סיכום 2025 בצילום
שנת 2025, כמו שנת 2024 לפניה, התמקדה בעיקר בסצינה המקומית.
להקות מחו"ל לא הגיעו לארץ, והסצנה המקומית שלנו המשיכה לייצר רגעים בלתי נשכחים של מטאל.
החל ממופעי מחווה רבים מספור, דרך שחרורי אלבומים חדשים ואפילו "סתם" ערבי להקות – הכל קרה פה השנה.
הנה בחירות צלמי המגזין לתמונות שצילמו – התמונות שעשו להם את שנת 2025:
יאיר אבלסון
יותם דיפיילר אבני במחווה ללאמב אוף גולד באוזפסט.
שרדהד מארחים את פלד עם שיתוף הפעולה שלהם ״בוקר טוב יא בני זונות״
אליענה ארמה
צולמה בהופעה של Walkways ב10.9.25ֿ
צולמה בערב מחווה לBullet for my valentine לכבוד 20 שנה לאלבום The Poison
יורם אלוש
סטלה מאריס מנגנים לד זפלין.
ערב מרגש במיוחד. להקה שהעיפה לי את הראש בשנות התשעים (״יש רוק כבד בישראל!!!!״).
זכיתי לצלם ולפגוש אנשים חמים וצנועים שמנגנים כמו מפלצות כאילו לא עברו שנים.
היה קשה לבחור תמונה מייצגת. בחרתי את זאת של דובי סוני על הבס, רוקנרול טהור !
טריביוט למטאליקה.
ישי שוורץ הרים השנה את ערבי המחווה הכי משמעותיים השנה מבחינתי.
כל ערב הוא מסיבת מחזור ענקית לכל סצינת המטאל בארץ. לא משנה אם אני מצלם או מנגן שם, האנרגיות בשמיים. יאללה ל- 2026!!!
ירון הורינג
טוויסטד מיינד חזרו לבמה במהלך תקופה לא פשוטה בכלל, בני דודו של יניר – סולן הלהקה, היו חטופים בעזה באותו התקופה וחלקים משמעותיים מההופעה הוקדשו למאבק החשוב לשחרורם.
בתמונה, דן סלימן – הגיטריסט, עם מגוון כלי המשחית שלו.
שנה בלי הופעה של שירן היא לא ממש שנה מבחינתי, ועכשיו, עם ליינאפ חדש ומנצח (אינשאללה), נראה שהם בכיוון הנכון.
בתמונה – דרור, אחד משני הגיטריסטים של ההרכב.
נדב דרורי
2025 הייתה, כך אני מקווה, השנה האחרונה של מלחמת חרבות ברזל. לא במקרה בחרתי בשתי תמונות שבהן מונף הדגל – לא כי אלו התמונות היפות ביותר בגלריה, אלא כי הן מסרבות לתת לנו לשכוח מה עברנו בשנתיים האחרונות.
הראשונה (מחווה לאלבום השחור) צולמה כשעוד היינו בלב הסחרור: חוסר ודאות, השאלה אם ומתי יחזרו החטופים הנותרים, והתחושה שהסיוט רחוק מסיום.
השנייה (הבן השביעי) צולמה זמן לא רב אחרי חזרת החטופים – העתיד עדיין לא ברור, אבל תחושת השחרור כבר הייתה נוכחת, בקהל ועל הבמה כאחד.
עמית ליבר
אחת ההופעות המרגשות שפתחו בבעיטה את שנת 2025 היתה הופעת השקת האלבום Another Life של להקת Vessel במועדון תמונע.
לאחר הכנות מרובות ולידת האלבום, ההופעה היתה הקליימקס של תהליך היצירה והאנרגיות פשוט התפוצצו וסחפו את הקהל כמו גם את המופיעים.
התמונות מציגות שניים מרגעי השיא בהופעה בהם האוויר רוטט, הקהל שואג, התאורה מתחברת לרגע והכל קורה בדיוק כמו שהוא צריך לקרות.
