Read this interview in English

קשה להיות מתופף מטאל בימינו ולא להכיר את גורג קוליאס (George Kollias). המתופף הווירטואוזי, יליד העיר קורינתוס שביוון, התפרסם בעיקר בזכות עבודתו עם להקת הדת'-מטאל האמריקאית Nile, המציגה כבר כמעט 20 שנה דת' מטאל כבד, מורכב וטכני. עם השנים, נהייתה הלהקה ידועה בזכות המתופפים המוכשרים והמהירים במיוחד החברים בה, הנוהגים גם להתחלף בקצב מהיר. כאשרKollias הצטרף ללהקה ב-2005 הוא מילא ללא בעיה את הנעליים הגדולות שהשאירו אחריהם מתופפי העבר, כשהוא מציג יכולות טכניות ורעיוניות מרשימות, הכוללות בין היתר שימוש בפדאל יחיד באופן מהיר ומהירויות תיפוף ידניות ודו-רגליות מפחידות (כדוגמת השיר Kafir מהאלבום האחרון שלהם שם הוא מנגן במהירות המטורפת של 280 BPM ). לאחר שהוציא די.וי.די הדרכתי מצליח ביותר ב-2008 (בשם("Intense Metal Drumming" ומיליוני צפיות ביו-טיוב Kollias מיקם עצמו כאחד ממתופפי המטאל הטובים והמדוברים ביותר בעולם. הראיון נערך בתקופה אינטנסיבית עבורו, לאחר סיבוב הופעות עולמי בן כשנתיים עם Nile ובעיצומה של סדנת מתופפים חדשה שלו אותה הוא מעביר בעיקר באירופה.
היי גורג! אז כידוע, אתה כבעיצומו של סיבוב הופעות אירופאי עם סדנת התופים החדשה שאתה מעביר. ספר לנו על זה קצת.

ובכן, זה סיבוב הופעות שארגנה חברת Pearl לכבודי וזה הולך ממש טוב. בדיוק חזרתי מפסטיבל התופים Rockshop Drumfestival לפני כמה ימים, שם יצא לי לחלוק את אותה הבמה עם מתופפים כמו Benny Greb, Gavin Harisson, Asron Thier ורבים אחרים. יש לי מערכת מעולה מסדרת Reference של pearl ותמיכה מלאה מהם. יצרנו פה צוות מוצלח, והאמת היא שהולך בקלות. קליניקות הם כיף בשבילי. אני אוהב לצאת לסיבובי הופעות עם הלהקה, כמובן, אבל הקליניקות זה קטע של מתופפים ואני ממש בתוך זה. יש פחות מתח להתמודד איתו וכל יום הוא די שונה מהשני- אתה לא יכול לדעת למה לצפות. אני מאוד שמח על החסות של חברות כמו Sabian ,pearl וכל השאר, הם מאפשרות לי לעשות את מה שאני רוצה לעשות.

איך הקהל שמגיע לסדנאות? האם הוא מורכב בעיקר מחובבי דת' מטאל?

לא, ממש לא. יש שם מגוון של אנשים. האמת היא שיש מגוון כ"כ גדול של אנשים שאפילו אני מופתע! יש הרבה מעריצים של Nile. בחלק מהמקומות יש ממש הרבה מעריצים של הלהקה והם בכלל לא מתופפים. זה ממש משמח אותי שהם באים! הם רוצים לראות מה ניתן לעשות על הבמה, אבל מזווית אחרת, בקלוז-אפ. זאת גם הבעיה היחידה עם הקליניקה, האמת. זה קצת מלחיץ לדעת שכל העיניים נעולות עלייך. זה משהו שאני לא רגיל אליו בתור מתופף. על הבמה עם הלהקה אני תמיד שם, מאחור. אני כבר 5 שנים עושה קליניקות וזה לא נהיה פחות מלחיץ.

האם הסדנאות עוסקות רק בטכניקות? איך הסדנא הנוכחית שונה מבעבר?

הקליניקות תמיד עוסקות בחינוך. אני תמיד משתדל לתת למעריצים שלי כמה שיותר. אני מנגן כמה שירים, ונותן לקהל לשאול איזה שאלה שהוא רוצה. קליניקה יכולה להמשך 3 שעות (זה כבר קרה כמה פעמים…) אבל אם אני רואה שהם פחות בקטע של לשאול דברים אני פשוט מנגן יותר ונותן להם הזדמנות לראות אותי עושה את מה שאני יודע לעשות ונהנה מכך. זה ממש קל… קליניקות הן ממש קלות.

איך הסיבוב של הקליניקות מסתדר עם סיבוב ההופעות הארוך של Nile?

פעם הייתי נוהג לעשות את הקליניקות תוך כדי סיבוב ההופעות, ממש על אותם התאריכים. הייתי מעביר קליניקה בצהריים ובערב מתכונן להופעה שבלילה. זה היה כיף אבל עכשיו אני מנסה להפריד בין השניים. הגעתי למסקנה שאני יכול לתרום הרבה יותר לשני התפקידים כל עוד הם בנפרד, אתה יודע? כרגע אני מופיע ממש בכל העולם, כולל הרבה מקומות שלעולם לא הגעתי אליהם עם הלהקה. כבר יש כמה הופעות קבועות ל-2011 ואני רוצה עוד ועוד. אני רוצה לנגן בכל מקום בו רוצים אותי ומתעדכנים במעשי.

מלבד הסדנאות שאתה מעביר בעולם אתה גם מורה בבית הספר למוזיקה מודרנית באתונה. מה הוביל אותך לזה? איך החוויה?

אני מלמד תופים כבר 10 שנים. אני עושה את זה מתוך אהבה לכלי הזה ומתוך זה שלי מעולם לא היה מי שילמד אותי את "הסגנון" שלי. אני מנסה לתת לילדים את מה שלי לא היה. זה סוג של עבודת-יום, אפילו שקצת מצחיק לקרוא לזה "עבודה": תופים תמיד היה כיף בשבילי, ולהתפרנס מזה זאת ברכה. לפעמים זה נהיה יותר מדי, לא אשקר לך… לפעמים אני חוזר לעשרה ימים הביתה מסיבוב הופעות ואני נדרש להעביר שיעורים כפולים ומשולשים כדי לפצות על זמן ההוראה שפספסתי, מה שתופס לי את כל זמן המנוחה. אבל בגדול זאת הבחירה שלי וטוב לי איתה.

אתה מקבל חסות מחברות ענק כמו Vic Firth והחברות שהזכרנו מקודם. אתה לא מרגיש לפעמים כאילו אתה "כלוא" תחת המחויבות שלך להשתמש רק במוצרים שלהם? לא בא לך לפעמים לנסות מוצרים של חברות אחרות וצלילים אחרים?

להיות תחת חסות באמת גורם לך להרגיש ככה לפעמים ובגלל זה יש הרבה מתופפים ומוזיקאים אחרים שמשתמשים בכלים של חברות אחרות בהופעות, וזה בסדר בשבילם. אני לא עושה את זה משני סיבות: קודם כל, יש לי הרבה כבוד למי שמאמין בי, ואם חברה נותנת לך מקלות, מצילות מערכות וכו' זאת אומרת שהיא מעריכה אותך ומאמינה בך. אני מרגיש ממש חלק מכל החברות הללו ואני לא רוצה לאכזב אותן, לעולם. הסיבה השנייה והעיקרית היא שאני מאוד אוהב את הציוד שלהן וזה גם ככה ציוד שהייתי משתמש בו לפני כן. אני אומר לך בנאדם, קיבלתי הצעות מהמון חברות, ואני בוחר רק באלה שאני ממש אוהב. אין אצלי פשרות.

ספר קצת על הלהקה שלך, Nile. איך התחלת לנגן איתם? היית מעריץ שלהם עוד מלפני?

כן, בהחלט! מבחינת התופים נייל היו, יחד עם עוד להקות בודדות, מהטובות ביותר. בתור מתופף נכנסתי לזה ממש… כמובן שאני אוהב גם את המוזיקה, אבל תופים הם המוטיבציה הראשונה לשמוע להקה. "In their darkest shrine" היה מה שממש גרם לי לאהוב אותם. התופים שם מעולים וקיצוניים יחסית לאותה תקופה (והאמת שגם יחסית להיום). הם משלבים כתיבה נפלאה עם נגינה נפלאה. מה עוד אתה יכול לבקש כדי להיות מעריץ של להקה???

איך באמת מתבצע תהליך הכתיבה שלכם ואיך אתה מוצא את התפקידים בשבילם? ג'אמים? עבודה עצמית עם ריפים מוקלטים?

זה תהליך מאוד פשוט שקורה דרך האינטרנט, עקב המרחק הרב בינינו. החבר'ה שולחים לי דמואים מוקלטים עם קליק (צליל תקתוק של מטרונום- מ.פ) ואני עובד על הקטעים בבית או באולפן בזמן חזרות לאלבום חדש. אני מחבר את הקטעים ואז כולנו שומעים את זה ומדברים על הכול. אנחנו משנים את הקטעים בהתאם לחזון של כולם ולאיך שכל אחד היה רוצה לשמוע אותו. אני מנסה ליצור תפקידים שישרתו את המוזיקה של הלהקה ולא רק של המאזינים שיודעים לתופף. זאת להקה שעושה מטאל קיצוני, אז אני עושה תפקידי מטאל קיצוניים, בהתאם. את רוב הרעיונות אני מקבל כבר שאני שומע את הריפים של הגיטרות בדמואים ועל חלק מהרעיונות אני צריך לעבוד בבית. אני עושה לעצמי דמו של הריפים עם התופים, ומשנה שוב לפי הצורך. זה תהליך קל, יצירתי וכייפי. בזמן החזרה רואים אם זה עובד או לא, כי אתה מרגיש את זה. לפעמים צריך לשנות קטעים בזמן ההקלטות. את זה אני שונא, כי אני כבר רגיל להקלטות הדמו ואני עובד על התפקידים שלי ממש הרבה לפני ההקלטות. כשצריך לשנות פתאום קטע ממש לפני ההקלטה זה מרגיש מוזר ולא טבעי לנגן אותו. העיקר שזה משרת את השיר…

אתה עדיין מתרגש לפני הופעות? מה אתה עושה כדי להירגע לפני שאתה עולה על במה ומנגן תפקידים כ"כ מורכבים וטכניים?

אני תמיד מתרגש, לפעמים אפילו יותר מדי, אבל אני לא עושה עם זה כלום. ברגע שאני יושב על המערכת זה נעלם. זה אולי מוזר אבל אני שואל את עצמי אם אני בכלל רוצה שזה ייעלם? ממש לא! זה חלק מהקסם. העובדה שאני חולם לנגן מטאל מגיל 7 ועדיין עושה את זה בגיל 33 גורמת לי להרגיש בר מזל. אני נלחץ יותר במועדונים קטנים, כי הקהל קרוב יותר ואתה מרגיש את המבטים עלייך. יותר מלחיץ אותי קהל של 300 איש מקהל של 40,000 אנשים כמו שהיה לנו כשהיינו מופע החימום של Heaven & Hell.

נדמה לי שכל מי שרואה את הקליפים שלך שואל את עצמו "איך לעזאזל הוא מנגן ככה?". כמה אימון באמת נדרש להגיע לרמת ביצוע כזאת? האם יש עוד משהו חוץ מאימונים?

תודה רבה, אני מעריך את זה…. אני לא מרגיש שאני משהו עד כדי כך קשה. הכול בא מהמוזיקה עצמה. הכול מעורב בזה: תשוקה, טכניקה, ניסיון וכיוצא בזה. אני מתאמן הרבה, אבל אני לעולם לא מתאמן על נגינת דת' מטאל חוץ מחזרות עם הלהקה. כל מה שאתה רואה זה "טייס אוטומטי" כתוצאה מכך שאני מנגן הרבה עם הלהקה. זה בתוך הלב שלנו, אתה יודע? כמובן שמעורבת בזה הרבה טכניקה והרבה אימון. אני מתאמן בבית בעיקר על גרוב וזה משליך על המוזיקה של הלהקה. אני מנסה להיכנס לתוך למוזיקה, ואני גם מרוויח מזה המון כמתופף.

אילו מתופפים היית מציין כהשפעות גדולות על הנגינה שלך? אילו מתופפים המנגנים כיום אתה מעריך במיוחד?

זאת שאלה שאני לא באמת יכול לענות עליה… יש כ"כ הרבה שייקח לי יום שלם לענות לך. אני יכול להגיד לך שבזמן האחרון אני שומע הרבה בני גרב ומרקו מינמן, שני מתופפים מדהימים שמעוררים בך השראה עם כל מה שהם עושים על המערכת תופים. ברצינות. שניהם משלבים מוזיקה ושואו באופן מושלם שגורם לך לרצות לרוץ למערכת שלך ולנגן… מתופף נוסף שאני שומע המון זה דאמיין שמיט. הבחור הזה גאון. אני נורא נהנה מהוידיאו שלו וממש מחכה לראות אותו מופיע. מבחינת מטאל אני מחשיב כהשפעה את Richard Christy מהלהקות Death\Control denied\Burning inside כל מה שהוא עשה היה פצצה מבחינתי ואני עדיין שומע אותו ונהנה. ריצ'רד שולט!..

מתופפים ולהקות שאני אוהב יש המון… אנסה לתת לך כמה:
Behemoth מתנגן אצלי באופן יום-יומי. גם האחרון והקודם של "Marduk". אני שומע לאחרונה הרבה סלייר וקריאטור, בנוסף להרבה ג'אז וסגנונות אחרים. אני שומע בעיקר דברים שהם לא-מטאל. הכול זה מוזיקה בשבילי. ומוזיקה טובה היא תמיד טובה, לא?

שאלה מסקרנת לקראת הסוף: היו כל מיני שמועות על ביטול ההופעה של Nile בדרום-אפריקה. מה באמת קרה שם?

שמועות? איזה שמועות?! כמה חבר'ה שאוהבים אותנו שם ניסו להביא אותנו אבל הם לא הצליחו לארגן את זה. אולי ננסה מאוחר יותר. האמת שיצא לי להעביר שם 2 קליניקות והיה פשוט מדהים! היה לי זמן לטייל ופגשתי שם המון מעריצים שלנו. גם הלהקה מתרגשת מהאפשרות להופיע שם. זה מקום שאין בו הרבה הופעות מטאל, ולכן אפשר להבין למה זה עניין גדול לארגן כזה דבר.

האם יש סיכוי לראות אותך מעביר סדנא בישראל מתישהו בקרוב? בין ישראל ויוון מפרידים פחות משעתיים אתה יודע…

אני אשמח לבוא לישראל ולנגן בשבילכם! בכל זמן! אני יודע שיוון היא לא רחוקה ואני מקווה שזה ייצא לפועל מתישהו בקרוב! אני גם יודע שיש לכם שם להקות ממש רוצחות! אני מעריץ של Orphaned Land מאז שנת 94' בערך ואני מכיר את כל החומרים שלהם. מקווה שייצא לי לראות אותם בהופעה בקרוב!