Construcdead – The Grand Machinery
- Grand Machinery
- A Cog In The Machinery
- The Lustfull
- In A Moment Of Sobriety
- 8 Inches Of Flesh
- The Cynical Revolution
- Treachery
- The Eye Of Revelation
- Pater Noster
- Rusty Armour
- Forever Cin
- Hatelist
קחו מצב היפותטי לרגע שבו יש לכם להקה מצליחה פחות או יותר, אתם חתומים בחברת תקליטים מוכרת, השגתם מפיק בעל שם, אתם כמה ימים לפני הכניסה לאולפן הקלטות, השירים כתובים ומולחנים, בקיצור כל מה שצריך בכדי להקליט אלבום חדש וטוב, ואז הווקליסט והבסיסט מחליטים לעזוב לבלי שוב. ניתן לתמצת זאת במילה אחת: באסה.
להקת Construcdead הוקמה בשנת 1999 בשטוקהולם, שבדיה. כיאה למקום ממנו באה, היא מציגה ת'ראש\דת' מלודי, והצטרפה עוד בתחילת דרכה לרשימה הלא נגמרת של להקות מסוגה שבראשן ניצבות: The Haunted, Terror 2000, Soilwork ו-Darkane. לאחר שהקליטה 4 דמואים, EP ושני אלבומים מלאים (Repent שיצא בשנת 2002 ו-Violadead שיצא בשנת 2004), הספיקה לצאת לסיבוב הופעות ברחבי אירופה עם Soilwork, ולהחליף שלושה זמרים, ניצבה Construcdead בפני הסיטואציה המביכה שנכתבה לעיל טרם הקלטת אלבומם השלישי The Grand Machinery.
הלהקה כבר חתמה על חוזה עם חברת התקליטים Black Lodge, עמדה להכנס להקלטות באולפנים המשמשים את Meshuggah ו- Clawfinger, ומספר ימים לפני כן הודיעו להם הבאסיסט Johan Magnusson והסולן Peter Tuthill כי הם עוזבים את הלהקה. אז מה עושים? מגייסים חברים – Jens Broman סולנה של להקת הת'ראש Hatelight, ו-Viktor Hemgren שניגן בס ואף זימר במספר להקות בלאק / דת' / ת'ראש מטאל בחייו – הצטרפו לסשן ההקלטות וסייעו ל-Construcdead להשלים את אלבומם השלישי. בכללי, האלבום הופק כהלכה ע"י Jocke Skog מ-Clawfinger, אשר עשה עבודה מדהימה בסאונד ובמיקסוס.
אבל, וכאן ה-"אבל" הגדול, כל שאר האלמנטים באלבום מאוד בינוניים וממוסחרים – הגיטרות סובלות מחוסר מלודיות ומקוריות, אפילו בקטע האינסטרומנטלי "Forever Cin". ל-Jens הסולן, שאמנם מגיע לו כבוד על כך שבהתרעה כל כך קצרה הצליח להתחבר מהר ללהקה, חסרה העוצמה בקול כיאה לזמרי ת'ראש / דת' ובנוסף לכך (וכאן הבעיה היא בלהקה כולה ולא רק בסולן), הוא מנסה להשמע יותר מדי כמו Björn Strid מ-Soilwork (אפשר לשמוע זאת בעיקר בשיר השלישי "The Lustfull"). הניצוצות היחידים שהבליחו באלבום הם המתופף Erik Grawsiö והבסיסט הטרי Viktor שללא ספק "נותנים בראש" ומובילים את הלהקה ביכולת מרשימה לבצע ברייקים ומעברים החדים.
יכול להיות שזה בגלל משבר העזיבה של שניים מחברי הלהקה, ויכול להיות שפשוט לא הייתה לחברי Contrucdead מוזה מספקת, אבל ככל ששומעים את האלבום מגלים כי הלהקה העצימה את סאונד הדת' מטאל המודרני (ולכן נשמעת לעיתים יותר מדי כמו Soilwork), מאשר לנסות ולהעצים איזשהו פן מקורי שטמון בה, כמו בשירים שיש כמה ניצוצות של סאונד תעשייתי כמו "A Cog In The Machinery", "In A Moment Of Sobriety" ו-"Treachery", אשר אולי אחרים יראו בהם סטייה מיותרת מהקונספט המוזיקלי של האלבום, אולם אני ראיתי בהם ניסיון ליצור מקוריות וחדשנות וחבל שהם לא המשיכו ליצור יותר בקו זה (אולי באלבום הבא). בכל אופן, לכל האלבום מיועד לכל חובבי הדת' שבדי המודרני באשר הם, ללא ספק תצאו מרוצים.