Vader – אבות הדת' מטאל הפולני חוזרים

מרואיין: Piotr Wiwczarek, סולן וגיטריסט להקת Vader

Vader אולי ביטלו את הופעתם הקרובה בישראל, בעקבות נסיבות שונות שעליהן לא ארחיב כאן, אבל אנחנו הספקנו לשוחח עם הלהקה הפולנית הוותיקה, האם הרוחנית של להקות כגון Behemoth ו Decapitated, אודות הקריירה ארוכת השנים, שמגיעה השנה לאלבום תשיעי – Welcome To The Morbid Reich. סולן הלהקה ומנהיגה הוא Piotr "Peter" Wiwczarek , מי שהקים את ההרכב ב 1983 והחליט לקרוא לו ע"ש Darth Vader, הרשע הקלאסי מסדרת סרטי Star Wars, ואיתו ישנו לשוחח על הקריירה הארוכה של הלהקה, המלאה בעליות ומורדות שהובילה אותה כיום להיות אחת הלהקות המובילות של ז'אנר הדת' מטאל העולמי:
אהלן Peter, אני עוקב אחר Vader מתחילת דרכם, עוד לפני האלבום שיצא ב-Earache. האלבום האחרון, Necropolis, היה הפתעה גמורה עבורי. מעולם לא היה לכם אלבום שנשמע כל כך טוב מבחינת סאונד, אפילו לא באלבום Litany. הסאונד המרהיב והכיוון המוסיקלי התחברו ביחד לצוות ויצרו את אחד מאלבומי ה-Death Metal הטובים ביותר מבחינת סאונד של העשור האחרון לפי דעתי. כמו כן, מבחינה מוסיקלית – הלהקה נשמעת רעננה ורעבה מתמיד ליצירת מימדים חדשים במוסיקה. האם אתם מרגישים זאת גם כן בנוגע למוסיקה שבאלבום ? מהי לדעתכם הסיבה לכך ?

תודה על המילים החמות אודות Necropolis! וובכן, זה לא קל לדבר על היצירה אותה אתה יוצר, כפי שאתה יודע. לא משום שאין לי מה לומר עליה אלא משום שזה נוגע לרגשות ותחושות אישיות במיוחד. כל שיר מחזיק במקור משלו, רקע משלו או סיפור משלו שקרה לי בחיי שלי. מדי פעם זה ספר שקראתי או סרט שצפיתי בו, אך גם לעתים מדובר פשוט באירוע שהתרחש בקירבתי. את כל הרגשות והתחושות אני עוטף בסיפור, סיפור מיתולוגי או בדיה. בסופו של דבר, מה שאנחנו מכנים אותו "מיתוס" הוא לרוב פיסת חייו של מישהו, הלא כן ?כל הסיפורים השפיעו על אחרים… כך גם אצלי, אני מאמין. אנשים קוראים ומפרשים אותם בדרכים שונות. לעתים הם רואים בזאת לא יותר מסיפורים נחמדים, ולעתים הם מוצאים משמעות עמוקה יותר. זה מה שאני אוהב בזה!

Vader היא אחת מהלהקות שעובדות הכי קשה בעולם המטאל. אם אינני טועה יש לכם 3 תקליטורי DVD, והשם שיצא לכם בהופעות חיות כוחניות כבר הולך לפניכם. סיבובי הופעות ללא הפסקה דורשים מחיר אישי גבוה, במיוחד כשאנחנו מתבגרים. איך אתה מתייחס לדברים הללו בתור אדם שהופיע בכל העולם לאחר שנים רבות ?

אין אנשים רבים שירצו לראות את המחיר שחיים כאלה גובים. להיות אמן – במיוחד שמדובר במטאל קיצוני – משמעותו להחזיק בחיים מעניינים בלי ספק, אך גם הקרבה אישית גדולה וחיים בהפרדה לאורך תקופות ארוכות. אין הרבה שמסוגלים להחזיק מעמד בכך לאורך זמן רב יותר. באופן אישי – תמיד חלמתי להיות מוסיקאי מקצועי מספיק כדי שאוכל להתמקד ביצירה האישית שלי. זה לא עוד תחביב כבר. אני לא צריך לשאול את הבוס שלי אם הוא נותן לי רשות לצאת לסיבוב הופעות או לחסוך כספים להקלטת אלבום. אני חי על מנת ליצור מוסיקה ולתת לאנשים סיבה לחשוב ולהביע את עצמם.

עוד דבר ש-Vader ידועה בו היא גרסאות הקאברים שלהם, לרוב לאמני מטאל אחרים שהשפיעו עליכם. לי אישית זה תמיד נותן תחושה של להקה אשר מכבדת ומצדיעה למקום ממנה הגיעה, ומצדיעה ללהקות בכך שהיא מזרימה להם רוח חיים חדשה. אחד הדברים השנואים עלי הם להקות שאומרות "אנחנו מושפעים מרוחניות ומהחזון שלנו, ואיננו מושפעים ממוסיקה אחרת – או איננו מאזינים למוסיקה כלל" – אך הם נשמעים בדיוק כמו Dimmu Burgir. תמיד הערכתי את Vader על כך שהצדיעו הצדעה מטאלית ללהקות כמו קלאסיות בתחום כמו Terrorizer, Possessed וכו'.

לכולנו יש את השורשים שלנו, גם במוסיקה… ועלינו להיות גאים בכך ! מוסיקה היא כמו קו קבוע שהולך במקביל להיסטוריה האנושית. אנחנו לוקחים משהו, וזה יהיה דבר טוב להשאיר משהו עבור אלה שילכו בדרכנו. מוסיקה היא כולה אודות הרגשה אישית אך אי אפשר להשאיר אותה אישית בלבד. האמנים הם שלוחה של החברה האנושית שמשאירים את הדמיון שלנו חי. אנחנו חיים בין חלומות למציאות… כך תמיד היה ולכן אנחנו תמיד נכבד את כל מי שלקח חלק בבניית סצינת המטאל העולמית. קלאסיקה היא קלאסיקה ועליה להישמר בחיים לכל דור חדש של מטאליסטים.

אקח אותך בחזרה לאמצע שנות התשעים, תקופה נוראית עבור ה-Death Metal. להקות רבות ריככו את עצמן, להקות רבות אחרות התפרקו, ואני ראיתי את Vader ממשיכים להיאבק וממשיכים לעשות סיבובי הופעות, עובדים קשה באופן קיצוני ועוברים מחברת תקליטים אחת לאחרת, כשהדבר העיקרי שחשוב לעשות הוא להמשיך ליצור מוסיקה ולהפיץ אותה, לא משנה אם זה היה דרך Repulse Records בספרד, או Impact Records בגרמניה. הייתי עד לכך וקיוויתי כבר אז שיבוא יום ואתם תהפכו לגדולים פעם נוספת, ואז בשנת 1996 עם האלבום De Profundis ומאוחר יותר עם Black To The Blind – הלהקה חזרה לאור הזרקורים, ועמדה אף במרכזו עם האלבום Litany – אבל האם התמודדתם מול הקשיים של השנים 1993-1996 ?

אני לא יודע אם התקופה הזו הייתה טובה או לא עבור Death Metal אבל היא הייתה מאד חשובה עבור Vader. אחרי 10 שנות קיום, שחררנו סוף כל סוף את אלבומינו הראשון. מה שהיה יותר חשוב, למעשה, הוא שהבנו שזה תחת כנפם של Earache Records. חברת תקליטים זו הייתה סמל באותן הימים ולא רק בפולין. להפוך ללהקה כמו Napalm Death, Morbid Angel או Bolt Thrower היה מאד סמלי עבור כל סצינת המטאל המחתרתי בפולין. בלי שום עזרה או קשרים בחברות תקליטים גדולות או סוכנויות במדינה שלנו חתמנו על חוזה תקליטים עם אחד מחברות התקליטים הגדולות ביותר בעולם המטאל. זה היה בהחלט כמו חלום שהתגשם ! מה שקרה אחר כך זה סיפור אחר כבר, ואכן קרה בגלל הסיבות שציינת מקודם. אבל מכל מקום, בשנת 1993 הרגשנו את נשימותיהם של האלים ! (צוחק) אז יצאנו לסיבובי הופעות בפעם הראשונה באירופה ובארה"ב, וזו הייתה ההתחלה האמיתית עבור Vader. אחרי שהפסדנו את חוזה התקליטים עם Earache עדיין המשכנו בדרכנו בסצינת המטאל. הבעיות הללו מעולם לא הפריעו לי או ללהקה שהובלתי.

האלבום Litany היה נקודת מפנה בקריירה של הלהקה. האלבום נשמע מעולה, עבודת התופים הייתה מרשימה במיוחד והמכירות עלו. תקופה טובה שוב ל-Death Metal, חברת תקליטים גדולה, חוזה תקליטים חדש, Vader נהנו במיוחד משנת 1999. האם הרגשתם הקלה אחרי מאבק כה ממושך ?

האמת היא שלא הרגשתי שום מאבק… Vader תמיד המשיכה במקביל לכל העסקים הללו, ת'יודע. Litany היה אלבום חשוב, אכן כן. הקלטנו אותו עם אותו הרכב שעבד גם על De Profundis חמש שנים לפני כן. אני מתכוון כמובן ל-Adam Toczko ו-Tom Bonarowski. האלבום החדש נשמע כל כך שונה… לדעתי תוף הבס היה חזק מדי והשירה חלשה מדי, אבל… המעריצים ממש אהבו את זה ! ואתה צודק, החוזה עם Metal Blade בהחלט עזר למכירות. היום כל להקה צריכה להראות במגזינים ואין שום סיכוי לשיתוף פעולה עם 'הגדולים' בלי חוזה תקליטים מאחוריך. המציאות השתנתה באופן ניר ולעשות מוסיקה טובה לא היה מספיק כבר. אם אתה לא מסוגל להסתגל למציאות החדשה – אתה פשוט תעלם.

אחרי כמה אלבומים ב-Metal Blade עברתם ל-Regain Records ועשיתם אלבום קצר-נגן אחד, שהוא אלבום מעולה (Impression In Blood) ואלבום אוסף כפול של שירים קלאסיים בהקלטה חדשה. למה עברתם ל-Regain ולמה עזבתם אותם אחרי שלוש שנים ? באלבום קצר-הנגן Impression In Blood היה את השיר God Is Dead שיצא לו גם וידאו קליפ. ספר לי בבקשה עוד אודותיו גם מכיוון שמצאתי את השיר מאד ישיר בהשוואה לרוב הטקסטים של Vader. כשאני משווה את השיר הזה בקו אחד עם למשל הראיון שעשית ב-1998 במגזין Ill Literature בו דיברת על החופש הרוחני של האינדיבידואל וכו', אני מרגיש סתירה צורמת, אבל אני בטוח שתוכל להסביר את השיר והוידאו שיצא לו הרבה יותר טוב ממני.

בטח… למרות שבכנות אני לא אוהב להסביר שום דבר. אני עדיין שומר על הדרך של אינטרפטציה אישית, אבל למרות זאת, כמה שירים בהיסטוריה של Vader יכולים להישמע מאד מיידיים. God Is Dead הוא בהחלט אחד מהם… היה לנו כבר אז בעיות עם השיר הזה. יותר מדי אנשים לא ניסו אפילו להבין את זה כמו שצריך. השיר הזה מאד סמלי וגם מקושר מאד לפילוסופיה של פרדריך ניטשה קצת. הוא לא מביע התקפה על הכוחות הרוחניים או על מאמיני אמת. זה יותר על המציאות כנגד דוגמה דתית. רציתי להראות את הפן הזה בוידאו. לא התמקדנו בשום דת באופן ייחודי. התייחסנו רק למעט הדתות הפופולאריות יותר. השיר / וידאו מציג, שבסופו של דבר כולנו אותו הדבר ואנחנו חיים אותו הדבר. עולם מתסכל בהחלט, בלי ספק.

ב-2003 הייתה לכם את ההופעה הראשונה שלכם בישראל שהייתה פנטסטית ומול יותר מ-1000 מעריצים, אף אחד לא שיער שכל כך הרבה אנשים יגיעו. האם יש לך קצת זיכרונות מההופעה הזו ? האם אתה זוכר את הברביקיו בבריכה ? האם הספקת להקשיב או להיחשף ללהקות מטאל ישראליות ?

לצערי לא. אני מכיר רק את Salem ואת Melechesh. אני זוכר את ההופעה הזו ואת כל מה שקרה אחר כך, כמובן (צוחק). אני לעולם לא אשכח את הטיול לירושלים גם כן. הייתה לי הזדמנות לראות ולחוש את ארץ הטומאה (Unholy land באנגלית) במו עיניי. זה כל כך שונה מאיך שישראל נראית ב-BBC או בכל מהדורת חדשות אחרת. אם יש הזדמנות לשבת ולדבר עם האנשים – הכול נהיה הרבה יותר ברור. איש לא יכול להבין אומה שחיה במצב של מלחמה במשך כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה יותר מדי שנים…

מלחמה היא נושא שאתם כותבים עליו רבות, בעיקר מבחינה היסטורית. בשנת 2011 העולם מתקדם יותר אך עדיין מסוכן בגלל אנשים כמו בין-לאדן ומדינות כמו איראן. האם אתה מעורב בסיטואציות הגלובליות או בעיקר מתעניין בפן ההיסטורי של המצב ?

מלחמה היא נושא אנושי מאד. אין שום יום בלי מלחמה איפשהו ברחבי העולם. רוב הפעמים פשוט לא אכפת לנו או שאנחנו לא יודעים מה שקורה סביבנו איפשהו רחוק מביתנו. המין האנושי הוא מין של טורפים… אם נרצה בכך או לא. רבים – בעיקר פוליטיקאים – אוהבים לדבר על שלום או על ביטחון. זה בולשיט מוחלט שנועד לסמא את עיני העם ועדיין לנצל את המצב כדי לצבור הון אישי. אני מכיר מלחמות בעיקר מהספרות, יומני זיכרונות או סרטים. אני יודע רבות אודות היסטוריה, אסטרטגיה או דרכי התפעול של כלי נשק, אבל כל ילד בן 8 בישראל יודע יותר על מלחמה ממני. מלחמה היא דם וכאב, גבורה והפסד. מלחמה עבור רבים היא בעצם דרך חיים. זו הסיבה למה הנושא מהווה כל כך הרבה פעמים כנושא מאחורי השירים של Vader. אני מנסה להשרות את תחושת המלחמה ואת האנשים המעורבים בי – מבלי להתדרדר לתעמולה. אין צדדים טובים או רעים משני צידי המתרס… אחרי המלחמות – אנשים לרוב מתחילים את מאבק ההישרדות שלהם והגנה על ביתם ומשפחותיהם. הם מעולם לא אלה שפוצחים בירי אך תמיד צריכים לשאת את ההשלכות. באופן אישי אני מתמקד בעיקר במלחמת העולם השנייה כדוגמה למלחמה. מלחמה זו הייתה קו פרשת המים בין העולם "הישן" לבין העולם "המודרני". לא רק בתחום הצבאי.

ראיתי את Vader פעם נוספת ב-2006 בלונדון במועדון ה Underworld ומה שהפתיע אותי זה כמות האנשים דוברי הפולנית בקהל. שמעתי לפחות איזה 30-40% של דוברי פולנית, האם זה משהו שחוזר על עצמו במדינות אחרות גם כן ? מה שהבנתי מתחושות של אנשים, שהופעה של Vader היא חגיגה עבור המטאליסטים הפולנים בלונדון והלהקה מביאה להם גאווה. האם חווית בזה במקומות אחרים ?

הו כן ! במיוחד בשנים האחרונות. אנחנו פוגשים בפולנים כמעט בכל מקום. אחד, כמה או קבוצה שלמה. באנגליה ואירלנד נהפכו למדינות שהרבה מהגרים חוקיים יותר או פחות מגיעים אליהם. אך הפולנים זקוקים לזאת באופן נואש ! כאומה היינו מופרדים לאורך תקופה ארוכה משאר העולם המערבי והמנטאליות המערבית. אחרי שיותר ויותר אנשים נחשפו לעולם המערבי, המצב בפולין הלך והשתפר. נהיינו יותר מאושרים ויותר קרובים איש אל רעהו. להכיר את העולם משמע להכיר את עצמך.

האלבומים האחרונים של Vader יצאו בחברה Nuclear Blast. אתם חזרתם להיות להקה גדולה ובחברת תקליטים מוערכת ומפותחת, אני אישית מוצא את זה מעולה, Vader מחזיקה כעת בפלטפורמה מאורגנת שיכולה להפיץ את המוסיקה שלה והאלבומים שלה כראוי. איך אתם מרגישים בחברה זו לעומת השנים ב-Metal Blade או Earache ?

אני לא רוצה באמת להשוות את שיתוף הפעולה שלנו עם חברות התקליטים השונות. כל אחת מהן עשתה עבודה טובה עבורנו ואני אסיר תודה על כך. Nuclear Blast מרגישה, לעומת זאת, כמו המקום המושלם עבור Vader. אנחנו מרגישים כמו במשפחה ! הם מעריצים של מוסיקת מטאל, לא סתם אנשי עסקים שעובדים בתעשייה. אני תמיד ניסיתי להבין את המציאות הזו… אבל התגעגעתי לשיתוף הפעולה הזה ולתחושת ה"משפחתיות" הזו, ת'מבין ?

מה קורה עכשיו עם האלבומים כמו De Profundis או Black To The Blind ששוחררו על ידי החברה System Shock וכעת ממש קשים להשגה ב-5-7 השנים האחרונות ?

אנחנו רוצים להוציא את האלבומים האלה מחדש עבור הדורות הצעירים. שירים כמו Sothis או Black To The Blind מעולם לא יצאו על ויניל, למשל. אנחנו עובדים כיום עם חברה שנקראת Night Of The Vinyl Dead מאיטליה שתשחרר מחדש את הקלאסיקות של Vader על תקליטי ויניל. כמובן שנעשה זאת גם עם אלבומים אחרים לאחר שנבהיר את העניין עם חברות התקליטים לשעבר וזכויות היוצרים. אני משוכנע שהאלבום "הישנים" הללו יהיו ניתנים להשגה כבר בסתיו בסיבובי ההופעות של Vader.

נראה שסצינת המטאל הפולנית מאד מקובלת כעת, באופן הפוך לאיך שהיא הייתה כאשר אתם התחלתם לעבוד. פסטיבלים רבים, להקות מצוינות, והצלחה מסחררת של סצינת ה-Death Metal הפולנית עם סאונד שהשפיע על העולם כולו מלהקות כמו Vader, Decapitated, Behemoth, Hate וכו'. האם זה גורם לך לגאווה ?

אפשר לדבר על סצינת מטאל פולנית חזקה כיום. אני מתכוון שהלהקות לא סתם עושות הופעות חימום או פסטיבלים (אין כאלה בפולין). אני שמח שאני שומע על הצלחתה של להקת מטאל פולנית שהיא כמו אחות בשבילנו. למרות כל זאת, אני הולך בדרכי שלי ואין לי זמן רב לבדוק את הצלחותיהם של אחרים. זה תמיד נחמד לפגוש בהם מחוץ לפולין מצד שני.