מתוך בית המשוגעים – ראיון עם Zorn ו-Scucca מלהקת Zornheym

Zorn: בהחלט יש תחושה שיותר ויותר אנשים מגלים אותו ומתפתים להיכנס לתוך בית המשוגעים. אנחנו מאושרים מזה!

הקמתי את הלהקה בשנת 2014 אחרי שנפרדתי מ-Dark Funeral. באותו הזמן גם הפכתי לאבא, ולא מיהרתי להקים להקה חדשה. היה לי רעיון והחלטתי לנסות לעבוד עליו ולהפוך אותו למשהו מיוחד, משהו שיתפוס את תשומת הלב של הקהל.

Scucca: אני פגשתי את Zorn במסיבה של חבר משותף, ובזמן שדיברנו הוא ציין שהוא רוצה להתקין פיקאפים חדשים לגיטרה. הצעתי להתקין לו אותם בסטודיו שלי והוא בא אלי עם הגיטרה זמן קצר לאחר מכן. בזמן שעבדתי, הוא סיפר לי על המוזיקה שהוא עובד עליה כרגע והשמיע לי גרסת דמו של השיר “The Opposed” שמיד תפס את תשומת ליבי. הצעתי לעזור לו עם התזמורים והמקהלה, אם ירצה. זמן קצר אחר כך Zorn יצר איתי קשר ושאל אם ארצה לעבוד יחד וכמובן שלא הייתה לי ברירה חוץ מלהגיד כן!

המוזיקה שלכם היא שילוב מרגש בין מטאל קיצוני, תזמורים סימפוניים ועוד לא מעט ז'אנרים שהתערבבו פנימה. איך הייתם מתארים את המוזיקה שלכם בצורה הטובה ביותר למישהו שעוד לא זכה לשמוע אותה?
Zorn: כמלחין וכיוצר זה תמיד קשה לשים תוויות על המוזיקה שלך, ולמען האמת אני חושב שיש לנו סאונד מאוד ייחודי. כשאני מציג א הלהקה למישהו שעוד לא שמע אותה, אני אומר שאנחנו להקת קונספט שמנגנת Symphonic Melodic Death Metal, מתובלת בהמון האבי מטאל. אני גם חושב שיש נגיעה קולנועית בקונספט ובאופן שבו אנחנו מספרים את הסיפור שלנו.

הסיפור עוסק בבית משוגעים בשם Zornheim. אפשר להסתכל על האלבום הראשון כפיילוט בסדרת טלוויזיה שמציג הרבה דמויות שונות. האלבום השני מספר על ניסוי בשינה שנערך במקום והתוצאות שלו.

מה היו כמה מהאתגרים המשמעותיים שלכם כלהקה צעירה?
Zorn: האתגר הגדול ביותר שלנו כלהקה חדשה היה להוציא את ההפקה המטורפת הזאת לפועל! כבר מהאלבום הראשון השתמשנו בכלי מיתר ומקהלה אמיתיים. זה דורש המון מבחינת הכנה של ההפקה וגם הביצועים עצמם. בנוסף, בקלטנו פחות או יותר את כל החלקים בסטודיו כדי לקבל את הסאונד הטוב ביותר האפשרי. זה היה כמו יקר ושאב המון זמן. את רוב הארגון עשיתי יחד עם Scucca Bendler. זה היה מסע משוגע עד עכשיו ובלי ספק אחד הפרויקטים הכיפיים והטובים ביותר שיצא לי לקחת בהם חלק אי פעם. מההתחלה היינו נחושים לעשות הכל בצורה הטובה ביותר, לא לוותר על שום דבר, הכל חייב להיות באיכות הגבוהה ביותר אם זה נעשה בשביל Zornheym.

ומה ההישגים שאתם הכי גאים בהם עד כה?
Zorn: השאלה הזאת הולכת יד ביד עם השאלה הקודמת. התגברות על כל האתגרים זה בהחלט ההישג שאנחנו הכי גאים בו. כשהקמתי את הלהקה ב2014, יצאתי מנקודת הנחה שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. זאת דרך ארוכה ומפותלת להשיג את מה שאנחנו באמת רוצים, אבל אם יש לנו את הרצון אנחנו נמצא את הדרך.

שני האלבומים שלכם מספרים סיפור אימה של שגעון, טירוף, וניסויים מזעזעים. “The Zornheim Sleep Experiment” הוא סיפור על ניסוי במניעת שינה. מה הייתה ההשראה שלכם לסיפור?
Zorn: בזמן שעשיתי מחקר לקראת האלבום הראשון, נתקלתי ביוטיוב באגדה אורבנית בערוץ שנקרא “Top 5” על "ניסוי השינה הרוסי". לפי הסיפור, במהלך מלחמת העולם השנייה הרוסים הכריחו אסירים גרמנים להשתתף בניסוי שינה ובתמורה לכך ישוחררו. הרעיון כולו היה מעוות והרגשתי שזה יכול להתאים מאוד לעולם שלנו. עשיתי את ההתאמות והוספתי טוויסטים משלי לסיפור. בגרסה המודפסת של האלבום בתקליט או בדיסק, אפשר ממש לקרוא את הצהרת הכוונות של פרופסור בטלהיים (דמות החוקר מהסיפור – נ.כ.) שכוללת את מהלך הניסוי שעה אחר שעה, ותמונות של אסירים שהוכרחו להשתתף בניסוי. כשסיימתי את האלבום הראשון כבר ידעתי שהאלבום השני יעסוק בניסוי הזה. הרומן הגרפי הראשון שלנו כבר הסגיר את זה הרבה לפני שהאלבום יצא.

Scucca:למען האמת, אפשר למצוא עוד הרבה סיפורי המשך וeaster eggs בין שני האלבומים, הרומנים הגרפיים וההערות באלבום. אני ממליץ לכולם להסתכל ולשלוח לנו הודעה אם מצאתם איזה סיפור מעניין או שיש לכם איזו תיאוריה על מה קורה בתוך Zornheim.

מה תהליך הכתיבה שלכם? מה מגיע קודם – הסיפור, המילים, המוזיקה? מי כותב כל חלק? אתם עובדים יחד או שלכל אחד יש תפקיד ספציפי?
Zorn: אני כותב את המוזיקה, ולאחר מכן לכל אחד יש את ההזדמנות להוסיף את הטאץ' והאינפוט האישי שלו. Bendler, Scucca ואני כותבים את תפקידי השירה והמלודיות שלהם. אני כתבתי את הקונספט הראשוני והרחבתי אותו בעזרתם של Scucca וBendler ויחד גם עבדנו על המילים עצמן. Scucca עוזר לי לכתוב את תפקידי התזמורת ומוסיף גם שם המון רעיונות. Steve Joakim לוקח את רעיונות התופים שלי ומוסיף להם את המגע האישי שלו, ולפעמים גם מוסיף תפקידי גיטרה ריתמיים משלו.

באלבום הראשון כתבתי קודם כל את המוזיקה, מכיוון שעיקר הפוקוס שלי היה ליצור את הסאונד של Zornheym. ידעתי מה יהיה הקונספט, אבל עוד לא החלטתי איך בדיוק לספר את הסיפור. באלבום השני כבר ידעתי את קו העלילה, היה לי מסמך שבו רשמתי על מה הולך להיות כל שיר. כך היה לי קל יותר לבחור איזה מוזיקה תשרת את הסיפור בצורה הטובה ביותר.

מה ההשפעות המוזיקליות שלכם? האומנים האהובים עליכם?
Zorn: יש לי הרבה השפעות מוזיקליות שונות ואני חושב שזה מה שהופך את המוזיקה שלנו למיוחדת כל כך. כשכתבתי את האלבום הראשון, שנקרא “Where Hatred Dwells and Darkness Reigns” הייתי מושפע בעיקר מלהקות כמו Dissection, Emperor, At The Gates, אבל גם מYngwie Malmsteen,Blind Guardian, Rhapsody, King Diamond וגם מהאנס זימר. באלבום השני, “The Zornheim Sleep Experiment”, הכנסתי אפילו יותר השפעות האבי מטאל מלהקות כמו Iron Maiden, Helloween וגם ממלחיני מוזיקת סרטים נוספים כמו דני אלפמן.

מאיפה הגיע השם Zornheym? ולמה הוא שונה מבית המשוגעים, Zornheim?
Zorn: משמעות המילה Zornheym בגרמנית היא "בית הכעס". במקור, זה היה שם הבמה שלי מהתקופה שלי בDark Funeral. כשהקמתי להקה משלי חיפשתי שם, וכבר אז ידעתי שאני רוצה שזו תיהיה להקת קונספט ושהסיפורים יעסקו בבית משוגעים. זה היה הגיוני להשתמש בZornheym כשם של הלהקה, מכיוון שבאמת יש הרבה כעס בתוך בית המשוגעים הזה. החלטנו גם שזה יהיה השם של בית המשוגעים עצמו, אבל הפעם הלכנו עם אופן האיות הגרמני המקורי Zornheim כדי שנוכל להבדיל בין הלהקה לבית המשוגעים עצמו. מכיוון שבית המשוגעים Zornheim ממוקם בגרמניה, זה הגיוני שהשם שלו יהיה בגרמנית.

Scucca:יש גם סיבות מתוך הסיפור להבחנה בין השמות, אבל הן יהיו ברורות יותר ככל שהסיפור יתגלה. תצטרכי לעקוב אחרי הסיפור כדי לגלות עוד.

גם הקליפים שלכם צולמו במה שנראה כמו בית משוגעים נטוש! איך זה היה? ספרו לי קצת על התהליך של צילום הקליפים.
Zorn: "The Opposed" למעשה הוקלט במוזיאון כלא ישן בעיר יבלה בשוודיה. הוא נקרא “Sveriges Fängelsemuseum”. אם אי פעם יוצא לך להגיע ליבלה, אני ממש ממליץ לך לבקר שם. מגניב מאוד!

היה לנו גם יום צילום בבית ישן שScucca ואני גרנו בו באותו זמן, ויום צילומים נוסף ברחובות של העיר העתיקה בשטוקהולם. ביססנו את הקליפ כולו על הפרק מהרומן הגרפי לשיר הזה, השתמשנו בו כסטוריבורד. Martin Strandberg עשה הכל בקליפ, הוא היה הבמאי, הצלם והעורך, והוא עשה עבודה מדהימה. כל הקליפ צולם בשלושה ימים מוטרפים לחלוטין.

לקליפ הנוסף שלנו, "Keep the Devil Away", היה יום צילום בתיאטרון שחור, חדר שחור לחלוטין בשטוקהולם. יום נוסף היה בוודסטנה בשוודיה, שבה צילמנו בשלושה מקומות שונים. אחד, מחוץ לחדר החזרות שלנו, מסדרון ארוך שבו חיקינו את תמונת העטיפה של האלבום הראשון. השני הוא טירת וודסטנה, במגדל התותח, שם צילמנו את האסירים המשוגעים שהולכים מסביב וBendler קורע דפים מתוך ספרים. המיקום האחרון היה בית המשוגעים הישן ביותר של שוודיה, לחולים אלימים. שם היינו צריכים לצלם בלילה אז ארוסתי החליטה לחכות במכונית, היא ממש לא אהבה את האווירה שהייתה במקום הזה. שם צילמנו את הסצינות שלי כד"ר בטלהיים.

מתוך שני האלבומים שלכם, מה השיר הכי פחות אהוב עליכם? או לחלופין, איזה שיר לעולם לא תרצו לנגן בהופעה?
Zorn: אנחנו מנסים לייצר רק שירים מעולים, ככה שאין לנו שירים שלדעתנו הם גרועים או פחות טובים. הקטעים היחידים שאנחנו לא מנגנים בהופעות הם קטעי המעבר שמשמשים כדי להחזיק את הקונספט ביחד. עד כה אין לי שיר פחות אהוב, הדברים הפחות טובים לא נכנסים לאלבומים שלנו. בגלל שיש כל כך הרבה עבודה קשה מאחורי כל שיר, אנחנו לא משאירים שום דבר ליד המקרה.

Scucca: כן, אנחנו מאוד ביקורתיים לגבי העבודה שלנו לכן אם זה לא טוב מספיק לפי הסטנדרטים שלנו זה לא נכנס לאלבום. אני מאוד מעריך את העובדה שאנחנו לא סנטימנטליים לגבי רעיונות ואנחנו לא מפחדים לוותר על רעיונות לא הכרחיים בגלל אגו או משהו כזה. יש לנו מוסר עבודה טוב ושיתוף פעולה מעולה בין כולם.

מה הייתה החוויה הכי טובה שלכם בהופעה חיה? ומה החוויה הגרועה ביותר?
Zorn: אני עדיין אדרג את ההופעה הראשונה שלנו כאחת הגאות ביותר. הופענו בפסטיבל גדול בצרפת, פסטיבל Motocultor ובזמן שניגנו היה מפוצץ! הספקנו לשחרר עד אז רק שני שירים, וזה הרגיש כמו ניצחון אדיר ללהקה! גם ההופעה בHouse of Metal הייתה מעולה עבורנו. חווייה גרועה…. אמ… אני מניח שזה הופעה שהייתה בה תקלה טכנית. זה כמעט ולא קורה, אבל כשזה קורה זה ממש גורם לך לאבד ריכוז.

Scucca:אני לגמרי מסכים לגבי ההופעה בMotocultur, קשה לנצח את זה. התחלנו בגדול. ואין ספק שהדברים הטכניים הם אלו שיכולים להפוך הופעה כיפית לסיוט. בדרך כלל אני מטפל בצד הטכני של הלהקה, והיו לנו כמה רגעים מלחיצים מאוד כשהבנו במהלך הסאונדצ'ק שיש בעיה שצריך לטפל בה בזמן קצר מאוד לפני הופעה, או לנסות למצוא פתרונות בסגנון מקגייוור למשהו באמצע הופעה. אבל גם יש את ההתרגשות של הופעה חיה, כשאנחנו מנסים להוסיף את סטנדרט ההפקה הגבוה שלנו בהופעות. אנחנו מנסים שלא ללכת על בטוח, אלא לדחוף את ההופעות שלנו למשהו גדול יותר וטוב יותר, גם אם יש סכנה שהכל יתפרק ברגע.

לקורונה הייתה השפעה אדירה על העולם כולו, וגם המטאל לא היה יוצא דופן בהיבט הזה. איך השנתיים האלו השפיעו עליכם? עם איזה אתגרים הייתם צריכים להתמודד?
Zorn: היו לנו כמה הופעות וטורים שבוטלו, אבל בזמן הזה כבר היינו באולפן והקלטנו את האלבום השני ככה שזה נתן לנו עוד זמן להתמקד, לסיים ולהפוך את הכל למושלם. שוודיה לא הייתה בשום שלב בסגר נוקשה, אז יכולנו להגיע לסטודיו ולעבוד שם. הספקנו גם לכתוב הרבה בתקופה הזאת.

מה אתם רוצים להשיג ב-5 השנים הקרובות? איפה אתם רואים את הלהקה ב2027?
Zorn: בתקווה כבר התחלנו להקליט את האלבום הרביעי שלנו ודברים כבר ממש תופסים תאוצה. אנחנו עושים הופעות גדולות מאוד, עם הפקה גדולה, ומתחילים לתכנן הופעות עם תזמורת או לפחות רביעיית כלי מיתר ומקהלה.

אם הייתם יכולים לבחור את טור החלומות שלכם, מה יהיה ההרכב? נא להתפרע.
Zorn: אני מניח שאבחר להקות גדולות שיספקו לנו את החשיפה הרבה ביותר. אולי טור עם תזמורת יחד עם Dimmu Borgir וBlind Guardian, מתפרע מספיק?

Scucca:אני הייתי רוצה להופיע יחד עם Fleshgod Apocalypse וSepticflesh. אני ממש אוהב את השיר שSepticflesh הוציאו, “Hierophant” (מתוך אלבומם החדש Modern Primitive – נ.כ.). אני חושב שזה יהיה ליינאפ מדהים. אני חושב שהסולן של Fleshgod Apocalypse, Francesco Paoli, עבר ניתוח לאחרונה אז אני מקווה שהוא בדרך להחלמה מלאה ומהירה. שתיהן להקות מעולות!

מה הייתה חוויית המטאל הראשונה שלכם, זאת שגרמה לכם להבין שאתם רוצים להיות בלהקת מטאל?
Zorn: עבורי זה היה כשראיתי קלטת לייב של גאנז אנד רוזס, כשראיתי את אקסל מנגן לייב זה גרם לי לרצות להיות בלהקת מטאל.

Scucca:כילד (ועד היום!) אהבתי מאוד את קווין, דיפ פרפל, בלאק סאבאת' ולינרד סקינרד. ניגנתי גיטרה בערך מגיל 6 ורציתי לנגן בלהקה מאז שאני זוכר את עצמי.

אבל יום אחד, בשנות העשרה המוקדמות, חבר השמיע לי את Master of Puppets והאינטרו מרובה שכבות הגיטרה של Battery העיף לי את המוח ככל שהמוזיקה התקדמה עם שינויים מגיטרה נקייה לדיסטורשן מטורף. לשמוע גיטרה מנגנת בכזאת כבדות בפעם הראשונה היה פוקח עיניים עבורי.

אני מניחה שZornheym זה העיסוק העיקרי שלכם, אבל בכל זאת, מה ה"דיי ג'וב" שלכם, מה אתם עושים בזמן הפנוי שלכם מהלהקה?
Zorn: אני עובד כמורה לחינוך מיוחד ועוזר לתלמידים שצריכים קצת יותר עזרה. אני גם מבלה המון זמן עם ארוסתי ושני הילדים שלנו. אני נהנה לטייל ביער, שזה מתבקש כי אני מסקנדינביה, וגם מאוד אוהב לקרוא ספרים ולראות סרטים וסדרות.

Scucca:אני חי בשביל הדברים הטכניים. שאר הלהקה יכולים להעיד שתמיד יש לי איזה גאדג'ט חדש שאני מנסה להכניס ללהקה. כרגע אני בעניין של רחפנים. לצלם תמונות מגניבות של הלהקה והמקומות שאנחנו נמצאים בהם זה תמיד כיף, וגם מאוד שימושי כי יש לנו עוד חומרים לקליפים עתידיים וקידום.

איזה מוזיקה חדשה שמעתם לאחרונה ואתם חושבים שכולם חייבים להכיר?
Zorn: אני מאוד בתוך כתיבת האלבום הבא, אז כרגע לא שומע המון מוזיקה חדשה. כן שמעתי לאחרונה את האלבום האחרון של Nightrage, שהיה מעולה. גם לThyrfing יש אלבום חדש ומצוין. יצא לי לשמוע גם את האלבום האחרון של Ghost כמה פעמים ונשמע שגם בו יש כמה שירים מצוינים.

Scucca:אני מסכים עם Zorn לגבי שני האלבומים האלו וגם ציינתי קודם את Septicflesh. אמליץ גם על Nestor, להקה שוודית שקלעו לגמרי לסאונד של האייטיז עם בדיוק מספיק הומור בגישה שלהם כדי שיהיה מצחיק אבל לא יהפוך לגמרי ללהקת קומדיה. המוזיקה שלהם מעולה.

יצא לכם לשמוע איזו להקת מטאל ישראלית? משהו שהייתם מופתעים ממנו?
Zorn: ב-2008, עם הלהקה הקודמת שלי Devian, הופענו עם Melechesh. אני חושב שהם אדירים!

Scucca:כן, Orphaned Land וMelechesh מעולים. אני גם אוהב לשמוע Infected Mushroom, הם אמנם לא מטאל אבל הם נמצאים ברשימה שלי לחדר הכושר כבר המון זמן.

יש עוד משהו שתרצו לספר לקהל כאן בישראל?
Zorn: אם הגעתם עד לסוף הראיון הזה, תודה רבה לכם! נשמח אם תקדישו קצת זמן לשמוע את המוזיקה שלנו, אם עוד לא יצא לכם לצלול לתוך הקונספט מצפה לכם מסע מרתק.

תודה רבה!