תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

25/09/2011
Metal Scent - כבר מזמן לא ילדים
מאת: אלון מיאסניקוב
מרואיינים: רונן ציוני ויניב עבודי מלהקת Metal Scent

להקת ההבי מטאל הישראלית Metal Scent היא נוף נדיר בסצנת המטאל המקומית. לא הרכב דת', לא מטאלקור, אלא הרכב הבי מטאל עם שורשי הארד רוק שעושה כבוד להרכבים המסורתיים של הז'אנר. הלהקה אמנם התחילה דרכה בקאברים שונים, החל מלשירי ים תיכוניים תחת הפרויקט "ניחוח מטאל" ועד אלבום שכולו גרסאות כיסוי לקלאסיקות אמריקאיות מעולם הפופ והרוק – אבל עכשיו מגיח אלבום ראשון של חומר מקורי לחלוטין – Homemade. לאחר הצטרפותו של הגיטריסט יניב עבודי (Prey For Nothing) והמשך עבודה עם הסולן רמי שלמון, מהבולטים בסולני המטאל המלודי בארץ, הלהקה מכוונת גבוה, והנפיקה אלבום מהוקצע, מנוגן היטב ובעיקר – בוגר, תוצאה של להקה שחבריה כבר מזמן אינם ילדים.

לקראת הופעת ההשקה של האלבום, שתערך בסוף השבוע, ישבנו לשוחח עם רונן ציוני – מתופף ההרכב, ויניב עבודי – הגיטריסט:


היי חברים, בואו נתחיל מההתחלה - האלבום החדש, למה Homemade?

רונן ציוני:האלבום - כשמו כן הוא,אלבום שהוקלט ברובו באולפנים של חברי הלהקה,תופים ,בס שירה עם חלק מהגיטרות אצלי באולפן, בחיזוק הקלטות גיטרות ולידים אצל דרור ויניב באולפנים הפרטיים שלהם.

מה אתם יכולים לספר על האלבום מבחינה מוזיקלית, למה יכול לצפות מי שיקנה אותו?

רונן ציוני: ראשית, אני שמח לבשר שבאלבום הזה יש לנו שותף לכתיבה,עד עכשיו הכתיבה התחלקה בין דרור יקר רמי שלמון ואנוכי,יניב עבודי הביא איתו שני שירים מדהימים שחשבנו שהם מאוד מתאימים לאלבום החדש שאכן קיבל תפנית קלה לכיוון היותר כבד משני האלבומים הקודמים ומאחר ויניב בא מהז'אנר היותר כבד, אנחנו שמחים להישאב מעט לכיוון הזה,כך שקוני הדיסקים יקבלו מנה של שירים מגוונים כאשר חלק מהשירים יהיו קצת יותר כבדים ממה שהוצאנו עד עכשיו ואפילו הפתעה קטנה בתצורת רביעיית מיתר וכלים קלאסיים, באחד מהשירים שלנו המוגדר כבלדת פוואר.

מי האחראים מבחינת סאונד, הפקה וכו'? האם אכן האלבום כולו Homemade?

רונן ציוני: אצלנו יש יתרון בכך שהנגנים מקצוענים אמיתיים ויודעים בדיוק את הסאונד של הכלי שלהם, מה שעוזר להפקה לקבל צביון מגובש כבר מההתחלה. מכאן כמו שציינתי, כל אחד לקח תפקיד דרור ויניב הקליטו את רוב הגיטרות באולפנם הפרטי ולי יצא להקליט בעיקר תופים,שירה ובס,לאחר מכן ישבתי לעשות את המיקסים אצלי באולפן ,כאשר כל שיר שמוקסס, נשלח להערות ותיקונים על ידי כל חברי הלהקה כולל המנהל שלנו ולדימיר בויקו ומאחר וכל הפרוסס היה בחינם, לקחנו את הזמן לביקורות ברמה הכי מדויקת וכפי שבאמת רצינו לשמוע עד לקבלת מיקסים שנשמעו באוזנינו כטובים ביותר. הפקת האלבום היא עבודת צוות של כל חברי הלהקה.

מה לגבי הפצה ומכירה שלו בחו"ל, האם אתם בשלבים כל שהם בנושא?

רונן ציוני:פנינו למספר גורמים והתשובה היתה, אנא חיזרו אלינו עם מסטר ועטיפה מוגמרת ולכן כשנקבל את הדיסק כפי הנראה השבוע, נוכל לשוב ולדבר עם אותם גופים.

איך הייתם מתארים את המוזיקה שלכם? יותר הארד רוק? יותר הבי מטאל מסורתי? משהו באמצע?

רונן ציוני:המוזיקה מגוונת, היא נעה בין הארד רוק לנגיעות מטאל,דרור רמי ואני מושפעים מעט יותר מהרוק של שנות השמונים ועד ההארד רוק העכשוי ,יניב נוטה עוד יותר לז'אנר המטאל שאגב מורגש בנגינתו אף יותר עם להקתו השנייה והמצוינת "Prey For Nothing" כל השילוב הזה יוצר את הצבע,סגנון וסאונד הלהקה.

אתם התחלתם דרככם בקאברים לשירים ים תיכוניים, ראשית – מאיפה הגיע הרעיון לזה?

רונן ציוני: פה אתה נוגע בהיסטוריה,בזמנו,ניסינו להחדיר את מוזיקת הרוק לתודעה של הישראלים ,אך מיד עם צאת האלבום עם חברת פונוקול,הבנו שהקדמנו את זמנינו והעם עוד לא מוכן,העם היה מזרחית ומוזיקה ים תיכונית,לכן חשבנו שדרך המוזיקה המזרחית ים תיכונית בעיבודים כבדים ובשילוב דואטים של הזמרים המקוריים,נוכל ליצור משהו מאוד מעניין שעוד לא עשו בכלל,מוזיקה ים תיכונית מזרחית בעיבודי רוק כבד,משהו כמו "גפילטע פיש" מתובל בחילבה (נשמע טעים)



האם אתם עדיין מכניסים מוטיבים ים תיכוניים או שנטשתם לחלוטין את הכיוון של האלבום ההוא?

רונן ציוני: בשלב הזה כבר לא כל כך,עכשיו הדגש על שירי רוק כבדים בהתייחסות לעיבוד,למילים הכיוון מעט השתנה ואין טעם להשאיר מוטיבים ים תיכוניים בייחוד כאשר הפנים כרגע החוצה לכיוון אירופה,רוסיה ואולי ארצות הברית.

יניב עבודי: בזמן כתיבת החומר היתה לנו עדיין התלבטות אם להכניס טיפה מזרחיות אבל לא נתנו לזה כל כך להתפתח,אפשר עדיין לשמוע קצת מוטיבים באלבום,אם זה סולו או מעבר מסוים אבל לא יותר מזה.

מה לגבי האלבום השני שלכם – שהיה קאברים, אבל הפעם לשירים אמריקאים, בעיקר שירי נוסטלגיה, מאיפה הגיע הכיוון הזה?

רונן ציוני:בכדי לדייק,מפיקה מארה"ב שמעה וראתה אותנו בהופעה טלוויזיונית אצל יצפאן עם שלומי שבת ופשוט נדלקה על הלהקה ועל הקונספט של עיבודים חדשים לשירים ישנים, היא בקשה שניקח 11 להיטים משנות השישים ונעבד אותם בדומה לאלבום הראשון ובניסיון להביא את האומנים האמריקאים לשיר איתנו דואטים.

די מהר הבנו שאת טינה טרנר,סטיבן טיילר,תום ג'ונס ואחרים הרבה יותר מסובך להביא לאולפן מאשר אלי לוזון ומרגול וכך הוחלט בנתיים להקליט את האלבום עם רמי ללא דואטים.בזמן המיקסים של האלבום התברר שאותה מפיקה סגרה לנו חוזה עם חברת התקליטים "קראש מיוזיק" מאריזונה, והמנכ"ל מרק נבארה - מטעמים כלכליים ביקש לשלב את הקאברים גם בשירים מקוריים,כך שהלהקה כתבה,הקליטה ומיקססה חמישה שירים מקוריים במספר ימים וכך יצא אלבום משולב עם 6 קאברים ו5 מקוריים ביחד.

למה כל כך הרבה זמן מאז אלבומכם הקודם? מה עשיתם מאז?

רונן ציוני:אני לא אכנס לכל הפרטים אבל בעיקר ניסיונות לצאת מהתחייבויות של הנהלה שבסופו של דבר לא עשתה את העבודה כפי שציפינו, חיפוש הנהלה חדשה ובעיקר לכתוב חומר מקורי בלבד לכיוון חדש,כל זה לוקח זמן ואני מקווה להוסיף שלא נצטרך לחכות יותר מידי לאלבום הבא של מטאל סנט.



בואו נחזור קצת לשורשים לאלו שלא מכירים אתכם – איך בעצם התחיל ההרכב?

רונן ציוני:בעיקרון דרור רמי ואני הקמנו את Metal Scent לאחר שהבנו שהגיטריסט והבסיסט הקודמים לא התאימו לכיוון המשותף שלנו, חפשנו גיטריסט חדש ולאחר חיפושים מצאנו את יניב שמהתחלה התאים והשתלב מדהים בכל הפרמטרים,זמן מה ניגן איתנו אמיר סלומון חברו של יניב בלהקת "Prey For Nothing" שעשה עבודה נפלאה על חלק מההקלטות המוקדמות של האלבום ואז הצטרף שחר כהן על הבס וסיים את האלבום.

עד כמה אתם פעילים באופן שוטף, מבחינת הופעות, חזרות וכו'?

רונן ציוני:מאחר וחלק מחברי הלהקה מחזיקים בעבודות רגילות (רק דרור ואני מתפרנסים ממוזיקה בלבד) קצת קשה לקיים שיגרת מוזיקאים לכל דבר,אבל אנחנו נפגשים מידי פעם לחזרות,לכתיבה,להקלטות סקיצות חדשות,מעלים רעיונות חדשים ומשתדלים לשתות בירה ביחד מידי פעם,מאחר ומטאל סנט לא בדיוק להקת "הורה" ישראלית גם סצנת ההופעות די מצומצמת ואין בארץ יותר מידי מועדונים המסוגלים להכיל להקות רוק כבד הן מבחינת המקום,ציוד הסאונד והתאורה,הבמה וכו לכן במקומות שאפשר,אנחנו מופיעים כמו בהאנגר 11 ,אמפי ווהל,מבצר שוני,סאבליים ועוד ומנסים להשתלב בפסטיבלים בינלאומיים שם כבר היינו באוקראינה ובגאורגייה.

חלק מחברי ההרכב פעילים בלהקות אחרות, איך העבודה עם מספר הרכבים כזה מסתדר עם העבודה עם Metal Scent?

יניב עבודי: עד עכשיו ממש לא היתה בעיה לנווט בין ההרכבים,לעיתים רחוקות אנחנו נאלצים לדחות או להזיז אירועים מסוימים על מנת שהלהקה תלך בדרך ישרה אבל באופן כללי זה יכול אפילו לתרום כי כל חבר להקה שפעיל בלהקה אחרת מביא איתו משהו חדש.

בארץ יש סוג של תנודות בתוך סצנת המטאל, אם המטאל המלודי המקומי חווה תקופת שיא בתחילת העשור הקודם, הרי שכיום נראה שהמטאל הקיצוני, וסגנונות כמו מטאלקור וכו', הם הפופולאריים ביותר מאז וגם היום, מה דעתכם הסיבה לכך שהמטאל המלודי הוא בדרך כלל פחות פופולארי בארץ?

יניב עבודי:אני לא ממש יודע להסביר את זה,אולי זה פשוט עניין של טעם והטעם נוטה כרגע ברובו לכיוונים קיצוניים יותר,הטעם האישי שלי תמיד היה מלודי,גם אם המוזיקה כבדה מאוד,המלודיה בשבילי היא מה שיוצרת את העניין בחומר ועושה בו סדר,אחרת אני פשוט הולך לאיבוד,ככה אני חושב וככה אני כותב חומר,קודם כל לתפוס את המאזין. Metal Scent תמיד היו מלודיים מאוד ובאלבום החדש אפשר לשמוע גם התפתחות בטכניקת הנגינה, קצת יותר גרובים, קצת יותר רגש וכמובן סולואים ויוניסונים לא פשוטים.

ככה מהניסיון שלכם, אילו להקות מטאל מלודי באמת טובות יש והיו בישראל שהייתם שמחים שאנשים היו מכירים יותר?

יניב עבודי:אני מאוד אוהב את Edgend שהוציאו אלבום באמת חזק,מעבר לזה אני יכול להמליץ בחום על Desert,Acropolis, Amaseffer,Xamavar שהתפרקו כבר מזמן ועוד הרבה.יש להקות מעולות בתחום המלודי ואני מקווה שהקהל יפרגן.

שאלה אחרונה – מה אפשר לצפות שיהיה בערב ההשקה של האלבום החדש?

רונן ציוני ויניב עבודי:הרבה מוסיקה טובה,אלבומים למכירה,חולצות של מטאל סנט למכירה אווירה מחשמלת, אלכוהול והרבה בחורות יפות...מה עוד צריך... (:

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (4) ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[25/02/2019]
Manowar בישראל
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::