באלבומים מוקדמים שלהם, זאת בהחלט חבילה טובה מוזיקלית. נעשה איתם כמה הופעות בגרמניה ועוד לא מעט בשאר אירופה, בין השאר במזרח אירופה. אחרי זה, בינואר, יש לנו משהו כמו 10 הופעות רק בגרמניה, אני עדיין לא יודע איזו להקה תחמם אותנו, אבל נבחר משהו טוב.

זו הכמות הכי גדולה של הופעות שעשיתם עד היום?

בהחלט, לפני כן יצאנו לכמה הופעות קטנות, בעיקר במעדונים, אבל לא משהו בסדר גודל כזה, זה הכי טוב שהיה לנו. נראה שהדברים הולכים טוב ללהקה בזמן האחרון…