האלבומים שעשו את Off Grid

לקראת ההופעה הקרובה שלנו בפסטיבל ה Summer Prog, ישבנו ובחרנו את האלבומים שעשו אותנו, אלו שעיצבו את הטעם המוזיקלי שלנו ואת המוזיקה שאנחנו יוצרים.
ואחרי שתקראו, יש פלייליסט מפנק בתחתית הכתבה, שימו אוזן!

Rush – Moving Pictures (1981)

Progressive Metal
אין הרבה אלבומים בהיסטוריה שאפשר לומר עליהם שהם השפיעו עמוקות על עולם המוסיקה עד כדי שנעשו נקודת ציון או תפנית. האלבום הנפלא הזה הוא בהחלט מועמד ראוי.
את הלהקה לא צריך באמת להציג – להקה קנדית שלקחה את הפורגרסיב והפכה אותו להכי נגיש שאפשר. להקה שהלב שלה הוא המתופף Neil Peart אשר מעבר לתפקידי התופים האלמותיים היה גם אחראי לכתיבת רוב הטקסטים. במשך שנות השמונים ומעל למחצית שנות התשעים הלהקה הצליחה להנפיק אלבום אחת לשנה. רבים מהאלבומים האלה מעולים ממש וביניהם Moving Pictures. בהזדמנות זו, אנו מרגישים מחוייבים לציין את השיר Red Sector A מהאלבום Grace Under Pressure העוסק בחוויה של הוריו ניצולי השואה של הסולן/בסיסט Geddy Lee.
כנראה שהשיר שלנו Distance מכיל הכי הרבה אלמנטים שניתן לראות כהשפעה ישירה מ-Rush.

Slayer – Seasons in the Abyss (1990)

Thrash Metal
אמנם מדובר באלבומם החמישי, אבל כאן הז׳אנר המחתרתי הזה מתפוצץ בעולם בגדול וסלייר יוצאים לסיבובי הופעות באיצטדיונים. מי היה מאמין? אחד מההרכבים שייסדו את הז׳אנר של המטאל הקיצוני הופך לשם שגור בפי כל.
אנו חושבים שלסלייר יש את שרשרת הריפים הכי יפה במטאל. הריפים הממש יפים האלה זכו למקצבים מאוד ייחודיים של Dave Lombardo. קשה היום לשמוע ריף גיטרה ״סליירי״ ולא לרצות להלביש עליו את מה שלומברדו היה מנגן. כזה הוא גם שיר הנושא Seasons in the Abyss. בהרבה מהריפים של סלייר קיימת הרגשה מזרח תיכונית ומכאן שההשפעה הכי גדולה של סלייר עלינו תורגש ב-Blood on the Nile.

Deep Purple – Machine Head (1971)

Hard Rock
גיל האלבום הזה כבר מעל לחצי מאה אבל מדובר בהרכב בריטי ובאלבום מאוד משפיע שלחו לא נס עד עצם היום הזה. ההשפעות הנאו-קלאסיות, נגינת התופים הכל כך מיוחדת של Ian Paice, הגיטרות הכל כך מלודיות של Blackmore והאורגן של John Lord.
קשה לשמוע קלידים בז׳אנר הזה מבלי לחשוב על Lord המנוח. את האלבום פותח השיר Highway Star. עד היום ממש כיף להיכנס לרכב, לעלות על כביש מהיר ולהרביץ את השיר בווליום. כמובן שיש להיזהר ממכמונות מהירות. השיר Your Turn הוא סוג של מחווה ללהקה ול-Lord בפרט – כן, יש לנו שם סולו קלידים וכן, הוא בהחלט הולך להישמע כאילו Lord ניגן אותו.

Soundgarden- Superunknown (1994)

Grunge
אז יש לנו גיטריסט בשם אלון תמיר. לא, הוא לא מנגן בסאונדגארדן אבל תבדקו את הבחור כי יש לו בהחלט יכולת פנומנלית על הכלי. בכל מקרה, אלון גדל בניינטיז וכל הגל הזה של האלטרנטיב היה ממש משמעותי בחייו עם האלבום הזה של סאונדגארדן כנקודת השיא של הגל.
לא משנה אם אתם מתחברים לז׳אנר או לא, יש כאן שירים ממש טובים. השירים כל כך טובים שהם יעבדו מעולה גם אם יבוצעו על גיטרה אקוסטית בודדת ושירה. למעשה כריס קורנל המנוח עשה כמה סיבובי הופעות שכאלה בחייו. להרבה משירי התקופה יש גירסאות אקוסטיות כמעט עירומות לגמרי אבל ממש מרגשות.
אם תקשיבו לסי פארט בשיר שלנו Let Me In, אנו בטוחים שישר תעלו על איזה שיר מהאלבום של סאונדגארדן חשבנו כשכתבנו אותו.

Dream Theater – Images and Words (1992)

Progressive Metal
אז הלהקה הזאת לדעתי לא היתה קיימת אם Rush לא הייתה פורצת לפניה, אבל הלהקה בהחלט לקחה את מה שקודמתה עשתה ולפחות בקטע הפרוגרסיבי הטיסה אותו לגבהים חדשים.
מדובר באלבום ממש נפלא שלמרות שאין בו יותר משמונה תיבות רצופות באותו משקל, השירים בו כל כך טובים שלא באמת מרגישים שמקשיבים לאלבום שמנסה להתחכם. זה פשוט נשמע שככה הם שמעו את השירים בראשם. זה שיעור חשוב שאימצנו. לא משנה המשקל – הנרטיב צריך להיות מעניין. כזה הוא Cemetery for the Gods שלנו.
הטוויסט שהוספנו בסוף הוא מה שהיה קורה לדעתנו אם Dream Theater ו-Arch Enemy היו עושות ילד. תודו שסיקרנו אתכם.