Cyco Miko & Infectious Grooves – Funk It Up & Punk It Up: Live In France '95

29/08/10
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. Intro
  2. Cyco Mike Wants You
  3. F.U.B.A.R.
  4. All I Ever Get
  5. All Kinda Crazy
  6. Lost My Brain… Once Again
  7. Nothing To Lose
  8. Ain't Gonna Get Me
  9. I Love Destruction
  10. Sarsippius Intro
  11. Popcorn
  12. These Freaks Are Here To Party
  13. You Lie…And Your Breath Stank
  14. Turtle Wax
  15. Punk It Up
  16. Funk'n With My Head
  17. Boom Boom Boom
  18. Rules Go Out The Window
  19. Do The Sinister
  20. Monster Stank
  21. Back To The People
  22. Therapy
  23. Running With The Bass
  24. Violent And Funky
  25. Infectious Grooves

אם אתם עדיין לא מכירים את Mike Muir, אז הגיע הזמן לפתוח עיניים ואוזניים, ולהתחיל לחפש באינטרנט מי זה האיש המטורף הזה, שמוביל בגאון כבר כמה שנים את סצנת הפאנק (פ' רפויה) מטאל. בטוח שמעתם מתישהו על להקת האם הטראשית שלו Suicidal Tendencies, שבמהלך שנות השמונים והתשעים הייתה אחת הלהקות המשפיעות ביותר, שרק מיטבי הלכת הגיעו אליה. Muir, שכינה את עצמו בחלק מהזמן בכינוי Cyco Miko, הנהיג את הלהקה, שעברו בה יותר נגנים מבאיילון צפון. בין היתר, ניגנו בהרכב הבסיסט Robert Trujillo (שעשה דבר או שניים בחיים לפני שהלך להתעשר ב-Metallica) והמתופף Jimmi DeGrasso, שניגן לתקופה מצערת ב-Megadeth.

במהלך הקריירה הארוכה שלו, Cyco Miko הקים עוד שתי להקות, האחת חשובה מאד מאד מאד, ושנייה זניחה מאד. Cyco Miko היא הלהקה הזניחה יותר, השרויה על שם הסולן החשוב שלה. מדובר בהרכב פאנק (רפויה!) אגרסיבי, שנוגע ברוק וקצת במטאל. זהו הרכב המיועד למעריצים כבדים, המוכנים ללכת צעד נוסף בשביל האהבה שלהם לסולן הכריזמטי. הבעיה הגדולה עם Cyco Miko תמיד הייתה שהיא לא הייתה להקת פאנק (רפויה!!) טובה במיוחד, ומצד שני היא לא הייתה להקת רוק מרשימה ומקורית מדי. בקיצור – פרווה.

לעומת Cyco Miko, הלהקה הנוספת של Muir הייתה לשם דבר, וכמעט אגדה בזמנה. Infectious Groves הייתה מחלוצות הפאנק (רפויה!!!) מטאל, עם ביצועים רצחניים של Trujillo, וגרוב בלתי פוסק שנוזל מהמיתרים. שלושה אלבומים בלבד הקליט ההרכב המדהים הזה (שכלל גם את מתופף Janes Addiction, בהרכב המקורי), והמעריצים לא ידעו שובע. בצדק. מחד, מטאל אגרסיבי ומדביק, עם קולו הייחודי של Muir מרחף מעל, הזמן שהוא עוטה עליו דמויות הזויות ומלהג מערכונים מטופשים בין השירים. מהעבר השני, פאנק משובח, לא מניח לשרירים, וגורם להם תזוזות בלתי רצוניות. וואו.

הזמן עושה את שלו, וההרכבים התפרקו. כל נגן פנה לכיוון אחר, ורק Muir נשאר עם הרצון ליצור, ועם האהבה הבלתי פוסקת של המעריצים שלו. לפני כמה שנים השמועה התבררה כנכונה: Muir עובד על אלבומים חדשים, גם עם Infectious Groves, וחשוב יותר – עם Suicidal Tendencies. המעריצים לא יכלו להכיל את עצמם מרוב שמחה, והציפייה יכלה להשתוות רק למתח. בינתיים, בשביל לספק את המעריצים, החליט Muir לשחרר אלבום הופעה כפול, המכיל שתי הופעות מ-1995, הראשונה של Infectious והשנייה של Cyco Miko.

הבעיה? ובכן, לפעמים כנראה שצריך לשים פס על המעריצים, ולהמשיך לעבוד בשקט. אין שום הצדקה לאלבום הכפול החובבני הזה, שנשמע כמו בוטלג ממוצע, מעוצב בחפיפניקיות, ובעיקר עושה עוול ליכולות האמיתיות של שתי הלהקות. לגבי Cyco Miko אין לי הרבה מה להוסיף – להקה בינונית, שתמיד תישאר כזו. אמנם, האנרגיות הבלתי נגמרות של Muir מצליחות לשמור על עירנות במהלך ההאזנה לאלבום, אבל המוזיקה חסרת השראה, והסאונד האנמי הורס כל חלקת גרוב שהייתה ללהקה הזו. האכזבה גדולה הרבה יותר עם אלבום ההופעה של Infectious – לתת להרכב כל כך מוצלח וחשוב ביטוי באלבום לייב שמוקלט כל כך רע, זה פשוט רצח. איפה הבשר בבס? איפה הסאונד גיטרות נוטף הזיעה? איפה התופים הגרוביים כל כך? איפה הן הבחורות ההן, עם הקוקו והסרעפן? חברים, אם אתם עדיין לא מכירים את ההרכבים הללו, ואת הרכב האם שהתחיל הכל, תעשו לעצמכם טובה, ואל תתחילו עם הריליס האחרון הזה. לכו אחורה, חפשו היטב, ומצאו את אלבומי האולפן החשובים שיצאו בזמן אמת. זה יכין אתכם היטב למתקפה הבאה, שעתידה להגיע במהלך השנה הקרובה.