Read this interview in English

בגל הגדול של להקות הדת' מטאל שהציף את עולם המטאל בתחילת שנות התשעים היו כמה שבלטו ונשארו בתודעה, אחת מהן היא הלהקה האמריקאית Suffocation – מהלהקות הברוטאליות של התקופה, ששמם שרד עד היום. בשנים האחרונות התאחדה הלהקה, והיא שוב מוציאה אלבומי דת' איכותיים, ישבנו לשוחח עם המתופף המקורי של הלהקה, שחזר אליה לא מזמן.

הי מייק, הבנתי שבדיוק חזרתם מהופעות באירופה, ביניהם בפסטיבל וואקן ופארטי סאן, אך היה?

ההופעות היו חוויה שלעולם לא אשכח, כל כך הרבה אנשים שנאמנים לסצנה היו שם. הייתה תחושת מסיבה שאין בשום מקום בארה"ב, הם כולם פשוט שם בשביל המטאל, ופה בארה"ב זה הכל מחולק לתתי ז'אנרים ולכן אין כלום כמו ווקאן או פארטי סאן, וזה ממש חבל.

אתם עובדים על חומר חדש?

בהחלט, אנחנו עובדים על לחנים וכאלו, אבל עשינו גם המון הופעות כדי לקדם את האלבום Souls To Deny, אף פעם לא היינו להקה שכותבת הרבה כשאנחנו בסיבובי הופעות. כשנשלים את סיבוב ההופעות שלנו בארה"ב בנובמבר יהיה לנו זמן להתרכז באלבום חדש, מגיע לו תשומת לב רצינית.

הלהקה עברה לא מעט שינויים בהרכב מאז הקמה, אתה יכול לפרט מה הם היו ולמה הם קרו?

אז ככה, בסיסט: היה את Josh Barohn (המקורי) Chris Richards (המחליף) ו-Derek Boyer (הנוכחי), הראשון עזב בגלל סמים וחוסר ריכוז, המחליף בגלל חוסר ריכוז ואשליות, וההזדמנות של החיים שלו עדיין בידי השלישי…

מתופף: Mike Smith (המקורי), Doug Nohne (מחליף), Dave Culross (מחליף) ו-Mike Smith (מקורי-מחליף-סופי), שני מתופפי האיכות המחליפים קיבלו את הרגע שלהם לזרוח בלהקה מבוססת אבל מבולבלת פנימית בנוגע לכיוון ולמטרה, וכשאני עזבתי במקור זה היה כי לא נראה היה שבסצנה יהיה אפשרות לחיות ממה שעשיתי, למרות אהבתי למוזיקה. המציאות היא שיש לך רק אורך חיים אחד לחיות ובזמנו זאת נראתה החלטה הגיונית.

גם החלפתם חברות תקליטים מאז ההתחלה, למה זה?

חברות תקליטים באות והולכות, חברת Relapse הציעה לנו הצעה רצינית והחלטנו ללכת איתה, היו לנו עוד הצעות אבל זאת הייתה הטובה ביותר.

אך היית מגדיר את המוזיקה שלכם היום לעומת זאת שעשיתם במה שנחשב האלבום הקלאסי שלכם, Effigy Of The Forgotten?

אני חושב שהמוזיקה שלנו נשארה באותו כיוון, רק נעשינו יותר קטלניים בדרך שאנחנו בונים את השירים ובמטרות שלנו לעתיד. אנחנו עדיין מרגישים שאנחנו מכניסים מקוריות לסצנה שהיא לפעמים סגורה בכיוון אחד, אף פעם לא הייתה לנו בעיה עם המוזיקה, הייתה בעיה עם להסכים אחד עם השני ולהסתדר.

למה הלהקה נכנסה לקיפאון בזמנו?

לא היו לנו כיון מוגדר, כל חילופי ההרכב, והמריבות הפנימיות לא השאירו הרבה בלהקה וזה שבר אותנו. מה שגרם לנו לחזור הוא הצורך בלהופיע, והרצון ליצור קשר מחודש עם המעריצים.

הלהקה תמיד יצרה דת' מטאל מורכב למדי, מה תהליך הכתיבה בלהקה?

כל אחד כותב ריפים בנפרד בהתחלה, ואז אנחנו מביאים אותם לחדר החזרות, חותכים ומרכיבים אותם מהתחלה עד שנוצר שיר, למרות שגם קרה שהבאנו שירים שלמים לגמרי.

הסאונד של האלבום האחרון דומה מאד לזה שהיה לכם באלבומים הראשונים שלכם ב-Roadrunner, איך הגעתם אליו?

ניסינו לחשוב אך הרגשנו בפעם הראשונה שהיה לנו מה להוכיח, ולקחנו את זה משם. אנחנו להקה שאין בה רצון להתרחק מהנוסחה המקורית שלנו, אנחנו יודעים שזה לא משהו שעבר זמנו ולכן אנחנו מתאמצים לעשות מה שאפשר כדי לא לברוח מהנוסחה שגרמה לאנשים לאהוב את הלהקה מלכתחילה.

אך אתה מרגיש שהחומר החדש עובר בהופעות שלכם?

אנחנו רוצחים בהופעה, השירים נשמעים בדיוק, או אפילו יותר טוב, מבאלבום, אני חוזר, הלהקה רוצחת בהופעה.

הז'אנר שלכם היה ענק באמריקה כשהתחלתם, אבל היום הסגנון שלכם הוא לא בדיוק הטרנד הגדול בארה"ב, מה התגובות שאתם מקבלים שם בימים אלו?

אנחנו מקבלים את התגובה הכי טובה שניתן לקבל כלהקת דת' מטאל, כל ההופעות בארה"ב היו אדירות וקיבלנו אחלה תגובות מהמעריצים, דברים מתקדמים באופן יציב וחיובי.

אתה חושב שלהקות דת' צריכות להגיע לסאונד יותר מודרני כיום?

שינוי זה דבר טוב ובלתי נמנע, אבל אני לא חושב שהדת' מטאל צריך לדאוג ולעקוב אחרי ז'נרים אחרים בינתיים. קודם כל שאר העולם צריך לקבל ולהבין מה אנחנו עושים, ואז נשקול להתקדם לאן שהוא…

אני מבין שמתכונן DVD ללהקה, מה יהיה בו?

כל מה שהמעריצים דרשו בפורום שלנו, את כל ההיסטוריה של הלהקה, וכל מה שמניע אותנו.

הלהקה עוסקת בנושאים שאופיניים לז'אנר, כלומר בצדדים האפלים יותר של החיים, אתה חושב שזה נושא שהוא חובה ללהקות דת' מטאל, או שזה פשוט מתאים אליכם ספציפית?

הכי קל בדת' מטאל לדבר על כאב, מוות וסבל, אנחנו לא צריכים את זה דווקא, יש הרבה להקות שטוענות שהן מטאל ששרות על אהבה ואכזבה, אנחנו נמשיך לדבר על מה שמעניין אותנו, המציאות של כאב וסבל.

אז לסיכום, מה התוכניות הקרובות ללהקה?

לסיים את סיבוב ההופעות האמריקאי שלנו, לסיים את ה-DVD שמתעכב כבר הרבה, ואז להתחיל לעבוד על האלבום הבא!