Read this interview in English

Disillusion היא להקת פרוגרסיב מטאל גרמנית אלמונית למדי שמשלבת אלמנטים מכל סוגי המטאל והוציאה את אלבום הבכורה שלה, Back To Times Of Splendor, ב-2004. האלבום הפך במהרה לאחד מאלבומי הפרוג המדוברים ביותר, והיה זה זמן קצר ביותר עד שהלהקה תפסה לה את מקומה כאחת האהובות עלי. לכבוד יציאת אלבומם השני, Gloria, ראיינתי את Andy Schmidt (גיטרות, באס, קלידים ושירה), מקים הלהקה והמוח שמאחוריה.

שלום אנדי, איך ההרגשה לקראת היציאה של האלבום החדש, Gloria?

היי מתן, ההרגשה ממש ממש טובה.

השם של האלבום החדש מאוד פשוט אך מסקרן. תוכל לשפוך קצת אור על הבחירה בשם ומשמעותו?

למען האמת, אני מעדיף שלא להסביר יותר מדי, מעבר למשמעות / משמעויות הברורות של המילה "Gloria", והעובדה שזה שם של אישה. על המאזין לעשות את הקישור בין הכותרת למוזיקה. אני חושב שזה טוב יותר כך.

גם העטיפה של האלבום מאוד מסתורית. בעלי ידע אומנותי בטח יזהו בעטיפה את הטורבן האדום מציורו של הצייר ההולנדי Jan Van Eych, אך לכל מי שלא בקיא בתחום, תוכל להסביר את הרעיון שמאחוריה?

עבדנו עם מעצב זמן רב על המראה החיצוני של Gloria. אני מאמין שהעטיפה והחוברת מעוצבים בצורה מחוכמת ומצויינת יחדיו באמירתם המועטה, והם תואמים את האלבום בצורה מושלמת. החלטנו בשלב מאוד מוקדם שנשתמש באיקונוגרפיה באלבום במקום שכבות על שכבות של תמונות מרוחות ומעורבבות חסרות משמעות. Gloria הוא אלבום עם הרבה פינות חדות וקצוות דוקרים, ורצינו להעביר זאת גם דרך העטיפה.

אלבום הבכורה שלכם, Back To Times of Splendor תואר על ידייכם כמסע גרנדיוזי בין נופים ורגשות. איך היית מתאר את האלבום החדש?

אני מאמין, ראשית, שהאלבום החדש הוא לגמרי בלתי ניתן להגדרה, מבחינת ז'אנרים וסגנונות. הוא מורכב מיותר מדי דברים שנזרקו פנימה, עורבבו, פורקו ועוקמו והורכבו מחדש. מעבר לכל, Gloria הוא אלבום מודרני מאוד, הרבה מעבר לגבולות המטאל. 11 השירים שבו הם אירוע, מאוד מודרני שראוי בהחלט לצאת לאור בשנת 2006. טרי, לא-משומש, אולי אפילו שמעולם לא נשמע. שילוב של רגשות וצלילים (לא בהכרח סגנונות), שרבים יחשבו שזהו שילוב שלא היה צריך להתקיים. Gloria הוא מפלצת גרובית ועם זאת גהנום ניסיוני, דורש ועם זאת מעניק חזרה בנדיבות. זה אלבום אורבני, פועם, מחוספס, עם קצוות ופיתולים לכל אורכו – זה מנוסת בהלה, אוסף להיטי פופ, פארק שעשועים, דגימת דיסקו, בולדוזר, וויסקי, אגרוף לבטן והגלולה שתשכך את הכאב. אולי זה פסקול לסרט של דיוויד לינץ' (במאי "חולית"), אולי זה לא.

כמובן שעולה השאלה – למה לא עשיתם BTTOS 2 והלכתם בדרך הקלה? כמו שכבר אמרתי בעבר, BTTOS נגמר. היה לו סוף. המנגינה נוגנה, הסיפור סופר. רגע שעבר צריך להוקיר, לא לכלוא. עשינו מה שרצינו לעשות עם האלבום הזה וברגע כשסיימנו אותו, ידענו שהאלבום הבא היה חייב להיות שונה מאוד, השאלה הייתה רק באיזה רקע המוזיקה צריכה להתמקד. מאחר ו-BTTOS היה כמו ציור של C.D. Friedrich (צייר רומנטי) – מסע בין נופים, מונע בעזרת תחושה של כמיהה וכיסופים – חשבנו שהזמן והמקום הנכונים בשביל האלבום החדש הם ממש עכשיו, ממש פה, לייפציג גרמניה שנת 2006, בגלל שזאת העיר שהיא אנחנו. Gloria הפך לאלבום אורבני, עם תחושה כבדה של התדרדרות וציניות ועם זאת נחישות, תהילה וכוח רצון.

בשנה וחצי של עבודה על האלבום החדש נראה שעברתם דרך לא קטנה. הוא נשמע שונה מאוד מהאלבום הראשון שלכם, Back To Times of Splendor. מה גרם בעצם לשינוי?

אני לא בטוח שזה היה בכלל החלטה, או פשוט התפתחות. מה שאני כן בטוח זה שאחרי BTTOS הרגשנו שאמרנו ועשינו פחות או יותר כל מה שרצינו בנוגע להרגשה הספציפית שבה BTTOS עוסק. הכתיבה שלו ארכה מעל שנתיים ואני חושב שמדובר באלבום סינמטי נפלא, מאוד חם ומרגש, מלא בכמיהה ונופים נפלאים. וכמו שאמרתי, כשזה נגמר, זה נגמר. רצינו להתמקד בהיבט אחר של הלהקה, שהוא בעצם המקום שבו אנחנו חיים – מזרח גרמניה. האלבום החדש ראוי לחלוטין לתווית שכתובה עליו, "שוחרר ב-2006". זאת הייתה נקודת המוצא ומשם נותר לנו רק לשנות ולסגל את הסאונד של Disillusion כדי שנוכל ליצור את האווירה שרצינו בשביל Gloria. כמו כן זה היה כיף גדול להתעסק ולהתנסות עם לולאות ביטים, חומות רעש ואפקטים כאלה ואחרים. אני חושב שאחד הדברים הכי טובים ב-Gloria הוא איך שכל הדברים מתחברים – בסוף יש לך 11 שירים – כל אחד שונה ומיוחד וביחד כל ה-11 יוצרים את Gloria.

אפשר לשמוע באלבום החדש המון עיוות ואפקטים, במיוחד על השירה, למה החלטתם לעשות כן?

למה לא, בעצם? לפתע זה פשוט היה שם. בנקודה הזאת לא היינו יכולים, וגם לא רצינו להוציא את זה החוצה, בגלל שזה הפך להיות חלק חשוב ובלתי נפרד מהתחושה של האלבום.

תוכל לספר בקצרה על ההסטוריה של הלהקה? אתם קיימים כבר מעל 12 שנה אבל הוצאתם יחסית מעט חומר עד כה, איך זה קרה?

ובכן, Disillusion מגיעים מלייפציג, גרמניה, וכן, כבר יש לנו את Disillusion הרבה מאוד זמן. כמובן שהיו הרבה שינויים בהרכב. אני הייתי עם הלהקה מההתחלה, עוד בבית הספר, ובשנת 2000 אחרי חיפוש ממושך מצאתי שני בני-לוויה נהדרים, Rajk Barthel (גיטרות) וJens Maluschka (תופים). מהר מאוד שחררנו דמו של ארבעה שירים בשם "Three Neuron Kings", וסינגל בעל שני שירים בשם "The Porter", שניהם גרמו לסערה בסצנת המטאל המחתרתי הגרמני תוך זמן קצר. מבחינה מוזיקלית אפשר לומר שזה היה מן ת'ראש מטאל מלודי, עם נטייה חזקה למה שמאוחר יותר יהיה האלבום המלא הראשון שלנו, Back To Times of Splendor. בשנת 2002 חתמנו בלייבל MetalBlade Records ושנת 2006 היא השנה של Gloria, האלבום המלא השני שלנו… בכל מקרה, לפעמים לדברים לוקח קצת זמן…

קראתי באתר הרשמי שלכם שקבעתם כ-15 הופעות בזמן הקרוב, כולל מספר פסטיבלים. האם זה סיבוב הופעות רשמי לקראת Gloria? אתם מתכננים גם להתחיל להופיע מחוץ לגרמניה?

עדיין אין סיבוב הופעות רשמי, אבל אני מאוד מקווה שיהיה סיבוב הופעות אירופאי בקרוב מאוד, תחילת 2007! אולי יהיה עוד, אני לא יודע כרגע. מאז יציאתו לפני כמה שבועות, Gloria מצליח לא רע, אז נראה כבר.

BTTOS היה אלבום שנכתב והולחן, למעשה, כמעט לגמרי על ידיך. האם התופעה חזרה על עצמה גם במהלך העבודה על Gloria, או שהפעם תהליך הכתיבה חולק יותר בין כל הלהקה?

לא, הפעם זה היה קצת שונה. ישר מההתחלה אימצנו לנו צוות צילום וזה הפך להיות שותפות כמעט בכל תחום בהפקת האלבום – וידיאו, עיצוב ומוזיקה. אז אפשר להגיד ש-Gloria הפך להיות אלבום שהרבה רעיונות הותכו לתוכו.

אם כבר אנחנו בנושא, אתה גם הפקת את שני האלבומים שלכם… איך לדעתך זה השפיע על התוצרים הסופיים?

הם הפכו להיות Disillusion.

אתם כרגע רק שלושה חברים בלהקה והמוזיקה שלכם מורכבת למדי, איך זה מסתדר (אם בכלל) עם הרצון להופיע?

אנחנו בהחלט מתים על לנגן בהופעות. Disillusion תמיד נאבקה בסאונד בהופעות החיות, לא כל כך בגלל שהחומר היה יותר מדי מסובך, אלא בגלל שזאת עבודה מאוד קשה לסאונדמן, הוא צריך להיות קשוב מאוד ומוכן לעשות את כל השינויים הקטנים והרגישים שצריך לשמוע, אחרת השיר נהרס. החומר ב-Gloria ללא ספק קל יותר לביצוע לייב, לפחות בהשוואה ל-BTTOS, שם הרגשנו שאנחנו צריכים לפחות 10 אנשים על הבמה כדי לעשות את הכל כמו שצריך. היום הכל עובד כמו שצריך, אם הסאונד על הבמה מאוזן. ושוב, זה הרבה יותר בנוגע לסביבה מאשר לדברים שאנחנו מנגנים. וכמובן, אנחנו כל הזמן עובדים ומשתפרים בתחום הזה.

במה אתם עוד עוסקים חוץ מ-Disillusion? יש לכם עוד פרוייקטים מוזיקליים או עבודות "רגילות"?

אין עבודות קבועות, יותר ג'ובים. אני גם מפעיל סטודיו משלי, שבו אני מקליט עם להקות אחרות, כשאני מחליט לעשות כן.

מה אפשר לצפות מ-Disillusion בזמן הקרוב? אחרי כל השינויים במהלך שנות הפעילות שלכם אפשר בכלל להשתמש במילה הזאת, "לצפות"?

אולי זאת המוזיקה והרצון שלנו תמיד לעשות כל אלבום וכל דבר בדרך שלנו, בלי פשרות, שגורם לכך שאי אפשר ממש לחזות את הלהקה.

אם היית צריך לבחור איזה אלבום מהווה את המהות של Disillusion בשביל מישהו שמעולם לא שמע אתכם, על איזה משני האלבומים שלכם היית ממליץ?

שני האלבומים, ולפניהם את כל הדמואים והסינגלים שלנו. אני מאמין, כמו שאמרתי מקודם, Disillusion תמיד עשתה ותעשה הכל כדי להביא אלבום לסיום הולם ומוחלט. בכל דבר שהקלטנו, כל אלבום שעשינו, התרכזנו במשהו מיוחד אחד, משהו שהוא חלק מאיתנו. אז הכל ביחד יספק את הרושם הטוב ביותר.