ישי שוורץ – שינויים בהרגלי הצריכה
מרואין: ישי שוורץ, מנהל Raven Music
כשחושבים על סצינת המטאל המקומית, מספר שמות עולים בראש אוטומטית, ואחד מהם הוא ישי שוורץ, סולן הלהקות Betrayer ו Nail Within המיתולוגיות, ובעליה של חברת התקליטים וההפצה Raven Music. בשנים האחרונות שימש שוורץ כסולנה של להקה שנחשבת ל "סופר-גרופ" המקומית, Moonskin, ובהחלט אפשר להגדיר כרעידת אדמה את הודעתו המפתיעה שנמסרת לראשונה בראיון זה, כי הוא עוזב את ההרכב. כדי לברר מה גרם לו לצעד זה, ואיזה עוד דברים מפתיעים הקשורים גם לחייו האישים וגם המקצועיים צפויים לקרות השנה, ישבתי איתו לשיחה, One on one:
הי ישי, בוא נתחיל עם הפצצה הגדולה, למה אתה עוזב את Moonskin?
זה דבר לא פשוט. Moonskin החלה את דרכה ב 2003 על ידי ומאור אפלבאום, מתוך כוונה ליצור Dark Metal, ז'אנר שקרוב ל Doom אבל עם נגיעות של בלאק וגם פרוגרסיב, עברו עלינו שנתיים אמוציונאליות מאד, טעונות מאד מבחינה רגשית, שהשפיעו הרבה על החומר של הלהקה. לאחר שנתיים של עבודה, דווקא השנה הסתמנה כשנת הפריצה הגדולה של הלהקה, יש גם חומר חדש שעלה לאתר האינטרנט,
הייתה לכם את חזרת/הופעת הבכורה.
נכון, הלהקה הולכת כרגע לקראת הדברים הגדולים ביותר שקרו לה, וזאת דווקא הסיבה שבגללה אני עוזב. כמה שינויים גדולים עוברים עלי גם במישור האישי וגם במישור המקצועי, אני השנה מסיים את הלימודים האקדמאים שלי.
מנהל עסקים?
זה תואר משולב במנהל עסקים ויחסים בין לאומיים, מעבר לכך אני מתחתן השנה, ומעבר לזה אני מנהל עסק שהשנה הולך לכל מיני כיוונים חדשים שצריכים גם הם השקעה וזמן, כל זה בעצם גרם לי להבין שאני לא יכול להמשיך כמו שרציתי עם ההרכב. בתקופה האחרונה הפסדתי הרבה חזרות, לא נתתי ללהקה את מה שמגיע לה ומה שהיא צריכה, ולכן החלטתי שבמקום לעכב את ההרכב בדרכו, עדיף להם שאני אפרוש ואתן להם את האפשרות להתפתח הלאה בלי להאט אותם.
זאת אומרת שמבחינתך זה צעד שנועד רק לטובתם?
בהחלט, זה הצעד הכי פחות אנוכי שיכולתי לעשות, מבחינתי היה עדיף לי להמשיך, לבקש מהם לחכות לי עם הקריירה של הלהקה, ובכך בעצם לפגוע בהם, אבל החלטתי שאני לא יכול לעשות את זה, זה לא צעד קל, השקעתי את הדם והרגשות שלי בהרכב, וזה אחד הדברים שמייחדים אותו, מבחינתי הרכב גדול באמת הוא כזה שחבריו מכניסים משהו מהחיים שלהם בתוכו, תמיד אפשר לשיר על אותם קלישאות מאה פעם ושוב לשיר על דרקונים/זומבים/גופות , ואין בזה רע, אבל הרכב גדול באמת מבחינתי הוא כזה שמצליח להכניס רגש אמיתי ואת התוכן של חבריו לתוך המוזיקה, ו Moonskin זה בדיוק כזה דבר, מה שעושה את הצעד הזה לכואב הרבה יותר מבחינתי.
העובדה שמצבך הרגשי שונה כיום, גם הייתה משפיעה על הלהקה?
אני מניח שכן, כשכתבתי להרכב בעבר זה היה לפני שנתיים, הייתי יושב לבד עם עצמי ועם שתי קופסאות סיגריות ונכנס לכל מיני מחשבות ודיכאונות שהתבטאו בהרכב, היום ברור שזה שונה. בסופו של דבר כולנו רוצים באהבה כלשהי, יש כאלו שאהבה של קהל מספיקה עבורם כלהקה, אבל כמעט כל אדם בסופו של דבר רוצה במה שזוגיות נותנת לו, וזה מה שכרגע יש לי, ולכן כן, אין ספק שזה משפיע על מצבי הרגשי ועל מה שהלהקה הייתה עושה אם הייתי ממשיך בה.
איך מאור אפלבאום, שהוא גם חבר ילדות שלך, לקח את זה?
ברור שהוא לא היה מרוצה מזה, אבל אנחנו חברים לא מהיום, אלא מגיל 12,13, ואחרי כמעט 20 שנה של חברות אז דברים כאלה מקבלים פרופורציה אחרת, זה גם לא ההרכב היחידי שלי עם מאור, היו לנו הרכבים עוד בתקופת התיכון, וגם היום יש לנו אלבום בז'אנר אחר שיצא כנראה בשנה הבאה, אבל השורה התחתונה היא שהוא הבין את המניעים שלי, שאני פשוט לא רוצה לעצור את ההתקדמות של הלהקה.
בוא נדבר קצת על הדבר האחר הזה שאמרת שעשית עם מאור, במה מדובר?
מדובר באלבום שנקרא Thy Mesmerized , זה קונספט של מאור, עם שירה שלי, בגדול הייתי מתאר את זה כ Dark Ambient , עם שירת בלאק מטאל, זה נשמע כמו Darkthrone ואמביינט אפל, אין שם כלים סטנדרטים כמו תופים או גיטרות, באמת אפשר לומר שזה משהו שעדיין לא נוסה בעבר, סאונדטרק של הר געש מתפרץ.
יש כבר חוזה לאלבום?
יש לנו תגובות מעולות מכל מיני חברות תקליטים שזה נשלח אליהן, ואני די משוכנע שזה יצא במהלך שנה הבאה.
בוא נחזור לחיים האישים שלך, זה חתיכת שינוי פתאום, חתונה, ילד, איך כל זה ישתלב בחיים העסקיים?
תראה, מבחינתי הדבר הכי גדול והכי טוב שיכול היה לקרות לי זה שיהיה לי ילד , הכול חשוב לי, המוזיקה, העסק, אבל המשפחה היא תמיד מעל לכל, אני אמצא דרך לשלב את הדברים, אבל ברור לי שיש גם עדיפויות ובנוגע לעסק, החברה עוברת כרגע כמה שינויים גדולים, ניסינו במהלך השנים לעשות כל מיני דברים, ניסינו להוציא ללהקות ישראליות אלבומים, הוצאנו רישיונות להדפסת אלבומי מטאל בארץ, ארגנו הופעות של להקות מחו"ל, ועכשיו הגענו למסקנה שהדבר הנכון לעשות בין היתר הוא לפתוח נציגות מקומית של חברת התקליטים Regain.
זאת אומרת שזו הודעה רשמית ראשונה על זה?
כן, מעכשיו Raven היא הנציגה הבלעדית של חברת התקליטים Regain, ומדובר באתר של החברה שיעלה בעברית, מדובר בשירים של אומנים שלהם באוספים, קטלוגים שלהם, וגם בהופעות בארץ של האומנים שלהם.
מכל החברות הגדולות בארץ, למה הם בחרו לעבוד איתך?
זה התחיל עם זה שחברת Century Media, שעד לא מזמן Raven הפיצו בארץ, נקנתה ע"י חברת הענק EMI, וכתוצאה מכך עברה להליקון, שהם המפיצים של EMI, זה יצר חור רציני אצלינו, כי עד אז הם היו חברת הדגל שלנו. לגבי Regain, יותר אנחנו בחרנו בהם מאשר להפך. הם חברה שטיפסה וצמחה בארבע השנים האחרונות בצורה מטורפת, עד לא מזמן לא שמעו עליהם, למרות שהבעלים שלהם הוא מוזיקאי שבין השאר כתב ל In Flames הראשון וניגן בלהקת Deranged, הם כיום חברה בליגה הבינונית רק קצת מתחת לחברות כמו Nuclear Blast או Earache. בשנים האחרונות הם הפתיעו עם גל של החתמות של הרכבי ענק כמו Behemoth, Vader, Dark Funeral וכמובן Danzig ו Overkill, הם גם חברה שמתנהלת בצורה מדויקת ומקצועית, עם אנשים טובים שאפשר לדבר אתם בכל שעה, ותמיד נותנים תשובה ומענה לכל בעיה.
שתבין, ברגע שהחלטנו שהם הכיוון, הכול נסגר בשיחת טלפון של עשר דקות, ואת הניירת משכנו חודשים אח"כ כי יש בינינו אמון ושנינו היינו עסוקים ואין הרבה חברות כאלה.
מה לדעתך הריליסים החזקים שצפויים מהם?
קודם כל יש את Dark Funeral החדש, שאתה בעצמך ביקרת ב"מטאליסט" לא מזמן, שהוא לדעתי אלבום שהוא עליית דרגה ללהקה, מלהקת בלאק טובה לאחד ההרכבים הקיצוניים החשובים שפועלים כיום, ויש גם Vader חדש שיוצא עוד מעט, וגם להקות פחות מוכרות כמו Nightmare שהוציאו יופי של אלבום פאוור מטאל לא מזמן.
קצת חזרה לעבר, יש לך חרטות כלשהן או זיכרונות לגבי הקריירה שלך כמוזיקאי בהרכבים קודמים?
אני חייב לומר שהפספוס הגדול מבחינתי היה Nail Within, לא מבחינת המוזיקה או האלבום, שאני עד היום גאה שלקחתי בהם חלק, אלא מבחינת אך שניהלנו את הדברים. מדובר בהרכב שתוך שנה צמח וגדל באופן מדהים, והגיע להישגים שלא נראו לפני כן, עד כדי כך ש Mille, סולן להקת Kreator, שר אצלנו באלבום. הבעיה הייתה שהכול התקדם כל כך מהר, וההצלחה הייתה כל כך מיידת שבדיעבד פשוט לא היה לנו זמן לנשום ולחשוב מה הלאה, ועל זה אני מצטער.
הגענו למקומות כמו כתבות בעיתוני ענק, דוגמת Rock Hard הגרמניים, אבל פשוט היינו בסחרחורת כזאת שלא ידענו מה לעשות הלאה, וזה חבל, עד היום אני שומע מח'ברה צעירים ששמעו את האלבום ומצטערים שלא יצא להם לראות אותנו בהופעה, אמנם עדיין ניתן לראות את הקליפ שעשינו באינטרנט, זה שבו השתתפו Mille וסולן להקת At The Gates לשעבר, אבל זה עצוב שלא המשכנו עם זה.
בוא נחזור קצת לעסק, מה הכיוון של Raven עכשיו מעבר ל Regain.
תראה, כל השוק של מכירת הדיסקים בעולם נהרס בשנים האחרונות, למעלה מ 60% ירידה במכירת אלבומים, וזה פגע בכולם, על פי החתך שנראה לי ההורדות נעשות יותר ע"י חברה צעירים, שיש להם את הזמן לשבת ולהוריד דברים, לעומת בני 30+ שמעדיפים פשוט להוציא את כרטיס האשראי ולקבל דיסק כמו שצריך, וזה גם יותר אופייני עם להקות כמו Vile למשל מאשר למי ששומע Judas Priest או Symphony X, זה פוגע בעיקר בלהקות הקטנות יותר, וכמובן שמעבר לפגיעה בחברות התקליטים הפגיעה העיקרית היא בלהקות, שכבר לא מוכרות, ולכן נעלמות.
מבחינת החברה שלי, אני שיניתי את המבנה שלה לאחרונה, במקום להפיץ 17 חברות כמו שהיינו עושים, עברנו רק ל 4, AFM, Napalm Records, Regain, ו The End/Osmose Records, כמו כן לקחתי את פרוייקט ההפצה של Strings Attached של Salem לחו"ל בקטע של יצוא ומכירת זכיונות וזה פתח לי פתח לשיתוף פעולה הדוק עם חברות כמו The End Records ו Holy Records שרכשו את הזכיון לאלבום איש איש במדינתו, הוצאתי את האלבום גם בשבדיה בחברה שהוציאה בין היתר Dissection ו Katatonia בשם Sound Pollution ואני חושב שזה הישג.
את שלושת הראשונות אני מבין, אבל The End היא חברה קטנה יחסית.
The End זו החברה הראשונה שהבאתי אי פעם, הייה חוזה איתם עוד לפני שהייתה Raven, והבעלים שלהם, Andreas, הוא חבר טוב. בחברה יוצאים דברים מיוחדים, דוגמת Green Carnation ו Agalloch ו Subterranean Masquerade למשל, שתתפלא, אבל חלקם מוכרים בדיוק כמו Manowar או Symphony X בארץ, ואני מאמין גדול בהם, יש להם ריליסים מיוחדים ואיכותיים.
מעבר לכך עלה אתר האינטרנט שלנו, שגם שינה אצלנו את המפה, ויש בו גם מבחר גדול של מטאל קלאסי, דברים כמו AC/DC ואחרים כמותם, שבשנה האחרונה זוכים לאיזה קאמבק מרשים אצלנו, כמו הרבה להקות גלאם ורוק כבד מסורתי.
לי יש תחושה שהסצנה בשנה האחרונה גדלה באופן מפתיע, ושהיא ממשיכה לגדול, מה דעתך על זה?
אני מסכים, הייתה עליה משמעותית, אני מייחס את זה לשילוב של פרמטרים שכולם יוצרים את הגדילה הזאת, ולכל חלק יש משמעות, אם זה הלהקות מחו"ל שמגיעות לארץ, או ההצלחה של מטאל ישראלי בחו"ל, אם זה המטאל שופ בתל אביב, שזה דבר גדול שמי בכלל הייה מדמיין לפני כמה שנים שיקרה, אם זה ההגעה של להקות להופעות בישראל או הפעילות שלנו ברייבן מטאל באתר האינטרנט, השילוב של כל אלו יוצר שלם הגדול מסכום חלקיו. כל אלו הם גורמים שאם היית מוציא אחד מהם מהמשוואה הדברים היו נראים אחרת, עוד דבר הוא העובדה שיש איזה שינויי ביחס של המיין סטרים והתקשורת למטאל.
אני דווקא חושב שהם ממשיכים עם התעלמות וזלזול.
לאו דווקא, יש ב YNET את רונן, כתב שכותב לא מעט על מטאל, ויש את בועז בידיעות אחרונות, שגם נותן הרבה כבוד לז'אנר.
אני דווקא חשבתי שהכתבה שלו בידיעות הייתה עלבון רציני, כתבה מתנשאת ממי ש "פעם היה מטאליסט אבל התבגר", בדרך כלל אלה האנשים שהכי מעצבנים אותי, משהו שהתייחסתי אליו בטור השבועי שלי.
אני מגדיר את הכתבה הזו כילד שקנה מתנה לאמא שלו, איזה אגרטל, וכשהוא בא להביא לה אותו הוא נופל ונשבר. היו לו המון כוונות טובות עם הכתבה, הוא חבר שלי כבר הרבה זמן, הוא והלהקה שלו, Predator הופיעו לפני לא מעט שנים עם Betrayer, והוא היה סולן טוב ופרפומר ענק, אבל דברים פשוט התפספסו בכתבה.
בגדול היא הציגה את המטאל כעולם של בני 13 שאוהבים שיער ארוך.
כן, זאת לא הייתה הכוונה שלו אבל הכתבה באמת יצאה מתנשאת ולא מחמיאה.
ובוא לא נשכח את הביקורת על ההופעה של בצפר שהופיעה במעריב אני חושב, שבה בגדול נאמר שמטאל זה מוזיקה של ילדים שלובשים שחור ועושים רעש במקום מוזיקה.
כן, השטויות האלו זכורות לי, אבל זה מה שיוצא כששולחים טיפש שלא מבין דבר במוזיקה הזאת. מצד שני זה עדיין יותר טוב מהמצב שהיה בתחילת שנות התשעים וסוף השמונים, כשבחור מראשון לציון נהרג במשחק רולטה רוסית ועיתונאית מידיעות התחילה קמפיין שטוען שמטאל מטיף להתאבדות, ותיארה דווקא את Iron Maiden כלהקה שטנית.
אז לדעתך המצב משתפר בגדול?
תראה, נושא כת השטן שפעם היה כל כך במרכז העיתונות, שתמיד טפלה אותו על הרוק הכבד, די נעלם, למזלנו יש את הטראנס וההאוס שבהם מתרכזים רוב הסמים וזה משך את האש מאיתנו, מטאל תמיד היה דבר שערורייתי, אבל בסך הכול מסיבות הסמים של הטראנס ומלחמות ההיפ הופ המקומי די סופגים היום את הבלגן.
מבחינת הסצנה של המטאל, אילו להקות חדשות מהשנה האחרונה, לא מהמוכרות יותר, היית מסמן כמי שצפויות להצליח?
מלבד המוכרות יותר, הייתי אומר ש Masteriff, אמנם לא להקה צעירה אבל רק עכשיו פורצת לתודעה, הם מקצוענים אמיתיים, יש את Whorecore, שהחומר החדש שלה מעולה והם לדעתי הולכים למקום טוב, יש את Dissonant, ויש את Azamoth, להקת בלאק שרק בשנה האחרונה פרצה לתודעה, הייתי בהופעה שלהם והתרשמתי מאד גם מהיכולת שלהם כנגנים, שדי הזכירה לי את להקת Immortal בחומר, וגם בשאו המצוין שלה, אם הם יעבדו נכון הם הולכים לדברים גדולים יותר, בגדול, אין ספק שהסצנה המקומית צפויה להרבה כבוד בין לאומי בשנים הקרובות.
