1. Tooth and Claw
  2. Tazer
  3. Daddy's Little Girl
  4. Uni-tit
  5. Cook the Cupcake
  6. Cockfight
  7. Object of Futility
  8. Creepy Crawlies
  9. Walking a Midget
  10. Uncle Percy
  11. Dirt Eater
  12. Mannequin
  13. A Fowl Fetish
  14. Making Roadkill
  15. The Yawning God
  16. Profane

נתחיל הפעם ממילות הסיכום: ערבוביה, כאוס וסערה של צלילים וקצב ללא מכנה משותף, מבלי יכולת לעקוב, ולו לשנייה אחר הנעשה במנגינה, בשילוב עם מלל חולני, ספק הומוריסטי ספק מחאתי. במילים אלו אפשר לתמצת את מהות האלבום הראשון של להקת הגרינדקור/דת' האמריקאית Cretin. נכון, לטעמם של הרבה אנשים, גרינדקור בכללותו מאופיין בהמון "רעש", דיסהרמוניה ודיסוננס אבל הפעם מדובר ברעש אמיתי, חסר פשרות, ברוטאלי, שאלמלא היה האלבום נמשך רק 30 דקות, ספק אם אוזניי המסכנות היו מסוגלות לספוג עוד.

להקת Cretin הוקמה כבר לפני 14 שנה (!) ע"י שני חברי ילדות, הסולן Dan Martinez והבסיסט Matt Widener. הללו צירפו את המתופף Col Jones שניגן ביחד עם Widener בלהקת הגרינדקור האגדתית Exhumed והקימו את Cretin. בשנת 2003 הוציאה הלהקה דמו בשם Extreme Cretanic Grindcore, ובשנת 2004 אלבום EP בשם Cretanic Grind Ambush.

אז מה מייחד את האלבום המאוד קיצוני של Cretin מלבד האמור לעיל, שיכול לעניין אתכם קוראים יקרים, ולגרום לכם לתת לו צ'אנס להקשבה או שתיים: האלבום אמנם אינו אלבום קונספט אך כשמו (Freakery), הוא עוסק בכל מה שמוזר וסוטה בצורה חריגה מהנורמל, גם לאלו שאצלם הנורמל נמצא בשוליים.

למשל השיר "Daddy’s Little Girl" עוסק באבא המלביש את בנו בבגדי נשים ומתעלל בו מינית. "Cook The Cupcake" עוסק באונס אישה ע"י שלושה גברים הסובלים מפיגור שכלי. הקטע התשיעי, "Walking A Midget" הוא "סיפור אהבה" והפגנה בין אדם לגמד שלו. אני חושב שכאן זה מספיק. בתור מאזין נלהב של להקת Macabre (שעוסקת בעיקר ברוצחים סדרתיים מתוך סאטירה נוקבת), 30 דקות של "הגיגים" כאלו שלא נותנים הרבה מלבד תחושת גועל, בשילוב עם מוסיקה לא מיוחדת, יותר מדי כאותית ודיסהרמונית, זה באמת יותר מדי. אם זה כוס התה שלכם את מוזמנים להנות, בשבילי זה היה יותר מדי Freaky…