Ancient Rites – Rubicon

את Ancient Rites הכרתי דיי ממזמן כששמעתי לראשונה את האלבום Fatherland והיא תמיד נחשבה אצלי כלהקה משנית שכזו, אף פעם לא התייחסתי אליה יותר מדי כאחת שתופסת אצלי מקום מכובד ברשימת הלהקות המועדפות. האלבום הנ"ל אמנם היה אחלה, אבל הוא מעולם לא קיבל איזה דחיפה כזו שגרמה לי לחשוב עליו כאחד האלבומים האהובים עליי ובגלל זה, לא ממש טרחתי לשמוע את Dim Carcosa שיצא אחריו. 5 שנים עברו מאז ו-Ancient Rites חזרה לבסוף עם הוצאה חדשה ישר מהתנור, Rubicon, על שם הנהר המפורסם.

הרכב הלהקה הספיק לעבור מס' שינויים במהלך הזמן הזה, כשהעיקרי מביניהם היה חזרתם של חלק מהחברים שעזבו את הלהקה בעבר, וכיום היא מונה כ-7 נגנים. האלבום החדש נפתח כמיטב המסורת של חבורת הבלגים הזו, כש-"Templar" ממשיך בקו ישיר את קטע האינטרו האוריינטלי-משהו הקודם שנושא את השם "Crusade". כבר ניתן להבחין שאלה אותם אנשים שעשו את המוזיקה שאהבנו לפני כל אותם שנים, אבל פה זה קצת שונה מבעבר, חברי הלהקה מצליחים להוציא קצת מעבר למסגרת הבלאק מטאל הפולקי (מעט) ויותר לכיוון האווירה והאפיות.

הדבר מתחיל מהעובדה שהשירה של Gunthar היא כבר לא במאת האחוזים נשמעת אותו הדבר כמו בעבר, כשהפעם הופחתה מעט שירת הבלאק הבסיסית ובמקומה נכנסה שירה אפית נהדרת. האלבום כולו ממשיך בגאווה את מה ש-Fatherland התחיל ו-Dim Carcosa המשיך, והוא עושה את זה בצורה טובה עם מלא אזכורים היסטוריים, חלקם על האימפריה הרומאית באופן ספציפי וחלקם על אותם זמנים בכלליות – ואני כמישהו שמתעניין בתקופה הזו גם ככה, מצאתי את הדבר למעניין במיוחד.

השיר השלישי, "Mithras" נפתח במהירות והוא ממש מזכיר את החומר הקודם של הלהקה, בכך שהוא משתף את עבודת הגיטרות המסורתית של חבורת הבלגים הזו עם אלמנטים אווירתיים יותר שכבר הספקנו להכיר. "Rubicon" נפתח כיאה לשיר שנושא את שם האלבום של הלהקה – מהיר, רווי בקלידים (אותם Gunther השאיר הפעם ל-Domingo, הקלידן הקודם) ופשוט ממצה את האלבום הזה כמו שצריך. ממשיכים הלאה עד ל-"Ypres", שהוא שיר מעט שונה מהשאר. שיתוף פעולה מנצח בין Gunther לסולנית Rute Fevereiro בעלת קול יפהפה, מעורבב יחד עם אווירה היסטורית בנימה אישית שכזו ועם פזמון שכרגיל עם החבר'ה האלה, גורם לשומע אותו לחזור עליו מספר פעמים.

זוג השירים שאיתם נגמר האלבום אינם שונים מהשאר, עם יציאות פולק עממיות פה ושם וקטעי סולו גיטרה נהדרים המתאימים באופן שלם לסיפור הדרמה שנמצא ב-"Chervuscan". בעוד הקיסר הרומי מטיח בפני וארוס סגנו שיחזיר לו את הלגיונות שלו, שקודם נטבחו קליל כתוצאה ממארב של השבטים הגרמאניים. קרבות רבויי דם, טקטיקה, תחכום ואסטרטגיה – ככה אני אוהב את המוזיקה שלי. אז בדומה ליוליוס קיסר שחצה את נהר הרוביקון עם צבאו ולאחר זמן לא רב השתלט על רומא ולקח לעצמו את כס המלוכה, כך מצליחים Ancient Rites לקצור הצלחה עם Rubicon – ובקיץ חם שכזה הייתי אומר שלא יזיק אם גם אנחנו נטבול שם.