Demiurg – slakthus gamleby

בחיפוש בגוגל מה פה פירוש שם הלהקה מצאתי שתי תוצאות: האחת, שם של גזע יצורים במשחק warhammer 40,000 או שינוי קל למילה לטינית שפירושה עובד כפיים או אומן. מה שבטוח זו לא עוד סתם להקת דת' שוודית. ההרכב, שעוד רגע אפרט את חבריו, החל לפעול ב 2006 יוצר דת' עם תערובת של דום ופרוגרסיב. החומר נע על סקלה של אגרסיביות, מלודיות, קלידים סימפוניים, שימוש בזמרת, או בקיצור, חומר מיוחד שקשה להגדיר אבל בהחלט מושך ומעניין להאזנה.

החברים בהרכב – Roger "Rogga" Johansson אחת מדמויות המפתח בסצנת הדת' השוודי, יוצא Ribspreader, Carve, The 11th Hour, Deranged ועוד כגיטריסט. יחד איתו Dan Swanö, אחד האנשים החשובים ביותר בתחום הדת' השוודי ולדעתי אחד היוצרים החשובים ביותר במטאל באופן כללי (הבחור נגע בצורה כזו אחרת בעשרות של הרכבים מסוגים שונים, כאשר החשובים הם Edge of Sanity,, Bloodbath, Katatonia, Godsend, Nightingale ועוד). המתופף, לא פחות מוכר: ההולנדי המעופף Ed warby שכבר עבד בעבר עם השניים הקודמים ב The 11th Hour (עם Rogga) וב star one (עם Swano) ובכלל התחיל דרכו עם Gorefest. הבסיסט Johan Berglund עבד גם הוא ב Ribspreader. הסולנית הנוספת פחות מוכרת ושמה Marjan Welman והיא תורמת את קולה הענוג במספר שירים ומאזנת את קולו העמוק
והמאיים של Rogga. חשוב לציין כי גם שאר חברי הלהקה תורמים את שירתם, מה שיוצר עוד עניין בהאזנה.

האלבום יוצא בחברת Cyclone Empire הגרמנית. חברה לא כל כך מוכרת אשר אחראית על מספר יחסית מצומצם של להקות. לכן, בהתאם, ההוצאה יחסית פשוטה ובסיסית. עטיפה לא מעניינת והחוברת ללא עיצוב ייחודי. לכן אני מסתכל בתוך הקנקן ולא על חיצוניותו. וזה אחלה קנקן, היישר ממדפי איקאה: הקנקן הזה מהווה סיר היתוך של מספר יוצרים מקצועיים, אשר יודעים גם כיצד לשלב יחד את הכיוונים המוסיקליים שכל אחד מהם מביא עימו.

אחרי הקדמה ארוכה, לגבי השירים עצמם: מרביתם קצרים באופן יחסי, דבר שמעורר פליאה, כיוון שכל רצועה עשירה בריפים, שבירות, מלודיות וקולות. הרצועה הראשונה נפתחת בריף אגרסיבי ופשוט אשר מתפתח לקטע מלודי מלווה בדאבלים מהירים, עד כאן האינטרו והסולן נכנס. כבר בפזמון, Swano משתלב בסולו קצר. באמצע השיר חלה שבירה והאטה בקצב. בשלב הזה, בשמיעה הראשונה חטפתי שוק ממה שאני שומע. מה לעזאזל הקשר פתאום – סולנית עם קול נעים ומרגיע באמצע שיר דת'. אבל (אבל גדול) היא משתלבת מצוין בגלל הסגנון הקודר של הלהקה. כך למעשה מתחילה ההאזנה לאלבום – תחילה בחיוך גדול (סוף סוף להקת דת' לא משעממת, שחורגת מהמסגרת) ואח"כ הפתעה בדמותה של Marjan (המאוד נאה, אני חייב לציין).
זה ממשיך ברצועה השנייה death grasp oblivion המכילה ריפים מורכבים, אשר נתמכים בסאונד מאוד בולט של הבס עם יציאות מפתיעות של קלידים מעשה ידיו של Swano, בשיר זה מרגישים היטב את השפעותיו (Nightingale ו Edge of sanity). ב Travelers of the vortex שוב אני מרים גבה. השיר נפתח בריף דומי איטי ושירה נקייה (לא ברור לי מי שר בקטע הזה). השיר הולך ונבנה עם נגינה מלודית ודרמטית, כאשר Rogga ממשיך בגראול שאיך שהוא נשמע עדיין כשירה מלודית – מדהים. קטע ארוך יחסית לשאר השירים אבל משאיר רושם אדיר בסיומו.

The cold hand of death ו From laughter to retching מחזירים אותנו למסלול המקורי, שירים מהירים וכבדים שמתובלים בקלידים ברקע.שיר הנושא Slakthus gamleby הינו שיר דת' שוודי קלאסי, מזוהה מאוד עם Swano. הרצועה אגרסיבית, מהירה. Rogga יורד לטונים נמוכים ביותר ונשמע כמפלצת מאיימת או כמו כרכורי בטן אחרי כמה שעות ללא אוכל. גם כאן, נעשה שילוב של סמפלים ושל קלידים אשר שובר את השגרה.

לסיכום, לא יודע איך לא שמעתי על ההרכב הזה לפני. בזמן כתיבת הסקירה שמעתי פעמיים את האלבום ברצף מבלי להרגיש. האלבום מעניין ומיוחד, הכותבים השתדלו והצליחו לצאת מהשבלוניות של הדת' השוודי הקלאסי והוציא אלבום ייחודי אפילו. הבעיה עכשיו היא להשיג את 2 האלבומים הקודמים.