מרואיינים: להקת Shredhead: אהרון רגוזה(שירה),
יותם נגור(גיטרה), לי "לילו" לביא(בס) ורועי כהנא(תופים)
צילום : אביחי לוי

אשתדל לא להרחיב מילים על התופעה ושמה Shredhead, תופעה שהכרתי כשעוד היו The New Order ועשו קטעי מזרחית באמצע ההופעה. מהרכב עלום שם, עם מוזיקה שלא לוקחת שבוים ולא נופלת לשום מלכודות ז'אנר ובעזרת גישה חיובית לחיים, רעב אינסופי למוזיקה מנפצת, הרס ופרגון ענק מהקהל ומקולגות מוזיקליות מהארץ ומהעולם. הם הפכו לאחד השמות העולים בסצנה הישראלית. אחרי נסיון בליגה של הגדולים ב Wacken, רגע לפני ההופעה החגיגית לרגל שנה להוצאת אלבום הבכורה שלהם, ישבתי עם הלהקה לפיצה ובירה במיקום סודי ביותר והוצאתי מהם סודות כמוסים על החיים.

שלום לכם Shredhead ומה שלומכם?

לילו: הכל חרא
יותם: רעבים…
כהנא: רעבים זו תשובה מעולה

מה הצבע האהוב עליכם?

כהנא: אני לא יודע.
יותם: שחור
לילו: למה אתה פריק למה? מה שחור?
יותם: כהנא באמת עיוור צבעים.
לילו: אני אוהב ירוק.
אהרון: גם אני בשחור.

טוב מספיק עם שאלות שטות, איך היה בגרמניה?

יותם: מדהים
כהנא: נפלא.
אהרון: היה כיף, פגשתי הרבה אנשים מפורסמים
כהנא: פגשנו!
אהרון: אני אישית פגשתי יותר.
כהנא: אז היית בפחות הופעות, הכל מתחבר…
אהרון: החוויה הייתה מדהימה, הצוות של הפסטיבל התייחס אלינו מדהים בקטע אחר, קיבלנו יחס של להקת על מן השורה ולא של להקה קטנה מהמטאל באטל. היה אחלה של Backstage. הצוותים שם דאגו להכל. פעם ראשונה בחיים הרגשתי כמו רוקסטאר.
כהנא: למדנו הכל.
לילו: כמו קצין אמיתי, הייתי מסטול רוב הזמן ושיכור. היה די מטורף, ביום של ההופעה היינו רק בהופעה ובשניה שירדנו מהבמה, אמרנו שהיה טוב, אבל אנחנו לא הולכים לבזבז את הזמן בלחשוב מה יהיה, אנחנו הולכים להנות. הייתי שיכור מת, נהננו מהופעות. אני ויותם הלכנו בבוץ במגפיים של 10 יורו, חתכנו את הרגליים, טבענו בבוץ, טבענו בחזיר וגבינה. לא שתיתי מים בערך שלושה ימים..אלא רק בירה. וזה היה מעולה. הכרנו מלא אנשים מדהימים ופיזרנו את הדיסקים לכל יד שרצתה לקחת.

איך התמודדתם עם ההפסד? אתם חושבים שזה יכל להסתיים אחרת?

לילו: זה ממש לא הפסד.
יותם: זה רחוק מלהיות הפסד.
לילו: לא באנו במטרה לנצח. ידענו שבגלל שניצחנו בשנה שעברה, היה די ברור שלא ננצח. באנו לתת בראש ועשינו את זה על הצד הטוב ביותר וכמו שאמרתי נהננו והצגנו את המוזיקה שלנו בצורה הכי טובה שאפשר.

לפני שנה וקצת הייתם הראיון הראשון שלי, מאז גם אני וגם אתם עברתם כמה דברים, מה השתנה עבור הלהקה בינתיים?

כהנא: הופענו עם הרבה להקות גדולות בארץ.
יותם: הגענו להרבה קהל חדש, הופענו בחו"ל
כהנא: יש לנו עוד שני לייקים בפייסבוק…
יותם: יש לנו קליפים חדשים.
לילו: עברנו תהליך של שיפור ולמידה(צוחקים)

אם כבר בדיבורי קצינים עסקנו בוא נלך עם זה עד הסוף – נקודה לשימור ונקודה לשיפור

לילו: נקודה לשימור – כיף חיים. נקודה לשיפור – יותר כסף.
כהנא: פחות בוץ.
לילו: עזוב הבוץ היה רק היה בגרמניה.
אהרון: השתפרנו מבחינת נגינה, מבחינת עמידה על הבמה, התחלתי לזיין את השכל פחות בהופעות
לילו: זה שיפור משמעותי! אני רוצה שזה יהיה מודגש בראיון.

האם היה שלב מסוים בשנה האחרונה שבו הרגשתם שהתקדמתם משמעותית?

אהרון: כשהופענו עם בצפר בברבי, הם הגיבורים שלנו.
כהנא: מסכים
לילו: אני מדבר עם יותם וכאילו זה בקטנה כי מאז הוא גם הופיע עם Sepultura(צוחקים) ולמרות זאת, הוא עדיין לא מאמין שהופענו עם Betzefer ו The Fading. אלו להקות שגדלנו עליהם ואנחנו הולכים להופעות שלהם. זה היה מקום של גאווה. כמובן שגרמניה גם כן, אבל זו הנקודה הראשונה שבה ראינו אור גדול.

לפני כמה חודשים יותם נכנס גם כנגן ב Hammercult איך זה השפיע על הלהקה?

אהרון: זה לא השפיע.
כהנא: זה רק שיפר אותנו בזכות הנסיון שיותם צבר..
לילו: אם מישהו יכול לעשות את זה, זה יותם, גם כשהוא היה בחו"ל זה לא הפריע לשום דבר, עשינו חזרות במתכונת של תופים, בס שירה וכשהוא חזר הוא פשוט השתלב בין רגע וזה כאילו הוא לא עזב. אנחנו רק שמחנו ופירגנו לו על זה, הוא קיבל עוד נסיון וסיפר לנו איך עובדים הדברים, כיצד מארגנים Tour וכו'. אלו הדברים שעזרו לנו בתור להקה.

יש סביב הלהקה המון נפשות פועלות וראינו במהלך השנה האחרונה המון אנשים שמפרגנים לכם; מקוואמי דה לה פוקס עד ל Gene Hoglan ואף Anthrax ו Coroner איך הדברים האלה קורים? מי מגניב עותקים שלכם לכל הידוענים?

יותם: חברים שעוזרים לנו ותומכים בנו מעבר לים.
אהרון: כמו Chris Arnold.
לילו: זה Chris Armold! וכמובן אביחי שגם כן עזר. אנחנו מודים על כל פיפס שהאנשים האלה עשו בשבילנו ואנחנו מתים עליהם.
כהנא: יש עוד המון אנשים כמובן, אבל אלו ספציפית קשורים לדברים הללו.

האם סצנת המטאל הישראלית עדיין מפרגנת ותומכת?

כהנא: מאוד. אפשר לראות את זה לפי האנשים שמתארחים בהופעה שלנו.
יותם: וכל האנשים שמגיעים להופעות, ותומכים בפייסבוק ומחוצה לו.
כהנא: כל האנשים שאשכרה באו ל Wacken כדי לתמוך בנו, ויש לא מעט כאלו.

למה סצנת הבלאק הישראלית שונאת אתכם?

יותם: הם לא שונאים. פשוט לקחו אותנו יותר מדי ברצינות
כהנא: הם לקחו ברצינות איזה שטות שעשינו באיזה ערב ת'ראש-בלאק בירושלים.
מה עשיתם?
אהרון: היה ערב הופעות, וחשבנו שיהיה ממש מצחיק אם נעשה Corpse Paint רק שבמקום שזה יהיה בלאק ומפחיד, נצייר בולבולים ושדיים ופרחים.
כהנא: בסופו של דבר זה לא כל כך הצחיק את השאר, למרות שאותנו זה מאוד הצחיק.
לילו: שום דבר לא נעשה בקטע רע, אלא בהומור אבל היו כמה אנשים שלקחו את זה בקטע לא נכון.
כהנא: לדעתנו זה היה מצחיק.
לילו: אין לנו שום בעיה עם שום מטאל, זה פשוט היה נורא כיף לצייר צלב הפוך על הבטן השעירה של אהרון.

קשה שלא לשים לב שאתם לוקחים חלק בהרבה מהמחוות שמתרחשות בארץ, אם זה המחוות לPantera, Avanged Sevenfold ובה לקחו חלק יותם ואהרון, המחווה ל Death בשנה שעברה בה השתתף יותם, המחווה לNirvana לא מזמן בה השתתף אהרון…אתם לא חושבים שעניין המחוות יוצא קצת מפורפורציה? האם אתם חושבים שהעניין מיצה את עצמו?

אהרון: לא.
יותם: שאנשים יעשו מה שכיף להם ומה שעושה להם טוב, מי שלא מעוניין לבוא שפשוט לא יבוא. חבל שאנשים מתעסקים בזה אם זה לא מעניין אותם, אם זה נחמד לאנשים תנו להם להנות. מעבר לזה שזה גם מקדם את הלהקה.
לילו: מנקודת המבט שלי, לבוא לראות את אהרון ויותם מנגנים על במה בלייב שיר שאני רגיל לשמוע במחשב שנים זה די מגניב. כיף לראות אנשים עושים קאברים.
אהרון: כל עוד יש דרישה ואנשים זורמים עם זה ומגיעים להופעות למה לא? הרבה מהלהקות שמשתתפות במחוות הם מעריצים בעצמם ונהנים מאוד מהעניין. אני תמיד נהנה מזה ויוצא לי על הדרך לפגוש ולהכיר הרבה להקות והרכבים ככה. תמיד כיף לצאת מה Shredhead לעשות דברים של להקות אחרות, זה פותח את הראש וגורם לך להסתכל על דברים בצורה אחרת.
לילו: אני מסכים עם מה שאהרון אמר, אם זה שהוא מופיע על במה גורם לעוד אנשים להכיר אותנו, זה שירות מעולה ללהקה.
כהנא: זה הזדמנות ללמוד דברים חדשים, לנגן דברים שלא היית מנגן בדר"כ.

בין שאר הדברים שעשיתם היה לו מזמן קליפ וצילומי פרומו לשיר Rise איך הגיע הרעיון לצילומי הפרומו עם הדילדו? מה באמת היה שם?

יותם: הגענו למסקנה שלעמוד ולעשות פרצוף קשוח למצלמה כמו רוב להקות המטאל לא מתאים לנו ולא אמין בעיננו ובעיני הקהל שלנו.
כהנא: כי אנחנו חבורת ילדים בסופו של דבר וזה די מגוחך כל הפוזות הללו.
יותם: חשבנו מה אנחנו יכולים לעשות שכן נרגיש איתו שלמים ואז חשבנו על זה שאנחנו אוהבים להשתכר ולעשות שטויות.
לילו: אז עשינו את מה שאנחנו הכי טובים בו.
אהרון: זה די פשוט – הסקס מוכר!
לילו: אני חושב שסקס עם אהרון לא מוכר…
אהרון: התחלנו מהנקודה הזאת וזרמנו להרבה מקומות של כיף. בסופו של דבר, כיף זה הסיבה שהתחלנו והמטרה שלנו. הצילומים זו דוגמה מצוינת לזה.
לילו: הבאנו את אביחי ולירן לשתות ולהנות איתנו, ועל הדרך לתעד. באו מלא אנשים לגג, שתינו, נהננו מהחיים. הקאתי.מלא שנאו אותי על זה.
יותם: הדבר הכי טוב שיצא מהצילומים זה "מתכון תחת רגוזה"
כהנא: מי שרוצה לגלות מה זה, שילך לראות את הקליפ.

לא מזמן עשיתם מתיחת פנים ושיחררתם לוגו חדש וחולצה חדשה, מה אתם יכולים לספר עליהם?

יותם: הלוגו נעשה ע"י אלירן קנטור הגאון. שעשה גם את העטיפה של ה Testament האחרון, Sodom, Atheist ועוד. חיפשנו לוגו שילך בקו האנרגטי והכבד של החומרים החדשים שלנו והתוצאה יצאה על הצד הטוב ביותר. החולצה נעשתה ע"י coki greenway, בחור מלזי מוכשר שהגענו אליו דרך האינטרנט.
לילו: זה די מצחיק שתמר "קוקי" אריאל עשתה לנו את החולצה הראשונה ו Coki Greenw עשה את החולצה השניה. אנחנו נמשיך לעשות חולצות רק אצל אנשים שקוראים להם קוקי.
אהרון: העיצוב הוא Remake של חולצה ישנה שעשה לנו חבר עוד כשנקראנו The New Order, עיצוב די דומה של אשה עם ראש גולגולת . אמרנו שנעשה משהו כזה, רק נוסיף את הראש הכרות שהיא תחזיק.
לילו: רק מי שהוא Oldschool Shredhead יש לו את החולצה ההיא!

אתם חוגגים שנה וקצת לאלבום הבכורה המצוין Human Nature, ומדי פעם בהופעות ניתן לשמוע שירים חדשים. האם כבר יש תוכניות לאלבום הבא?

אהרון: מהרגע שסיימנו את האלבום הקודם כבר היה לנו תוכניות לחדש. כבר בהופעת השקה היה שיר חדש.
יותם: אנחנו בשלב מתקדם של כתיבת חומרים ואנחנו מקווים שלקראת אמצע השנה הבאה נכנס להקליט.

בתור אחת הלהקות הפעילות בסצנה הישראלית ואחת העולות שבהן, האם יש לכם איזה טיפ ללהקות צעירות בימינו?

כולם ביחד: עבודה קשה!
לילו: אין קיצורי דרך, צריך לרצות את זה ולהזיע קשה ולמכור כרטיס לכל בנאדם שאתה מכיר. לדחוף את המוזיקה שלך לכל מקום אפשרי ופשוט לרצות את זה מספיק.
כהנא: חשוב להיות בנאדם נחמד, אחרת יהיה לך עוד יותר קשה.
אהרון: כן, כי בסופו של דבר חלק גדול בזה זה להסתדר עם אנשים.
אתם פעילים כבר כמעט שנתיים, בדיעבד, האם יש משהו שהייתם עושים אחרת?
כולם ביחד: ממש לא.
לילו: גם מהטעויות שלנו, למדנו המון. חשוב שלהקה תעשה טעויות.
אהרון: והיו הרבה טעויות(צוחק)
כהנא: רק ככה מתמקצעים.

אתם חוגגים שנה לאלבום ביום חמישי ה23 לחודש. למה אנחנו צריכים לצפות הפעם?

יותם: אורחים אדירים שבאים לעשות איתנו כיף. שירים מהאלבום החדש. שירים מפתיעים.
כהנא: המון הפתעות!
אהרון: תהיה חגיגה.
לילו: אני מקווה שיהיה בלאגן, אני עדיין בעד שבסוף ההופעה נלך מכות.
כהנא: אני חושב שנשחזר את הטיזר, רק שהפעם כולנו נתן לאהרון מכות, במקומות שונים בגוף.

כרגע אחרי Wacken מה העתיד צופן הלאה ללהקה?

אהרון: ננסה לחתום איפשהו.
יותם: מקווים שעכשיו כשהתפננו מכל עיסוקי ה Wacken והתחרויות, נתחיל לשלוח את האלבום לחברות תקליטים ונראה מה יקרה מפה והלאה.

Randy Blyth זכאי?

יותם: כן.
לילו: אחושרמוטה.
אהרון: ראיתי את הוידאו והוא ליטף את הבחור שם, זה השומר המניאק.
יותם: לא חוזר בחיים לצ'כיה.

מילה אחרונה לצופים בבית? ד"שים?

יותם: תודה רבה לכל מי שעזר, תמך, שיתף, תרם, בא להופעות. בלעדיכם זה לא היה קורה, מקווים לראות את כולכם חוגגים איתנו ב23!
לילו: בואו ב23 ותנו בראש!