Read this interview in English

להקת המטאל הבריטית Marshall Law יוצרת אלבומי מטאל מלודי איכותיים כבר 20 שנה, אך היא הגיעה מאוחר יחסית בגל להקות המטאל הבריטיות של שנות השמונים, ולכן כנראה מעולם לא הפכה גדולה או מפורסמת כמו רבות מהן. למרות זאת, הלהקה המשיכה לפעול ולשחרר חומר מעולה כבר תקופה ארוכה, והאלבום החדש שלה, Razorhead, הוא בעיני אחד מאלבומי המטאל הגדולים של השנים האחרונות וככל הנראה גם הכבד ביותר של Marshall Law. לכבוד כך, ישבתי לשוחח עם הסולן ומקים הלהקה, Andy Pyke, על האלבום החדש, על העבר וגם על העתיד של ההרכב המצויין הזה.

היי אנדי, הייתי רוצה להתחיל עם הפעילות הנוכחית של Marshall Law, הבנתי שיש בתכנון כמה פסטיבלים בקיץ, מה קורה איתכם עד אז?

אנחנו מנסים להתברג בפסטיבלים של 2009, ונשמח גם לבוא לישראל! כרגע אנו עומדים להתחיל בחזרות להופעות במרץ באנגליה ובאירופה. התחלנו גם לכתוב לאלבום הבא – אני מחכה לזה בציפייה ולא יכול לחכות עד שניכנס שוב לסטודיו… וגם לנגן שירים מ-Razorhead עבורכם ב-2009.

לגבי האלבום החדש, קודם כל הייתי רוצה לומר שזה אלבום המטאל הטוב ביותר ששמעתי בשנים האחרונות, ואני מאזין למוזיקה הזאת כבר מעל עשרים שנה – אז תודה לכם. שאלה פשוטה, איך יצרתם כזה אלבום?

ובכן, בעבודה קשה ובהסתכלות מאוד ביקורתית על עצמנו ואיך שאנחנו כותבים. פשוט רצינו ליצור אלבום שייצר שוב אימפקט מכיוון שהיה מאיתנו קצת שקט בתקופה האחרונה. זה היה חשוב לבוא ולהנחית מכה עם אלבום מאוד חזק.

למה כל כך הרבה זמן עבר מאז האלבום האחרון? האם השהות הזו תחזור על עצמה אחרי האלבום הזה?

לא, יש לנו דד-ליינים לעמוד בהם, אני חושב שנתחיל להקליט שוב מאוחר יותר השנה. יש הרבה סיבות לשהות הארוכה – קודם כל, הקלטנו אלבום והשלכנו אותו, ארבעה שירים מתוכו מצאו את דרכם ל-Razorhead. שנית – מחלות ומוות! שלישית – להשיג דיל לא היה קל. רביעית – דברים טובים לוקחים זמן, תראה את האלבום של Testament, אותו סיפור.

התרשמתי מכמויות החומר שהכנסתם לאלבום, הרבה ריפים מרשימים, מלודיות קוליות מעולות, הרבה שירים כתובים היטב. האם אתם זוקפים זאת לזכות הזמן שעבר מאז האלבום האחרון? האם החומר הצטבר לאורך השנים?

לא ממש, רק ארבעה שירים מהאלבום Axis Of Power המקולל נכנסו ל-Razorhead. חוץ מזה גם כתבנו 22 שירים עבור Razorhead, רק 11 בסוף נכנסו פנימה. אנחנו אוהבים לחשוב שיש לנו סטנדרטים גבוהים וטובים בנוגע לאיכות ורצינו לתת למעריצים שחיכו זמן רב אלבום בן זונה.

נראה שזה האלבום הכי כבד של הלהקה עד כה, האם זו היתה החלטה מודעת?

כן!!! כבד, אפל ומסוכן, עם מגה-ריפים ומלודיות.

הסאונד והגישה למוזיקה בכללותה מאוד עדכניים, אפילו חשבתי שהאלבום הופק על ידי Andy Sneap בהתחלה. מי הפיק את זה?

אני ושני ה- Daves [גיטרות], בעזרתו של Mark Stuart.

מה קורה מבחינת הלייבל שלכם?

אנחנו חתומים לעוד שני אלבומים עם DR2 / Global Music.

זה האלבום הראשון שלכם ללא הגיטריסט המקורי, Andy Southwall. באיזה דרכים אתה חושב שזה השפיע על האלבום והמוזיקה?

זה לא השפיע בכלל. כל דבר חייב לזוז קדימה. ל-Andy היתה תאונה מאוד קשה והוא נחתך בגידים ביד. הוא בחור נהדר, אבל היינו חייבים להמשיך קדימה ולא יכלנו להמשיך איתו, כי הוא היה צריך להחלים והיה זקוק לזמן.

איך גייסתם את Dave Rothan, ואיך הוא תורם ללהקה?

הגענו ל-Dave באמצעות אודישנים וחשבנו שהוא נהדר. גיטריסט מדהים ויש לו גם הבנה בהקלטות ובתוכנה. הוא עכשיו חבר חיוני בלהקה, הוא הביא רעננות ל-Marshall Law.

השירים באלבום עובדים בכמה מימדים, בעוד שיר הנושא אגרסיבי וכתוב בצורה "מסורתית" יותר, יש גם כמה שירים טרגיים ואפיים כמו "Nothing Lasts Forever". מה הרעיון מאחורי שני השירים הספציפיים האלו?

ובכן, Razorhead הוא דמות אימה ש-Dave ואני יצרנו, הוא זומבי שטני שמשוטט בעולם וגונב נשמות אדם. "Nothing Last Forever" הוא שיר המוקדש למוות של האבות של Dave Martin ו-Andy Southwell, שמתו באותו הזמן מסרטן, וזה היה אובדן קשה מאוד. "Nothing Lasts Forever" היה גם הוא שיר מתוך Axis Of Power. באלבום יש גם שירים על טרור והרבה נושאים אחרים, הסתכל לתוך קופסת הפאזל שהיא Razorhead. התבונן וטעם מהכאב מבפנים!

איך הכתיבה בלהקה מתבצעת עכשיו, ללא Andy? האם אתה כותב את כל החומר?

אני ו- Dave Martin תמיד כתבנו את רוב השירים אז לא ממש היה שינוי, רק התווסף יותר לחץ!

בוא נתרכז בך לרגע, איך התחלת עם ההבי מטאל?

בגיל 15 שרתי עם חברים במוסכים… הדברים הרגילים. הכרתי את המטאל דרך NWBHM ולהקות כמו Rainbow ו-Thin Lizzy.

הוצאתם אלבומים טובים מאז שרק התחלתם, אך עדיין נשארתם סוג של "כת", לא ניסיתם להכנס לתוך המיינסטרים כמו שחלק מעמיתיכם הבריטיים עשו. האם אתה תולה את האשמה בעובדה שהייתם כבדים יותר מרוב הלהקות הבריטיות של אותו הזמן? או בעובדה שהגעתם בסוף עידן ה-NWOBHM?

בשתיהן למען האמת. די פספסנו את רכבת המטאל, והגראנג' השתלט בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות.

מה מניע אותך כווקאליסט הלהקה? מה גורם לך להניע את הלהקה להמשיך וליצור אלבומים כבר מעל עשרים שנה?

טפשות? תשוקה? אהבה? שנאה? כוח? התמכרות למוזיקה? הרבה סיבות.

בחזרה לאלבום החדש – איזה תגובות קיבלתם מאז שהוא יצא?

תגובות מעולות, חוץ מביקורת בינונית אחת או שתיים מאנשים שפספסו את הנקודה.

האם המדיה המקומית באנגליה תמכה בהוצאה? אני יודע שהיא הולכת לפי הזרם האמריקאי ודופקת את הלהקות עם המיינסטרים…

כן, השמיעו את זה הרבה כאן ובאירופה, אבל זה עדיין לא עשה אותי מליונר!

זה הכל – יש לך מסר אחרון למטאליסטים שהולכים להפציץ עם הווליום של Razorhead?

תגבירו ת'ווליום למקסימום ותצרחו ת'נשמה שלכם החוצה, וכשהחשכה תרד תנו לדם לבעור בעורקיכם עד שהמוות יאה לכם! תודה על הראיון! מצטער על הבלבול והטירוף! הפיצו את הבשורה של Marshall Law!