Cryptopsy – The Best Of Us Bleed
- Boden
- A Graceful Demise
- Holodomor
- Oh My Fucking God
- Worship Your Demons
- Silence The Tyrants
- The Headsmen
- Carrionshine
- The Pestilence That Walketh In Darkness (Psalm 91: 5-8)
- Endless Cemetery
- We Bleed
- Soar and Envision Sore Vision
- Voice Of Unreason
- Cold Hate, Warm Blood
- White Worms
- Emaciate
- Phobophile
- Slit Your Guts
- Crown Of Horns
- Defenestration
- Abigor
- Open Face Surgery - Live
- Graves Of The Fathers / Drum Solo - Live
- Shroud - Live
- Born Headless - Live
- Slit Your Guts - Live
- Cold Hate, Warm Blood - Live
- We Bleed - Live
- White Worms - Rehearsal
- Loathe - Rehearsal
- Depths You've Fallen - Rehearsal
- Cold Hate, Warm Blood - Rehearsal
אני לא מסוגל להסביר את זה. למה ללהקה כמו Cryptopsy להוציא אלבום אוסף כפול, בערך יומיים אחרי שיצא אלבומם החדש והטרי הנושא את שם הלהקה ? רגע, עצרו פה.
אני כן מסוגל להסביר את זה. הסיבה היא חברת התקליטים לשעבר, Century Media – שהחליטה לחלוב את Cryptopsy עוד קצת כנראה. תנו לי להסביר. אני לא גאון הדור שזה מגיע לתעשיית המוסיקה. אין לי מושג איך הכלכלה העולמית משפיעה על קוויבק שבקנדה ומונעת מאנשים לעשות מטאל משובח במקום לעבוד בדואר או בחנות יינות. מה שאני כן יודע – זה ש-Cryptopsy – שאת שמם אתם אמורים להכיר כבר ממזמן אם אתם חובבי Brutal Death Metal באופן כללי – הוציאו אלבום חדש תחת שם הלהקה, והוא לא יצא ב-Century Media. למעשה, הוא לא יצא נכון לכתיבת שורות אלו כמיטב ידיעתי בשום חברת תקליטים – אלא באופן עצמאי, True Underground כנאמר בתורה.
זה לא שלא היו להם כלים, הרי Century Media דאגו לדחוף את ההרכב הקנדי שבראשו עומד מתופף העל Flo Mounier בכל כוחם עוד מאז שאני זוכר את עצמי מאזין למוסיקה קיצונית. אני זוכר ש-And Then You'll Beg עשה הרבה טררם בזמנו, וחילופי ההרכב במרוצת הדרך עשו הרבה רעש, מספיק כדי לומר שלא מדובר בלהקה אנונימית בתחום המטאל הקיצוני.
ועכשיו הלהקה הוציאה אלבום חדש, בלי עזרתן של חברת תקליטים. לא של Century Media, לא של חברה קנדית מקומית, לא של אף אחד. Going commando ודי נראה לי שעד הסוף. ואז פתאום, כמעט שעות ספורות מאז צאת האלבום – מכריזה Century Media שמוציאה אוסף כפול ומכופל של מיטב המפלצות המוסיקליות הגדולות ביותר מידיהם של Cryptopsy, כולל שירים שלא ראו אור יום.
אני לא יודע איך אתם רואים את זה, אבל אני רואה את זה כמעשה נבלה.
מילא להוציא אלבום אוסף כפול, מילא לעשות את זה בתקופה הכי רגישה של Cryptopsy בהם הם לא חתומים, עצמאיים בשטח ומנסים להבין איך עובד כל העניין הזה של להקה בלי הנהלה אלא רק עם אהבה למטאל קיצוני, אבל לעשות את זה בניצול ציני של צאת אלבומם החדש, שאת כל פירותיו הם קוצרים כיום בזכות עצמם, על כל סקירה וכל שידור ברדיו ?
עכשיו, בואו לא נשחק אותה תמימים לגמרי. זה לא ש-Flo וחברים לא מצאו כמה אנשי קשר טובים שאיתם אפשר לדלג על כמה מהמשוכות של תעשיית המוסיקה המקרטעת, ואיתם הם פשוט בעצם עושים את כל מה שהם היו עושים כשהם היו חתומים ב-Century Media, עם סוכנות בוקינג משלהם, ומפרסמים משלהם, ואולי גם כמה אנשים בעלי אינטרסים בלקדם את הלהקה כהם משווקים אותם כעסקים טובים יותר, או דבר-מה דומה, אני לא יודע. אבל אפשר בהחלט להגיע למסקנה שעזיבתם של Cryptopsy את Century Media זו החלטה בעלת רקע כלכלי מוחלט. מוסיקה עבור הרבה מאנשי התעשייה, בין אם הם להקות, חברות תקליטים, משווקים וכיוצא בכך – היא קודם כל עסק ורק אח"כ הנאה. אני די משוכנע ש- Cryptopsy נמנים לפחות בחלקם עליהם – והם יודעים שלעבוד לבד פשוט יותר משתלם להם מאשר להמשיך ולשלם מזונות ל-Century Media.
אבל – וזה אבל גדול – להוציא אלבום אוסף כפול – ובכך לנסות ולגנוב את תשומת הלב מההוצאה הטרייה של הלהקה שפועלת עכשיו בלי חוטים ובלי הכוונה מלמעלה מבחינה עסקית – זה פשוט תרגיל עסקי מלוכלך ומגעיל – שמסריח מהראש. לא קשה להבין ש-Century Media רואים של- Cryptopsy הולך יחסית בסדר ללהקה עצמאית – אולי אפילו יותר בסדר ממה שהם קיוו שהלהקה תצליח לאחר הנפילה הנוראית שהיא The Unspoken King – אלבומם האחרון, הניסיוני והמטופש לדעת רובם המוחץ של מאזיני הלהקה – אבל למנף הצלחה של להקה שהצליחה להשתחרר מכבלי התעשייה – ואז להוציא אוסף שכל כולו אומר "אה, אז שתדעו לכם, אנחנו גילינו את Cryptopsy והם להקה שלנו וזה מה שהם עשו לפני שהם היו גרועים ככה, כבדרך אגב."
אני בגדול מאד נגד אוספים. לפעמים יש מקומות שהם מצדיקים את עצמם כמו Best Of The Beast של Iron Maiden או Signs Of Chaos של Testament – אלבומים שחותמים תקופה מסוימת בחייה של להקה. ולמען האמת – אלבום האוסף הזה – The Best Of Us Bleed – מסכם בצורה מאד יפה את הקריירה המוצלחת לפרקים והפראית לכל אורך דרכה של Cryptopsy – בין אם זה בשירים קלאסיים כמו We Bleed או Slit Your Guts, ואפילו השירים החדשים לא נשמעים נורא, והקאבר ל-Strapping Young Lad הוא פשוט נהדר, אבל בתכלס – כל מי שמכיר את Cryptopsy כבר מכיר את החומרים האלה ממזמן, וחוץ מכמה שירים חדשים וכמה שירים שברחו לגרסאות יפניות – אין פה משהו ששווה לרכוש אלבום כפול – למרות שאורך כל הדברים האלה יחד מגיע לשעתיים ומשהן של מטאל מכסח. הדמואים של Whisper Supremacy מעצבנים, השירים בהופעות חיות שאינן רשמיות נשמעים מיותרים – ובגדול – היה אפשר לדלל את האלבום הכפול הזה פשוט לאלבום אחד, וגם זה היה בלחץ.
אבל בסופו של דבר, השורה התחתונה היא כזו. אם כל כך חשוב לחברת התקליטים להמשיך ולהחיות את קטלוג הלהקה באמצעות אלבום אוסף, שזה לדעתי המעשה אשר קובר כמעט כל להקה לתקופה בלתי מבוטלת של זמן מתחת לבלטות – אז לעשות את זה עם התזמון שבה הלהקה חוזרת לפעילות סדירה ובריאה, עם מוסיקה שמייצגת אותה בכבוד ולא בבושה, וזאת באופן עצמאי – זה פשוט מעשה דוחה. זה כמו שהבריון הכיתתי שתמיד גנב לכם את הסנדוויץ' יקבל את הקרדיט על כך שהוא במקרה היה הילד שהביא סנדוויץ' פרי ידיו לאיזה הומלס ואז יקבל על זה צל"ש ממנהל בית הספר, בזמן שאימא שלכם תהיה מאד מאוכזבת ממכם שאתם לא נתתם את הסנדוויץ' שלכם כי היא יודעת באופן ודאי שאתם לוקחים סנדוויץ' בבוקר…
רק לי היו לוקחים את הסנדוויץ', הא ?
טוב, בריונות זה עדיין חרא, ואלבומי אוסף שכאלה הם דוגמה לבריונות עסקית בתעשיית המוסיקה. אני נותן לדבר הזה ציון 2 רק מחמת הספק שאולי יש פה איזושהי קומבינה בה Cryptopsy עדיין מרוויחים תמלוגים מהעמלות שבאלבום האוסף הזה, למרות שהוא יוצא בלי הסכמתם, בלי אישורם, וכנגד האינטרס שלהם כלהקה וכאנשים שצריכים להתקיים ממוסיקה. מעבר לכך – יש פה לא מעט מהשירים הכי טובים של Cryptopsy – וזה שלעצמו צריך לקבל הערכה יפה, ומי שלא מכיר את הלהקה – זו אחלה דרך להכנס לדיסקוגרפיה שלהם ולסקור את כל ההיסטוריה שלהם, מעבר ועד הווה, ולהבין את התרומה המוסיקלית שהלהקה הזו סללה עבור כל כך הרבה להקות מטאל קיצוני מאז שנת 1992. אבל בכל לשון אחרת, בבקשה, אל תקנו את האלבום הזה, אם אתם אוהבים את הלהקה- תקנו את האלבומים המקוריים שלה, או את אלבומה החדש והמגניב, אבל אל תתנו יד לבריונות הזו. פוי.