Den Saakaldte – All Hail Pessimism
- Audhumla
- La Vinteren Vare Evige
- Vandringen
- Satans Synder
- Frykten for det Opprinnelige øde
- Samma Skrot, Samma Kkorn
- Drikke Ens Skål
- Mesias
- Den Endelige Tankens Ufravikelige Konsekvens
- Jag är den Fallna
גיטריסט ואחד ממייסדי Gorgoroth? יש. סולן מ-Shining? למה לא. בסיסט של 1349? יש. סינתיסייזר מבית Dødheimsgard? גם יש. טוב, אני לא אוהב את המושג המוזיקלי "סופר-גרופ", ואני לא בטוח שזה מה שיש לנו כאן, אבל מה שכן, כל הסלט השחור הזה ממש מצליח. תנו לי קודם להסביר ש-Den Saakaldte הוא שם מאוד צעיר שנוסד ב-2006 כפרוייקט אישי של Skyelig מ-Gorgoroth כשעם הזמן הצטרפו אליו חבר'ה ותיקים מסצינת הבלאק (כפי שהזכרתי למעלה). חברי הלהקה שמרו על פרופיל דיי נמוך בינתיים ואולי שלא בצדק, כי אלבום \ דמו הבכורה שלהם שיצא ב-2008, היה פנטסטי ואני דיי בטוח שגם הספליט שעשו עם Shining הוא לא רע.
נחלתם של Den Saakaldte הוא בלאק מטאל לא טיפוסי, לעיתים מאוד דכאוני, אבל נזהר לא לגלוש באופן מלא לאותו מחוז, כשהוא משלב בפנים גם סינתיסייזר, פסנתרים, ומוחות מעוותים של אנשים שיודעים מה זה בלאק מטאל. אחרי אינטרו פסנתר לא קצר, הפצצה הראשונה נופלת והיא עונה לשם "La Vinteren Va Evige". השיר מתחיל במהירות ובקצב היחסית אופייני לתחום, אבל הלהקה מושכת אותו לכיוונים ניסיוניים הרבה יותר שכוללים שינויים בתזמון – יכול להיות שזה לא היה נשמע מתאים, אבל כאן ככל הנראה הניסיון עושה את שלו ובמשך 9 דקות שלמות הלהקה מצליחה לספק פתיחה מעולה לאלבום.
"Vandrigen" הוא גרסה מחודשת לשיר בעל אותו שם מאלבום הלהקה הקודם, כשהגרסה שפה נשמעת הרבה יותר מלוטשת. אחריו מגיע שיר הרבה יותר "רגיל" בשם "Satans Synder" – הבלאסט-ביטים והצרחות המוכרות של Kvarforth חותכות את האוויר, המהירות מאיטה את עצמה לקראת אמצע השיר והמקום מתפנה לטובת מלודיות גיטרה חדורות עצב. הסינתיסייזר, למרות שבאופן כללי אני לא מת עליו, משמש באלבום הזה מפתח לקטעים מדוכאים יותר, כשהוא משנה את מקומו מכלי צדדי לכלי מרכזי ומוסיף לאווירה את הגוון שלו. לקראת סופו, השיר מצליח לבנות עלייה שאליה הוא מגיע ברוב תהילה איטית ומלאה ב-"ריאליזם" עצוב (לדברי הלהקה), וחוזר למבנה הראשוני שלו.
למרות שהמילים כתובות בנורבגית, הן מדברות בעיקר על המצבים האבסורדיים-משהו שבנאדם מגיע אליהם, לעיתים קרובות בגלל מצב נפשי או בגלל אלכוהול בדם (וסביר ששילוב בין השניים), והמוזיקה מצליחה לשדר את אווירת הבדידות הפסיכית הזאת בצורה קולעת. "Drikke Ens Skål" גם הוא חידוש מהאלבום הקודם ואם מחפשים שיר שממש יאפיין את חבורת הפסיכוטיים האלה מנורבגיה, הרי שהנה הוא. השיר נפתח במלודיות קרירות של סינתיסייזר וגיטרות שבורחות ומגבירות את המהירות, עד שלבסוף הן מזדחלות להן חזרה אל תוך החדר ויוצרות את הקרירות שכל-כך מאפיינת את הלהקה הזו.
אחת-עשרה הדקות של השיר הסוגר מהוות מן סיכום של השירים פוערי הפה עד כה. אמנם השיר עצמו פחות מעניין ממה ששמענו עד כה ובעל אחוזי "נורמאליות" מוזיקלית גדולים אבל במקרה הזה, זה לא בהכרח רע והשיר משמש כמעין צוהר להוצאות הבאות של הלהקה, שאני בהחלט מקווה שיגיעו. All Hail Pessimism הוא לא אלבום קל לעיכול גם למי שנושם בלאק ו\או בלאק דכאוני 24 שעות ביממה, ככה שמי שמחפש את הבלאק מטאל הרגיל והמונוטוני שלו או נוטה להתרחק מאלבומים שהם קצת מעבר לכך, שידיר רגליו מ-Den Saakaldte. מבחינתי אבל, זה אחד מהאלבומים היותר איכותיים של השנה. באמת.