עוד שנה מסתיימת לה, זו שנמדדת ע"פ לוח השנה היהודי בכל מקרה. מעיון מקרי בעיתונים אני חייב להודות שהשנה שבדרך לא נראית חיובית במיוחד, רוסיה נראית כאילו היא מכוונת למלחמת עולם שלישית, איראן ממשיכה לפזר הצהרות ולבשל נשק גרעיני כאילו מדובר בגונדי איכותי, בן לאדן אמנם חי על עכבישים ופרעושים במדבר, אבל הוא עדיין חי בשעה שכמה אלפי אמריקאים כבר אינם בגללו, ואצלנו? אצלנו בבתי הסוהר יושבים אנשים ישרים יותר מאלו שבממשלה ובכנסת, המדינה מנוהלת ע"י אנשים שהיו גורמים גם לפיצוציה לפשיטת רגל, ומסתבר שאנחנו מגדלים גם יהודים ששונאים יהודים בקרבנו, שמשום מה לא מבינים שהביטוי המוחלט של הדעות שלהם יהיה התאבדות.

ובנימה אופטימית זו, חייבים להיות כנים, יש גם קצת טוב בארץ הזו, והוא מגיע ממקומות הרבה פחות צפויים, חומוס טוב זו כבר מעלה, לא? אם על אבו חסן, מישל מרמלה או הסורי בכרם התימנים לא שמעתם אז יש לכם עוד כמה דברים לדעת. יש כאלו שמנסים לשנות דברים לטובה, ממיזמים של אנשים פרטיים המוליכים שיירות של רכבים מהמרכז לקניות בשדרות על מנת לתמוך בכלכלת העיר, מח'ברה צעירים על הר בהודו המגנים בגופם על גופת ישראלי אחר שנרצח. וכמובן שכל החיילים שלנו, ביניהם גם כתבים של האתר, שלמרות האכזבה, הפחד, ההנהגה המגומגמת והוועדות למיניהן – עדיין עומדים על המשמר ומסכנים את חייהם כדי שלכולנו תהיה גם שנה הבאה.

וכמובן, עדיין יש לנו מטאל! אז יכול להיות שעוד זמן מה כבר לא יהיה מי שיעשה מטאל, או מי שישמע אותו, אבל בינתיים הוא עדיין כאן, והמצב בעולם נותן ללהקות הרבה חומרים לכתיבה. סצנת הדת' מטאל חוגגת לאור כל המוות המגיע, וסצנת הבלאק בוודאי תחייך בהנאה, תחכך כפיים ותעלוז לקראת בואו הקרב והבא של השטן (הם יפספסו את העובדה שהם לא יהיו פה לקטוף את פירות שלטונו, אבל ניחא).

אז מה ניתן לאחל לקוראי המגזין? קודם כל המשך קריאה מהנה, נשתדל להמשיך לעניין אתכם, וגם שכל הצרות האלו יחלפו ונזכה להזדקן בכבוד על פני האדמה. אז שנה טובה, מלאה בעושר ואושר, Up the irons!

– אלון מיאסניקוב וצוות המגזין