Angelus Apatrida – clockwork

אין ספק שספרד מהווה מרכז נוסף לסצנת המטאל באירופה. אמנם אין שם הרבה להקות מוכרות ומצליחות, אבל עדיין פועלות בתחומה כמות גדולה של להקות והמדינה מארחת פסטיבלים גדולים אשר מושכים אליהם את מיטב הלהקות הפועלות כיום ברחבי העולם. הסקירה עוסקת באלבומה החדש של Angelus Apatrida אשר יצא השנה בחברת century media. לא סתם הלהקה זכתה בחוזה בחברה אשר אחראית בין השאר על להקות כמו Arch enemy, Iced earth וכמובן Orphaned land ועל הסיבה לכך ארחיב בהמשך.

משמעות שם הלהקה הינו מלאכים סוררים או ללא אדון. הלהקה קיימת משנת 2000 ומוצאה מהעיר Albacete שכפי שסולן ומנהיג הלהקה Guillermo Izquierdo מגדיר אותה: "מקום שכוח אל שמפורסם בעיקר בגלל המפעל של חברת Arcos" (הבשלנים מבינכם בטוח יכירו את השם ויעריצו יותר את הלהקה אף יותר). הסולן מציין עוד, כי בגלל שבמקום לא קיימת סצנת מטאל חזקה, דבר שהקשה על הלהקה לפרוץ ולהצליח, הלהקה נאבקה ויצרה את מעמדה במו ידיה בעבודה קשה. בסינגל הראשון וב EP הראשון ניגן ההרכב מעין heavy metal או Power metal. בשני האלבומים הבאים הקצב עלה יחד עם הזעם ולמעשה הלהקה פנתה לכיוון ה ת'ראש.

האלבום החדש הינו אלבום ת'ראש ברמ"ח אבריו: שירים מהירים, מורכבים, זועמים ונושכים המשלבים השפעות ממגוון להקות. הצלחתי לשים לב לרמזים ומחוות ל Metallica, Death angel, Overkill ועוד הממחישים את ההשפעות הקלאסיות. עם זאת, הלהקה משדרת מודרניות ושילוב ייחודי משלה: שימוש נרחב בסולואים מלודיים, ריפים מורכבים וכמובן קולו של הסולן מקורי, ללא ניסיון לחיקוי או העתקה של סולנים אחרים. ההפקה מעולה ומביאה את כלל המבצעים לאוזנינו בצורה חדה. גם ההוצאה עצמה מושקעת: העטיפה עוצבה ע"י Gustavo Sazes (עיצב ל Arch Enemy, Firewind, Sonic Syndicate ועוד). לעניין השירים באלבום – מנגינת רקע מצוינת לפורקן אגרסיות, פשוט מאוד. האלבום נפתח עם Blast off ובעצם יורה לנו ישר בפנים את המשנה של הלהקה. השיר, שגם זכה לוידאו מרשים באיכותו, נפתח בריף מהיר ומנסר שמהווה אינטרו לסולן לפני שזה נכנס בצרחה גבוהה. השיר מתייצב מיד על מקצב מהיר אשר נשבר בגשר בו הסולן משנה את קולו, יורד מספר טונים ומשתמש בגוון קול נקי יותר. הרצועה הרביעית נושאת את שם האלבום (או ההפך). שוב קטע מלא שבירות מטורפות, לא ריפים כמו להקות הקור למיניהן, אלא שימוש נרחב בסולואים שונים הנעים כל העת ממלודיות לניסורים וירטואוזים, להפגזות האופייניות יותר לת'ראש הקלאסי.

כיף לשמוע את האלבום – אין רגע דל וההאזנה מקפיצה את הדופק. באלבום 12 שירים קצרים יחסית באורכם, כאשר בהוצאה המוגבלת יש שיר בונוס – ביצוע ל Be quick or be dead של Iron maiden. בהחלט בחירה מצוינת, שיר שדורש ביצוע מהיר ואגרסיבי יותר ממה שהוא בביצועו המקורי ו Angelus Apatrida מיטיבים לעשותו. אבל (לא אבל גדול אבל עדיין משהו שחשוב לציין) – כל הגיוון , שינוי המקצבים, הסולואים הרבים יחד עם התיפוף המטורף, קצת מעמיס על השמיעה הראשונית. כמו כן, יכולת הכתיבה של החבר'ה לא גבוהה במיוחד, ניכר כי נעשה ניסיון לכתוב שירים בעלי עומק מסוים אבל יש יותר מדי משפטים שנכתבו ללא כל קשר אחד לשני או לחילופין, השירים נכתבו בספרדית ואח"כ תורגמו לאנגלית וכשם הסרט שזיכה את ביל מארי במועמדות לאוסקר – משהו הלך לאיבוד בתרגום.

לסיכום,
מומלץ לחסידי הז'אנר, לא מומלץ למתחכמים.