Viscera Trail – על פרו, טיטולים, ואברי מין ענקיים

מרואיינים: חברי להקת Viscera Trailb

Viscera Trail היא הלהקה הכי קיצונית בנוף ארצנו. למעלה מכך, היא הלהקה הקיצונית ביותר בנוף הלהקות הכי קיצוניות בעולם, ללא ספק בכלל. אלא אם כן תראו לי עוד להקה שבהופעות שלה הסולן קופץ מתוך דגם ענק של איבר מין נשי, לבוש בחיתול מרוח בחומר דמוי צואה; בחורות בנות 15 מתחרות על שתיית חומר בצבע חום בלתי מזוהה, והלהקה עושה קונוטציות משלה ל-"Two Girls One Cup" – ואז אודה בטעותי. כיום, הלהקה נמצאת לפני פסטיבל הדת'פסט השני בתל-אביב אותו היא מפיקה, ולפניה טור עולמי ראשון מסוגו של להקה ישראלית, טור המכיל בתוכו מדינות שלא הייתם מעלים על דעתכם (הוואי – מכירים?). רגע לפני כל הטירוף הזה, תפסנו את הלהקה לשיחה בלתי מצונזרת בעליל על הכל. אבל על הכל. בואו לראות מה הלך שם.
שלום לכם Viscera Trail! קודם כל, לאלו שבכל זאת לא שמעו עליכם – ספרו קצת על מי אתם ומה אתם עושים?

שחף אוסטפלד: קודם כל, אנחנו חברים.
תובל "חטי" רפאלי: חברי אמת.
תומר הזנפרץ: ואחרי זה, אנחנו Viscera Trail, להקת ברוטאל-דת'-גריינד, ואנחנו עושים מוזיקה שמשתדלת להגיע כמה שיותר לקצה, כמה שיותר ברוטאלית, כמה שיותר איכותית ומהוקצעת, והכי חשוב – "פרופר" ישראלית. הרבה הומור ישראלי, הרבה שטויות, הרבה בלאגנים.
חטי: בקיצור, דיצה.

הרחיבו קצת איפה עומדת הלהקה כעת?

חטי: כעת היא נמצאת באולפני "גרוב" מתראיינת ל"מטאליסט". [צוחק]
יניב "ג'ה" קירשון: הלהקה נמצאת אחרי שני אלבומים, אחד מלא ואחד E.P, ואפשר גם להוסיף Demo ראשון ששחררנו ב-2002, בשלב שרק תומר היה בלהקה.
תומר: לא הייתי לבד. [צוחק] היו איתי עוד אנשים בלהקה, פשוט לא החבר'ה האלו.
יניב: היום אנחנו מתמקדים בעיקר בכתיבת חומר חדש, שהוא משלב בין האלבום המלא לבין ה-E.P, רק הרבה יותר מהוקצע כמובן.
תומר: זה נכון שהוא משלב בניהם, אבל הוא עדיין בקו משלו. התפתחנו מוזיקלית לכיוון שהוא מצד אחד יהיה הרבה יותר כבד וקיצוני, אך מצד שני פחות בעייתי לעיכול. יותר "קליט" אם אפשר בכלל להכניס את המילה הזו בראיון עם ויסרה טרייל. אני יכול לספר לך שכבר יש עטיפה לאלבום, והוא עונה לשם " The Sound Of Musick", יכיל תשעה שירים, ושלבי הכתיבה שלו מתקרבים לסיומם.

אתם עומדים בפני טור עולמי רציני ביותר. איפה תהיו ולאן תגיעו במסגרתו?

תומר: אני פיתחתי חזון שאומר כי ויסרה טרייל צריכה להגיע לכל מקום בעולם.
חטי: פעמיים.
תומר: כמה שיותר. פשוט להגיע לכל מקום. ומאז שפיתחתי את החזון הזה, נכנסתי לעבודה מטורפת של קביעת טורים עולמיים, ואני לא אפסיק עם זה. והשנה זו באמת תהיה שנת הפריצה שלנו.

איפה תופיעו?

תומר: אז ככה, אנחנו הולכים לפתוח בטור הכי מטורף שעשינו עד היום, ולהגיע לאיזור של דרום אמריקה. אנחנו נופיע בגואטמלה, הונדורס, ניקרגואה…

ניקרגואה ניתקה את הקשרים הדיפלומטים עם ישראל בעקבות המשט…

תומר: שיט! אתה רציני? כבר ביטלתי מדינות בגלל זה. טוב נראה מה עושים. בקיצור, אחרי ניקרגואה יש לנו את אל-סלבדור, קוסטה-ריקה ופנמה. לאחר-מכן אנחנו טסים לקולומביה, ומשם מתחילים טור של אקוודור, פרו, צ'ילה, ארגנטינה, הופעה אקסקלוסיבית באורוגוואי, ותשע הופעות בברזיל. אני אספר לך שאנחנו עובדים על טור ברוסיה ומדינות באזור לקראת ספטמבר, וטור במזרח הרחוק באוקטובר. ודבר אחרון – יש דיבור חזק מאוד על הופעה בהוואי! פאקינג "ויסרה" בהוואי.
קירשון: שמע, כל שבוע תומר בא עם הצעה אחרת של "בואו לאוסטרליה" ודברים הזויים כאלו. אנחנו זורמים עם זה. לאן שאפשר להגיע אנחנו נגיע.
תומר: הלהקה הראשונה שתופיע על הירח תהיה ויסרה טרייל.
חטי: פעמיים.
שחף: העניין הוא שזה באמת יקרה בסוף.

אז איך הגעתם באמת לכל הדבר האדיר הזה?

תומר: קודם כל הרבה חפירות וזיוני שכל למפיקים בעולם. וחוץ מזה, אני יכול לספר לך שסצנת הברוטאל בעולם היא אחת הסצנות הכי מפרגנות והכי תומכות שאני מכיר. ככה יוצא שאנחנו הולכים לטור במדינות שלא נתקלנו בהם, אנחנו לא טיפוסים שעשו טיולים אחרי צבא וכאלו, זו תהיה הפעם הראשונה שלנו באזורים האלו.
חטי: אני הייתי.
תומר: טוב חוץ מחטי. בקיצור, אנחנו מאוד מתרגשים. כמובן שיש עוד הרבה דברים בקרוב גם בעולם, כמו הפסטיבל הענק Neurotic Deathfest, שקיבלנו שמה מקום ממש טוב וגם מתכננים להגיע הרבה ישראלים.

עד היום, איך היו ההופעות שלכם בחו"ל? ובכלל אילו הופעות בחו"ל נמצאות כבר ברזומה שלכם?

שחף: יצאנו לטור ראשון בנובמבר 2009. זה נדחה מהסיבה הפשוטה שלקח לנו זמן למצוא מתופף אחרי שהיינו שנתיים בלי מתופף. ופשוט חודש אחרי שחטי הצטרף החלטנו לצאת לטור.
תומר: בוא אני אחדד את העניין: אני התקשרתי לחטי, אמרתי לו עוד חודש יוצאים לטור, והוא החליט להצטרף. [צוחק]
שחף: בקיצור, עשינו טור של עשרה ימים בבלגיה, צרפת, אנגליה, ואפילו עצירה לא מתוכננת בהולנד.
קירשון: אכלנו שם גזר.
תומר: שתבין את הצמחוניים האלו, אנחנו מטיילים בהולנד, במקום ללכת לאכול איזה משהו מקומי טוב, פשוט הסתובבנו לנו בשוק וחיפשנו גזרים. אני זוכר אפילו שאני הלכתי להסתובב, וכשחזרתי אני מוצא את שחף וקירשון עם איזו קופסה של חצי קילו עגבניות שרי. [צוחק]
שחף: בקיצור, זה היה טור עם Human Rejection, Cerebral Bore, ופרויקט-הרכב של איש אחד בשם Regurgitate Life. נשארנו בקשר טוב עם Cerebral Bore, וכעבור עשרה חודשים הוזמנו להיות אחת הלהקות הגדולות בפסטיבל בבריטניה שנקרא "Dead Haggis Death Fest". זה היה אחד הרגעים הגדולים ביותר שלנו. דפקנו שמה הופעה ישראלית, הבאנו פטישים של יום העצמאות, עליתי עם החיתול מרוח בחרא, חשפתי את הישבן, הכל. זה היה ממש כיף, כי כל הלהקות נתנו הופעות בנאליות, כולם עלו עם השיער הארוך, קצת "הד-באנג", סטנדרטי. ואז אנחנו באנו משום מקום והתחלנו להעלות אנשים על הבמה, דפקנו לאנשים על הראש עם פטיש של יום העצמאות, תוך שנייה התחיל טירוף.
חטי: תקענו נודים.
שחף: וזה גם עבד מכל הבחינות, הקהל זרם לגמרי, קנו המון מרצ', אנשים הכירו אותנו עוד לפני מסתבר וממש אהבו.
קירשון: יש משהו באווירה הישראלית שהוא מאוד חם, מאוד אוהב, שאנחנו מביאים איתנו כמובן. ומסתבר שהאירופאים מחכים לזה ורוצים את זה, בגלל זה הם מגיבים בהתאם עם תמיכה אדירה. היה אחד שבא אלינו לפני ההופעה בכלל עם אלבום שלנו שהיה לו בבית ורצה שנחתום לו. לא האמנו שכבר יש לנו שמה מעריצים.
תומר: זה אנחנו, זה ה"ויסרה".
חטי: חברי אמת.

יש אולי איזה "קוריוז" נוסף מחו"ל שבא לכם לספר עליו?

תומר: באחת ההופעות בבריטניה, הלכנו ברחוב ביום שלפני וחילקנו פלאיירים לאנשים. פתאום שחף קלט בזווית העין איזה משהו כתום מבצבץ מתוך פח זבל של בית פרטי. תוך שנייה הוא דפק ריצה, נכנס לפח הזה, והוציא בובה ענקית של כריש ענק. בלי לחשוב פעמיים העמסנו את הכריש הזה איתנו על הרכב, והוא ליווה אותנו בסיבוב ההופעות כאלמנט נוסף ל"שואו" שלנו. זה הכי "ויסרה" שיכול להיות.
הכריש הזה עשה "עלייה" לא?
שחף: בוודאי, זה כרישי. ויש בחור נחמד בשם דביר שגם זכה לכינוי "כרישי" בכך שבהופעות שלנו הוא נכנס אל תוך הכריש והתפקיד שלו זה לחטוף מכות מהקהל. בקיצור…
חטי: דיצה.
שחף: בדיוק.

אתם להקה ברוטאלית, מאוד, מכל הבחינות. בשביל מה כל הקיצוניות הזו? למה ללכת הכי רחוק שאפשר? ברפרוף מהיר בראשי אתם הלהקה הכי קיצונית שאני מכיר, אם זה מבחינת טקסטים, מוזיקה, שירה, הופעות… כל אלמנט שאני בודק הולך הכי רחוק שאפשר אצלכם. בשביל מה?

קירשון: אמנות קיצונית. המטרה היא לזעזע כמה שיותר. למה כל האלמנטים ככה? בשביל שיהיה פחות קשה להתחבר, אז מתאימים את הטקסטים למוזיקה, ואת המוזיקה "לשואו", וכן הלאה.
תומר: אנחנו מכניסים פן אישי, תחושה של הזדהות במובן מסוים. אני תמיד משווה את זה לקולנוע, ולאו דווקא סרטי אימה, אלא גם סרטי אקשן ופעולה, כל הזמן יש רצח, ואונס, ופדופיליה, ומה לא. אנחנו מביאים את זה למוזיקה.
שחף: אני חייב לציין את העובדה שכאשר אני נכנסתי ללהקה, אני ממש לא באתי מהתחום הזה. וכל הזמן לא הבנתי למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, והייתי שואל את תומר "מה הקטע?". ואני זוכר שזה היה בתקופת הצבא והיינו מקבלים כל יום עיתון, והוא אמר לי "תקרא עיתונים". אז הייתי גוזר לעצמי כל יום את כל הכתבות בעיתון שעוסקות ב"גור". והיה שם נקרופיליה, פדופיליה, אונס, רציחות, ומה לא. ואפילו דברים מצחיקים: "נהג המשאית עשה רוורס – לא ראה את הזקנה". קטעים הזויים. בקיצור, בסוף השבוע הייתי עם חבילה ענקית של כתבות "גור" רק מהעיתונים של אותו שבוע, ופשוט הבנתי שאנחנו נותנים לזה במה, לא ממציאים את הזוועות, כי הן כבר קיימות.
תומר: גם בעיתונים עושים בדיוק מה שאנחנו עושים, הם תמיד נותנים לכתבות הכי מזוויעות את הכותרות הכי שנונות, אלו שייתנו לך את הכי "בום". אם תיקח עיתון ותהפוך אותו לאנגלית, תקבל אלבום של ויסרה טרייל. זה הכל.

שחף תן לי לשאול אותך משהו ותכף תבין איך זה מתקשר לנושא. אתה היום גנן / מורה לצרפתית / מורה מחליף / מה בדיוק?

שחף: אני אכן פחות או יותר כל מה שציינת. אני עובד בבית-ספר בחולון, שהוא מגילאי גן עד כיתה ט'. אני מורה בכיתה משולבת של גן ו-א', מורה לצרפתית כשיעור בחירה לכיתות ז'-ט', ובנוסף אני מעין חונך, או נקרא לזה "מסייע" לילדים דוברי רוסית ואמהרית בכיתות ב', ג', ד'.
קירשון: תכתוב שאני אמרתי ששחף הוא גם הבן אדם הכי טוב בעולם.
תומר: ללא ספק הבן אדם הכי טוב שאני מכיר.
חטי: פעמיים.

אז איך מסתדר כל הקטע החינוכי הזה עם ההופעות הכל כך קיצוניות שלכם? באופן אישי, אם הייתי אבא לבחורה בת 15, ספק אם הייתי רוצה שהבת שלי תעלה לבמה ותתחרה על שתיית חומר לא מזוהה בצבע חום, או שתצפה בקונוטציה שלכם לסרטון השערורייתי "Two Girls One Cup", או תקפוץ מתוך דגם ענק של איבר מין נשי, או תצטלם בבגדים מינימאליים כשעל גופה כתמי דם (מזויפים כמובן, אבל עדיין) ומעליה רוכן גבר בגילאי ה-20 עם מסור חשמלי. מה יש לכם להגיד להגנתכם?

תומר: לעזאזל עם הקטע החינוכי, מה אני ערוץ 23 הטלוויזיה החינוכית? אני פאקינג להקת ברוטאל מטאל.
שחף: קודם כל, למרות שזה לא נראה ככה, גם לנו יש גבולות, ויש דברים שלא נעשה. למשל בתור בן אדם צמחוני אני בחיים לא אשתמש באיברים אמיתיים של בעלי-חיים, לא יהיה אצלנו עירום, וכו'. בנוגע למה שציינת, אני כן איש חינוך, וזה לגמרי נכון, ואני לא חושב שאני עושה משהו לא נכון. אני עושה דברים מוסריים, אני לא חורג מהגבולות, אני פשוט נמצא בקיצוניות. פנה אליי למשל ילד בן 10, ואמר לי שהוא רוצה לבוא להופעה שלי. אמרתי לו שאין בעיה רק שיביא אישור הורים. אמא שלו באמת התקשרה אליי, ואמרתי לה: "אני הולך לקפוץ מתוך 'כּוּס' ענק באמצע ההופעה, זה בסדר מצידך?" והיא אמרה שכן, והילד בא להופעה ואחרי זה בחר לא להגיע יותר להופעות של ויסרה, וזו לגמרי בחירה שלו. בנוגע ל-"Two Girls One Cup", בחיים לא אמרתי שזה זה, זה אתה אמרת. אני אני קראתי לזה "Two Guys, One Diaper" אז אני לא חושב שיש משהו לא מוסרי או לא חינוכי במה שאנחנו עושים, כי אני אדם מאוד מוסרי. וחשוב לי להדגיש את זה.

היה סרטון פרומו להופעה ההיא שאמרתם "Two Girls One Cup", ובכל אופן, אתם לא חושבים שלפעמים זה בכל זאת עובר קצת את הגבול ואנשים, או במיוחד ילדים ונוער – יכולים לפרש את זה לכיוונים לא טובים? גם אם הכוונה שלכם טובה כמובן.

תומר: אנשים יגיעו לזה גם בלי "ויסרה", זה העניין. כולם אוהבים פורנו וכולם אוהבים אלימות וכולם יראו את זה גם בלעדינו. אנחנו דווקא מספקים את זה בצורה הקלה יותר לעיכול, בצורה הומוריסטית. אין מה לעשות, בסופו של דבר כולם זקוקים לזה, לריגושים האלו. כל אחד צריך את ה"אדרנלין הרע" הזה, לא קרוב אליו, רחוק ממנו. על הבמה, בתור כותרת בעיתון, בסרט קולנוע, וכו'.
שחף: זה כמו שכמה חברים אומרים סתם בואו נלך לראות את הסרט "המסור 17". אתה יודע שיהיה שם דם, אתה יודע שיהיה שם אונס, אתה יודע שיהיה שם רצח ו"גור" והכל ביחד. למה עדיין הולכים לראות את הסרט? כי צריך זעזוע, כי צריך את החלק הזה בחיים, אנחנו מספקים אותו. וכן, נשארים בגבולות המוסריות.
דבר נוסף שאני חייב לציין – שאני לא נמנע מלדבר על הנושאים האלו בחיי היומיום עם מי שצריך אותי. כל יום פונים אליי אנשים בשביל עצות ובעיות, ואני תמיד כאן בשביל לעזור, עד השעות הקטנות של הלילה, מתי שצריך אותי, בשביל כל דבר – אני תמיד זמין.
קירשון: זה באמת חשוב להדגיש, שחשוב לנו לשמור על קשר ואנחנו תמיד כאן בשביל כל מי שזקוק לנו בכל בעיה אפשרית, אם אפשר לעזור אנחנו נשמח.

על השחנ"שים של שחף אני יודע, ואני יודע גם על מקרה שמישהי פנתה אל קירשון במשהו שהיא עברה והוא עזר לה המון, אז על זה באמת קבלו ריספקט.

תומר: אנשים פונים אלינו תמיד, בהכל. אל שחף במיוחד פונים בבעיות חינוכיות, התייעצויות, סיבוכים שקורים בחיים, בעיות מיניות… נו אל מי עוד תפנו בבעיות מיניות אם לא אל הבחור שקופץ מתוך איבר מין נשי ענק? [צוחק] בקיצור, תמיד כאן לשירותכם.
שחף: אחד הדברים הכי חשובים אצלנו, הוא גם תמיד לבוא לקהל שלנו בגובה העיניים. ילדים מהצפון או מהדרום ישנים אצלי בבית אחרי הופעות, אני מביא להם דיסקים והם מחזירים לי מתי שהם רוצים…
תומר: אפילו לי אתה לא מביא דיסקים!
שחף: כי אתה לא שומר על דיסקים! בכל אופן, הכי חשוב לי תמיד לתת יחס חם ואוהב לקהל הצעיר, שהוא הרבה יותר חשוב מהקהל המבוגר. כי כאשר הם יהיו מבוגרים ותהיה להם להקה, הם יוכלו לקחת דוגמה מאיתנו ויתייחסו ככה לקהל שלהם גם.
תומר: יש הרגשה כללית של זלזול בקהל הצעיר, שהוא בהחלט יותר חשוב מזקני הסצינה, ובגלל זה חשוב לנו להכיר אותם אישית.
חטי: ויסרה טרייל חברי אמת.
תומר: בדיוק, תמיד חשוב לנו להיות מעורים במה שקורה בסצנה ולשמור על קשר במיוחד עם הילדים.
חטי: שהם הרבה יותר חשוב מהזקנים. [צוחק]

אז אחרי שהבהרנו את הנושא הזה, בואו נעבור לדבר על התופעה שאני מכנה "המשביר לויסרה טרייל". למה בעצם יש לכם כמות חולצות מסחרית שלא הייתה מביישת רשת אופנה מהגדולות בתחום?

קירשון: קודם כל, כי לתומר משעמם בחיים והוא ממש אוהב לעצב חולצות.
תומר: דיבר איתי לא מזמן איש שיווק גדול מאוד בארץ, ואמר לי שמה שאנחנו עשינו עם כמות המרצ'נדייז הוא טריק שיווקי חזק מאוד. בעידן שכולם מורידים מוזיקה מהאינטרנט, לשווק את עצמך דרך המון חולצות זה פשוט עובד. וכמובן שחוץ מזה אני מכור לאמנות, ואני משקיע 700 ו-800 אחוז מעצמי בשביל לקחת את הציירים הכי איכותיים בשביל החולצות האלו, ובשביל שהכל יהיה כמה שיותר מקצועי, ושלאנשים יהיה כבוד ללבוש את החולצה שלנו, ושיהיה להם מצחיק.
חטי: בגדול, דיצה.

תומר, אתה בין היתר מורה פרטי למתמטיקה. להנאתך או שמא לפרנסתך? אין כסף במטאל?

תומר: קודם כל, אני סטודנט לתואר שני בפיזיקה.
שחף בחיקוי של תומר: "אני פיזיקאי!" [צוחק]
חטי: פעמיים!
תומר: כן אני באמת פיזיקאי. ובתור עבודת סטודנט אני גם מורה למתמטיקה. אני לא יודע אם יש כסף במטאל וזה גם לא מעניין אותי. אצלי מטאל תמיד יהיה משהו מעבר, זה בשביל הנשמה לא בשביל הפרנסה. בשביל הפרנסה יש לי הפיזיקה והמתמטיקה שבזה אני עובד.

חטי, הייתי רוצה רגע להבין איך בעצם הגעת ללהקה. הרי ויסרה טרייל חיפשו מתופף במשך שנתיים עד שהגיעו אליך.

חטי: אז ככה, תמיד הייתי בסצינה פה בארץ, וגם ניגנתי בכמה להקות. אבל הייתי תמיד מאחורי הקלעים ולא בלטתי יותר מידי. בקיצור, יום אחד נכנסתי לאתר "מטאליסט" וראיתי פרסום של הלהקה שהם מחפשים מתופף, וככה בעצם הגעתי אליהם.

בזכות מטאליסט?

חטי: משהו כזה.
תומר: תודה למטאליסט.
בבקשה. [צוחק]
חטי: עקרונית לא ממש רציתי ללכת לאודישן בהתחלה. אבל בן-דוד שלי כל הזמן לחץ עליי ואמר לי "תלך, זה יביא לך פרסום, זה מה שאתה מחפש", וכו'. אז שמעתי בסוף בעצתו והלכתי לאודישן.
שחף: לקח לנו המון זמן למצוא מתופף כי מאוד קשה לנגן את החומר שלנו, זה לא חומר פשוט.
תומר: אני זוכר שקיבלתי מייל מחטי שהוא כתב שהוא רוצה לבוא לאודישן והוא יודע לנגן את החומר והייתי ממש סקפטי, כי זה מה שכולם היו אומרים. אבל ברגע הראשון ששמעתי אותו עוד מתחמם לפני שהאודישן באמת התחיל, ידעתי שזה המתופף הבא של ה"ויסרה".
קירשון: את האמת שזה היה ברגע הראשון שאכלנו חומוס ביחד.
תומר לקירשון: מה אתה מזבל בשכל אתה בכלל לא היית בארץ!
קירשון: נו בסדר אבל אתה סיפרת לי.
תומר: מבינים את החארטות של הבחור הזה? זה ויסרה טרייל.

יש לציין כמובן שאתה היום גם המתופף של להקת הפולק-מטאל מגרמניה – Equilibrium. כבוד גדול לישראל על זה.

חטי: תודה רבה. כבוד בשבילי לנגן שמה.

ב-24 לפברואר, במועדון הסאבליים בתל-אביב, יתקיים פסטיבל הדת'פסט 2 אותו אתם מפיקים ובמסגרתו גם תופיעו כמובן. מה זה בעצם ומה הולך לקרות שמה?

קירשון: מדובר בפסטיבל הדת' מטאל, שכולו דת' מטאל, הכי כבד והכי מושקע שאי-פעם נעשה בארץ.
שחף: חשוב מאוד לציין שאנחנו לא מרוויחים כסף מהפסטיבל הזה. אנחנו מביאים כאן להקות מחו"ל, במחיר שווה לכל כיס, מחיר שהוא ממש בדיחה לערב כזה. ואנחנו עושים את זה אך ורק בשביל הקהל שלנו, ובשביל לקדם את סצינת המטאל הקיצוני בארץ.
תומר: בפסטיבל ישתתפו להקות דת' מטאל מקומיות שאנחנו מאוד אוהבים, לצד להקות קיצוניות מהעולם. במסגרת הייצוג המקומי יהיה ניתן לראות את Solitary, Deface, Insight, ו-Viscera Trail כמובן. ומהעולם הבאנו לכם את Carnal Decay, להקת ברוטאל דת' מטאל משוויץ שאסור לפספס, ואת Benighted, להקת הדת' הענקית מצרפת. כמובן שגם יהיו אורחים מפתיעים. רק הכי חשוב – נא להגיע כמה שיותר מוקדם בשביל לא לפספס כלום, אנחנו מתחילים בדיוק בזמן, שש וחצי בערב להקה ראשונה מתחילה לנגן, ולא שווה להפסיד את זה.
קירשון: אני אסכם את הפסטיבל הזה כ-Brutal For The Masses.
תומר: Brutal For Passion – Not For Fashion.
שחף: כמו שהבנתם, החרוזים שיש לנו בשמות של ההופעות וכו', זה תומר.
תומר: בא לי לעשות הופעה שתקרא: "Another Time At The Sublime"! [צוחק]
חטי: פעמיים!

תודה רבה לכם Viscera Trail על הראיון, מילות סיכום? תודות?

חטי: ציצים.
תומר: תודה לכל התלמידים המטאליסטים שבאים אליי ללמוד מתמטיקה. ותבואו להופעה הקרובה, יהיו דברים קשים לצפייה, לא קיבלנו אישורים להכל, יהיה אדיר. ובמילות סיום של קירשון תכתוב "ערסקור פור לייף!"
קירשון: תודה לקהל שלנו. זה הכי חשוב, בלעדיו כל זה לא היה קורה.
שחף: מי שיעשה בעיות בהופעה אני אשלח אותו למנהלת!