Read this interview in English

דייב אינגראם הוא שם שחוזר לאורך תולדות הדת' מטאל הבריטי, החל מהאלבום השני של להקת Benediction הוותיקה, בה הוא החליף את בארני גרינווי, שעבר ל-Napalm Death, דרך Bolt Thrower, ועד להקתו הנוכחית Downlord, בה חברים נגנים לשעבר מהלהקות Inequity ו-Dimmu Borgir. הלהקה עובדת בימים אלו על אלבום ראשון וזו סיבה מצוינת לחטוף את דייב לשיחה, על העבר, ההווה ובין השאר על זיכרונותיו מההופעה עם Benediction במועדון הרוקסאן אצלנו לפני למעלה מעשור והמשבר הנפשי שעבר לפני מספר שנים.

הי דייב! אני מבין שמתופף Dimmu Borgir לשעבר, רנו קילהרט, הצטרף להרכב, זה כחבר קבע?

ביקשנו מרנו לנגן איתנו בסט ההקלטות הנוכחי, שיהיה בין 3 ל-5 שירים, הוא הסכים לעזור לנו, מה שהיה דרך מצוינת לפתוח את 2006! אנחנו קצרי רוח להיכנס איתו כבר לאולפן, בתקווה שההקלטות האלו ישיגו לנו חוזה. אולי נבקש אז ממנו להקליט איתנו את האלבום כולו ולצאת איתנו קצת להופעות, הכול די מרגש כרגע, יש לנו עוד הרבה עבודה קשה אבל זה בסדר, אנחנו רגילים לזה!

מה הסיפור מאחרי הצטרפותו ללהקה?

הוא עבר עם שני הגיטריסטים שלנו – דונבן ספנסלי ורנה פלט'ר לפני כמה שנים הוא נשאר איתם בקשר, כולנו חגגנו את הישגים שלו במרוצת הזמן ונשארנו חברים טובים, לכן היה טבעי לבקש ממנו להצטרף אחרי שג'ספר פרוסט, המתופף הקודם שלנו, עזב כדי להתרכז בלהקה האחרת שלו. גם איתו נשארנו חברים טובים, אין חוסר הרמוניה בינינו, פשוט יש לו את הלהקה השנייה שלו וזה פרויקט שתוכנן מזמן. לעבוד את רנו זה עוד דחיפה עבורנו, לעזאזל! אין לנו סבלנות להתחיל כבר עם ההקלטות איתו.

מה עם האלבום הראשון באמת, איך הוא מתקדם?

הניחוש שלך הוא טוב כמו ששלי יהיה, יש לנו דמו ישן שלנו להורדה באתר, הדבר הבא יהיה ההקלטות שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו נשתמש בהן כדי למצוא חוזה, וכמובן שנשים אותן באתר, זה יקרה ברגע שנחליט שהן מוכנות מספיק לזה.

איך היית מתאר את המוזיקה שלכם?

הלהקה מושפעת מדת' מטאל אולד סקול, ואפשר לשמוע את זה בשירים שלנו. זה חומר ברוטאלי, אולי הפעם הראשונה שאני עובד עם חומר כל כך ברוטאלי (וזה לא נאמר בחוסר כבוד לשאר הלהקות שעבדתי איתן), מכיוון שאף פעם לא הקלטתי שירה על גריינד/בלאסט-ביטס בעבר, הייתי יכול למנות רשימה שלמה של להקות שהשפיעו עלינו אבל אני מעדיף שאנשים יקשיבו ויכתבו לי מה הם חושבים.

בזמנכך ב-Benediction כתבת הרבה על רוצחים (Child Of Sin, Down On Whores) האם גם ב-Downlord אתה עוסק בנושא הזה?

במובן מסוים, כן, זה על אותם נושאים. אני מנסה קצת להרחיב את סגנון הכתיבה שלי בזמן האחרון, מדברים שנובעים יותר מניסיונות החיים שלי. אחד השירים נקרא "Nailing You In" והוא עוסק במנתח גופות פסיכופטי, שרוצח ע"י זה שהוא מסמר אנשים לארונות קבורה כדי לשמוע אותם נחנקים… בשבילי זו הייתה דרך לכתוב על מישהו שיש לו בעיות פסיכולוגיות עמוקות שהוא לא מצליח לחיות איתן במציאות, כך שהוא חיי את הפנטזיות שלו, דבר דומה למה שעבר עלי לפני כמה שנים כשסבלתי מבעיות נפשיות, כמובן, לא בדרך קיצונית כמו במילים…

אתה יכול לתת סיכום קצר של תולדות הלהקה?

רנה, הגיטריסט שלנו, רצה ליצור פרויקט מטאל קיצוני כך שהוא אסף כמה חברים שלו, הוא פנה אלי בנושא השירה ולדונבן בנוגע לעוד גיטריסט, פיטרנו את הבסיסט הראשון שלא ממש עבד איתנו ואז גייסנו את תומאס פייגרלינד (לשעבר מ-Inequity). אז ביקשנו מהמתופף לעזוב כי לא היה לו-100% מחויבות אלינו, ג'ספר הצטרף והקלטנו את הדמו הראשון, לצערנו התופים בסט הראשון של ההקלטות לא יצאו טוב ונאלצנו להתחיל מהתחלה, ואז שוב לצערנו ג'ספר נאלץ לעזוב בגלל התחייבויות האחרות שלו, מכיוון שלא רצינו להמתין גייסנו את רנו.

למה קוראים ללהקה Downlord?

עשינו מסיבת "בחירת שם" באזור החזרות הישן שלנו (שהפכה לאורגיית אלכוהול גדולה!) וכולנו רשמנו שמות שכל אחד נתן, אני חושב שנסינו לרשום Download אבל כולנו היינו די שכורים ושקמנו ביום אחרי ראינו שיצא לנו Downlord, והשם הזה – שתודלק ע"י אלכוהול, בא מהערב ההוא. אגב, לצורך ההיסטוריה, במקור הלהקה נקראה Full Scale Hatred.

מכיוון שאתם באים ממדינות שונות, אך אתם עובדים ביחד?

זה די קל, מכיוון שכולנו חיים היום בקופנהגן שבדנמרק. אני עברתי לכאן ב-1998, דונבן ב-1997 ושאר הלהקה כבר חיו כאן.

הלהקה האחרונה שלך הייתה Bolthrower, למה עזבת שם?

סבלתי מדיכאון עמוק באותה תקופה, ועברתי התמוטטות עצבים נפשית ומנטלית רצינית. הייתי צריך לעשות סדר בחיים שלי וזה אמר ש-Bolthrower יצטרכו לחכות לי, מה שלא רציתי שיקרה כי לא ידעתי כמה זמן תמשך תקופת ההתאוששות שלי, זה פשוט לא היה פייר מצידי אחרי כל שנות העבודה שהם השקיעו בלהקה. אנחנו עדיין בקשר והם אמורים לבוא לקופנהגן מאוחר יותר השנה, כך שאני ממש מחכה בקוצר רוח להיפגש איתם שוב.

מה אתה חושב על האלבום החדש שלהם?

וואו, הוא אדיר! הוא נמצא כל הזמן גם בלאפ-טופ שלי וגם ב-Ipod, זאת חתיכה מוצקה של Bolthrower, ללא פשרות.

אני מבין מדבריך שעברת תקופה קשה אז, איך אתה היום?

היום מצבי הרבה יותר טוב, יש לי את הימים הפחות טובים אבל הפעם יש לי את הכוח הנפשי לעבור אותם, יש לי את אשתי והבת שלי, הלהקה שהם חברים שלי, כולם עוזרים לי ברגעים הקשים ואני אוהב אותם בגלל זה!

עד כמה שונה הסגנון של הלהקה מזה שהיית מעורב בו בעבר?

זה הרבה יותר מהיר, רוב המקצבים נעים בין 200 ל-220 BPM, עם הרבה גריינד ובלאסט ביטס, תבדקו את האתר שלנו והשירים ששם כדי להבין איזה ברוטאליות יש שם! (כמה שיותר יכנסו לאתר, יותר טוב)

לאחר שביקרתי באתר קשה לפספס את העובדה שאתה מעריץ גדול של Queens Of The Stone Age מה אתה אוהב בהם, והאם אתה רואה את עצמך עושה מוזיקה דומה בעתיד?

לעזאזל כן! יש משהו במוזיקה של יהושע הום שממש נוגע בי. אמרתי את זה בעבר ואני אומר את זה שוב – הבן אדם הוא גאון מוזיקלי מזוין! כל מה שהוא עשה השפיע עלי באופן חיובי, אם זה QOTSA, Kyuss, The Desert Sessions או ה-Eagles Of Death Metal. התיאור היחידי שאני יכול לומר על המוזיקה של QOTSA ושאר הלהקות הוא שהן נותנות לי בדיוק את אותה תחושה שקיבלתי כששמעתי Black Sabbath בגיל 7 וידעתי שמטאל יישאר איתי לכל החיים. QOTSA עשו אותו דבר עבורי, וכן, אני מטורף על הלהקה.

אני זוכר עוד את ההופעה שלך עם Benediction בתל אביב, במהלך ההופעה קרעת מעצמך את החולצה וחשפת קעקוע ענק של "הנוסע השמיני" שבדיוק עשית, אתה זוכר את זה?

אני זוכר את זה, מעולה אפילו (מעניין אם יוחי קלאפולץ זוכר אותי, עזרה בקשר מישהו?) אני עדיין עושה עוד קעקועים מידי פעם, כשאני יכול להרשות את זה לעצמי, זה די יקר כאן בדנמרק, יש לי כבר כמה, יש לי את עין התוהו ובוהו של Bolthrower על היד, וזה הקעקוע האוהב עלי. האם ידעתם שעשיתי קעקוע אצל יוני "שתי אצבעות" כשהייתי אצלכם? אני אצטרך להצטלם ולשלוח כדי שתוכלו לראות.

מה עוד אתה זוכר מתל אביב?

מחסור רציני בשינה, הרבה בירה, מופע אדיר ואחלה מסיבה אחרי זה, יוחי קלאפולץ, וגם שלא כדאי להיכנס לים אחרי שעשית קעקוע ברגל, אאוץ'! יצא לנו לראות הרבה מירושלים ותל אביב והיו מצלמות ווידיאו שצילמו אותנו בכול מקום שהלכנו, יש לי עוד את הקלטות, אני הולך לצפות בהן אחרי הראיון ולהעלות נוסטלגיה!

הצילומים באתר Downlord מהליך ההקלטות הם הומוריסטים, אם לומר את זה בעדינות, זאת הייתה גישה מתוכננת מראש לזה?

זה נעשה רק בגלל שכל הסרטים דוקומנטרים הרגילים האלה משעמים! רצינו שכול החוויה הזאת תהיה כיפית, לדת' מטאל יש נטייה לקחת את עצמו הרבה יותר מידי ברצינות רוב הזמן, וזה רק עושה אותו למשעמם ודי מפגר… למה לא להכניס קצת הומור ויזואלי בזה? רוב הלהקות יסכימו שזה כיף לעשות את המוזיקה הזאת, אז למה להסתיר את זה? יש הרבה הומור בתוך הלהקה אז למה לא לעשות בזה שימוש ולהראות לאנשים את הצד הזה. אם אנשים ממש רוצים לדעת יותר לגבי מה שהלך שם הם יכולים פשוט לכתוב לנו, זה קל.

זה נכון לומר שאתה מעריץ גדול של הסימפסונס ו-Dr. Who?

כן, דאו! ומי שלא מאמין לי יחוסל!

מה התוכניות של הלהקה עכשיו, לגבי הופעות וכו'?

נראה מה צופן לו העתיד, אבל כרגע אנחנו יותר להקת אולפן עד שהליין-אפ יהיה יציב כמו שצריך, ברגע שיהיה לנו חוזה נראה מה נעשה כדי להביא את ה-Lords Of Down להמונים.

מילים אחרונות?

תודה על הראיון, היה אחלה לעשות אותו, הבאת לי גל של נוסטלגיה עם הדיבורים על המופע בתל אביב! דרישת שלום לכולם שם בישראל, ואם מישהו יודע מי זה יוחי קלאפולץ אז שיצור איתי קשר! זה יהיה מגניב לדבר אחרי כל הזמן הזה.