תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dusturbed
Disturbed
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

16/03/2007
Paul Speckman - ראיון עם ה-Master
מאת: אלון מיאסניקוב
מרואין: Paul Speckman, סולן ובסיסט להקת Master

פול ספקמן הוא אגדת מטאל. ולמי שלא מבין עד כמה מדובר, רק צריך לעיין בביוגרפיה שלו. האדם הוא ממציאי הדת' מטאל, עם להקת Master, ששורשיה התחילו עוד ב-1983, הוא האדם מאחרי הרכב הת'ראש האגדי Abomination, הוא נתן חיים ללהקת הדת' הצ'כית המיתולוגית Krabathor, להקת Forbidden נקראה על שם שיר שכתב - ואלו רק חלק מהפרטים שממלאים את הביוגרפיה שלו. כיום, בערך 25 שנה אחרי שהתחיל לעשות מטאל, הוא פעיל בדיוק כמו שהייה כשהתחיל, וחשבנו שזה הזמן לשמוע קצת סיפורים מסביב המדורה מאחד האנשים הוותיקים ביותר בסצנת המטאל הקיצוני, בראיון כל כך ארוך, שנאלצנו לחלק לשני חלקים.


הי פול, בוא נתחיל מהווה, אני מבין שיש אלבום חדש ל-Master. איך הוא הולך להישמע?

היצירה האחרונה נקראת Slaves To Society, והיא תצא בחברת התקליטים הגרמנית Twilight Vertrieb במאי, אחרי זה הלהקה תצא לסיבוב הופעות באירופה עם מספר להקות מחממות, בינתיים זה החל ממאי ועד יוני, אבל זה עלול להתרחב בגלל עניין גדול בהופעות. ה-Master החדש הוא אנרגטי וכעוס כרגיל, ומהיר יותר מהאלבום האחרון שלנו. גם השקעתי יותר זמן בשירה באלבום הזה, ובהחלט יש יותר אנרגיה בו, אפשר למצוא עוד פרטים באתר שלנו או של חברת התקליטים.


מה פירוש שם האלבום, והעטיפה שלו?

העולם של היום הוא עבד לחברה, אנחנו מחויבים לעבוד, לשלם מיסים, ולציית לחוקים שמכתיבה החברה. חופש הוא משהו מהעבר. הפוליטיקאים מכתיבים חוקים שאנחנו חייבים לחיות על פיהם, והחופש קטן משנה לשנה, טרוריסטים כמו ג'ורג' בוש מושלים בעולם עם השחיתות והאלימות שלהם, מתוך מטרה לגרום לעולם לציית לכל מילה שהם אומרים. אם הנוער של היום לא יתמרד ויתפוס שליטה במצב אז כל החופש יהיה משהו מהעבר. זו מחשבה מפחידה ככל שהעתיד מתקרב. בעטיפת האלבום, השטן הוא החברה והאישה היא העבד לחברה, אבל בגדול זה אומר שכל האנשים הם עבדים של החברה. אני טוען שכל הנוער של היום צריך לעמוד ולהשתלט על העולם המטופש הזה, חייבים לעשות שינויים, ולצערנו האנרכיה כמעט ואבדה!


מי מנגן איתך באלבום?

זנק פרלובסקי הוא המתופף, ואלקס נג'לבה הגיטריסט, אני כמובן מנגן בס ושר. יש גם כמה אורחים צ'כים שמנגנים לידים ושרים איתי, אני נהנה להביא איתי כמה חברים בכל פעם שאני עושה אלבום חדש. ההרכב עצמו הוא אותו אחד שהיה לי בשנים האחרונות, זה האלבום השלישי שלנו ביחד. תמיד קשה לי לשמור על הרכב יציב, כי כסף הוא עניין בקרב מוזיקאים, ו-Master עושה מספיק כסף רק כדי לשרוד בימים אלו שבהם התחרות כל כך קשה, וישנם אתרים שבהם אפשר למצוא את השירים שלנו בחינם. היום זה זמן עצוב למוזיקה, חברות התקליטים מתעשרות והאמנים עצמם גוועים ברעב.


אתה כרגיל פעיל רק עם Master?

כן ולא, אני עובד גם עם חברת בוקינג בגרמניה, והם משאירים אותי בהופעות כל השנה, כל שנה. אני נמצא באוטובוסים של הופעות על כל מיני להקות, או כמנהל סיבוב ההופעות, או אחראי מרצ'נדייז, זה משאיר אותי בתוך הסצנה וגם מאפשר לי למכור דברים של Master כמעט כל יום. זאת ממש עבודה מצוינת שמאפשרת לי להשאר בקשר עם חיילות המטאל. אני אעזוב ב-27 למרץ כדי לצאת להופעות עם Vital Remains במשך 45 ימים באירופה, בעבר עשיתי סיבובי הופעות עם Benediction, Illdisposed, Testament, Macabre, ועוד כמה להקות מטאל מעולות מכל הז'אנרים. כמו שאמרתי, מטאל היא דרך חיים בשבילי, וזה משאיר אותי עסוק כל השנה. Master גם שומרת אותי עסוק, עם הופעות לפחות פעמיים בשנה, כולל יציאות להופעות בודדות בכל מיני פסטיבלים במהלך הקיץ.


עכשיו להיסטוריה, אתה התחלת עם המטאל בתחילת שנות ה-80', אתה זוכר את הרגע הספציפי שבו התאהבת בסגנון?

הפכתי להיות מכור אחרי ששרתי בלהקה בשם White Cross בתיכון, פגשתי בחור בשם רונלד קוק (מלהקת Thrust) והוא ביקש ממני להיבחן כסולן, ואחרי הופעה בתיכון בזמן הפסקת האוכל הפכתי למכור. הרבה עניין הופנה אלי, כמו לאחרים שם. זה היה רגע השיא שלי ב-1977 - אחרי זה התחלתי לנגן על הבס, ולא הסתכלתי אחורה מאז.



איך התחלת עם Warcry, הלהקה הראשונה שלך?

חזרתי הביתה אחרי אחד הכיבושים המיניים שלי - בחורה בשם ג'ניס בל - כשפגשתי בחור בשם סטיב אלרס, בעוד הוא עובד בחנייה של ההורים על המכונית שלו. התחלנו לדבר, והוא סיפר לי שהוא קנה גיטרה והוא לומד לנגן כמה קטעים של Black Sabbath ו-Judas Priest, סיפרתי לו שאני מנגן על בס והצעתי שנפגש יחד וננגן. התחלנו לעשות חזרות ביחד, וצירפנו חבר של סטיב, בחור בשם מרטי פיצ'גרלד בגיטרה מובילה והתחלנו להתאמן ברצינות. אחרי כמה זמן התחברנו עם מתופף מנוסה מהאזור שלנו בשם סטיב איסינו, וכך התחלנו. הלהקה הקליטה את הדמו הידוע Trilogy Of Terror, והתחלנו לנגן במועדון בשם Haymakers, ליד שדה התעופה Palwakee שבאילינוי. חיממנו ללהקות כמו Mountain, Queensryche ו-Twisted Sister והמון אחרות.


איזה סצנת מטאל הייתה באזור שיקגו בשנים ההן?

הסצנה הייתה מוצפת אז בלהקות כמו Trouble, Zeotrope, Znowhite, Witchslayer ו-Thrust, וגם פוזרים כמו Hammeron ו-Paradoxx. אלו היו הימים הטובים, בתקופה ההיא כל הלהקות ההן תמכו אחת בשניה, הייתה תחושת חברות בין הלהקות. כשאני קורא ראיונות עם הלהקות האלו, הן כולן מדברות על אותו דבר. זו הייתה תקופה נהדרת בהיסטורית המטאל של אזור שיקגו, אולי זה היה משהו במים מאגם מישיגן... אני חייב לומר שהלהקה הכי גדולה מהתקופה ההיא הייתה Trouble, וגם היא מתחילה השנה שוב להופיע. אני מקווה להיתקל בהם באיזה שהוא מקום בעולם, עם כל ההופעות שאני עושה כיום זה הגיוני שנפגש איפה שהוא, אני ממש מקווה לראות את חברי לנשק משיקגו שוב. היה שם מועדון בשם The Thirsty Whale, שתמך במוזיקה, אבל לפני כמה שנים הורידו אותו ובנו במקומו תחנת דלק, והם קוראים לזה קידמה, אני קורא לזה חזרה אחורה. העולם הזה תמיד בונה ותופס יותר מקום.


אני מבין שלהקת הת'ראש הידועה Forbidden נקראה על שם שיר שלכם, איך זה קרה?

פגשתי את החבר'ה המקוריים מהלהקה במפגש של ה-Foundations Forum בלוס אנג'לס שבקליפורניה, והם סיפרו לי שהמתופף המקורי של ההרכב, פול בוסטאף, קרא ללהקה על שם שיר שלנו בשם Forbidden Evil, שכתב סטיב אלרס ל-Warcry. אם תסתכל על האלבום המקורי, שלי יש אותו בתקליט, תראה שקוראים לו Forbidden Evil, כך שאני מניח שסיפרו לי את האמת... כמו שאני תמיד אומר, זה עולם קטן בסצנת המטאל.


הייתה לך מערכת יחסים סוערת עם ביל שמידט, מי שהיה המתופף שלכם, כשאתה מסתכל על כל זה היום, מה אתה זוכר מהמצב?

ביל שמידט היה מתופף אדיר, עם המון רעיונות טובים, אבל לצערו, אף פעם לא היה לו את הכסף לבצע אותם, כך שהכסף שלי שימש שוב ושוב כדי לנסות להביא את הרעיונות האלה לקיום. רוב הרעיונות האלו שימוש רק את שמידט עצמו, והוא פוטר זמן קצר לאחר האיחוד שלנו והוצאת אלבום הבכורה ל-Nuclear Blast ב-1989. אני תמכתי במנוול הזה ובחלומות שלו מ-1983 ועד 1986 כשסוף סוף נמאס לי לממן את הרגלי צריכת הסמים שלו והשארתי אותו שיקים את להקת Funeral Bitch, שהחזיקה תקופה קצרה, ואז איתי את Abomination. שמידט היה דכאוני חולני ופחד מהצל של עצמו.

ההרכב המקורי של Master ניגן רק שתי הופעות, ובסטנדרטים של היום זה מגוכך. ה-Master של היום מנגנת בערך 50 הופעות בשנה, ולפעמיים, כמו השנה, אנחנו ננגן גם 100 הופעות, כמובן שהחלום הוא לנגן כל יום, אבל זה חלום רוב הזמן. קראתי איפה שהוא שביל מנגן עם Diamond Rexx, להקה משיקגו שמחקה את Motley Crue, הם היו חתומים בחברת התקליטים Island בשנות ה-80. הגיטריסט המקורי שלהם, כריס מיטלברן, מנגן כמייק מרס בלהקת קאברים ל-Motley Crue שפועלת היום בשיקגו. זה כואב לי לספר את כל זה, ודי מביך.


האם הסיפור על איך שאיבדתם את חוזה ההקלטות המקורי שלכם עם Combat Records בגלל המנהל של הלהקה נכון?

זה היה בחור בשם קים פאולי, שהיה מפיק בקנה מידה רציני בזמנו, הוא כתב והפיק שירים ל-Kiss ו-Joan Jett וגם לאליס קופר. כן, פאולי היה חבר של הבעלים של האולפן SeaGrape, בשיקגו, שבו הקלטנו את הדמו המקורי של Master (ב-1985) שהוצא מחדש ב-2003 בחברת התקליטים Displeased. פאולי לקח דולר לדקה כדי לקרוא את החוזה שהיה לנו ושינה אותו כדי שישמע שאנחנו להקת של מליון דולר. זה היה החוזה הראשון שלנו, בדיוק על אותו חוזה חתם גם צ'קי (צ'אק שולדינר) מ-Death... אז כמו שאמרתי, הוצאתי כל כך הרבה כסף, ועשיתי כל הרבה טעויות בהתחלה, וזו הסיבה שבגללה אני עדיין במחתרת...



למה שינית את הלהקה שלך Death Strike ל-Master?

Master הייתה רק חלום בשלב הזה, ביל שמידט עזב ב-1984 בגלל שלא יכלנו למצוא גיטריסט שיכול היה לנגן את שלושת השירים הראשונים שביל כתב, כולל השירים "Master", "Pledge Of Allegiance" ו-"Terrorizer". דרכנו נפרדו והוא הצטרף להרכב בשם The Web Mayhem Inc. כתבתי שיר בשם "The Truth" במרתף שלי, ממש אחרי שאבי נפטר, הוסכם אז שאני אוכל לחיות במרתף של אבי עד שהבית שלו ימכר. אז ישבתי במרתף שלי וכתבתי שירים, ואז נתקלתי בעיתון מוזיקה בשם Illinois Entertainer, שעדיין קיים כיום, וראיתי מודעה מבחור בשם כריס מיטלברון. התקשרתי אליו עם חיוך. הבן ז**ה נבחן אצלנו שנה לפני כן אבל הוא אמר שהוא עדיין בכל הקטע של שתי גיטרות מלודיות בסגנון Judas Priest.

לפני כן הוא היה בעוד להקה אגדית משיקגו בשם Transgressor עם אדם שגם הוא אגדה בשם Hawk, שכיום כנראה מנגן עם אולי ג'ון רות', הגיטריסט לשעבר של ה-Scorpions. מיטלברון ואני התחלנו הרכב ללהקת Deathstrike עם קירק, האח של החברה שלי לשעבר בזמנו - שרלין. כמו כן, הוא הביא איזה שיכור בשם ג'ון לפריך. עשינו חזרות במרתף ועשינו כל מיני עיבודים, הקלטנו דמו ב-1985 שנקרא Fuckin Death, אבל לליפריך הייתה בעיה לנגן שיר שכתבתי בשם "Pay To Die", אז התקשרתי ודיברתי עם שמידט לגבי זה. למזלי ליפריך הצליח לעשות את זה כמו שצריך אחרי ניסיון שני, אבל זה הוביל לקשר השני ביני לבין שמידט. עד יולי 1985 שמידט היה מתקשר כל הזמן ומבקש להצטרף למיטלברן ואני, לבסוף נכנעתי ב-4 ליולי 1985 וניגנו ביחד, ואז גם שינינו את השם ל-Master, הקלטנו את הדמו ב-1985, והתפרקנו שנה לאחר מכן.


אתה זוכר מאיפה בדיוק המצאת את הגרואלים של הדת' מטאל?

פשוט שרתי בסגנון שלי, אני לא יודע לגבי גראולים בדיוק. פשוט שרתי מה שהרגשתי, והייתי די עצבני אחרי שאבא שלי נפטר, וזה מורגש בדמו Fuckin Death, ככה גם בדמו של Master, בכל מקרה זה היה עסק של ניסוי וטעייה, וזה יצא די טוב בכל מקרה.


מה אתה חושב נתן את הסטטוס של Master כלהקה מחתרתית אגדית?

כמובן שהדמו נשלח דרך כל הסצינה של החלפת קלטות הדמו, ולהקות כמו Benediction, Napalm Death, וגם Dismember ו-Terrorizer השיגו את הקלטת. הדמואים של Master ו-Deathstrike הופצו בצורה מחתרתית, וזה השפיע על הרבה מאד אמנים בין השאר על Evil Chuck (צ'אק שולדיינר) מ-Death. הסצנה בפלורידה הושפעה מאד מהדמואים האלו, וזה משהו שקראתי בין השאר שאמרו להקות כמו Morbid Angel - הקלטות האלו שינו את הסאונד של הז'אנר, ויצרו מטאל קיצוני יותר. אנחנו ב-Master הקשבנו ללהקות כמו Discharge, The Exploited, GBH, כמו גם ל-Black Sabbath ו-Motorhead, אלו היו ההשפעות הגדולות עלינו. כמובן זה שהלהקה המשיכה לנגן שנה אחר שנה הוסיף למיסטיות שלה.


איך החלטת על הקמת הרכב הת'ראש Abomination?

אחרי כל הבעיות עם Master החלטתי שזה הזמן לקחת את המושכות לידי ולתפוס שליטה בעניינים. שמידט היה המנהיג הבלתי רשמי של Master בהתחלה, ואילו Abomination הייתה הלהקה שלי, הרגשתי יותר בשליטה שם, וניגנו מאות הופעות אחרי שהוחתמנו ב-Nuclear Blast. ל-Master הוצע חוזה שבוע לאחר מכן, כך שדיברתי עם החברים המקוריים לעשות איחוד קצר לצורך הוצאת אלבום, האיחוד הזה החזיק כמה שבועות ואז התפרקנו שוב, אחרי שהייתי רחוק משמידט ומיטלברן לתקופה הבנתי שאין לי צורך בהם. אחרי הלחץ של ההקלטה באולפן פירקנו את החבילה לתמיד. הרכבתי הרכב חדש לסיבוב הופעות כש-Abomination מחממים ו-Pungent Stench ו-Master הן הלהקות העיקריות. ניקאס, המתופף מ-Abomination ואני ניגנו עם שתי הלהקות במהלך אותן ההופעות.


היית אחד האמנים הראשונים ב-Nuclear Blast, מה אתה זוכר מהם בתקופה ההיא?

בהתחלה זה היה ממש טוב, הם עשו המון כסף, והם התייחסו אלינו מצוין. אבל אני עדיין מחכה לקבל כסף על חלק מהאלבומים - הם גנבו מהכסף והשקיעו בלהקות אחרות, כמו שחברות תקליטים עושות. הבנתי שאף פעם לא אראה את הכסף הזה, דבר שהוא בדיחה חולנית כי חברת התקליטים היא אחת הגדולות באירופה כיום, עם הלהקות הכי גדולות. כסף הוא שורש הרוע.


איך התחלת בקשר עם כריסטופר ו-Krabathor?

פגשתי את כריסטופר במהלך סיבוב הופעות עם Malevolent Creation. הם עשו איתנו את הסיבוב במהלך 44 הופעות כשהם נוסעים באוטובוס של ביה"ס ללא שירותים... לסיבובי הופעות המופרעים האלו יש דרך לקשר בין אנשים למהלך שנים רבות. כמובן ש-Malevolent, Master ו-Krabathor הפכו לחברים טובים - במהלך הסיבוב בילינו הרבה ביחד ודיברנו על פרויקט משותף. יותר מאוחר, דיברתי עם כריסטופר והאנגלית הרצוצה שלו והוא סיפר לי שהוא עשה את ההופעות האחרונות שלו עם הלהקה והם מתפרקים, והוא היה ממש בסוף שלו עם קריירת המוזיקה שלו. החלטנו שאני אבוא לצ'כיה, למקום שנקרא Uherske Hradiste, המקום שבו אני חיי עד היום, ונקליט פרויקט בשם Martyr. נסעתי, ביליתי שם 6 שבועות והציעו לי להצטרף ללהקה באופן קבוע. אז חזרתי לאמריקה, מכרתי את כל הדברים שלי ועזבתי את המדינה. אני גר בצ'כיה הלוך וחזור כבר 7 שנים, הפכתי להיות אזרח ואני חיי כאן בלי לחזור לארה"ב כבר 3 שנים ברצף. Master תעשה סיבוב הופעות בארה"ב בדצמבר, וזו תהיה ההזדמנות שלי לראות את המדינה הקודמת שלי...



האם Krabathor עדיין קיימת?

אף פעם לא עזבתי אותה. כריסטופר עבר לארה"ב והוא חיי שם כיום, הוא יחזור לסיבוב הופעות של הלהקה ואלבום חדש ב-2009, איתי כמובן. הוא גם ינגן איתי בהופעות של Master בארה"ב, הוא גיטריסט מעולה והוא כבר שם, מה שיקל עלי להשיג ויזות לנגנים הצ'כים והסלובקים שלי.


במה עסק האלבום Let's Start A War של Master? במיוחד בשירים כמו "American Freedom" ו-"Purchase A New Hand Gun"?

האלבום עוסק בנושא הרוצחים הסדרתיים. המספר הגדול ביותר בעולם של רוצחים סדרתיים קיים בארה"ב, זה חלק מהחירות שלנו. יש אפילו קלפי אספנים של רוצחים סדרתיים, רק בארה"ב תוכל למצוא סט כזה חולני של ערכים, כשאנשים מרוויחים מהרצח של אנשים אחרים. אותם רוצחים מעוותים נעצרים ומבלים את חייהם בפינוק ומותרות, הם מציירים, רואים טלוויזיה, וחיים בתאים פרטיים משלהם, על חשבון משלם המיסים.

כל אדם יכול בעקרון לקנות אקדח אישי ולרצוח את בת זוגתו לחיים, גם זה חלק מהחירות בארה"ב. לפחות פה באירופה דברים פחות נפוצים בסגנון הזה, אני חי בעיר של 25,000 תושבים ודברים פה הרבה יותר שקטים, לפחות כרגע, זה נראה בטוח יותר. אבל כרגיל ארה"ב מנסה לרגל כאן עם מערכת רדאר חדשה, והרוסים מפוחדים מזה. המשחק הזה אף פעם לא יגמר, וזה נושא למחשבה. על זה האלבום ההוא.


במה עסק האלבום Spirit Of The West?

באידיאולוגיה המערבית כמובן, חוויות אישיות שלי מצאו דרכן לתוך האלבום, אני חייב להסתכל באלבומים עצמם אחרי כל שאלה כזאת, בגלל שהמשכתי הלאה... זה זמן אחר וחיים אחרים... האלבום ההוא עוסק בבוש, ברופאים שמשחקים את האלוהים, כרגיל, וגם על זה שהילרי קלינטון היא אישה עם לשון נחש, מפחיד אותי לחשוב שהיא רצה כרגע לנשיאות בארה"ב. מצד שני, מי יכול להיות יותר גרוע מהבושים, הקודם והנוכחי? זה מגעיל אותי שחבורה של אנשים זקנים מובילה את העולם, עם הרעיונות והדרכים שלהם. הלכתי עם המוטיב הדרומי כמחווה לג'וני קאש האגדי.


אתה הצהרת בעבר כי אתה משתמש בגראס, אתה עדיין מעשן? איך אתה חושב שזה השפיע על החיים והמוזיקה שלך?

האמת היא שהפסקתי כשהייתי בן 25, כשאני עדיין מעשן מידי פעם בסיבובי הופעות כשיוצא. בהתחלה המריחואנה תרמה הרבה לכתיבת השירים, אני מניח שהיא עדיין תורמת גם היום, יש בהחלט משהו מרכך בה, ואני מעדיף לעשן אותה מללכת למלחמה ולהרוג אנשים חפים מפשע...


עם כל כך הרבה שנים בעסק, למה אתה בעצם ממשיך? זה בטח לא בשביל הכסף...

אין כמו לעלות על בימה לנגן מול מאות ולפעמים אלפי אנשים, הריגוש עדיין שם אחרי כל השנים האלו. אם זה היה בגלל הכסף הייתי פורש לפני הרבה מאד שנים. אני עדיין נהנה לשמוע את הקול האגרסיבי והמטורף שלי כשהוא יוצא מהמוניטור, ולראות את התגובות של האנשים... אני עדיין קורא ביקורות, לפעמים הן טובות ולפעמים הן מסריחות, אבל זה לא משנה לי כי אני מנגן את המוזיקה בשביל התחושה שהיא נותנת לי. אני כותב את זה בשביל עצמי, ואם מישהו לומד משהו מהמילים זה מרגש. אם הם רק נהנים מהצליל זה גם בסדר, זה רוק נ' רול בייבי.


כשאתה מסתכל אחורה, מה היית משנה מהבחינה העסקית בהתנהלות של הדברים בעבר?

טוב, בטוח שלא הייתי לוקח מנהל אישי כמו שעשיתי ב-1988, זאת הייתה חתיכת טעות לקחת איזה בוגר קולג' שלא יודע כלום על העסק הזה. זה היה ניסוי וטעייה איתו, והטעייה הייתה הרבה יותר משמעותית מהניסוי... היינו צריכים גם לחתום על החוזה עם Combat ב-1985, אבל ראייה לאחור היא תמיד 6/6, אולי אני עדיין חי היום בגלל שלא חתמנו על החוזה ההוא, בתקופה של החוזה כל הלהקה הייתה מכורה קשות לקוקאין...


מילים אחרונות למטאליסטים שקוראים את זה?

תקשיבו לאלבום החדש שלנו, Slaves To Society, אני בטוח שלא תתאכזבו. לאנשים הצעירים יותר שקוראים את זה, אני מקווה שהם ינסו לעשות שינויי, זה רק לטובה. למי שרוצה לדעת יותר, מוזמן להיכנס לאתר האינטרנט שלי ולכתוב לי, ותודה על הראיון, הוא העלה הרבה זיכרונות, חלקם טובים וחלקם רעים...

[ לראיון באנגלית ]

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (15) ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[30/03/2024]
Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
[14/03] Structural - "Decrowned" release show
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::