Demonized – Demonized

אני לא יודע מה איתכם, אבל אני אף פעם לא שמעתי על להקת בלאק מטאל (או איזשהו מטאל) ממקסיקו, וכבר בגלל זה מגיע ל-Demonized קצת כבוד, אתם יודעים, על נסיון לשבירת אנונימיות הבלאק מטאל של המדינה שלהם, או משהו כזה. אם תחשבו על הגאווה שממלאת אתכם כל פעם שאתם קוראים סקירה על אלבום של סיילם או איטרנל גריי באיזה מגזין מחו"ל אולי תבינו למה אני מתכוון.

ולכן, לפני שאני מתחיל להתפלסף על כל הבעייתיות שבאלבום זה, כדאי לציין עד כמה הוא עשוי בצורה מוצלחת. Demonized הם התוספת הטרייה ביותר לסגנון הבלאק שאני אוהב להגדיר בתור הגל החדש של בלאק ברוטלי. דוגמה נוספת היא הנורווגית הטרייה, 1349. הבלאק של Demonized הוא ברובו מהיר, מלוכלך ואגרסיבי. האלבום כתוב בצורה רהוטה ומקורית למדי, וכל אלמנט במוסיקה מבוצע בצורה עילאית.

הבעיה שלי עם אלבום זה היא כזו:
אם היה יוצא האלבום לפני קצת יותר מחצי שנה, הייתי מגדיר אותו ללא ספק כפורץ גבולות וכאחד האלבומים המרעננים ביותר שראתה סצינת הבלאק בשנים האחרונות. אך לאורך כל ההקשבה שלי לאלבום זה המחשבה היחידה העולה לי בראש היא כמה שזה מזכיר לי את האלבום החדש של 1349, Liberation, וכמה שהייתי מעדיף לשמוע אותו עכשיו. אחרי הכל, אותו האלבום הוא מבחינתי אלבום הבלאק המוצלח ביותר של שנת 2003. אמנם איני בטוח מה יצא קודם, אלבום הבכורה עלום השם של Demonized או המיני-אלבום המחתרתי הראשון של 1349, אך במונחים של פריצה בסצינת הבלאק העולמית, בלייבל מכובד וכל זה, 1349 הוציאו את אלבומם המלא המרהיב בחברת Candlelight מתישהו בסביבות הרבע הראשון של 2003, ו-Demonzied הוציאו את אלבומם השני – אך הראשון ב-Osmose Productions – בתחילת אוקטובר 2003. הבעיה היא ששני האלבומים נשמעים כל כך דומה, ש-Demonized למעשה לא מחדשים כלום בסגנון הבלאק הזה, למרות טריותו.

נכון, יש שוני בין שני האלבומים, זה של Demonized הוא נקי יותר ומכיל סולואי גיטרה בעוד שזה של 1349 הוא מלוכלך יותר ומכיל תופים הרבה יותר מרשימים, אך בכל זאת, לשני האלבומים יש את אותו הקצב, אותו מבנה הריפים, אותו סוג התופים, ואותו הרגש בדיוק. אין מה לעשות, 1349 עשו את זה קודם, ובצורה מוצלחת הרבה יותר.

אל תבינו אותי לא נכון, Demonized הוא אלבום מרשים מאד, באמת, החבר'ה האלה הם משכמם ומעלה. אני באופן אישי לא מסוגל להקשיב לאלבום שרק מזכיר לי כל הזמן משהו אחר, אבל אם אין לכם בעיה להקשיב לכמה אלבומים דומים מאד באותו הז'אנר, עליי להמליץ לכם להצטייד הן בLiberation והן ב-Demonized ברגע זה. אם שמים את קטגוריית פריצת הגבולות בצד ומסתכלי על אלבום זה לבדו, Demonized הפיקו פה אלבום בלאק מהיר ומרושע ביותר. נגינת הגיטרות כאן מקצועית ביותר, כך גם הבס והשירה הבלאקית הטיפוסית, והתופים מספקים הרבה מהירות והרבה שינויי קצב, באינטנסיביות מרובה. הריפים חכמים, התופים נותנים בראש, והאווירה הכללית פשוט צורחת "מלחמה!".

Demonized לא עשו פה את אלבום השנה, וחבל שהאלבום הזה פספס ככה את ההזדמנות להיות פורץ הגבולות האמיתי של תחומו, אך עדיין יש כאן פיסת בלאק מטאל מיוחדת למדי
ומרושעת לגמרי, ואתם יכולים למצוא אותה עכשיו ב-Osmose Productions.