Aspera – Ripples

הקפלים מתיישרים לאט לאט וחושפים בפנינו יצירת בכורה מרשימה ביותר של להקה נורווגית צעירה העונה לשם Aspera. חיפוש קצר ברשת יעלה שפירוש השם Aspera לקוח מתוך פתגם בלטינית שמשמעותו "אל הכוכבים, למרות כל הקשיים". איני דובר לטינית, אבל אני מניח ששם הלהקה הוא הפירוש למילה "כוכבים", ואני יכול להבטיח לכם שלמרות העובדה שאלבום הבכורה שלהם לוקה בלא מעט חסרונות, התמדה בדרך בה הם בחרו תוביל אותם אל המעמד המיוחל, בין אם הם רוצים להיות כוכבים, או אם הם רוצים להגיע אליהם.

באלבום הבכורה שלהם יש לא מעט קפלים (Ripples) נפלאים, החל מהשירים שאינם ארוכים מדי, ונגמרים בדיוק שנייה לפני שהם נהיים טרחניים מדי (כמו שקורה ללא מעט הרכבי פרוגרסיב מטאל, בעיקר הצעירים שבהם). הלחנים קליטים מאד, וכמעט כל שיר מתהדר בפזמון קליט, מה שלא אומר שהשירים עצמם אינם מורכבים ועמוסים ברעיונות מוזיקליים מרשימים – כך שאם אתם חובבי פרוג מטאל ונגעלים מהמושג "קליט", אין לכם מה לדאוג. הגיטריסט, Robin Ogendal, הוא חתיכת חיה רעה, ומזכיר מאד בסגנון הנגינה הוירטואוזי שלו את John Petruci, ויאמר לזכותו שהוא לא מתעקש לחקות את המנטור שלו, אלא לשלב את ההשפעה הגדולה ביחד עם הסגנון האישי שלו.

מעל עבודת הקלידים והגיטרה המרשימות, תומך בלהקה Jochim Strom Eklund, המתופף, שנראה כמו טרול ומנגן כמו אחד, אבל במובן הטוב של הדימוי. את האלבום הפיק Jens Bogren, שבעבר עבד עם הרכבי על כמו Opeth. הבעיה הגדולה של האלבום היא ש-Aspera עדיין לא מצאו את הדרך להביע את עצמם בצורה שתשמע מקורית באמת. כל השירים באלבום הם שילובים של Pain Of Salvation, Dream Theater, Symphony X, ועוד אי אלו אגדות פרוגרסיב מטאל. בנוסף, חוסר הדמיון לא נוגע רק במוזיקה, אלא גם בטקסטים. נכון, חלק גדול מביניכם יגיד שלא מעניין אותו טקסטים, אבל כשהוצב רף גבוה לכתיבה טקסטים בעולם המטאל, חבל לא לנסות להגיע אליו. אולי כדאי שהלהקה תביא כותב חיצוני (שימו לב להתחנפות לעורך האתר, שכותב טקסטים לאיזו להקת מטאל ישראלית מפורסמת מאד).

לוקח זמן להחליט אם השירה של Atle Pettersen מספיק טובה בשביל האלבום. אין ספק שהבחור יודע לשיר, אבל הניסיון יעשה את שלו, והוא יפתח גוון קול וסגנון משלו. כרגע הוא נשמע כמו סולן צעיר שמנסה להישמע כמו סולנים גדולים שהוא אוהב. אבל שימו לב שכל הבעיות הללו הם בעיות טיפוסיות להרכבים צעירים החובקים אלבומי בכורה. אז מה בעצם השורה התחתונה? האם Aspera יכולים להגיע למעמד של הרכב גדול?

התשובה הצנועה שלי היא שבהחלט, וכדאי שהם ייכנסו להקליט את האלבום הבא, ובמהירות. עולם הפרוג רק הולך וגודל מרגע לרגע, וזה שאלבום הבכורה שלהם יוצא בלייבל מכובד וגדול כמו Inside Out לא אומר שהם צריכים לקפוא על השמרים. להיפך – עליהם להצדיק את המעמד והאמון ולהפגיז באלבום המשך שעולה על המקור. לא בכל יום אנו יכולים להיתקל בהרכב שיש לו את הפוטנציאל להיות הדבר הבא – לרוב אנחנו נתקלים בהרכבים שרק מנסים להישמע כמו משהו שהם לא, בכל הכוח והאנרגיה. לשם שינוי, Aspera הם הרכב שבהחלט יכול להיות שם דבר: הם יודעים לנגן כמו שדים, הם יושבים מעולה ביחד, והם הוציאו אלבום בכורה מרשים מאד. אז יאללה Aspera, לעבודה. זה שיש ענן אבק מעל איסלנד לא אומר שאתם צריכים להמשיך להצטלם בחדרי ארמונות גותיים וליהנות מהרגע.