Timmo Tolkki, גיטריסט להקת Stradovarious לשעבר, וכיום בהרכב Symfonia – הודיע בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא החליט לפרוש מעסקי המוזיקה, זאת בעקבות החוויות האחרונות שלו עם ההרכב, בו שר בין השאר Andre Matos, לשעבר סולן להקת Angra:
"אני לא יודע כמה ממכם מתעניינים בלקרוא את זה, והאמת שלא ממש אכפת לי, אבל אני כותב כמה ממחשבות הבוקר שלי לגבי Symfonia ודברים אחרים שקורים בחיי.
מסתבר שהכול התחיל מעוגה, חשבתי שמדובר באיזו בדיחה שמימית ואולי זה באמת היה, אבל כששני מעריצים נתנו לי עוגה של Synfonia לאחר ההופעה האחרונה של הלהקה בסיבוב הדרום אמריקאי, ולאחר שבילינו 3 לילות במלון קר בעלות 15 דולר ללילה, שצופה לבית הסוהר של סנטיאגו שבצ'ילה, לאחר 28 שעות של טיסות ליבשת רחוקה כדי לנגן לקהלים בגדול של בין 100 ל 350, התחלתי לחשוב שאולי זה באמת הסוף. העוגה הייתה פשוט דרך מצחיקה לומר לי – "הי טימו, אתה לא רואה? זה נגמר.
ואז התחלתי לשקול ברצינות את כל הקריירה שלי כמוזיקאי, זה קרה ביוני.
בדיוק שנה לפני זה טסתי לשבדיה להקליט 3 שירי דמו שהלחנתי בתקווה להקליט את Andre Matos כסולן, ביליתי שם 6 ימים ומתוכם הצלחתי לסחוט בערך 6 שעות של שירה ממנו. בין ללכת לסופר, להחליף חיתולים ונסיונות שלי לטפל בכמה מהבעיות המשפחתיות שלו, התחלתי לחשוב אם זה בכלל רעיון טוב.
המתופף Uli Kusch יצא ונכנס מהלהקה בגלל פתיעה ביד ובאמצע הקלטת השירה בשבדיה הוא שלח לי מייל שאומר לי שהוא לא יעשה יותר הופעות בחייו בכלל ש "שנמאס לו מהריח של השתן בחדרי האמנים, הבלגן, הנסיעות וכו'". ניסיתי לומר לו שזה לא מה שהוסכם בינינו, הוא אמר לי שאם Synfonia תקליט אלבום שני, נוכל להשתמש בשם שלו בקרדיטים תמורת 10 אלף יורו ושבעצם המתופף Alex Landenburg יתופף במקומו. לאחר 10 דקות של הודעות טקסט הוא גם רצה שאשלם לו את המס על השכר עבודה כך שזה היה יוצא 13 אלף יורו רק להשתמש בשם שלו, לא הגבתי אבל מצאתי את זה קשה לתפיסה.
רעידת האדמה ביפן הרסה את התוכניות שלנו לסיבוב הופעות שם, ואז Andre אמר לי שנוכל לעשות סיבוב הופעות ריווחי בדרום אמריקה שהמנהל שלו יסגור. ככל הנראה היה גם איזה משקיע סודי בעניין. הייתי צריך לדעת יותר טוב כששמעתי את השם "משקיע". החלטתי לצאת לסיבוב ולאחר שטסנו 30 שעות – הלסינקי לפרנקפורט לרומא ואז סאן פאולו, נחתנו רק כדי לשמוע שהסיבוב הופעות בוטל. בנקודה הזאת כבר הייתי מוכן לקנות כרטיס לפינלנד אבל הם הצליחו ליצור איזה הסדר ל 6 הופעות, זה היה סיבוב ההופעות הגרוע והקשה ביותר שעשיתי בקריירה שלי…
כשראיתי את נתוני המכירות מחברת התקליטים Edel והגיע הדו"ח מסוכנות ההופעות לפסטיבלים ב 2012 החלטתי לסגור את הסיפור. לא היה שום הגיון לנסות לכבוש את עולם המטאל מכיוון שפשוט לא היה מספיק עניין. אל תבינו אותי לא נכון, זה בסדר שאין עניין.
ואז התחלתי לחשוב על הקריירה שלי. בסביבות 3000 הופעות, 20 שנה, 20 דיסקים, הפקות, כיתות נגינה, נסיעות, הבנתי שעשיתי הרבה. אני מניח שרובכם יודעים שאני סובל מהפרעה דו-קוטבית, אחת הבעיות הנפשיות היותר רציניות שיש, אבל באורח חיים שקט ועם תרופות נכונות אני מצליח לשלוט בה, גם אם לא לרפא אותה. לנגן בלהקות שמופיעות זה רחוק מלהיות אורח חיים רגוע, ובעצם חיי הרוק נ' רול בעצמם זה טירוף עם עליות וירידות, בכל סיבובי ההופעות עם Stradovaius כשלא איבחנו אותי כחולה במחלה, יכולתי למות, אני לא צוחק.
בשנה הבאה אני אהיה בן 46, בחורף הזה החלטתי להתרחק קצת מעסקי המוזיקה ולהתרכז בדברים אחרים. יש לי אישה נהדרת ובת, שהיא גם זמרת מעולה, התחלתי לתת שוב שעורי גיטרה, אני מצלם הרבה – בקיצור, חי חיים נורמלים למדי. הבנתי שהשנים השאירו עלי סימן, ושאני צריך לנוח כדי לרפא את הפצעים. יש הרבה מה לרפא. עסקי המוזיקה נמצאים במצב חולני ביותר, ולא נראה שזה הולך להשתפר. בתוך כמה שנים נדע לאיזה כיוון זה הולך, אולי יום אחד אקח בהם שוב חלק, אולי לא, אני באמת לא יודע בשלב הזה…אני לא יודע מה צפוי לי בעתיד אבל אני רוצה להודות למי שתמך בי במשך 22 שנה, ולכל אלו שלא תמכו וממשיכים ללעוג לי בלוח הפרומים של Stradovarious (דבר שעושה אותי עצוב בגלל חוסר הכבוד מהלהקה שהייתה החזון שלי במשך 22 שנה ועדיין מנגנת 80% מהשירים שלי למרות שנותרו בלהקה 2 חברים בלבד שהיו שותפים לכתיבה) אני רוצה להודות לכם בגלל שבלעדיכם, לא יכולתי לעשות כל מה שעשיתי. זו הייתה קריירה נהדרת, אני מקווה שהעתיד יביא עוד מוזיקה, אבל נראה שהוא לא. למרות כל זה אני יכול לומר..עשיתי הכול בדרכי."