טור אישי: להיות או לא להיות – מקורי?

אני מעריץ של מקוריות, אני יודע שזה עניין אישי, ובשביל הרבה חבר'ה להקות שחוזרות על עצמן ללא הפסקה כמו Motorhead ו-AC/DC הן המתכון, כי יש להן ריפים נהדרים ושירים מצויינים, מה שנכון, אבל בשבילי פשוט לא מספיק. מבחינתי מוזיקה צריכה לחדש משהו ואם אתה לא מחדש כלום, אתה לא אומן אמיתי, המוזיקה שאתה עושה היא לא אומנות, היא שבלונות.

נכון, יש שבלונות שכתיבה חכמה ומבט חדש עליהן יוצרות משהו חדש אומנותית, אבל לצערי הרב, הלהקות שמרבות להשתמש בריפים שבלונאים לא מרבות לחקור את המוזיקה שלהן לעומק ולמתוח את גבולות הקיים על מנת לכתוב תוצר מוזיקלי שעוד לא נשמע. לא מעניין אותי לשמוע להקות חדשות מנגנות דברים שכבר שמעתי, כן, Ashes Of The Wake הוא דיסק טוב, אבל מה, Lamb Of God כבר כתבו אותו, אין טעם לנסות לכתוב אותו שוב.

אני משוטט לי ב-MySpace ומאזין ללהקות מטאל, ומעט מאוד מהן מחדשות, רובן ככולן נושאות את המילה קור באיזשהו ייחוס לסגנון שלהן, לרוב דת'-קור או מטאל-קור, למיטב הבנתי זה מה שבאופנה עכשיו. אין לי שום תלונות לגביי אנשים שרוצים לנגן מוזיקה שהם אוהבים ואם יש מישהו שנהנה ומוכן להקשיב, מה טוב, אבל אני כן חושש שריבוי הלהקות הללו, מקל על מארגני אירועי מטאל (שעבודתם הקשה והקרבתם העצמית לא מוטלים בספק לרגע) ליפול לקלישאה של "צריך להקות שמביאות קהל" וככה, במקום ליצור מיקס איכותי של סגנונות שיפתח את הקהל הצעיר מוזיקלית, אנו נתקלים במגבלות כלכליות שמאפשרות רק עוד ועוד ערבי דת'-מטאל-קור.

איפה הסקרנות המוזיקלית? איפה היינו אנחנו אם Tommi ו-Ozzy היו מנגנים "ריפים מגניבים של רוק'נ'רול פשוט"? אם James ,Lars ו-Dave היו מנגנים המנוני גלאם מטאל ידודיתיים למשתמש במקום להרוג את כולם? פשוט לא היו לנו ריפים גדולים להכניס לשבלונה. אז כן, אני חושב שעדיף להיות יוצר מתוסכל ולא מצליח, ושיום אחד מישהו יעשה שבלונה מצליחה מהמוזיקה שלך- מי יודע ,אולי יתמזל מזלך ואתה תצליח לעשות משהו מהמוזיקה שלך כמו כול החבר'ה הנ"ל – מאשר להקה שבלונית שעובדת על נוסחאות כתובות. תקראו לזה הנמכת ציפיות, תקראו לזה התמסחרות, תקראו לזה המכנה השובר המשותף, אבל אני חושב שלמטאל יש יותר להציע מזה.

אני לא בא להתלונן חס וחלילה על הלהקות שמנגנות את החומר שהן כתבו ונהנות מזה ומתקדמות כמוזיקאים בעולם שדי קשה לשרוד בו. אין תשובה נכונה לאיך להיות מוזיקאי, ואם יש, אני בטח לא יודע אותה, לדעתי פשוט, חבל לפספס את האוזן הקשובה שנותנים לך בשביל לחזור על דברים שכבר נאמרו. הפנייה שלי מיועדת ליוצרים וללהקות, לכול ילד שמנגן במקלט השכונתי על החבר'ה שלו – אם אתם מספיק טובים בשביל שמישהו ייתן לכם במה, עדיף כבר שתגידו משהו מקורי. אולי זה יהיה קצת יותר קשה בהתחלה, להוציא מעצמכם מוזיקה שהיא יותר מסך המוזיקות שאתם אוהבים, אבל יצירה אמיתית נובעת מחידוש.

יש הרבה אומנים מצויינים בארץ שאכן מביאים משהו משלהם לשולחן, אותם לא אמנה מחשש שאשכח מישהו, כי הרשימה ארוכה, אבל לפעמים נראה שרשימת הלהקות שלא מחדשות כלום ארוכה בהרבה. אני לא מוזיקאי ואני לא מתיימר להיות אחד, אני בעיקר מאזין, ובתור מעריץ מושבע של מוזיקה, אני מבקש למעני, לא למענכם, למעני, נגנו משהו מקורי. הרמתם כלי נגינה? ניסיתים לכתוב משהו? תכתבו משהו שהוא שלכם, לגמרי שלכם. אתם מסתכנים בזה שאולי אנשים לא יאהבו את מה שיש לכם באמת לנגן, את המוזיקה שהיא מושלמת מבחינתכם, אבל אם אתם לא תעשו את זה אתם מסתכנים בזה שהיה לכם חזון שיכל לעבוד ובזבזתם אותו בגלל שפחדתם ליצור משהו יוצא דופן.

קשה לי באמת להגיד על מי שמנגן מטאל שהוא לא רוצה להיות יוצא דופן, אבל גם בקרב היוצאי דופן, יש מוסכמות ויש מיינסטרים (*שיעול* Lamb Of God *שיעול*). אני לא אומר שלנגן דת'-מטאל-קור איכותי שפשוט לא מחדש כלום זה כמו להיות חקיין Backstreet Boys, אבל זה בערך משתווה ללהיות Backstreet Boys – להקה שלא מחדשת כלום, אלא עושה את טוב מה שכבר עשו לפניה – זה אולי עושה אותך מוזיקאי, אבל לא אמן. לסיכום,אני מאמין בלהקות המטאל הצעירות של ישראל, אני רואה הרבה חבר'ה צעירים, מוכשרים ורציניים נכנסים לעסק, ואני רק רוצה להזכיר לכולם שבסופו של דבר זה לא עסק, זה אומנות.