Borknagar – Origin

Oyestin G. Brun ו-Vintersorg, למי שבמקרה לא מכיר, הם שני בחורים מנורבגיה שאחראים על להקת Borknagar הותיקה, וגם על עוד פרויקטים משותפים כאלה או אחרים. עכשיו, Borknagar היא להקה שהחל מאלבומה השני בערך, חרטה על דגלה את השינוי המתמיד, את העובדה שהיא הולכת לייצר בלאק מטאל שמשתנה מאלבום לאלבום, מה שלפעמים יצא טוב ולפעמים פחות. עכשיו חברי Borknagar חוזרים עם ההוצאה השביעית במספר שלהם, וגם זו, כמיטב המסורת, שונה מהאחרים. Origin הוא אלבום שכולו אקוסטי.

מהפתיחה עם השיר "Earth Imagery", מתבהר בדיוק אופיו של האלבום – למרות שמו, אין כאן חזרה למקורות האמיתיים של הלהקה, אלא חזרה לפן הרגוע שלה. לא תמצאו באלבום הזה אף לא שאגה אחת לרפואה, אלא רק את קולו הנקי (והמוצלח לא פחות) של Vintersorg. האלבום לאורכו, כיאה לסגנון האקוסטי, שזור בהרבה מנגינות חליל וגיטרה, עם כינור שמדי פעם נותן הופעה, כמו למשל ב-"Grains" ובעוד במספר קטעים.

התופים באלבום קיימים, אבל כמו שבטח אתם מבינים לבד, לא תמצאו פה נגינה מהירה במיוחד או משהו שמאפיין יותר מדי את Borknagar הישנים, כך גם עם הבאס. משום מה, בכל פעם שהקשבתי לאלבום, תמיד נוצרה אצלי ההרגשה שאני מאזין לפסקול של הצגה כלשהי, כנראה בגלל נגינת הכינור שנעשת מונוטונית פה ושם.

"The Human Nature" נראה כמו שיר מעט קצבי יותר, עם פזמון בנוי וחלילים מסולסלים שכאלה, ואילו ב-"Acclimation" נכנס אפילו פן צדדי (ולא הכי מורגש, אבל קיים) של מוזיקה אוריינטלית. בסה"כ זהו אלבום יפה ונעים לשמיעה ורואים שהושקעה בו מחשבה, אבל ניכרת בו החוסר בשכבות מגוונות יותר במוזיקה, כך שאם להגיד בשפה פשוטה יותר ופחות פלצנית, המאזין יכול להשתעמם. עם זאת, הדיעה שלי לגביי Origin עדיין חצויה, מכיוון שהוא לא אלבום רע במיוחד. אולי אני ציפיתי לחזרה אמיתית למקורות היותר בשרניים של הלהקה אך לא הפתיע אותי לשמוע כיוון שונה, כי אצל להקה כמו Borknagar, זה טבוע בשורשים שלה.