Earth Crisis – Naturalize The Threat

מודה ומתוודה, לאחר שנה שבה הרבה אלבומים של להקות שאני אוהב אכזבו, לא ציפיתי להנות ככה מאלבום Hardcore Metal שומם למראה, של להקה שזה האלבום התשיעי שלה וידעה כבר עליות ומורדות. Earth Crisis, במהלך הקריירה חובקת ה-20 שנה שלהם כבר ניגנו לא מעט על סקאלות ההארדקור השונות. בהתחלה יותר Punk עמוס אידיאולוגיית Straight Edge ו Vegan אח"כ כיוון שהוא יותר Nu Metal ולפני ארבע שנים, לאחר שהתאחדו וקמו מהמתים ע"מ לחזור כועסים מתמיד הם הפתיעו בכיוון מטאלי מבעבר וב Hardcore Metal ממוקצע. ולאחר כמה שמיעות אני יכול להגיד בוודאות שהוא אחד ההפתעות היותר טובות בז'אנר בשנים האחרונות.

אז בניגוד למקרה של Agnostic Front אותו סקרתי לפני כמה חודשים, הפעם מדובר באלבום Hardcore Metal של להקה לא צעירה, אבל עדיין בועטת כמו להקות צעירות ממנה. ובז'אנר שעייף מריבוי של להקות שנשמעות לגמרי אותו דבר וחוקים די ברורים לאיך דברים צריכים להישמע, על מה צריכים להיכתב השירים ואיך הם אמורים להתבצע האלבום הזה נוחת כמשב רוח רענן. ביחוד בגלל העובדה שהלהקה מנסה ומצליחה להרים את עצמם מתבנית הHardcore הסטנדרטי למקומות קצת יותר גרוביים ומלודים בהצלחה הרבה יותר לטעמי מאשר ענקיות ז'אנר כגון Hatebreed או Throwdown שלא צולחים את המבחן הזה בהצלחה מרובה.

תיפוף מלווה בסים צורמים פותח את האלבום ומיד אנו נשטפים במטר של צעקות שצועק עלינו Karl Buechner שאומנם איננו הסולן הכי יחודי או עוצמתי בז'אנר, אבל אגדה חיה בכל זאת. הגיטרות שלצדו מלוות אותו בעבודת גיטרות שנעה בין Metalcore לGroove Metal. הקצב צונח קצת לפזמון Mid-Tempo לקראת סופו, ולפני שאנחנו או Karl מספיקים לעצור, לנשום ולעכל את השיר, פורץ לו בזעם השיר השני שהוא גם שיר הנושא – Naturalize The Threat. השיר איננו מתבלט בצורה מיוחדת פרט לסיום שמכיל סולוים יפהפיים. בכלל, שווה לציין את עבודת הגיטרות שמרימה את האלבום הזה כמה רמות למעלה, שבין ריף דרופ B אחד לאחר מושלכים אחד אחרי השני מהלכי גיטרה, ריפים וסולוים שלוקחים את האלבום עוד יותר לטריטוריות ה Metal מעשה ידיהם של הגיטריסטים של ההרכב, Scott Crouse ו Erick Edwards.

אנחנו ממשיכים ב100 Kiloton Blast האבדוני, שמכיל מצד אחד Sludge וקצת Doom ושירת הארדקור נשכנית. האלבום מעלה הילוך עם Counterstrike שמחזיר את הHardcore המהיר לתמונה, לאחר מכן אנו מגיעים אל הרצועה By Conscience Compelled שהיא די Filler עבור האלבום ולא מהרצועות המבריקות באלבום, Black Talons Tear כשמו הוא קורע אותך במקצב Punk קלאסי, שמאט בהמשך אך מדבק עם Groove ואף כמה סימפולים אלקטרונים קלים. Askari מרגיש מבולבל קצת בשיר כבד ומתעתע, ושני השירים האחרונים The Eradicators וRaze סוגרים את האלבום בכבוד ובכבדות.

Earth Crisis השכילו לנצל את הנקודות החיוביות המוזיקליות שלהם, לשחק על הקלפים הנכונים, לעבוד עם המפיק הנכון – Zeuss שעבד עם Hatebreed, Municipal Waste, Unearth ועוד רבים וטובים והוציא מהלהקה את המקסימום. באלבום אחד הטובים בז'אנר שיודע להציע Hardcore Metal עם טאץ' מקורי, עבודת גיטרות ששואבת המון השראה מז'אנרים יותר קיצוניים במטאל בצורה מלאת חן, ולהקה שמנגנת כבר מספיק זמן בשביל להבין איך להישמע כמו עצמם ומצד שני יודעים טוב מאוד לתת את הטאץ' המודרני שישאיר אותם בליגה של הצעירים ולא להישמע כמו עוד להקה שהשיא מאחוריה ונשמעת ונראת כמו צל חיוור של עצמם. מומלץ לכל מי שאוהב את הז'אנר והרגיש שהוא מאבד מההשראה, או מכל מי שפחד עד היום מHardcore Metal .