לכל אחד מאיתנו יש כאלה. שירים שכמעט אף אחד אחר לא מכיר, אמנים או אלבומים שאיך שהוא הגענו אליהם והם בעינינו מעולים – ואנחנו לא מבינים איך לא הפכו למוכרים יותר.
במהלך ה 35 שנה שלי בז'אנר צברתי הרבה כאלה. מאות כנראה, אז עכשיו – כדי להנעים במשהו את הזמן של הקוראים היושבים בביתם ונאבקים להמלט מהחדשות או מקולות ילדים דורשניים – הנה רשימה של כמה מהשירים הטובים והפחות מוכרים שצברתי במהלך השנים.

Varga – Unconscious
להקת המטאל הקנדית Varga התחילה את הקריירה בשנת 1985 כהרכב Prog Thrash משובח של ממש, שאם היה מוציא אלבום שמכיל את הדמו Multiple Wargasmsa שיצא ב 1991 היה זוכה להכרה כהרכב מוביל בז'אנר. אבל במקום זה הם שינו כיוון והפכו להרכב שמשלב Thrash עם מוזיקה תעשייתית מוקדמת, וב 1993 הוציאו אלבום בלייבל הענק BMG שנטה מוזיקלית לכיוון הזה.
Prototype הוא אלבום מופת של תקופתו, Thrash מלודי מנוגן היטב משולב באלמנטים של אינדסטרייאל, לגמרי תוצר שיכול היה להתקיים בצורה הזו רק בתחילת שנות התשעים, ואני נתקלתי בו במקרה בפורמט דיסק שעלה 10 ₪ יד שניה. מה אומר? שווה כל שקל והרבה יותר.

Wardog – C.I.A
Wardog היו להקה קצרת חיים עם רזומה ארוך ומרשים של הגיטריסט/סולן Tom Gattis.
הוא התחיל עם ההרכב Deuce שהיה הלהקה הראשונה של מרטי פרידמן מיודענו, עוד ב 1978, הוא פעל בעוד כמה הרכבים, ואת הרכב ה Thrash הזה – Wardog, הוא הקים בשנות התשעים – והוציא איתו 3 אלבומים, שהראשון ביניהם כמעט בלתי ניתן להשגה.
המוזיקה שלהם הייתה Thrash "שמח", כלומר עם השפעות הבי מטאל ורוק נ' רול, אבל סופר מקצועי, הדוק, גרובי, ואפשר להבין למה הוחתמו ב Metal Blade בשני האלבומים האחרונים. לצערי הם נכחדו וגטיס מעולם לא פרץ בגדול עם שום הרכב אחר – אבל השירים שלהם נותרו מעולים.

Resurrection – Disembodied
באופן ממש מוזר, מסתבר שחבר בלהקת Wardog שהזכרתי קודם ניגן גם בהרכב הדת' מטאל הזה – הרכב אמריקאי מניו מקסיקו שהוציא אלבום מופת אחד ב 1993 , והוקלט באולפני Morrisound בפלורידה כמו רוב קלאסיקות הדת' מטאל האמריקאיות של התקופה. זה גם יצא בחברת התקליטים Nuclear Blast, וגם קיבל עטיפה של Dan Seagrave שצייר עטיפות לרוב הגדולות – אבל איך שהוא, הם לא פרצו וזה נגמר בעוד אלבום אחד שיצא ב 2008 ושם הם נעלמו.
אבל מדובר באלבום משובח של ממש, דת' מנוגן היטב, מופק היטב, ומתוחכם יחסית מוזיקלית וחבל שהם לא שרדו.

Mystic Circle – Notrum – Sword of Might
Mystic Circle הם להקת בלאק סימפוני גרמנית וותיקה, שלא זוכה למספיק כבוד לטעמי. אולי כי זה קצת "קיטש" בלאק שיצא במקביל להצלחה הראשונית והמפתיעה של Cradle ושל Dimmu, אבל האמת שאני ממש מחבב אותם עוד מאלבומם השני Drachenblut שיצא ב 1998.
בלאק עם שירה שגבולית לדת' מטאל, והרבה הרבה קלידים (הם התחילו כלהקת דת') אבל מבחינתי זה עבד, והאלבום הזה הוא מהאהובים עלי באותה תקופה, והם – איכשהוא, שרדו והוציא לאחרונה אלבום עשירי כבר.

Mental Hippie Blood -Chosen
עוד דיסק שמצאתי בזמנו יד שניה באיזה 15 ₪, ועל הלהקה הזו כמעט ואין שום מידע בגוגל.
בעקרון – להקת Post Grunge שבדית שהוציאה את זה, אלבומה השני – ב 1995. הם סוג של לא קיימים מחוץ ל Discogs, אבל מדובר באחלה גרנג' כבד, השפעות Black Sabbath, סאונד מטאלי מלוטש, סולן מרשים שלא עשה כלום כנראה מחוץ לאלבומי הלהקה, וחבל.

Bride Adorned – Killing Frost
הרכב מטאל פיני ניאו-קלאסי שמעט מאד שמעו עליו והוציא אלבום אולפן אחד מלא ב 2004, כשחבריו הקימו לאחריו הרכב בשם Admantra שהוציא יותר אלבומים, אבל גם לא הפך בדיוק להרכב סופר-מוכר.
מה שמעניין פה הוא שמדובר במטאל ניאו קלאסי קודר, כמעט גותי, מנוגן היטב, סימפוני מאד, הוא לא כבד גיטרות שוויץ בסגנון Malmsteen, וכן מתוחכם למדי – על גבול הפרוג.
זה ממש אלבום של תקופתו, תחילת ה 2000 הייתה התקופה של חזרת הז'אנר הזה – עם ההצלחה של סימפוני X, Majestic, Rhapsody וכו' – וכמובן Stradivarious, אבל מבחינתי הוא עומד במבחן הזמן כאלבום טוב מאד אפילו בז'אנר הזה.

Cyclone Temple – Words are Just Words
תודות ל Triple Thrash Treat של Headbangers Ball הכרנו לא מעט להקות שלא היינו מכירים בשום צורה אחרת, שהוציאו אלבום אחד או שניים ועשו מטאל מעולה – אבל מעולם לא זכו להכרה והיום כבר לא מכירים בכלל. אחת מאלו היא Cyclone Temple שקפצה לנו לעין בעיקר כי הגיטריסט היה בחור שחור, גדול ושמנמן, שנראה שונה מכל דמות של גיטריסט Thrash שהכרנו עד אז. תוסיפו לזה שהשיר התחיל עם פתיחה אקוסטית ושירה מלאת רגש – ומשם רק התפתח ל Thrash סופר מקצועי ומלוטש – ותגלו פה יצירת מופת של ממש. את הדיסק הזה מצאתי אחרי זה באוזן השלישית באיזה 15 ₪ – והוא היה שווה לי גם פי 10 מזה. אחד מהאלבומים הגדולים של הז'אנר – וחבל מאד שהלהקה הזו הוציאה רק עוד אלבום אחד אחרי וזהו.

Satan – Fuck You
תודה לחבר הילדות של אחי הגדול זיו יוסוב שהיה אחד המטאליסטים היחידים שהכרתי בתקופת בית הספר היסודי וחשף אותי לדברים שהיו לו בתקליטים והיו נדירים בכל קנה מידה. אם זה האלבום הרביעי של Bulldozer האיטלקים ואם זה ה EP מ 1986 של להקת ה NWOBHM האגדית Satan.
הלהקה הכילה חברים שניגנו לפני ומקביל גם בלהקות אחרות כמו Pariah ו Blind Fury, ואחרי זה הקימו את Skyclad, אבל ה EP היה מבחינתי מלאכת מחשבת של הבי מטאל בריטי, כשהקטע האינסטרומנטלי הזה – מטאל ניאו קלאסי כבד שהטקסט היחיד בו היה Fuck You, נשאר היהלום שבכתר של ה EP הזה.