Atreyu – Lead Sails Paper Anchor

05/12/07
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Doomsday
  2. Honor
  3. Falling Down
  4. Becoming The Bull
  5. When Two Are One
  6. Lose It
  7. No One Cares
  8. Can't Happen Here
  9. Slow Burn
  10. Blow
  11. Lead Sails (And a Paper Anchor)

אם אתם נמנים על מעריצי Atreyu סביר להניח שההבעה שעלתה על פניכם כששמעתם את Leads Sails Paper Anchor, היא של אכזבה ותמיהה. מאז שהוציאה את האלבום האחרון, הלהקה עברה כברת דרך לא מבוטלת, בעיקר בזכות העובדה שהיא הוחתמה ב-Roadrunner. אכן, Atreyu שינו סגנון, הם עדיין באותה שכונה, אבל זה בהחלט לא אותו דבר. כמו שכל אופנה חולפת כך גם הגיע התור של המטאלקור ועכשיו כשזה כבר לא כל כך מגניב לעשות מטאלקור, Atreyu פנו למי שמסתמן כמפיק העל הבא, ג'ון פלדמן (שהפיק את The Used, Story Of The Year) כי הוא מבין טוב בטרנדים.

ואולי זה מה שהכי מאפיין את הדיסק הזה, הוא מאוד טרנדי. כשבוחרים בג'ון פלדמן להיות מפיק, זה מעט מסוכן, מכיוון שפלדמן ידוע בהכנסת הסגנון האישי שלו לתוך המוזיקה שהוא מפיק. בעוד שעבודת המפיק היא להוציא מהלהקה את הסגנון שלה, ולכוון את הנגנים למקום שאליו הם רוצים להגיע, פלדמן די משתלט על השירים. ומסיבה שלא כל כך ברורה לי, הוא מצליח לקלוע בול במטרה פעם אחרי פעם, ככה שהתוצאה ברוב המקרים היא מעולה.

הדוגמה הכי טובה לזה נמצאת בשיר השישי, "Lose It", שמתחיל בליין גיטרה אקוסטית ברוורס ומתפתח לבלדת אימוקור מתוקה. עבודת ההפקה כל כך מושלמת, במיוחד כשנכנס הפזמון והשירה הופכת לצרחות. פלדמן מצליח להוציא איכויות שירה שמעולם לא שמעתי אצל Atreyu, הטייקים כאן משכנעים לגמרי, בין אם מדובר בשירה נקייה (שאותה שר מתופף הלהקה, Brandon Saller) ובין אם בצרחות, של הסולן Alex Varkatzs. ה-C-Part של השיר מלווה בהרמוניות מגניבות, שממש לא הייתם מצפים לשמוע מלהקה כמו Atreyu. גם הפן האלקטרוני כאן תורם רבות לשיר, שהוא מגבה את המלודיות ומוסיף נפח.

"Doomsday" שפותח את האלבום מתחיל בריפים של מטאלקור עם סולואים משובחים ושירת הארדקור, נוסח Biohazard. בפזמון כמובן, הכל הופך למלודי, מלווה בצרחות מצד אחד ובהרמוניות שירה עדינות מצד שני. התיפוף מהודק ואגרסיבי. חבורת המנסרים מקליפורניה יודעים טוב מאוד איך לתת בראש ועדיין לשמור מבנה שיר ותפקידים שלא פוגעים באיכות השיר.

הרבה כסף שפכו על האלבום המצויין הזה, ואחד הדברים היפים בו הוא הגיוון, אין כאן מיחזור של שירים – דבר שקורה הרבה פעמים בלהקות, שפשוט מנגנות את אותו שיר בווריאציות שונות. שיר מצויין נוסף, "When Two Become One" שלוקח לכיוון של פאנק רוק אגרסיבי, אבל מתפתח לפזמון הארדקור מטורף. איזה ריפים שוברים יש בשיר הזה, ממש מעולה. גם הסולואים, למרות שהם טיפה מיושן ולקוחים מעולם הת'ראש, מנוגנים ברמה גבוהה מאוד.

זה אולי הזמן לזרוק מילה טובה על אנדי וואלאס, לא שזה מפתיע, אחרי הכל הוא מיקסס את הטובים שבאלבומי המטאל והרוק. וואלאס הוא לגמרי טכנאי המיקסים הטוב בעולם לטעמי, מה שאומר שהסאונד של הדיסק הזה נשמע מעולה. שיר הנושא של האלבום וזה שסוגר אותו, יכול בקלות להיות שיר של להקת רוק אלטרנטיבית, עם הרמוניות מדהימות בקולות, שירה שעוברת לפלצט וגם הגיטרה סלייד מוסיפה לאוירה. איזה יופי של שיר, ולא איכפת לי שזה לא שיר כבד ושהוא יכול להיות מקום ראשון בגלגל"צ, זה פשוט שיר מעולה.

Ateryu הולכים ומשתפרים מאלבום לאלבום, אני מציע להקשיב ל-Lead Sails Paper Anchor לפחות שלוש פעמים עד שתגיעו למסקנה לגביו, כי יש בו משהו שצריך לגלות ושצריך להתרגל. אני מאוד ממליץ על האלבום הזה במיוחד לאור המגוון שבו והאיכות המוזיקלית.