Tom Angelripper חוזר עם Sodom
מרואין: Tom Angelripper, סולן\בסיסט להקת Sodom
שלוש הלהקות האגדיות של סצנת הט'ראש הגרמנית היו ונשארו Kreator, Destruction וכמובן – Sodom, כשמנהיג הלהקה הבלתי מעורער הוא טום אנג'ל ריפר – שמו האמיתי, ת'ומאס סאץ' – והוא, כסולן וכבסיסט, תמיד עמד במרכז הלהקה ונשאר החבר המקורי היחידי בה. לאחרונה הוציאה הלהקה DVD כפול, וכעת גם אלבום חדש שנושא את שמה. לכבוד האירוע ולחגיגת 10 שנים לקיום ההרכב הנוכחי של הלהקה שוחחתי עם המנהיג, האגדה, ואל הבירה בכבודו ובעצמו.
הי טום! האלבום החדש הוא Self Titled, משהו כמו האלבום השחור של מטאליקה, יש בזה אמירה כל שהיא?
אנחנו בטוח לא מטאליקה! [צוחק]… אין בזה גם אמירה מסוימת, הגיעה אלינו העטיפה וחשבנו בחדר החזרות על השם, החלטנו ללכת על האופציה הפשוטה ביותר, בעיקר כי זה גם אלבום שחוגג 10 שנים להרכב.
עד כמה האלבום דומה או שונה לאלבום האולפן הקודם שלכם M16?
אין דמיון, לא הייתי משווה אותו לשום אלבום קודם שלנו, זה אלבום אחר, הסאונד אחר, הוא הוקלט ע"י מפיק חדש עבורנו, הגיטריסט שלנו לשעבר אנדי ברינגס, והוא הביא משהו חדש לגמרי להרכב. לדעתי כמעט כל הדברים באלבום הזה נשמעים יותר טוב מבעבר, עבודת הגיטרות של ברנמאן, הגיטריסט שלנו, הרבה יותר בולטת וטובה, היו כאלה שהשוו את האלבום ל-Agent Orange אבל אני לא לגמרי מסכים.
אתם מתכננים אלבומים לסאונד או סגנון ספציפי תוך כדי שאתם עושים אותם?
ממש לא, יושבים, כותבים, שותים בירה, מה שיוצא יוצא, זה מה שעושה אותנו למי שאנחנו. הלהקה לא השתנתה כבר 25 שנה בזכות זה, אנחנו לא עושים אלבום לחברת התקליטים ולא כדי למכור יותר, זה בשבילנו ובשביל המעריצים וכל השאר על הזין שלנו.
יש באלבום שיר בשם "City Of God", זה לקוח מהסרט הברזילאי?
כן, בדרך כלל אני לא כותב שירים על סרטים שאני רואה, יותר על נושאים פוליטים שמעניינים אותי וכמובן, על מלחמה, אבל הסרט הזה היה קרוב יותר לדוקומנטארי מבחינתי. כשעשינו סיבוב הופעות בדרום אמריקה הפרומוטר היה ברזילאי והוא אמר לי שהסרט הזה מדויק כמעט לגמרי בתיאור שלו של חיי הרחוב והפשע בריו דה ז'נרו, מעבר לזה, זה אחלה שיר לשיר…
בחזרה למה שאמרת, למה בעצם אתה כותב כל כך הרבה על מלחמות?
אני שונא מלחמות, אני אנטי מלחמתי בהווייתי ולכן אני כותב על זה, כמחאה. M16 לדוגמא היה אלבום שהוקדש כולו למלחמת ויאטנם, האלבום החדש גם מתייחס הרבה לנושא המלחמה, בעיקר בהקשר למאורעות שאחרי מגדלי התאומים והמלחמה בעירק ובאפגניסטן, לדעתי להקת מטאל צריכה לדבר על הדברים השלילים בחיים, על הצד האפל שלהם, מבחינתי זה הערך האמיתי של המוזיקה הזאת.
אתה שותף לדעה הרווחת בקרב הגרמנים שבוש הוא שליח השטן על פני האדמה ושהוא מאיים להרוס את העולם?
לא ממש, אני לא ממהר להסכים עם הדעות של השמאל הקיצוני בגרמניה, אבל אני כן חושב שלפעמים עדיף טיפול דיפלומטי נכון מישר לקפוץ לעוד מלחמה מרובת הרוגים, כמו המשבר המתרחש עם אירן. צריך לנסות לפתור את זה בדרכים אחרות בטרם זה יגיע לעוד מלחמת עירק.
למה בעצם לקח לכם 4 שנים לעשות אלבום חדש אחרי M16?
זה לא היה תלוי בנו, זה היה שיקול של חברת התקליטים. אחרי 4 אלבומי אולפן נהוג להוציא אלבום הופעה, אז הוצאנו את One Night In Bangkok, ואז צץ הצורך בלהוציא DVD, וזה לקח שנתיים להוציא את זה כמו שצריך. מעבר לזה, אני לא אוסף חומרים לאלבום מראש, אני כותב אותם לקראת זה שאני יודע שיצא אלבום חדש, אז כתבתי הכול מאפס וזה לקח זמן.
הבנתי שאתם כבר עובדים על עוד DVD.
נכון, זה יתרכז בקריירה שלנו מ-95' ועוד היום, עם ההרכב הנוכחי, מאז שהצטרפו ברנמאן ובובי, המתופף. אנחנו נעשה DVD שיכיל הופעה שלנו ומעיין סרט מסע שיתאר סיבוב הופעות, זה אמור לצאת אני מקווה בתחילת שנה הבאה, אבל עם כל העומס שיש עלינו אני לא בטוח שנעמוד בלוחות הזמנים.
מה עם הופעות? לזה נשאר זמן?
בעיקר פסטיבלים, השנה אנחנו בדי הרבה כאלה, בין השאר ב-Rock Hard וגם ב-Earthshaker, אני לא יודע מה אחרי זה, אני רוצה סיבוב הופעות נורמאלי אבל נקווה שיישאר לנו זמן לזה..
מה לגבי ההרכב השני שלך, הרכב שירי הבירה הגרמניים Uncle Tom, הוא עדיין פעיל?
בטח! Uncle Tom לעולם לא ימות!! זאת להקה נהדרת בשבילי שעושה רק כייף, כרגע אין אמנם אלבום חדש כי אנחנו עסוקים בדברים אחרים ואני רוצה להתרכז ב-Sodom, שהיא הלהקה העיקרית שלי, אבל בהחלט לא הפסקנו לפעול. האמת היא שגם אלכס קראפט, הגיטריסט של Uncle Tom עסוק כרגע, הוא הוציא אלבום שני להרכב מוזיקת המערבונים שלו, Dezperadoz.
מה באמת קרה עם Dezperadoz? אתה שרת באלבום הראשון שלהם, למה לא השתתפת בשני?
בדיוק מהסיבות שציינתי, אין זמן! אני מאד אוהב את מה שהלהקה עושה והייתי שמח להשתתף, גם נהנתי מאד לעשות הראשון, אבל אין לי זמן לזה וגם אני וגם אלכס החלטנו שזה רק יפגע בלהקה, ועדיף שהוא יעשה את כל השירה בעצמו.
שמעת כבר את החדש שלהם?
כן, אהבתי אותו מאד, אבל הוא שונה מהאלבום הראשון שבו אני שרתי.
שמעת את זה כבר? נכון, השירה שלו מלודית והמוזיקה פחות כבדה, זה לא משהו רע, הוא מראש תכנן את זה כמוזיקת מערב פרוע שיש בה גם שירים כבדים, אבל העיקר זה האווירה והטקסטים. שוב, היו לא מעט מעריצים של האלבום הקודם שהתאכזבו מזה שלא שרתי בחדש אבל זה לא משנה, האלבום הוא אלבום טוב בכל מקרה ואני מאחל לאלכס כל ההצלחה שבעולם איתו.
סתם לידע כללי, פגשת את אלכס עם Dezperadoz או לפני כן, עם Uncle Tom?
Uncle Tom קיימת כבר מזמן, עוד ב-96', זה היה בזמן שהיינו באולפן להקלטת האלבום Masquerade In Blood והמפיק הציע שאעשה אלבום של שירי בירה גרמניים, דבר שהוא מסורת וותיקה כאן בגרמניה. מצאתי נגני סשן שונים שעזרו לי, אני אגלה לך סוד, הגיטריסט באלבום הראשון היה אקסל רודי פל הידוע… מעט מאד אנשים יודעים את זה. בכל מקרה, אחרי זה פגשתי את אלכס, כשחיפשתי הרכב קבע שאוכל גם להופיע איתו והוא ישר התלהב מהקונספט ושמח לעבוד איתי. יותר מאוחר, בסביבות 99' אם אני לא טועה הוא פנה אלי לשיר ב-Dezperadoz שלו.
אחת האגדות שסביבך היא שאתה משהו בסגנון אל הבירה הגרמני, אתה באמת שותה כל כך הרבה בירה?
לא! אם הייתי שותה כמו שאנשים חושבים שאני שותה כבר הייתי מת בגילי… ברור שאני שותה כמות מסוימת שאנשים עלולים לחשוב שהיא גדולה, טוב, היא די גדולה… אבל אני לא שותה לפני הופעות, במסיבות שאחרי ההופעות אני יושב עם המעריצים וחברי הלהקה ושותה די הרבה. בסה"כ זה הכול קשור בלבלות טוב, לשמוע מטאל, לשתות בירה, אלו ההנאות של החיים. מה שגילה לי לראשונה עד כמה Uncle Tom מצליחה הייתה בהופעה הראשונה שלנו ב-Wacken, שפתאום חברי להקות מכול הסגנונות באו לראות אותנו מופיעים, דת', בלאק, הבי, כולם באו ונהנו לראות אותנו, ומאז זה גם הפך למסורת.
באמת התכוונתי לשאול אותך לגבי זה, אך יצא שאתם הלהקה שסוגרת כל פעם את פסטיבל Wacken Open Air עם הופעה שלכם?
זאת פשוט מסורת שנוצרה מאז שהופענו לראשונה ב-Wacken בשנת 96', מאז כולם רוצים לראות אותנו מופיעים בסוף הפסטיבל. באופן מפתיע ודרמטי השנה תהיה השנה הראשונה שבה זה לא יקרה! השנה אנחנו מנגנים באותו שבוע עם Sodom בפסטיבל בבולגריה, יהיו הרבה מעריצים מאוכזבים שימתינו לנו ב-Wacken וכואב לי לאכזב אותם, אבל Sodom כרגע אצלי בעדיפות.
נהגתם לעשות לא מעט קאברים באלבומים קודמים, היו את "Cold Sweat", "Turn Your Head Around" וגם את "Hazy Shade Of Winter" של פול סיימון, למה אין קאברים באלבומים האחרונים?
החלטנו ללכת על אלבומים רציניים, בלי קאברים, בלי שירים מצחיקים, בלי שטויות, אלו אלבומים רציניים על דברים רציניים ולא רצינו לרכך אותם בשום צורה. אנחנו עדיין עושים קאברים בהופעות לכל מיני דברים אבל כרגע לא באלבומים.
מה קרה עם כל חברי העבר של הלהקה? אתה בקשר עם כמה מהמיתולוגיים שבהם, כמו Chris Witchunter או Frank Blackfire?
ב-DVD עשינו משהו יוצא דופן, אספתי כמעט את כל חברי הלהקה מהעבר ועשינו איתם ראיונות, מצאתי כמעט את כולם, פרנק גר היום בברזיל אז אני בקשר אי-מיילי איתו אבל בהחלט יש קשר, היחידי שלא מצאתי הוא אחד הנגנים מ-Masquerade In Blood. התקשרתי להורים שלו וכנראה שהוא הומלס, סיפור עצוב.
יש איזו שהיא עוינות בינך לבין חברי העבר? נאלצת לפטר מישהו מהם?
רק שני אנשים, את אנדי, הגיטריסט שהפיק את האלבום הנוכחי, ואת Chris Witchunter, המתופף הראשון שאותו פיטרתי ב-92', הוא היה אלכוהוליסט כבד אז וביטל הופעות וחזרות כל הזמן והוא גם היחידי שעוד כועס עלי. אם תראה את הראיון איתו ב-DVD תבין עד כמה, עד היום הוא לא סולח לי. אחד הדברים שאני מתכנן לעשות שנה הבאה, לחגיגות ה-25 שנה ללהקה, זה לעשות הופעות עם כל חברי הלהקה מהעבר, ועם כל הרכב נעשה את השירים מהתקופה שאיתו הקלטנו, אבל לך תדע אם זה יעבוד, כמו שאמרתי, כריס עדיין כועס עלי…
רציתי לשאול אותך לגבי מה שהוא האלבום הכי מלודי של הלהקה – Better Off Dead, מ-1990. בזמנו קראתי שלא אהבת את האלבום כי הוא היה מלודי מידי, ושפיטרת את הגיטריסט שניגן שם, מייקל הופמן כי הוא ניגן מלודי מידי.
לא לגמרי נכון, אכן מייקל, שאותו לקחתי מלהקת ט'ראש וותיקה אחרת בשם Assassin, ניגן מלודי לטעמי, הוא יצר לידים מלודים וניגן נקי מאד, כשאני רציתי סאונד ונגינה מחוספסת בכיוון האלבום Interstellar Experience שלהם. בסופו של דבר אני אוהב את האלבום, הוא באמת נקי מידי לטעמי, אבל הוא בהחלט אלבום טוב ויש בו כמה שירים חזקים כמו "An Eye Fore An Eye" ו-"Bloodtrails". אחרי האלבום הזה החלפתי את מייקל באנדי ברינגס לקראת האלבום Tapping The Vain והרבה יותר אהבתי את התוצאה.
מה לגבי הקול שלך? אתה צורח כבר 25 שנה, לא היו לך בעיות גם הגרון?
היו, בטח שהיו, בשנים האחרונות באמצע הופעות אני קצת משתנק, יש לזה פיתרון, אני צריך לשתות פחות ולהפסיק לעשן מאות סיגריות, אבל זה לא דבר קל! באופן כללי אין לי כוונה להפסיק לעשות מה שאני עושה, כל עוד יש לי את התחושה הזאת כשאני עולה על הבימה – אני מתכוון להמשיך לא משנה מה.
למה בעצם הקלטתם את האלבום האחרון עם אנדי ברינגס ולא עם האריס ג'ונס, המפיק הקלאסי של הלהקה?
באלבום האחרון שעשינו איתו הוא כבר לא נראה מעוניין במיוחד במוזיקה של הלהקה, במקום להיות מפיק הוא תיפקד יותר כטכנאי. בשבילי מפיק אמור לתרום עצות ופידבק, ב-M16 הוא פשוט הקליט אותנו וזהו. אנדי לעומת זאת נתן הרבה רעיונות וממש היה חלק מהכנת האלבום, האריס היה טוב ללהקה אז, אבל כיום היינו צריכים משהו חדש.
לסיום, למרות שאתם ושתי ענקיות הט'ראש הגרמניות האחרות Kreator ו-Destruction ממשיכים, אתה רואה עתיד בגדול לז'אנר הט'ראש?
אני מקווה, דיברנו בזמנו על זה שהסגנון יחזור מתי שהוא אבל האמת היא שהוא תוצר של שנות השמונים, קשה ללהקות עכשוויות ליצור ט'ראש אמיתי מכיוון שהסגנון ככלל הוא סגנון של שנות השמונים והלהקות הוותיקות צריכות להמשיך לקבל תמיכה של הקהל הצעיר. היום בגרמניה מי שזוכה לתמיכה הן להקות כמו Rammstein, שבעיני הם בכלל לא מטאל. מטאל זה קיצוני, זה אגרסיבי, יש לזה ביצים, אני גם לא רואה אותנו כמו שתי הלהקות האחרות, הם הפסיקו בשלב מסויים, שינו סגנון. אנחנו עושים את החרא שלנו כבר 25 שנה רצוף, תמיד באותו סגנון, תמיד עם רצח בעיניים, ואני מקווה שהמטאל שלנו יחיה לעד!