12/10/2007
Nail Within - חוזרים לתת בראש
מאת: אלון מיאסניקוב
מרואינים: ישי שוורץ, מתן כהן ואלכס שוסטר מלהקת Nail Within

אין הרבה Super-Groups בישראל, כנראה כי אין לנו מספיק להקות כדי שכזו תופעה תתקיים באופן סדיר. אבל להקת Nail Within היא אחד הדברים הקרובים ביותר ל-Super-Group שיש לנו, כשהיא כוללת חברים מ-Betrayer, Betzefer, Salem ו-Whorecore. הלהקה, שהוקמה ב-2001, הוציאה אלבום אחד בלבד ב-2003 - שכלל הופעות אורח מפתיעות של תומאס לינדברג, הסולן המיתלוגי של At The Gates, של זאב טננבוים מלהקת Salem, של רוברט גונלה מלהקת הת'ראש הגרמנית Aassasin ושל מילה פטרוזה, מ-Kreator - יום אחד פשוט התמוססה. כל אחד מחבריה המשיך לכיוון אחר, ונראה היה כי ההרכב נשכח אי שם בנבכי העבר של סצנת המטאל הישראלית. אך מסתבר שטעינו, ולאחר שהחלו לזרום שמועות כי ההרכב התאחד, מיהרנו לפנות לכמה מחבריו כדי לקבל את כל הפרטים. הסולן ישי שוורץ ושני הגיטריסטים מתן כהן ואלכס שוסטר דיברו איתנו.


קודם כל מזל טוב ומברוק על האיחוד, הדבר הראשון שאני חייב לשאול הוא מה קרה פתאום? למה דווקא עכשיו?

ישי: הרעיון לאיחוד מסתובב כבר שנה וחצי, היו דיבורים בתוך ההרכב, נסיונות לקבוע תאריכים והופעה אבל לוח הזמנים שלנו היה צפוף ביותר והרבה דברים קרו גם בחיינו האישיים שלקחו זמן, גם אני וגם אלכס התחתנו, לי נולדה ילדה, גם לאלכס, מתן עשה המון הופעות בחו"ל עם Betzefer, ניר היה עסוק עם Salem וגם חיים עם Whorecore ועכשיו סוף סוף התפנה לנו זמן מתאים ויכלנו לצאת לדרך לסיבוב שני.


התקופה האחרונה עמוסה גם ללהקות המרכזיות שלכם, Salem הוציאה אלבום חדש בלייבל רציני, Whorecore ממשיכה להופיע לאחר צאת אלבום הבכורה, Betzefer בהופעות וכתיבת אלבום שני, ישי עם Thy Mesmerized, אז למה דווקא עכשיו?

ישי: Thy Mesmerized זה פרוייקט, מה שלוקח לי באמת את רוב הזמן זה המגזין והלייבל, סך הכל לכולנו זה כבר בער בעצמות לעשות את זה, החלטנו שזהו, יוצאים לדרך.

מתן: האמת שאנחנו מנסים להרים את האיחוד הזה כבר למעלה משנה ובאמת בגלל לוחות זמנים של כולם זה היה קצת בלתי אפשרי. ב-Betzefer בדיוק סיימנו עכשיו את הקלטת כל הסקיצות של האלבום הבא, ונפתח חלון של זמן מבחינתנו...


מה אומר מבחינתכם איחוד? הופעות? אלבום? בארץ? בחו"ל?

ישי: תהיה הופעת איחוד גדולה ב-23 לנובמבר בבארבי בה יבוא במיוחד משבדיה אורח מיוחד: Tomas Lindberg סולן At The Gates ששר אתנו באלבום הראשון, הוא ישיר אתנו שירים שלנו וגם יבצע אתנו שירים של At The Gates. זה יהיה ערב חגיגי שיהווה את הפתיחה, האנרגיות שלנו על הבמה חוזרות ולכולנו יש כבר רצון חזק לתת בראש כמו שלא הכרתם... לגבי חומר חדש: אלכס כתב כבר כמעט אלבום מלא, אנחנו מנסים לגלגל את הרעיון ללייבלים בחו"ל ולהוציא תקליט שני, אני מאמין שמתישהוא יהיה ל-Nail Within תקליט שני, כי האלבום הראשון זכה לביקורות מצויינות בעולם.


בוא נחזור קצת בזמן, אך בדיוק התחילה הלהקה?

ישי: חיים ואלכס ניגנו ב-Azazel [להקת הבלאק מטאל] עם המתופף ברק זית ואסף עינב, באיזשהוא שלב הם רצו כיוונים מוסיקלים שונים והעסק שלהם הפסיק לפעול, אני הצטרפתי כסולן ומתן כגיטריסט והתחלנו לעבוד על הלהקה ועל החומר שלימים הפך לאלבום הבכורה שלנו.


אתם הייתם ידועים בהשפעות הרציניות של At The Gates במוזיקה, איך הגעתם לז'אנר שבסופו של דבר עסקתם בו?

ישי: אני לא חושב ש"הגענו" לסגנון כזה או אחר, פשוט כתבנו שירים, ההשפעה מהסצנה השוודית ברורה אם כי כל אחד מביא את ההשפעות שלו.

אלכס: ברק המתופף היה חזק מאוד בקטע של דת' מטאל שוודי וזה הכיוון שרצינו לקחת את Azazel אליו, למרות שבכתיבת שירים ההשפעות באות מלהקות מגוונות כמו Testament, Gorefest, Entombed או אפילו להקות כמו Rainbow.


למה Nail Within?

ישי: כי Nail Without היה תפוס.... עכשיו ברצינות, יש לשם הרבה אינטרפרטציות ואני אוהב את זה, זה שם שמגרה את הדמיון, "בתוך מה המסמר?" שם שמעלה שאלות, מה המסמר מסמל? אני יכול לתת לך לפחות 3 פירושים מצויינים לשם שכל אחד מהם שונה מהשני אבל אני מעדיף שאנשים יקחו את זה למקום שזה הכי מדבר אליהם ויילכו עם זה.

אלכס: האמת שהשם המקורי היה Emblaze ואפילו הופענו כמה פעמים תחת השם הזה אך בסוף הוחלט לעבור ל-Nail Within.


הייתם באותה תקופה פעילים גם עם הלהקות האחרות שלכם?

ישי: לי ולאלכס לא היתה אז להקה נוספת, האחרים היו פעילים עם הלהקות שלהם.


איך הגעתם להריס ג'ונס, שהפיק לכם את האלבום?

ישי: דיברנו בחזרה על מי יפיק את האלבום ולאן לטוס להקליט, עלו כל השמות כמו "סטודיו פרדמן" (In Flames, Dimmu Borgir) או "אביס סטודיו" (Dark Funeral, Immortal) אבל לא רצינו סאונד שישמע כמו להקות אחרות. אלכס העלה את הרעיון של האריס ג`ונס כי הוא אהב את העבודה שלו עם הלהקה הגרמנית Night In Gales, כשאני שמעתי את השם שלו כמעט התפלצתי. אמרתי לו "Night In Gales? הבנאדם עשה תקליטים של Sodom, Kreator, Celtic Frost, Immolation וחצי מלהקות הת'ראש של גרמניה!" ומייד פנינו אליו, הוא הסכים וסגרנו אולפן לחודש.


מאיפה הובאו כל אותם אורחים באלבום?

ישי: זאב טננבוים טס איתנו להקלטות ולמעשה הפיק את האלבום יחד עם האריס. את Tomas Lindberg סולן At The Gates אני מכיר שנים, אנחנו חברים והוא ביקר אצלי בארץ בשנת 2000 כסולן אורח בהופעה של הלהקה הקודמת שלי Betrayer כך שהיה טבעי להזמין אותו לשיר, הוא הסכים מיד ובא עם אשתו ושני ילדיו לאולפן להיות אתנו 5 ימים. הבנאדם נסע עם כל המשפחה שלו משבדיה לגרמניה במכונית כדי להיות אתנו שבוע, הוא אחלה גבר שבעולם, היה כייף חיים עם המשפחה ואיתו בסטודיו.

את Mille Petrozza מ-Kreator הכרתי פחות אבל היה קשר של פעם בשנה בערך טלפון, הרמתי לו צלצול והצעתי לו, הוא הסכים. עד הרגע שהוא הגיע הייתי בפחד שמשהו יתפקשש אבל הוא בא כמו גדול והביא אתו חבר בשם רוברט גונלה שהתברר שהוא הסולן של להקת הת'ראש הגרמנית Assassin שהיתה פעילה בשנות ה-80', הוא לא שר 14 שנה וכמובן שאחרי שהוא היה בשוק שהכרתי את הלהקה שלו, הזמנתי אותו לשיר איתנו והוא ברצון הסכים. זו היתה חוויה חזקה ביותר, אני גדלתי עם התקליטים של האנשים האלו, התרגשות עצומה בעיני.

תנו קצת אנקדוטות מתקופת ההקלטות, וגם אם יש, מהצילומים לקליפ לשיר "Dirty Colored Knife".

ישי: מממ... ביום ש Mille Petrozza היה צריך להגיע התחלתי להכנס ללחץ ולשגע את האריס "נו, מה קורה? מתי הוא בא?" הייתי על קוצים, הרגשתי חזרה כמו ילד בן 16. Kreator בשבילי הם ה-להקה בת'ראש מטאל, ברגע שהוא נכנס לאולפן וזאב התחיל להנחות אותו איך לשיר תפסתי את עצמי אומר לו "אתה פאקינג קולט מה הולך כאן? אנחנו באולפן עם המפיק של Pleasure To Kill ו-Agent Orange נותנים הוראות ל-Mille Petrozza איך לשיר." פשוט לא האמנתי שזה אמיתי...

היו המון חוויות, המקום נקרא Spiderhouse ולא במקרה. עכבישים בכל פינה, עכברים מתים בקונטרול רום, מעופפים למיניהם סביב כל מנורה ועליית גג שאפילו King Diamond היה מפחד להכנס אליה, מה שכן, היה שולחן טניס בתוך האולפן ובין הקלטה להקלטה רצו שם טורנירים רציניים וקרבות עזים בין Tomas Lindberg וחיים שהיה אלוף החבורה. העברנו את הזמן במשחקים כמו לזרוק חיצים למטרה ולהתערב על שטויות, לשתות ים בירה ולשמוע המון מוסיקה.

אני חושב שאחת האנקדוטות מההקלטות היה האזור. כפר גרמני עתיק ממזרח גרמניה בו חצי מהבתים נטושים (מפחיד לחשוב מה היה שם לפני 60 שנה...) ומקום בו סוכנות הדואר היא גם חנות הבשר... מדהים אה.. מה שכן זה עזר לאווירה, קשישי הכפר שפגשו אותנו במסעדה לא שמעו שפה כזאת מעולם (או לפחות הרבה מאד שנים אם להיות קצת סרקסטי) ורבים מהם "הרימו גבה" בגללינו...

מתן: אני זוכר את הצילומים לקליפ של "Dirty Colored Knife" די טוב כי זה היה הקליפ הראשון שעשיתי אי פעם, בזמנו ל-Betzefer עדיין לא היה אף קליפ... זה היה יום די כיף ששברתי בו הרבה דברים, מי לא אוהב לרסק מכשירי וידאו עם מחבט בייסבול? תענוג! ניר נקב ניצח שם על המצב אם אני זוכר נכון, רוב הרעיונות הגיעו ממנו והוא גם היה מאוד פעיל בכל החלק של הצילום והעריכה.


למה בעצם הכול נגמר? למה התפרקתם?

ישי: חילוקי דעות על כל דבר חוץ מעל המוסיקה... בדיעבד אני אומר בכנות שהפירוק היה טעות ועשינו הרבה טעויות, לפחות קיבלנו סיבוב שני עכשיו.

מתן: שעשינו את הלהקה היה אווירה ממש של כיף והתקדמות, אני זוכר שהייתי מחכה לחזרות רק כדי לפגוש את כולם. אחרי החתימה עם Listenable Records התחילו לצוץ כל מיני קונפליקטים בתוך הלהקה ופתאום החזרות וכל העיסוק בלהקה כבר לא היה כל כך כיף, אז לאט לאט התחילו חילופים בליין-אפ עד שפשוט הפסקנו לנגן...


לגבי מתן, ישי וניר אני יודע מה קרה הלאה, מה עם אלכס?

ישי: אלכס התחתן ונולדה לו ילדה, מסתבר שאלכס כל השנים האלו כתב חומר ללהקה, עמוק בלב הוא כנראה ידע שיהיה סיבוב שני ושזה לא נגמר, אני מוריד את הכובע בפניו על הקטע הזה, הוא Songwriter מעולה בתחום.

אלכס: האמת שבזמן האחרון הייתי די עסוק עם להקת "הפעם האחרונה". אני לא יכול להגיד שזו להקת מטאל במובן הקלאסי של המילה למרות שהיא מורכבת מחברה מוכרים וותיקים בסצנה. כרגע סיימנו לכתוב דיסק ראשון והתחלנו להקליט אותו כאשר בין לבין כתבתי גם דיסק חדש ל-Nail WIthin.


קצת לגבי החיים האישים שלכם, אתם כבר לא ילדים, הבנתי שגם לישי וגם לאלכס בדיוק נולד ילד ראשון, עד כמה אתם חושבים שזה ישתלב בחיים של להקת מטאל?

ישי: העובדה שיש לך ילד מחייבת אותך הרבה יותר ודורשת ממך הרבה יותר אבל במקביל אתה מרגיש צורך לעשות ולהתחבר לדברים שהם אתה ולדברים שמביעים אותך והלהקה הזאת היא בהחלט דבר כזה.

אלכס: הייתי בקיץ כמו בכל קיץ בפסטיבל מטאל עם אשתי ובמקום שאני יחזור עם מזוודה מלאה בתקליטים, דיסקים ודברים חשובים אחרים כמו בכל שנה, חזרתי עם חולצות לתינוקת של Slayer ו-Motorhead. כאשר יש ילד אתה לא שוכח את הדברים שאתה אוהב, רק סדר עדיפויות משתנה.


בדרך כלל איחודים מהסוג שלכם הם נובעים ממניעים פיננסים, זה היה חלק מהשיקול כאן?

ישי: זה היה השיקול היחיד, אלון, לנגן ארבע פעמים בקיסריה ולהעלם עם הדולרים עד לפעם הבאה... נראה לך? גם כשהקלטנו את האלבום הוצאנו עשרות אלפי שקלים על ההקלטה שמעולם לא ראינו חזרה אז אני יכול בלב שלם לומר לך שהאיחוד הזה לא בא ממניעים כלכליים אלא כי כיף לנו לנגן ביחד. אנחנו בקשר מצויין שוב וכולנו אהבנו תמיד את החומר ואנחנו מרגישים שההרכב היה פספוס בצורה שזה הסתיים אז החלטנו שלא ניתן לזה למות ונחזיר את הלהקה והפעם למקום הכי טוב שאפשר. מעל לכל זה פשוט כייף, זה אדרנלין מטורף, אני בטוח שלפני שאעלה על הבמה בבארבי אני אמות מעודף אנרגיה, אנחנו באים לקרוע את המקום.


מאז שיצאתם לפנסיה כלהקה דברים השתנו מאד בסצנה הישראלית, שפונה הרבה יותר כלפי חו"ל, מה אתם חושבים על הסצנה הנוכחית ועל הלהקות שפעילות בה?

ישי: אחלה ביותר, מפרגן מאד לכל הלהקות מכל הלב, המצב רק הופך יותר ויותר טוב.

אלכס: אנחנו היינו אחת הלהקות הראשונות שהבינו שבמטאל אתה חייב לפנות כלפי חו"ל כדי להצליח, ואני שמח שלהקות שפועלות כרגע בסצנה גם מבינות את זה.


עם כל ערימות המטאלקור, שבסופו של דבר שואבות המון מכל הדת' השבדי שאתם גם הושפעתם ממנו, אתם חושבים שאתם תסדרו גם עם אוהבי הז'אנר הזה? אולי בבירתו שבארה"ב?

ישי: יש לנו קהל של אוהבי ת'ראש, אוהבי דת' מלודי ואפילו אוהבי פאנק, המוסיקה שלנו היא מהירה, מלודית ואגרסיבית, כל מי שאוהב את שלושת הרבדים האלו יחד יכול להנות ממנה.


מה אתם חושבים שנתן ללהקה את הנופך הכמעט מיתי שלה? למה היא הפכה לכזה שם דבר בסצנה הישראלית, וגם האירופאית?

ישי: המוסיקה משלבת ת'ראש אולדסקול עם דת` מלודי עכשווי, האלבום לא נשמע כמו להקות אחרות, השירים אותנטים והדיסק משדר אמינות בעיני. אני כתבתי את המילים מהלב, מכאב, מצער בחיי, השירים אמיתיים, מלאים Drive ואנרגיה.

מתן: לגבי ישראל, מהרגע של הקמת הלהקה הצבנו לעצמנו מטרה שתוך פחות משנה אנחנו מסיימים לכתוב אלבום שלם, טסים להקליט אותו בגרמניה וחותמים בחברת תקליטים בחו"ל. מהרגע שהקמנו את הלהקה היה לנו 2 חזרות קבועות בשבוע ואני לא זוכר פעם אחת שביטלנו - עבדנו נורא קשה ואני חושב שזה די נדיר בארץ שלהקה חדשה מגיעה להישגים כאלה בשנה אחת בלבד. אולי זה גם אחת הסיבות שהלהקה התפרקה כל כך מהר...


זהו, מסרים אחרונים לאומה?

ישי: תודה לכל מי ששמר על הלהבה והמשיך לתת בראש ולדפוק מסמרים, לא האמנתי שנחזור אי פעם לאותה במה למרות שתמיד רציתי, מסתבר שוב שכשרוצים מאד משהו זה קורה. הנה אנחנו חוזרים.