Alkaline Trio – Remains
- Hell Yes
- My Standard Break From Life
- Dead End Road
- Metro
- Jaked On Green Beers
- Queen of Pain
- While You're Waiting
- Rooftops
- Old School Reasons
- Warbrain
- Fine Without You
- Hating Every Minute
- Dead and Broken
- Sadie
- If You Had a Bad Time
- Wait for the Blackout
- We Can Never Break Up
- Don't Say You Won't
- Buried
- Dethbed (Live)
- My Standard Break From Life (Live Acoustic)
- I'm Dying Tomorrow (Live)
גלי החום של חודשי הקיץ בארצנו הקטנה מושכים אלפי אנשים לים. בסופי השבוע מתאגדות חבורות של אנשים המעמיסים קצת אוכל ושתייה ויורדים אל עבר החוף. מיד עם תחילת הנסיעה אל עבר אותו מקום מבורך בו נפגשים כל סוגי האנשים, ללא הבדלי דת, גזע ומין, אני מחפש משהו טוב לשמוע בדרך. מזל שיש את הדיסק החדש של Alkaline Trio.
Alkaline Trio היא אחת מלהקות הפאנק-רוק\מטאל הכי מגניבות שיש, Dan Andriano הבאסיסט\זמר, Matt Skiba הגיטריסט\זמר והמתופף Derek Grant, יודעים בדיוק מה המקום שלהם ומבינים בדיוק מה הם צריכים לעשות בשביל לכתוב שירים מעולים – להשאיר את הדברים כמה שיותר פשוטים. נכון, זה נשמע קצת כמו קלישאת פאנק ישנה – "בפאנק לא צריך לדעת לנגן" – אבל הפשטות וחוסר היומרנות במוזיקה של הטריו הוא מה שעושה את ההבדל והופך אותו להרכב מעולה. ואם כבר בקלישאות עסקינן, "פחות זה יותר" היא הקלישאה המתאימה לתאר את מוזיקה של Alkaline Trio.
Remains הוא סוג של אוסף ביסיידים קאברים ושאריות של דברים שלא יצאו, או שוחררו באוספים. 22 קטעים באלבום כששלושת האחרונים נלקחו מהופעה חיה. כיאה לדיסק אוסף מהסוג הזה, ליד כל שיר כתבו חברי הלהקה הסברים וסיפורים קצרים על מהותו, דבר שמוסיף עוד עניין לצלילים. ואם כבר מדברים על צלילים, "Queen Of Pain" הוא דוגמא טובה לכך – שיר מרגש שהוא אמנם לא על טהרת הפאנק-רוק המהיר, אבל משהו בשירה בו נוגע בדיוק במקום הנכון.
השיר נשמר על Level אחיד כמעט לכל האורך ורק לקראת הסוף הוא מתפוצץ ומגיע לשיא שלו. עבודת הבאס-תופים כל כך הדוקה – פשוט תענוג – וההפקה המינימליסטית שומרת את המאזין קרוב ללהקה. שיר נוסף שתפס את האוזן שלי הוא "Warbrain", שיר שהופיע במקור בדיסק האוסף Rock Against Bush, מלמד מה זה שיר פאנק-רוק מעולה. השורה "Those Trusty Chords Could Pull Me Through" כל כך נכונה ואני בטוח שכל מי שמוזיקה היא התרופה בשבילו מרגיש ככה.
משהו בצבע של Alkaline Trio שונה מלהקות הפופ \ פאנק האחרות. שיר כמו "We Can Never Break Up" היה יכול בקלות להיות שיר של Blink 182 מבחינה מוזיקלית וסגנונית, ועדיין, הוא נשמע ממש שונה, בוגר הרבה יותר ואולי במיוחד, נטול כל פוזה. הסיום שלו בפייד אווט קצת פחות מגניב אבל בסך הכל, זה שיר מעולה. "My Standard Break From Life" חוזר פעמיים בדיסק, בהתחלה בגרסה הרגילה שלו ולקראת סוף הדיסק בגרסה אקוסטית בהופעה חיה. ביצוע של שיר רק עם גיטרה אקוסטית הוא המבחן הטוב ביותר לראות אם שיר באמת עובד – וכמובן שהשיר הזה הוא אחד הטובים באלבום.
כדי לגבות את הדיסק המעניין הזה ולתת עוד יותר נפח, הוסיפו גם DVD לחבילה. ה-DVD כולל בתוכו תיעוד של סיבוב ההופעות האחרון של Alkaline Trio תוך כדי שהוא משלב בין שירים מהופעות לקטעים דקומונטריים, שמראים את חיי הלהקה בדרכים. למרות שה-DVD ערוך טוב היה מקום להפריד בין הסרט לשירים מההופעה ולתת לכל אחד מהם לזרום מהתחלה עד הסוף, אבל באמת שזה לא צריך להפריע לכם. כמובן שכל הקליפים של הלהקה כלולים בפנים וה-"מקיינג אוף" של כמה מהם. בנוסף יש ראיונות וקטעים מאחורי הקלעים. Alkaline Trio ידעו בדיוק איך להוציא את המוצר הנכון. בזמן בו יש יותר מידי להקות פוזה במיינסטרים Alkaline מזכירים לנו איך בדיוק צריך לעשות פופ \ פאנק, בלי למכור את נשמתך לתאגידי ענק מסחריים. Remains הוא אלבום ממולץ מאוד ובקשר לחוויות מהים… זה כבר בפעם אחרת.