בשבועות האחרונים האלבום הזה מקשט את הפיד של כל מטאליסט ישראלי. פשוט אי אפשר לפספס את אלבום הבכורה של Tomorrow's Rain – הרכב המטאל של אחד מסנדקי המטאל הישראלי – ישי שוורץ.

האלבום שוחרר וזוכה לביקורת מרשימות בארץ ובעולם, להלן ההודעה הרשמית מטעם ישי שוורץ עצמו:

"רציתי ליצור אלבום שיטלטל את המאזין כמו שאני טולטלתי כששמעתי בפעם הראשונה את "סיפורים מהקופסא"/"אפר ואבק"/האלבום הראשון של החברים של נטאשה או "מנועים קדימה", רציתי להוציא החוצה את הלבה הרותחת הזו כי מי יודע עוד כמה הזדמנויות יהיו לי, אנחנו לא בני 20 והחיים העמידו אותי לא פעם מול קריסות ובשורות איוב, עד כה ניצחתי אבל הדברים האלו חייבים להיות מתועדים, מוקלטים, חקוקים, כי היצירה נשארת תמיד וחיה הרבה לאחר שלא נהיה כאן".

"פחדתי לכתוב בעברית, לא נגעתי בעברית מגיל 18, הוצאתי במשך 15 שנה רק אלבומים בינלאומיים כי חששתי, חששתי להגיד את הדברים בשפה שלי, היה לי נוח להתחפר, קל הרבה יותר לומר את זה באנגלית ולשלוח את זה למגזין בגרמניה וחשוף הרבה יותר לומר את זה בעברית ולשלוח את החומר למבקר מוזיקה מרמת גן, אבל מעבר לכך הרגשתי שהבינלאומי מגן עלי, שאני פוחד להחשף עם תכנים כאלו כאן בארץ, עד שפגשתי את יעקב גלעד שהאמין בכתיבה שלי ועודד אותי עם כל הלב לצאת עם החומרים בעברית ולא לפחד, בזכות השיחות איתו יש תקליט בעברית"

"עם השנים למדתי שאי אפשר להפטר מהשדים הפנימיים שלנו, מהטראומות ומהפצעים, ניתן למזער אותם, לשלוט בהם כמיטב יכולתי, למזער את הנזק, לאמן את המוח לראות את שני חצאי הכוס, אבל אין דבר כזה להיפטר מהם, יש להתמודד מולם עם "ארגז כלים" טוב יותר, דבר נוסף שלימדו אותי השנים הוא שזה לגיטימי לתת ליצרים האלו להשמיע קול כל עוד אני "על ההגה", אם יש לך חלק מלא כאב באישיות, פקעת מורעלת שאתך שנים, דכאון או פוסט טראומה, לא כדאי להתעלם מזה, בואו נחבק את המקום הזה כי הוא חלק מאיתנו ונביט על עצמנו כשלם ולא כחלק בודד, השירים שבאלבום הזה הם דוגמה נהדרת איך לתעל את הכאב לאפיק חיובי ומצמיח במקום להרס עצמי, זה הרבה יותר חשוב מכמה אלבומים אני מוכר או כמה כרטיסים אני מוכר, זה לקום בבוקר ללא התקף חרדה, ללא מחול שדים במוח, ולדעת שאני על ההגה, במקום להרקב במיטה כל היום בואו נכתוב שיר על התחושות האלו, בואו נקליט אותו, בואו נוציא אותו לעולם ונדבר עם אנשים על ההתמודדויות האלו, בואו נחגוג את העוצמה שלנו להתמודד עם זה במקום להלקות את עצמנו על כך שזה קיים בנו"

"הופענו בשנתיים האחרונות עם החומר באנגלית פחות או יותר בלי הפסקה, בבארבי, ברידינג 3, בתמונע, ניגנו עם הרכבים ענקיים כמו פרדייז לוסט אבל ההתרגשות להוציא את החומר הזה בעברית ולנגן גם מול 50 איש את הכאב שלך במילים שלך ובשפה שלך, אי אפשר לתאר את ההבדל"

"עייף, על פסי הרכבת
מחכה לחיבוק שאחר לבוא
שיעטוף אותי מפני הגשם
מפני העולם כולו
מתוך נהר תקוות עולים קולות ההבל
שאל אותם – ושתיקתם דממה
מתוך ענפי הסבך וצמרות העץ
זולג הסבל הנספג באדמה".

חברי הלהקה:

ישי שוורץ: שירה
רפי מור: גיטרות
יוני ביטון: גיטרות
יגל כהן: בס
שירז וייס: קלידים
ניר נקב: תופים