Black Messiah – Oath Of A Warrior

11/10/05
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Gotterdamerung
  2. A New Messiah
  3. Blutsbruder
  4. Bury the Lambs of Christ
  5. Setting Sails
  6. Riding The Drakkar
  7. Christfeind
  8. Feld der Ehre
  9. Entering The Halls of Odhinn
  10. My Way to Asgard
  11. Der Eid

לאחרונה הלייבל הגרמני Einheit Produktionen מקבל הכרה לא קטנה בסצינת הויקינג\פולק מטאל העולמית בזכות מספר להקות שפרצו בתחום, חלקן בפעם הראשונה עם אלבום בכורה וחלקן עם אלבום שיצא מחדש בחברה וקיבל את הפרסום שמגיע לו. מרבית הלהקות שחתומות בלייבל מגיעות מאירופה, פה ושם יש יציאות לאזורים אחרים כמו למשל רוסיה שהביאה Nomans Land, אך אפשר לומר שיש רוב אירופאי ובעיקר גרמני בלייבל, אם זה עם להקות כמו Odroerir ו-Ulvhedin (ששתיהן להקות של חברי Menhir), או Black Messiah שעליה נדבר. הלהקה שהוקמה ב-1994 ושיחררה בשנת 1998 את אלבום הבכורה שלה "Sceptre of Black Knowledge", חוזרת אחרי 7 שנים עם "Oath Of A Warrior".

האלבום נפתח עם שיר אינטרו בשם "Gotterdammerung" שפירושו "סוף העולם". אינטרו שמורכב בעיקר מקלידים וטמ-טמים, שפה ושם נכנסים כמה קולות של ברקים וגשם. למרות שהוא נשמע נחמד, לפי דעתי הלהקה הייתה יכולה לוותר עליו ולחסוך לעצמה 2:50 דקות. אחריו מתחיל השיר "A New Messiah" שנפתח בריף גיטרה כאשר מיד אחריו מצטרף דאבל באס מפוצץ עם שירתו האימתנית של הסולן ונגינת קלידים אווירתית ברובה שלא תופסת מקום במוזיקה ולעיתים אף בקושי שומעים אותה בשיר. הקצב של השיר משתנה מדי פעם ואז חוזר על עצמו מחדש, ולמרות שזה אולי נותן הרגשת מונוטוניות מדי פעם, זה לא עושה את השיר לפחות טוב. משם ממשיך באותו קו, השיר השלישי באלבום "Blutsbruder" כאשר הוא מעט מהיר יותר. השיר נגמר בנגינת מנדולינה.

"Bury the Lambs of Christ" הוא שיר איטי ביחס לאלה שפתחו את האלבום והוא מבוסס ברובו על האווירתיות שהקלידים יוצרים, אבל שוב, לא בהגזמה. בשיר משתלבים יפה עבודת הגיטרות ביחד עם קטעי הכינור והופכים את השיר לממש טוב. הקטע שבו מושמעות צעקות קרב ומפגשי חרבות אחת בשנייה (קטע שנלקח מסרט אולי?) ואז חוזר למוזיקה מתאים פה בדיוק. אחריו מגיע "Setting Sails", שיר אינסטרומנטלי ודומה לקודמו. אולי אפילו נדמה כי הוא משמש הכנה לשיר הבא – "Riding The Drakkar" שזורק את המאזין בחזרה להפצצות שהוא התרגל לשמוע אחרי האינטרו, רק שפה הקלידים מקבלים יותר נוכחות. המלודיות באלבום משתלבות בצורה מושלמת עם הכבדות של השירים, הכלים מסתדרים מצויין אחד עם השני והשירים אווירתיים במידה מספקת היכן שצריך.

האלבום ממשיך פחות או יותר באופן דומה עד שמגיעים ל-"Feld der Ehre" שהוא שיר מעט פחות כבד, השירה בו נקייה, והוא מנסה ליצור אווירה מסוימת משלו אצל המאזין, אבל לא הכי מצליח בזה. הנגינה של הקלידים נשמעת לעיתים לא מתאימה, כמו ניסיון רע לנסות ולפתח את התפקיד שלהם. בשיר "My Way to Asgard" (שמגיע אחרי שיר שמשמש אינטרו, משהו שהוא חסר טעם בעיניי) בנוסף לשירה של Zagan אנחנו מקבלים גם שירה נשית, והאמת היא שאני לא בטוח שזה המקום לשילוב הזה. השיר ממשיך בסגנון של הקטעים הראשונים על-ידי כך שהוא מהיר, אבל פה הוא מנסה לשלב את השירה הנשית בין כל המלודיות הקיימות ובין מה שכבר היה בנוי, ובמקום להפוך את השיר ליפה יותר, הוא עושה ההפך. קטע הפולק הקצרצר שדומה למה ש-Finntroll עושים לא מציל את השיר גם כן.

האלבום מסתיים עם השיר "Der Eid" שהוא שיר משתנה, כמעט מבחינת הכול – פעם הוא שם דגש על המלודיה, ופעם הוא מדגיש מטרה ברורה של "לתת בראש", חלק מהשירה היא נקייה ולא השירה הקודמת, הקצב כמובן גם הוא משתנה ממהיר לאיטי וההפך. היה למשל הרבה יותר מתאים, לדעתי לפחות, אם הלהקה הייתה מוחקת מהרשימה את שני השירים הקודמים (שלושה אם מחשיבים את "Entering The Halls of Odhinn" שאי אפשר ממש לקרוא לו שיר), ומשאירה את זה.

Black Messiah לפני האלבום הזה היו להקת בלאק מטאל מלודי ממוצעת מינוס, שלא ידעה למשוך את המאזין למוזיקה שלה. עכשיו 7 שנים אחרי האלבום הראשון הם חוזרים בשינוי אחד גדול ועושים ויקינג מטאל שהוא לפחות ברובו, משובח. "Oath of A Warrior" הוא אלבום שמסמל עבור הלהקה התפתחות לכיוון חדש ואחד יותר טוב מהקודם. האלבום הוא טוב, ואני באמת ממליץ עליו לכל חובב הסגנון באשר הוא. רק חבל שהם לא ידעו לשמור על מה שעשה את האלבום הזה כל כך טוב בהתחלה, ולעשות אותו כל-כך טוב בסוף.