Ulcerate – הכל אש, הכל דת'

מרואיין: Jamie Saint Merat, מתופף להקת Ulcerate

אולי אחת מלהקות הדת' מטאל הטכני הנחשבות ביותר בשנים האחרונות היא Ulcerate הניו זילנדית. אלבומה האחרון של הלהקה, Everything Is Fire, זוכה לשבחים וסומן כבר ע"י מספר מגזינים נבחרים כאחד מאלבומי הדת' מטאל הטובים של העשור האחרון. עם חילופי מקצבים בלתי נגמרים, וריפים שנוגעים בג'אז ופיוז'ן – היכולת הטכנית של חברי ההרכב, מגובה בלא מעט מחשבה שללא ספק עושה את האלבום קשה לעיכול, אבל גם איכותי ביותר. ישבנו לשוחח עם Jamie, מתופף ההרכב ואחד מהכותבים העיקרים בו.

היי Jamie , ותודה על השתתפותך בראיון הזה. הייתי מעוניין להתחיל עם האלבום החדש שלכם, Everything Is Fire. למה שם האלבום מתייחס?

הכותרת היא ציטוט של הפילוסוף היווני Heraclitus, שאמר שבניגוד לתפיסה של הכאוס, כל הדברים כולם נמצאים למעשה במצב של שינוי תמידי – מתפתחים ומשתנים בכל רגע נתון. כך שנושא מאוד עיקרי באלבום הוא על נטיית התרבות והאנושות להתעלם מאידיאל זה, ולהפריד הרבה דברים לתבניות מחשבה של שחור ולבן, תפיסות של "הם ואנחנו", מה שבתורו מוביל למחלוקות וחוסר סובלנות.

מבחינה מוזיקלית אתם בעיקר מזוהים עם דת' מטאל ברוטאלי, אבל אני חייב לציין שיש הרבה יותר מזה במוזיקה שלכם. אילו אלמנטים אתם משתדלים לשלב ולהכניס בה?

אכן, מעולם לא תייגנו את עצמנו כך, אני חושב שמספיק לומר שאנחנו מתאימים להגדרה של דת' מטאל ולהשאיר את זה כך. אבל לא משנה איך תביט על זה, אני בהחלט לא חושב שאנחנו מנגנים דת' מטאל מסורתי. אני שונא תיוג של להקות לתתי קטגוריות בכדי לנסות לדחוס אותן לתוך תבנית. אני לא חושב שהתאמצנו בכוונה לשלב סאונדים מסוימים כאלו או אחרים במוזיקה שלנו, זה פשוט התפתח כך. בהתאם להתקדמות האלבומים שלנו, הרצון להיות יותר ויותר דינאמיים, יותר אווירתיים ומקיפים ובו בזמן לשמור על עמוד שדרה אפל ובועט היה תמיד בראש מעייננו כך שבאלבום הנוכחי עשינו שימוש בהרבה אלמנטים שונים בכדי לצייר את התמונה שרצינו להעביר.

בראש ובראשונה, אנו משתמשים בהרבה מאוד מלודיות מנוגדות המועברות בין ארבעת הכלים. תזמור הוא מקור פורה ולא מנוצל בצורה משוועת, בעיקר כשזה מגיע להרכבי רוק, ואני בהחלט חושב ששימוש בו יכול לגרום למוזיקה שלך להישמע "גדולה" ועוצמתית, כאשר הכלים פועלים בניגוד אחד לשני ולא תמיד דבקים באחדות והרמוניזציה. נוסף לכך אנחנו עושים שימוש רב בשכבות מלודיות על מנת להרכיב קטעים כבדים ולהרים אותם עד הגבול, כמעט עד לתחום רעש לבן. לעומת זאת, ישנה גם הגישה המינימליסטית שלנו לקטעים מסוימים, על מנת לתת מרווח נשימה כמו גם הכנות לנקודות שיא.

אחד הדברים הבולטים באלבום הנוכחי הוא שהשירים ארוכים ומורכבים יותר יחסית לאלבומכם הקודם, Of Fracture And Failure. איך היית משווה בין האלבומים?

אני חושב שהאלבום הנוכחי דורש הקשבה פעילה, והוא בהחלט יותר בוגר מבחינתנו בהיבטים של מבנה. הוא יותר מורכב ופחות מורכב בו זמנית – ב-Of Fracture And Failure התנסינו בסגנון כתיבת שירים מאוד ליניארי, לקח זמן רב להרכיב את השירים, ולעיתים כשאני מאזין לזה נדמה כאילו השירים נכרכים סביב הרעיון הזה. הייתה לנו כוונה רצינית ליצר חווית שמיעה ש"תעיף ראשים", משהו ש"יטחן" אותך כבר בפעם הראשונה. אבל באלבום השני למדנו בדיוק מה עובד בשבילנו ומה לא, כך שהקצב והסגנון התרסנו, אבל אני חושב שעם זאת המלודיות של כלי המיתר והתופים הרבה יותר מורכבות ואינדיבידואליות. ואני חושב שלאחר שנתיים זה נובע בעיקר מהשיפור שלנו כנגנים, וחידוד התחושה שלנו לגבי מה שאנחנו רוצים לנגן ולשמוע.

האלבום החדש יצא תחת לייבל חדש. מדוע בחרתם לעבור מ-Neurotic ל-Willowtip Records?

חווינו קצרים בתקשורת עם Neurotic בשלבים מאוד קריטיים, זה היה מאוד קשה לדעת מה הם חושבים לאור חוסר התגובה שלהם באי-מייל וכדומה. כך או כך, האלבום היה מיועד לצאת ב-Willowtip, לאור העובדה שהם רכשו את רשיון ההפצה בארצות הברית מ-Neurotic, כך שזה היה מהלך מאוד טבעי.

לאחרונה קראתי כי Metalreviews בחרו באלבומכם כאחד מאלבומי החובה של העשור האחרון. איך הרגשתם לגבי הבחירה ולגבי סקירת האלבום שלהם?

ובכן, העובדה שאנשים אוהבים ומעריכים את האלבום, יחד עם הסקירה והמעמד מחמיאים מאוד. אין ספק שזה מגניב שכמות גדולה של אנשים מעריכים את מה שאנחנו עושים, מכיוון שאין לנו כוונה להתפשר או להתמסחר רק בגלל מה שאנשים אוהבים לשמוע או בגלל מה שפופולארי עכשיו. אני אשמח מאוד אם נוכל להמשיך במסורת זו, אחד הפחדים הגדולים שלי הוא להיות חלק מפרויקט שנועד רק למכור או להיות פופולארי.

במוסיקה מורכבת וקיצונית כשלכם, תמיד עניין אותי תהליך הכתיבה עצמו. מי כותב את השירים שלכם? מי כותב מה וכמה זמן לוקח להרכיב את הכול יחד ליצירה מוגמרת?

את כל השירים של Ulcerate כתב הגיטריסט Mike Hoggard בשיתוף פעולה איתי. בהתחלה אנחנו בונים את החלקים השונים שלנו בצורה "אקוסטית" באמצעות שימוש במגברי אימון ופדים לתופים. זה מאפשר לרעיונות הראשוניים לצאת מהר יותר מכיוון שאנו יכולים לדבר אחד עם השני בזמן שאנחנו משתעשעים עם רעיונות. לאחר מכן אנחנו מקליטים את הרעיונות הגולמיים, ונכנסים איתם לחדר החזרות על מנת ממש לנגן אותם, לתזמר את חלקי התופים ועוד. לאחר כמה שבועות של התהליך הזה לרוב יש בידינו את השלד של השיר , אז אנחנו מקליטים הקלטה גסה של החומר להאזנה אובייקטיבית. השלבים האחרונים כוללים הקלטה כמעט הגונה של גיטרת הרית'ם והתופים ,בה נשתמש בכדי לבנות את תפקידי הבס וגיטרת הרית'ם השנייה וקטעי גיטרה שמטרתם לייפות את הקטע. Paul (הסולן והבסיסט) כותב את המילים על גבי היצירה הגמורה, והן בנויות כך שהטון של המילים משקף את ההתפתחות המוזיקלית של השיר.

יכולות התיפוף שלך הן ללא ספק אחד מהדברים הבולטים בלהקה, וכמו ברוב הלהקות שהן טכניות ויסודיות כמוכם, התופים מגלמים תפקיד מרכזי במוסיקה. מי הם המושאים לחיקוי שלך כשזה מגיע לסגנון התיפוף שלך?

תודה גבר, אני מעריך את זה! כנער האזנתי פחות או יותר באופן בלעדי למטאל קיצוני. בדרך זו הכרתי חבר'ה כמו: Derek Roddy, Tony Laureano, John Longstreth, Kai Hahto, Dave Culross, ו-Alex Hernandez. כך שמנקודת מבט של מטאל – אלו הם האנשים שחשבתי שעושים עבודה בולטת ויוצאת דופן בגבולות הסגנון. מנקודת מבט של תיפוף נטו, ככל שאני מתבגר אני יותר ויותר בקטע של מתופפים כגון Gavin Harrison, Benny Greb, Mike Mangini, Marco Minneman, Virgil Donati, Jojo Mayer, ו- Aaron Spears. מנקודת מבט מוסיקלית, אני לא מוצא את עצמי מאזין לרוב הדברים שהחבר'ה האלו מעורבים בהם באופן רציף, אבל הרעיונות שלהם כאשר הם מאחורי מערכת התופים פשוט מטורפים עד כדי גיחוך.

כאשר אתה מביט על סצנת המטאל הקיצוני כמאזין ולאו דווקא כמוסיקאי, מהם לדעתך האלבומים החשובים ביותר לז'אנר? אלו מהם השפיעו עליך באופן המשמעותי ביותר?

אני חושב שיש לזכור כי ההתנסות הראשונית שלי עם האזנה למטאל התרחשה בסביבות 1998, כך שאני הולך להיות משוחד לטובת האלבומים של התקופה ההיא:

Immolation – Failures… and Close to a World Below
Cryptopsy – Whisper Supremacy
Deathspell Omega – All latter albums
Angelcorpse – The Inexorable
Gorguts – From Wisdom to Hate / Obscura
Rotten Sound – Murderworks
Eucharist – Mirrorworlds
At the Gates – Terminal Spirit Disease
Nasum – Human 2.0

מה הרעיון שעומד מאחורי סגנון התיפוף שלך? מהו הדבר שאתה לוקח כשיקול כאשר אתה מחליט על ליין תופים לשיר?

אני חושב שהדבר העיקרי שאני מתרכז בו הוא דינמיקה וגיוון, לוודא שבין שירים אינדיבידואלים אין שני קטעים שמזכירים אחד את השני יותר מדי, ושלא הכול בנוי מבלאסטינג מטורף ודאבל באס לאורך כל השיר. יש לנו ללא ספק הרבה מאוד קטעים "נקיים" יותר שהשיטה זו לעולם לא תעבוד בהם, אפילו לא במעט. באופן כללי אני משתדל לכתוב אוסטינטו (קטע שחוזר על עצמו) בכדי לתת מרווח נשימה לקטע, תוך תקווה להיות הרבה יותר מלודי מאשר רק לשמור על תזמון למעבר. הגעתי לנקודה עם התיפוף שלי שבה אני כבר לא מנסה להוכיח דבר בעזרת מהירות וכדומה, כל מה שאני רוצה הוא לכתוב קטעי תופים שהם ייחודיים ובתקווה, משהו שיהיה מזוהה באופן בלעדי עם Ulcerate.

במיוחד כשמדובר במטאליסטים יותר "מסורתיים" ו"אולד-סקול", ישנה תיאוריה הסוברת כי מטאל טכני וקיצוני כמו שאתם עושים הוא חסר נשמה, קר וטכני יתר על המידה. מה דעתך על הגישה הזו?

אני מסכים מכיוון ש-90 אחוזים מהמטאל הקיצוני מאוד סטריליים וקליניים, וגם אנחנו חטאנו בכך בעבר. בזמן האחרון אנחנו מנסים לנווט רחוק מהתיאוריה הזו – מורכבות לשם המורכבות, נסיון להתעלות מעל להקות אחרות בכישורי נגינה. רוח התחרותיות הזו זה בולשיט שצריך להתעלם ממנו.

אתם מניו זילנד, איזה סוג של סצינת מטאל יש שם כעת?

הסצינה די "מתה" כרגע, לפחות מבחינת להקות איכותיות שיש להן מוטיבציה וקמצוץ של אמביציה. למרות זאת, יש חופן של להקות שעושות דברים גדולים שם – Diocletian, Witchrist, Creeping, Vassafor.

אתם יוצאים לסיבוב הופעות עם Nile בקרוב, באילו ארצות תופיעו ואיך אתם מרגישים לגבי הופעה משותפת איתם?

בזמן שאני כותב את זה כבר סיימנו שני שלישים מסיבוב ההופעות וזה ממש מגניב, לעזאזל! זה פשוט בן זונה להופיע עם Nile וארבע הלהקות האחרות, לא יכלתי לבקש אנשים אחרים בסיבוב הופעות… הארצות בהן אנחנו מבקרים כוללות את פולין, גרמניה, שוודיה, איטליה, ספרד, פורטוגל, צרפת, הולנד, בריטניה…

הבנתי שאתה ו-Paul פעילים בלהקה בשם Abystic Ritual. מה הסיפור מאחורי הלהקה הזו?

זה פרוייקט-צד, בלאק-דת' מטאל שעבדנו עליו בעבר עם James Wallace, הזמר הקודם של Ulcerate. הוצאנו EP המכיל דמואים, רק בשביל הקטע, שום דבר רציני. הפרויקט כבר לא פעיל עכשיו.

לסיום, מה הצעד הבא בשבילכם? מה צפוי לכם ב-2010?

אנחנו עובדים על אלבום שלישי, כך שזו העדיפות העיקרית שלנו. חוץ מזה, אנחנו מופיעים כהדליינרים בכמה הופעות באוסטרליה …