סולנית Godwrath פורשת

להקת המטאל הישראלית Godwrath מסרה למגזין מטאליסט את ההצהרה הבאה: "אנחנו נאלצים להודיע שלאחר כמעט שלוש שנים פוריות ומדהימות, מיכל איתן, סולנית להקת GodWrath, החליטה להמשיך בדרכה המוזיקלית והאישית ולעזוב את הלהקה. כולנו פה מאוד עצובים ומאוד נתגעגע ונזכר בכל התקופות הטובות שהיו לנו ביחד, אבל אנחנו גם שמחים – כי אנחנו יודעים שמיכל עושה מה שטוב לה כרגע ומה שימשיך לשפר את החיים שלה ואנחנו מאחלים לה המון הצלחה בהמשך הדרך, וגם יודעים שבסופו של דבר- הכל מסתדר לטובה, והלהקה תמשיך לפעול במתכונת זו או אחרת. עם כל הקושי שבדבר, אנחנו ממשיכים הלאה, בכיוון קצת שונה אבל גם מאוד דומה – אנחנו בקרוב נתחיל באודישנים עבור סולן\סולנית חדש\ה שימלאו את תפקידה של מיכל בלהקה – ונעלה איוונט רשמי בנושא עם פרטים מלאים. בינתיים, מי שמתעניין\מתעניינת בתפקיד מוזמנים לפנות אלינו במייל [email protected] או לשלוח הודעה-פרטית באינבוקס לShai Mishali עם פרטים מלאים כולל הקלטות\סרטונים או כל דבר אחר שיכול לעזור לנו להגיע להחלטה הטובה ביותר בשביל הלהקה. כמו כן אנחנו מתכננים לעשות הופעה אחרונה גדולה וחגיגית עם מיכל על עמדת המיקרופון, אנחנו עדיין עבדים על הפרטים וכשיהיו פרטים מלאים אנחנו נעדכן אתכם. אנחנו לא הולכים לשום מקום – The fire still burns, שי, חזי, בן GodWrath"

מיכל, סולנית הלהקה, פרסמה הצהרה משלה:
""אז אפשר להסתכל אחורה שנתיים ומשו ולהבין שגאדרת' היתה איתי בכמה מהחלקים הקשים שהיו לי בשנתיים ומשו הללו, נתנה לי אוזן ושירים להלחין עליהם מילים ולפרוק את המחשבות שלי. למרוד בעולם נגד כולם ולהגיד להם בדיוק מה אני חושבת עליהם, ואיזה צדק אני מאמינה שצריך להיעשות. גאדרת' לא תמיד היתה חמה ומלטפת, פעמים רבים היא היתה נוקשה ואמרה לי "זה לא מספיק טוב", והייתי צריכה ללכת להיאבק ולהשתפר, ומהמאבק הזה גדלתי והשתפרתי ("Only through struggle.." haha). גאדרת' לקחה אותי מהמקום הטוב והחם שלי, שכבר התחיל לשעמם והראתה לי עולם טיפה שונה שכבר שכחתי. פתאום הייתי צריכה להתמודד מול 200 זוגות עיניים בקהל שנראות כמוני בגיל 14, פתאום הייתי צריכה לנבור בזיכרונות שלי לגיל 14, ולוודא עם עצמי שאני משקפת מודל לדוגמא טוב לכל הילדים ששם בהופעות שלנו, וזאת אחריות, וזה חינוך וזה מעבר למה שחשבתי שאזכה לעשות דרך מוזיקה. אני מאמינה שבמוזיקה אין מעמדות, אין להקה "גדולה" ו"קטנה" אין "הד-ליין" ולהקות שמופיעות בקטן על הפלייאר. כל הלהקות צריכות לקבל שווה בשווה ולתת שווה בשווה, בלי קשר לוותק או מעמד. כי כולנו פה מדינת "שכונה" אחת קטנה, ואין טעם להתנשא אחד מעל השני, כי אנחנו בונים אחד את השני בתור להקות, ומעניקים ניסיון והזדמנויות אחד לשני. גם להיות גיבורי פורומים זאת לא חוכמה גדולה, כי האנשים שנאמר עליהם חרא רק רוצים להוציא את האומנות שלהם ולתת לכם בראש. חשוב לתת לסצנה לפרוח, ולתמוך אחד בשני, לא לשים אחד לשני רגליים- זה לא הארדקור. היתה תקופה מצויינת, ולימדנו אחד את השני המון, לימדנו אחד את השני שהופעות זה לא רק להקה על במה, אלא הקהל הוא זה שעושה הופעה לאדירה, ושהקהל מחזיר את האנרגיות בחזרה אז קורה הקסם. אז תודה שהייתם הדלק שלנו להמשיך הלאה גם ברגעים האדירים והמצחיקים וגם ברגעים הקשים שבא לשבור הכל וללכת. תזכרו לשמור אחד על השני בפוגו, כי זה הארדקור. אל תשכחו שזה ממש בסדר להישאר ילד, נגד מה שבדרך כלל אומרים, ולבנות שם שאחרי כל הופעה אמרו לי שאני "אדירה", תזכרו שמותר להיות מכוערת וזה פאנק, ואת הכי יפה שאת מראה מי שאת באמת ופשוט שמה זין. תהיו מי שאתן תפתחו את הכישרונות שלכן ולא איזה פלסטיק שמצטלם בפייסבוק ומתעסק בחיצוניות שלו כל היום.

תחשבו מחוץ לקופסא.

אולי נתראה עוד פעם על הבמה הגדולה בסבליים, או על הבמה הקטנה בפטיפון, או אולי כשאקפוץ איתכם בתוך הקהל, אבל אם יש דבר אחד שאני רוצה שתזכרו ממני ומהלהקה הזאת הוא שחלומות מתגשמים – אפשר להיות קצינה בצבא ולעשות מטאל, אפשר שלא תהיה לך רגל ולדפוק דאבלים מהמאדים, אפשר לעבוד בחברת היי-טק ובלילה לדפוק את הראש. הכל אפשרי אם רק רוצים את זה, ועד כמה רוצים את זה. אני לא האמנתי שהחלומות שלי יתגשמו עד שזה הכה לי חזק בפרצוף. עד ששבעתי מזה.