תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

01/06/2007
Salem - מטאל ישראלי מול הרע במיעוטו
מאת: אלי גרוסמן
מרואין: זאב טננבוים, סולן להקת Salem

להקת הדת' מטאל הישראלית הוותיקה Salem קיימת כבר 21 שנה ומאחוריה נמצאים כבר 5 אלבומים, ביניהם גם יצירה המשלבת בין שירי הלהקה לבין רביעיית כלי מיתר. עברו 5 שנים מאז צאת אלבום האולפן האחרון של הלהקה, Collective Demise ומאז היא הספיקה לעבור לא מעט, לשחרר DVD, לחתום בחברת תקליטים חדשה וכל זאת תוך כדי עבודה על חומר חדש ותמיכה לא פוסקת במעריצי הלהקה. עכשיו, לכבוד צאת אלבומה החדש של הלהקה, Necessary Evil, פניתי לראיין את זאב טננבוים, מוותיקי סצנת המטאל בארץ. מה שלכאורה אמור היה להיות ראיון סטנדרטי לקראת אלבום חדש, הפך לשיחה עניינית וקולחת שכללה, פרטים אישיים, פוליטיקה ופרספקטיבה שלא הכרנו על סצנת המטאל בארץ ותעשיית המוזיקה בכלל.


היי זאב. קודם כל ברכות על צאת האלבום החדש, Necessary Evil. מכמה שמיעות שלו אפשר בברור להבין שהוא שונה מהאלבומים הקודמים שלכם, גם במבנה שלו וגם מבחינה מוסיקלית. ספר לי קצת מה הביא אתכם לעשות את השינויים הללו?

נכון, קודם כל השינוי העיקרי שעשינו הוא בסאונד. העברנו את כל השירים מסולם E הסטדנרטי לסולם B. שינוי בסאונד עושה פלאים. כמעט כל שיר שתעביר לו את השינוי הזה ישמע הרבה יותר מאסיבי וכבד, אבל עדיין בכל שירי האלבום דאגנו להשאיר את אותה הטבעה מוסיקלית שייחודית ל-Salem. התוצאה של השינוי שעשינו יצרה את האלבום הכי כבד ש-Salem יצרה עד היום. בנוסף לכך, השתמשנו בהרבה אלמנטים יותר עכשוויים, סך הכל לא אדם אחד כתב את האלבום אלא כל הלהקה הייתה שותפה לו, כל אחד הביא מעצמו את הדברים שהוא אוהב ואת מה שבא מתוכו וכך למעשה נוצר שיר. חשוב שיהיה מישהו שיחליט מה קורה בלהקה מבחינת החיבור בין כל הדעות המוסיקליות של חברי הלהקה על מנת שלא יהיו מתחים ושתתקבל הרגשה לכל אחד מהחברים שהוא יכול להביע את עצמו מבחינה מוסיקלית.


...ובגלל זה אפשר לשמוע מגוון יותר גדול של סגנונות מוזיקליים מעולם המטאל יותר מאשר באלבומים הקודמים שלכם?

אני חושב שתמיד היו שילובים רבים באלבומים שלנו. יצא לי לקרוא סקירה אחת או שתיים על Salem בכל מיני מקומות בעולם, ותמיד ניסו להשוות אותנו ללהקות אחרות, תמיד השוו אותנו למשהו אחר. פעם ל-Paradise Lost, פעם ל-Kreator, פעם ל- Sepultura והרשימה ארוכה. אפילו עכשיו כשיצאו כבר מספר סקירות על האלבום ניסו להשוות אותנו ללהקות אחרות.


קראתי באחת הסקירות שיצאו על האלבום האחרון שהשוו את השיר הראשון, "Blood", לסגנון של Sepultura.

אני אישית לא ממש אוהב את ההשוואה הזאת. לדעתי הסגנון של השיר ממש שונה מהסגנון של Sepultura. מאוד ניסינו ליצור ולכוון את המוסיקה בשיר גם מבחינת סגנון הכתיבה וגם מהבחינה המוזיקלית לסגנון שלנו שישתלב בסגנונות עכשוויים יותר ולאו דווקא לסגנון של Sepultura. אבל בסך הכל חשוב לדעת שבסופו של יום יש ל-Salem את הסגנון שלה. בכלל, לאורך כל השנים אנחנו יוצרים מוזיקה ייחודית שלא ניתן ממש להשוות אותה ללהקות אחרות. גם השירים שלנו לרוב לא זהים מבחינה סגנונית אחד למשנהו. קח לדוגמה את האלבום A Moment of Silence, אי אפשר להשוות בין השיר "Flames" ל-"Winter's Tear".


נכון, אבל להבדיל מהאלבום האחרון ב-A Moment of Silence היה אפשר לשמוע כיוון מוסיקלי דום-גותי פחות או יותר אחיד.

הכיוון דווקא של A Moment of Silence היה יותר שילוב של סגנון שנות ה-80', סטייל להקות כמו The Smiths ו-The Cure. גם כאן הסאונד היה מרכיב בלתי נפרד מהאלבום. תקופת הדום שלנו הייתה יותר ב-"קדיש", וכשניסינו לשלב את הסגנון הזה גם ב-A Moment of Silence הגיע המפיק המוסיקלי שלנו דאז, Colin Richardson, ואמר לנו: "חבר'ה, בואו נשנה קצת את הסגנון ונוסיף יותר גרוב". אם תשמע את גרסאות הדמו של השירים ב-A Moment of Silence, שכמובן לא יצאו מעולם, אתה תגלה שהם היו הרבה יותר איטיים וכבדים מאשר הגרסאות הסופיות שלהם באלבום.

מבחינת מבנה, Necessary Evil, מחולק לשני חלקים, כאשר החלק הראשון הם תשעה שירים שכל אחד עומד בפני עצמו והחלק השני הוא שישה שירים שמרכיבים יצירה שנקראת Once Upon A Lifetime. מה הביא אתכם לכתוב אותה, ומה עומד מאחוריה?

את השיר כתב ניר נקב בעקבות הולדת בנו. אני לא יודע אם אתה מכיר את ההרגשה אבל להפוך לאבא זה לא דבר קל. בשיר הוא מנסה להעביר את ההרגשה של ילד שבא לעולם שלא תמיד קל לחיות בו. ניר כתב את המילים ואת הלחן והעיבוד לשיר הזה וליאור מזרחי הוסיף את המלודיות שלו.


להבדיל מ-Collective Demise, שם המלל בא לתאר יותר את החיים כאן כמכלול, נראה כאילו פניתם באלבום הזה לקו קצת יותר פוליטי-לאומי, אפילו אם יורשה לי לומר לאומני, למשל כמו בשיר "Amona". מה הסיבה לכך?

Salem מאז ומתמיד ניסו להציג ולהביע מה קורה במדינה. לא ניסינו להציג פתרונות אף פעם, אנחנו לא פוליטיקאים ולא מתיימרים להיות כאלה, אלא רק מנסים להראות את המצב שקיים פה. גם ב-Collective Demise ניסינו להראות את המצב האבסורדי פה באמצעות השיר "Act Of Terror" ובייחוד הקליפ שיצא בעקבותיו, שלצערי לא הרבה הבינו שמדובר בו למעשה במחבל מתאבד ישראלי, וזאת בכדי להמחיש את המצב האבסורדי והמגוחך שנוצר במדינה.

להבדיל ממה שאולי זה נשמע, התרעומת של השיר "Amona" היא לא כנגד פינוי היישוב, ולא דן האם היו צריכים לפנות אותם או לא צריך לפנות אותם. התרעומת שמביע השיר היא כנגד הצורה הברוטאלית בה נעשה פינוי היישוב. עמונה לא הייתה התנחלות או מאחז בלתי חוקי, אלא יישוב שקיבל את כל האישורים מהמדינה להתקיים, ואף יותר מכך, מי ששלח את אותם מתיישבים לגור במקומות האלה כמו עמונה, לאורך כל 40 השנים האחרונות הייתה המדינה.

להבדיל מהתנהגות המתנחלים בפינויים קודמים כמו בחומש, שאותי אישית מאוד הרגיזה - אין סיבה בעולם שיתנהגו באלימות כנגד חיילים ושוטרים. בעמונה, לאחר שהתקבלה החלטה דמוקרטית לפינוי היישוב, הגיעו כוחות המשטרה והחיילים לפנות את היישוב בצורה חסרת רגש וברוטאלית וכל זאת, ללא כל סיבה מוצדקת. המדינה הושיבה אנשים שם, הוחלט לפנות אותם, יש דרך רגישה יותר לעשות זאת מבלי אלימות דורסנית שפגעה בצורה כזאת במתיישבים שפונו. תחשוב שבאים לפנות אותך מהבית שלך, שגדלת בו, שהמדינה בעצם הושיבה אותך בו, בצורה הכי ברוטאלית וחסרת רגש שיכולה להיות. בקטע הזה נעלמים כל הדעות הפוליטיות של ימין ושמאל.


אבל אתה חייב להודות שלא כל כך ניתן להשוות בין החיים שלנו במרכז לחיים שלהם בהתנחלויות. סך הכל הם חיים מבחירה במקום שטעון פוליטית וביטחונית כל הזמן.

אבל אל תשכח שהמדינה היא זו ששמה אותם שם. אין כאן קשר לדעות פוליטיות של ימין או שמאל. למשל: אני אישית, בעבר, בשנות התשעים דעותיי הפוליטיות אמנם נטו לימין, אולם עם השנים התמתנתי וכיום דעותיי נוטות לכיוון השמאל, ואני אף בעד פינוי יישובים. אני מאמין שייקח עוד הרבה זמן ויעברו עוד דורות רבים, עד שנוכל לעקור באמת את שורשי השנאה בין העמים, אבל אני רוצה שלום ומוכן לוותר על הרבה בשביל שהוא יקרה. יש לי ילדים שגדלים במדינה הזאת ואני רוצה שיגדלו ויחיו כאן בשקט, אשתי כמעט נפגעה בפיגוע באוטובוס ברמת-גן, אז אתה יכול להבין שאני רגיש מאוד לנושא הזה.


מנושא לנושא באותו נושא, אם מסתכלים על העטיפה של האלבום החדש, נראה שאתם לא ממש צופים עתיד מזהיר לישראל.

זה מעניין כי הבת שלי מצולמת על גבי העטיפה *צוחק*.


כמובן שלא מדובר בילדה אלא ברקע שמאחוריה - קו האופק של תל אביב שמשתלב עם השרידים של מגדלי התאומים.

המשמעות שעומדת מאחורי הביטוי Necessary Evil במילה אחת זה: הרע במיעוטו. יש לך סיטואציה כמו שקרה בלבנון, אתה צריך לעשות פעולה מסוימת על מנת להציל את האנשים שנשבו ואתה ניצב בפני הדילמה האם לנסות ולהציל את אותם אנשים ולסכן בעצם חיי אחרים. המראה שעל גבי העטיפה מנסה להמחיש בעצם את אותו ביטוי – מראה "סוף עולם" כשהילדה מסמלת בעצם את התקווה הזאת של ההמשכיות, של עתיד יותר ורוד.


נעבור קצת לענייני חברות התקליטים - בעבר היו לכם בעיות עם חברות התקליטים שהייתם חתומים בהם, וכיום נראה שמצאתם מנוחה כשחתמתם על חוזה עם Season Of Mist. ספר לי קצת על התהליך שהביא אתכם לכך ועל ההרגשה בלהיות חתומים בחברה שיש בה שמות גדולים מעולם המטאל כמו Mayhem, Rotting Christ ו-Arcturos (ז"ל).

ההליך עצמו היה הליך רגיל יחסית. נפרדנו מ-KMG שהייתה חברה נחמדה שהתחילה לעבור יותר לכיוון הפאנק ובנוסף לכך הם לא ממש ידעו להתעסק בתחום המטאל. alem היו אמורים לצאת ל-Tour של חודש וחצי לפני שנתיים ברחבי אירופה יחד עם להקה של Century Media וזאת בעצם הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה ש-Salem יוצאת לסיבוב הופעות בחו"ל. אני לא יודע אם אתה בדיוק יודע איך זה עובד, אבל, בסופו של יום כל ההתעסקות בנושא הזה של סיבובי ההופעות, היא נטו ביזנס. בשביל להצטרף ללהקה מוכרת ולהופיע איתה ברחבי אירופה צריך לשלם סכום כסף נכבד שממומן מהכיס של אותה להקה שמעוניינת לצאת לסבב ההופעות. ה-Tour בעצם נועד לצורך השקעה, בטווח הקצר לעשיית קידום מכירות לדיסק שהוצאת ובטווח הארוך בכדי שיכירו אותך בכמה שיותר מקומות, ידעו מי אתה וימשיכו לרכוש את הדיסקים שתוציא בעתיד ולהגיע להופעות נוספות.

את הכסף שהלהקות משלמות בכדי לצאת לתורים בחו"ל יש סיכוי שהם יראו בחזרה, ע"י מכירת כרטיסים מאותן הופעות, אבל גם יש סיכוי שלא יוכלו להחזיר את מלוא הסכום שהשקיעו בתור. יש מקרים מעטים שיש השתתפות כספית מטעם חברת התקליטים, אולם במקרה של KMG המצב לא היה כך. כשאני צריך לצאת לסיבוב הופעות ויש לי משפחה ,ילדים ואני מפסיד עבודה של חודש ואפילו יותר ובנוסף לכל זאת אני לא ממש רואה כסף מזה, זה מתסכל.


אז אתה אומר בעצם שהכבוד הזה של להקה בסדר גודל קטן יחסית שיוצאת לסבב הופעות ביחד עם להקת מטאל מוכרת וידועה זה כבוד יחסית מפוקפק שלא ממש מכניס ונותן את התמורה הראויה ללהקה הקטנה...

כן, לצערי הרב, זה נראה טוב מאוד למעריץ בלבד, אבל בכדי שבאמת תקבל את ההערכה המתאימה גם מחברות התקליטים ולצבור לעצמך קהל, אתה צריך להשקיע גם מכספך.


אבל בכל זאת, ההוצאה הזאת היא בעצם השקעה לעתיד, אם תיקח לדוגמה להקה כמו Betzefer שהיא רק בתחילת דרכה, סבבי ההופעות שלה רק צוברים לה יותר ויותר מוניטין ברחבי אירופה.

בצפר היא הלהקה עם הפוטנציאל הכי גדול בארץ והיא הלהקה שאני הכי מאמין בה. הם צעירים, יש להם עוד דרך ארוכה מבחינת יצירה ולגיטימי שהם יעשו את זה. יש להם את היכולת הכי אמיתית להגיע הכי גבוה שרק אפשר. הם חתמו ב-Roadrunner שזו החברה הכי גדולה במטאל היום, כבר באלבום הראשון שלהם(!). זה לא משנה אם בסופו שלא דבר הם יממשו את הפוטנציאל שלהם או לא, הם היו במקום הנכון ובזמן הנכון והצליחו לעשות משהו שהרבה לפניהם לא הצליחו לעשות.

נחזור לסיפור של Salem, לפני שחתמנו עם Season of Mist, חוזרנו ע"י כמה לייבלים מאוד גדולים שהציעו לנו חוזים עם תנאים מחפירים של ממש עבדות מכל מה שמשתמע מזה. לא הסכמנו לוותר על הרבה דברים שהרגשנו שהם שלנו ולכן לא רצינו להעביר את הזכויות שמגיעות לנו לאותן חברות. יש המון דברים לא נעימים בתעשייה הזאת שלא הרבה יודעים, לכן בסופו של יום החלטנו לחתום עם Season Of Mist משום שהם היחידים שבאמת נתנו לנו את השקט והתנאים הכי אופטימליים.


איזה עתיד אתה צופה לתעשיית המוזיקה?

האינטרנט ריסק למעשה את כל תעשיית המוזיקה. אני מאמין שכבר בעשור הקרוב לא יהיו דיסקים בכלל. הכל תלוי בהתפתחות הטכנולוגית של האינטרנט - בזמינות ומיידיות של שיר, כלומר ככל שייקח לך פחות זמן להוריד שיר ויחד עם זאת האיכות של הסאונד תתקרב כמה שיותר לאיכויות של הדיסק, כך יקרב הקץ על תעשיית הדיסקים. חברות התקליטים ישארו, אבל ההפצה תהיה דרך האינטרנט. בכלל אני חושב שהמחיר שגובים בארץ פה על דיסקים הם מוגזמים. דיסק עולה בין 4-6 יורו. למכור את זה במחיר של 70-80 ש"ח ולפעמים אפילו יותר, זה מוגזם.

נלחמתי בתופעה הזו ואני נלחם בה עד היום. כנ"ל לגבי הופעות. אם תשים לב הכניסה להופעות שלנו בד"כ עולה תמיד בסביבות ה-50 שקלים. אנחנו רגישים מאוד לנושא שילדים שבאים לראות אותנו, אין להם הרבה כסף ולרב הם לוקחים זאת מהוריהם. לכן, אנחנו דואגים שההוצאה הזאת עבורם תהיה נמוכה יחסית, כך שכל מי שירצה יוכל לבוא להופעה.


לגבי ההופעה הקרובה שלכם בחיפה עם Betzefer, מי נתן לכם את הרעיון?

ההופעה בחיפה הייתה הרעיון של מתן מ-Betzefer. דווקא בגלל שהקהל בחיפה ובצפון בכלל עבר שנה מאוד קשה, אני אישית הסכמתי להופיע בייחוד בשבילם. ושוב, גם מתוך התחשבות באותו ילד שרוצה לראות אותנו קרוב לבית מבלי שיצטרך לשלם 50 ₪ או יותר רק בשביל הנסיעה. לכן אנחנו נעשה את אותו דבר גם כנראה בדרום.


ומה לגבי סיבוב הופעות בחו"ל?

אחרי ההופעה הנוכחית אנחנו נוסעים לפסטיבל Hellfest בצרפת. Season Of Mist ארגנה ומשלמת לנו עבור ההופעה בפסטיבל ומעוניינת גם שנעשה סבב הופעות באירופה. אם להיות כנים, הסבב הזה תלוי בעיקר בשאלה אם ישלמו לנו על כך או לא. אנחנו לא כל כך מעוניינים להפגע מדברים כאלה כמו שציינתי קודם. סך הכל אנחנו אומנים, ואנחנו מאוד מעוניינים להופיע, אבל אסור לשכוח שיש לנו גם משפחות לפרנס.


אתם הלהקה הכי ותיקה בעולם המטאל הישראל ונמצאים בשטח כבר 21 שנה, מה הסוד שלכם?

דבר ראשון אנחנו חברים, שזה משהו שמאוד חשוב שיהיה בתוך להקה. אנחנו בקשר גם מעבר לבמה וזה מה ששומר לנו על הגחלת, על הברק בעיניים ועל ההתלהבות שלנו כשאנחנו על הבמה ביחד. מעבר לכך זאת גם סוג של אהבה ודרך חיים, כמו מישהו שהולך לחדר כושר בכדי לפרוק את עצמו ולשחרר מתחים, או שאדם אחר רודף אחרי בחורות כל הזמן על מנת לפרוק דברים אחרים, לא שיש לי בעיה עם אף אחד מהמקרים, אנחנו אוהבים את הפורקן והתחושה המופלאה הזאת כשאנחנו על הבמה.


מה צופן העתיד ל-Salem?

אנחנו בקרוב עתידים להוציא DVD נוסף עם קטעים מהופעות ושלא מהופעות, המון קטעים שלא פורסמו עד היום. יש לנו בנוסף 3 שירים חדשים מוכנים. ובעוד חצי שנה עד שמונה חודשים נכנסים להקליט אלבום נוסף חדש.

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (15) ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[20/02/2019]
Behemoth בישראל
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::