Shredhead – RISE UP IV
יום לפני ההופעה של שרדד קפץ לי באינסטגרם ריל קידום של הלהקה עם קטע מהופעה אחרת שלהם. לפי מה שנאמר בסרטון הם מנסים לדאוג שבכל הופעה יהיה "קרנבל אבוחשמיל" ושזה בדיוק מה שעומד להיות בהופעה בשבת ברידינג. קיוויתי שאני לא אפתח ציפיות סתם ואז אתאכזב, מודה שבסוף כן פיתחתי – ושרדהד התעלו עליהן.
הרידינג לא חדש להופעות מטאל, יש מטאליסטים שמכירים את המקום הזה יותר טוב מהבית שלהם ומהופעה להופעה מתחזקת אצלי הדעה שאם זה ברידינג זה טוב, מעולם לא יצאתי מהופעה ברידינג מאוכזב.
כשנכנסתי לאולם הוא היה עדיין ריק, הדלתות עוד לא נפתחו אבל דוכני המרצ'נדייז כבר עמדו בצד מוכנים לקבל קהל. על הבמה צוות הפקה ענק סוגר במרץ עניינים של הדקה התשעים אבל משהו משך את תשומת ליבי – משהו בבמה לא רגיל לבמה של הרידינג; ארבעה גופי תאורה תלויים בחצי עיגול בזווית 45 מעלות לכיוון הקהל ועל הבמה תאורת לדים מסודרת בחצי עיגול גם היא. שרדהד הרימו וואחד הפקה – הסטאפ הזה, אם לתאר אותו במילה אחת, בהחלט מרשים – סטאפ שלא מבייש להקות ברמה הגבוהה ביותר בהתאם לסטנדרטים שרואים בהופעות חו״ל. בערך שם כבר הבנתי ששרדהד מתכננים לקיים את ההבטחה שלהם.
להופעת החימום הראשונה עלו להבות', להקה ותיקה מאוד בסצנה הישראלית. בעוד מנגינה הנשמעת לקוחה מסרט אימה התנגנה לה ברקע חברי הלהקה התחילו לעלות ולהתארגן על ציוד. כמה שניות אחרי שנגמרה הנגינה התחיל השיר קאטרפילר עם קולו העמוק והרועם של מולך.
ההופעה ממשיכה ונראה שהלהקה עובדת חזק על הפעלת הקהל שמצידו מניף קרניים בעודו מתחמם. היו מי שציפו לראות מעגלי פוגו כבר בשלב הזה אבל למרות סט מאוד חזק מצד הלהקה נראה שהקהל פשוט עדיין לא נכנס למוד כאסח -בכל זאת צריכים לשמר אנרגיה לשבירת הרידינג שעתידה לבוא.
אחרי בערך עשרים דקות, שהרגישו כמו חמש, סולן הלהקה יובל/מולך כבר מציג את השיר האחרון, ואני מבין שלא יהיה פה פוגו… המוזיקה הייתה טובה אבל הקהל פשוט לא הרגיש שם, קשה להסביר למה, אולי בגלל השעה המוקדמת ואולי פשוט בגלל שזו היתה רק תחילת האירוע.
להופעת החימום השנייה עלו persephore . ההופעה נפתחה בתודה להפקה ובמעבר חד לשיר הפותח "creation" . תקלה טכנית עוצרת את ההופעה לדקה קצרה תוך כדי שנגני הלהקה מתפעלים את הקהל ואת התקלה בו זמנית. דברים כאלה קורים ועשויים לשבור רצף של להקה לא מנוסה, אבל דווקא בשלב הזה החברים מראים שהם יודעים בדיוק מה לעשות ואיך לא ״להרוג״ את הקהל. בשלב הזה הקהל אמנם עדיין סטטי אבל האווירה מתחממת, ההד באנג נהיה אגרסיבי והקהל נהיה יותר תזזיתי מרגע לרגע. בשיר הבא, "devils eyes" , כבר התחיל הפוגו והקהל התעורר.
מיד אחריו הגיע השיר sanpakugan שהוקדש למתופף הלהקה לשעבר יותם חיים ז״ל, שנהרג כשניסה לברוח משבי החמאס לאחר שנחטף בשביעי באוקטובר. אחרי בערך עשרים דקות הגיע השיר האחרון להופעה jiterbug, ,הקהל משתגע והפוגו לא נפסק לרגע. למרות גילם הצעיר חברי הלהקה נותנים שואו מהוקצע וניכר שהקהל מכיר חלק לא קטן מהשירים שלהם.
אחרי הופעה מדהימה ולאחר שעברו את שלב התודות פרספור יורדים מהבמה ומגיע תורם של her last sight . ההופעה נפתחה במנגינת הפתיחה של סרטי 20TH Century Fox ומיד אחריו מגיע השיר tripggered , הקהל כבר חם והפוגו לא נפסק לרגע. משיר לשיר מעגל הפוגו רק גדל יותר ויותר והרצפה רועדת. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את her last sight והופתעתי לראות קהל הרבה יותר גדול ממה שציפיתי שר איתם ויודע כל מילה ומילה.
בתום הופעה נהדרת של שבעה שירים מגיע השיר השמיני והאחרון, "serenity" . נראה שהקהל עדיין באנרגיות שיא והלהקה פשוט לא נותנת לאנרגיה להתפוגג, הפוגו נמשך עד התו האחרון ועל הבמה השואו פשוט נראה מדהים! Her Last Sight יורדים מהבמה ועוד כמה דקות עומד להגיע הרגע שכל באי הערב חיכו לו.
לאחר עשרים דקות עולים גולת הכותרת של הערב – shredhead . נעימת הפתיחה כבר מטילה אימה על האולם בעוד לוגו הלהקה ברקע מואר בצבעי אדום לבן וחברי הלהקה תופסים עמדות על הבמה.
האינטרו נגמר ומיד אחריו נכנס השיר "live unholy" ,הקהל משתגע והתאורה מרצדת בגווני אדום כחול. המוש פיט לא מאחר להגיע, יש אווירה של הופעה של להקה ברמה בינלאומית, אולי בגלל הסטאפ שעל הבמה (בהמשך נגיע לדעתי לגבי השימוש בו) או אולי בגלל שחברי הלהקה פשוט נותנים שואו של להקה ברמה בינלאומית.
ההופעה נמשכת ומרגע לרגע הקהל נטרף, הלהקה נותנת שואו מדהים ויש תחושה מחשמלת באוויר. ברווח בין השירים רגוזה, סולן הלהקה, דואג גם להודות לרידינג על ההפקה המדהימה, לקהל שהגיע לרייז אפ שמתקיים כבר פעם רביעית ועל הדרך מקליל קצת את האווירה ומספר למה הם כבר לא מופיעים בלבונטין; "בפעם הקודמת ז***ו להם את הצורה והם לא מסכימים יותר לארח אותנו", הוא מספר וצוחק והקהל צוחק איתו, ואז במעבר חד מתחיל השיר הבא "i saw you burn", . המוש פיט מתרחב והאנרגיה לא נגמרת לרגע, הדאבל בס המטורף מרעיד את הרצפה, האנרגיות ממשיכות גם לתוך "unmarked" ו"the rope" והרידינג בעננים.
רגוזה דואג להזכיר לכולנו שלמרות כל הכיף אנחנו עדיין חיים במדינה במלחמה, ומודה לאנשי כוחות הביטחון והקהל מריע. האתנחתא הזו, שאנחנו מרשים לעצמנו לקחת פה ושם כדי לאפשר לראש להתנתק מהמציאות הקשוחה שאנחנו חיים בה בשנתיים האחרונות, הכרחית. היא מאפשרת לנו להשאר שפויים והופעות כמו זו, שבהן הקהל יכול להרשות לעצמו לפרוק כל עול הן הכרח המציאות, מקום שמראה שלמרות הכל אנחנו שומרים על הראש מורם ולא נותנים לרוח שלנו לקרוס.
משם ממשיכים ל "overshadows" , האולם מתמלא קרני אור צהובות (בערך השיר היחיד שמנעד הצבעים בו לא היה אדום/כחול/ירוק) הפוגו ממשיך ואז אני רואה את הקראוד סרפר הראשון, כל מה שעובר לי בראש זה "רק שלא יעבור מעליי", הקהל פשוט התמלא בקראוד סרפינג, אנשים שטיפסו על קצה הבמה וקפצו לקהל. בשלב הזה כבר הבנתי ששרדהד הולכים עד הסוף עם ההבטחה לתת לנו קרנבל של ממש.
שני שירים אחר כך מגיע אחד הרגעים הגדולים של ההופעה – פלד עולה לבמה לבצע את "בעולם הבא" ו"מה אני נראה לך" בגרסאות מטאל, ואז מגיע הסינגל החדש (יחסית) שכולם חיכו לו ברגע שהשם פלד נכנס לרשימת האורחים; "בוקר טוב יא בני ז***ת" – הקהל קופץ וצועק את המילים כאילו החיים שלו תלויים בזה, השיר הזה פשוט התפוצץ!
להופעה נשארו עוד שלושה שירים לסיום והלהקה נותנת הכל, הקהל לא מפסיק לזוז לרגע ובלי להרגיש כבר הגענו לשיר האחרון לסט – "44" . הקהל נותן הכל בידיעה שההופעה עומדת להיגמר ועוד לא נשפך הלאגר והאווירה היא אווירת סוף הופעה של פעם בחיים, אווירה שתואמת לאווירה שהייתה כשראיתי את סליפנוט בלייב, אותה אווירה שהייתה בפנתרה, אותה אווירה שהייתה באיירון מיידן. כולם בהפקה פשוט עשו עבודה נהדרת, בין אם מדובר בצוות שתכנן את הסטאפ המטורף שצץ לו על הבמה, או צוות הסאונד שנתן לנו להרגיש כל תו ברגליים, התאורנים שתמיד מוסיפים עוד צבע וחיים וכמובן הלהקה שפשוט פוצצו את הרידינג.
קיבלתי בדיוק מה ששרדהד הבטיחו – ״קרנבל אבוחשמיל״.
